כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

האחים אלימלך-פרק 14

לא יכולתי להסתכל לה בעיניים כי ידעתי שאתחרט.

"דניאל?" שמעתי את הקול של אלי מהצד השני
אבל לא יכולתי לדבר, הרגשתי איך העובדה שעניתי לטלפון משתקת אותי
לא נותנת לי לפתוח את הפה
"אני מצטערת, על הכל" היא התחילה לבכות "אני אוהבת אותך".
זה לא הזיז לי, לא יכולתי לדבר ולהתמודד איתה עכשיו
"אני מטומטמת שעשיתי לך דבר כזה אבל אתה חייב להאמין שבחיים לא הייתה לי כוונה כזאת, כל מה שקרה עם ג'נט ..."
"אלי" עצרתי אותה "אני לא חייב לך יותר כלום. זה נגמר."
היא שתקה.
דקה שלמה לאחר מכן הלכה על שתיקה, לא יכולתי לנתק
ושנינו לא יכולנו לדבר.
"בואי מחר לקחת את הדברים שלך" אמרתי וניתקתי את השיחה.

נפלתי על המיטה ביאוש, הראש שלי התפוצץ מהאלכוהול
הלב שלי התפוצץ בכמות הכאב שהרגשתי, מהעובדה שזה נגמר ככה ברגע.
לא הצלחתי להבין על מי אני כועס יותר מבין שניהם .
אבל כעסתי, כל כך כעסתי.
התסכול אכל לי את הנפש גרם לי להתייאש לגמרי

עצמתי את עיניי ונשמתי נשימה עמוקה שבסופה הגיעו הדמעות השקטות שלי שמזכירות לי שזה לא יעבור כל כך מהר.
כי שיברון לב לא עובד ככה .
במיוחד כשמדובר במישהי שהיית מוכן להתחתן איתה, שידעת בכל עצב בגוף שהיא תהיה האמא של הילדים שלך.
לא היה כאן שום מקום לרגש, לא הייתה לי ברירה .
הרגשתי איך הרגש נלחם עם ההיגיון ועם הדבר הכי מובן מאליו שצריך לעשות .
אבל ההיגיון התגמד מול ההרגשה הזאת של תחושת היד שלה כשהיא מלטפת את שערי.
והשפתיים העדינות שלה שמנשקות אותי .
המחשבות האלו לא הפסיקו, גם לא כשנרדמתי.

וכשקמתי בבוקר למחרת איכשהו פתאום הכל נעלם, כל תחושת הכאב הזאת הלכה לעזאזל.
הייתי אדיש
העדפתי להיות אדיש
מאשר להרגיש את כל העול הזה ולייסר את עצמי

הסתובבתי לצד של המיטה ולא ראיתי אותה את הפנים היפות שלה כמו שאני רגיל.
אני לא מצליח להבין איך הכל השתנה מקצה לקצה ברגע אחד קטן
איך היא כבר לא ליידי במיטה כל בוקר

קמתי מהמיטה והרתחתי מים לקפה
פתחתי את ארון הכוסות, והפעם לא כמו אתמול, לא ראיתי את הכוסות שלה
לקחתי את אחת הכוסות ופתחתי את קופסת הקפה
ובדיוק כשבאתי להכנס את הכפית לתוך הקופסה שמעתי רעש מפתחות פותחות את דלת הבית.
המשכתי בשלי, ידעתי שזאת היא ולא רציתי לתת לה את היחס החם והאוהב והמקבל לתוך הבית. כי לא הגיע לה.
המשכתי להכין קפה.
"היי" היא נכנסה למטבח ואמרה
לא הסתכלתי עלייה לשנייה
"קחי את הדברים שלך ועופי מכאן." אמרתי בלי להניד עפעף

שמעתי את רעש הנעליים שלה מתרחקות ממני והולכות לחדר שינה . לא יכולתי להסתכל לה בעיניים כי ידעתי שאתחרט.

כבר לא רציתי לשתות את הקפה שלי, המרירות שלו לא הייתה מספקת את רמת המרירות אלייה רציתי להגיע.
השארתי את הקפה במטבח והלכתי לחדר השינה .
נשענתי על המשקוף
הסתכלתי על איך היא אורזת את הדברים שלה בעדינות לתוך המזוודה שהביאה, אבל לא הסתכלתי אליה ישירות .
הרגשתי איך היא תשאב אותי לגרום לה להישאר
ראיתי את הדמעות שלה נופלות על הריצפה ובלי שהתכוונתי הצצתי טיפה בפנים.
עצמתי את עייני בחוזקה ובעצבים לא האמנתי שהיא הולכת ככה בלי להלחם עליי.
"למה זה קרה?" שאלתי אותה
"אני לא יודעת" היא התנשמה בכבדות, היא הייתה עצובה
"איך זה התחיל, איך הגעתם למצב הזה?" היא לא ענתה לי
התקדמתי אלייה ותפסתי לה את הפנים, העפתי לה את הבגד שהיה לה ביד
"תעני לי" שחררתי אותה אבל לא נתתי לה אפשרות לזוז, רציתי את האמת .
"דביר הוא.." היא נשמה עמוק היא הייתה מבולבלת והעיניים שלה היו נפוחות כאילו בכתה כל היום
"הוא... ?" אמרתי לה בלי שום רגש רק רצון לדעת את האמת
"האקס שלי"
ניסיתי לעכל את מה שהיא אמרה לי
"מה זאת אומרת האקס שלך?!" צעקתי עלייה והיא לא ענתה לי
"הוא האקס שלך? הבחור שאמרת שהתאהבת בו לגמרי?!"
היא הנהנה
"ולא חשבת לספר לי?!"
"רציתי לספר לך אבל .."
"מה אבל?!" קטעתי אותה " במקום לספר לי הלכת להזדיין איתו!"
"אני מצטערת.."היא אמרה בבכי
בעטתי בשידה שהייתה לידה וצרחתי מעצבים, אלי ניסתה להתקרב אליי ולהרגיע אותי
"תעזבי אותי!" צעקתי ופרצתי בבכי, התיישבתי על הריצפה ובכיתי. כמו ילד קטן שלא קיבל את מה שהוא רוצה. אותה.
היא לא עזבה אותי כשביקשתי, היא חיבקה אותי וניסתה להרגיע אותי
"אני מצטערת " היא לחשה לי בבכי "אתה לא מבין כמה אני מצטערת אני אוהבת אותך"
כל הגעגוע הזה הטריף אותי לא יכולתי יותר . הטעות שלי היית שהסתכלתי עלייה מלכתחילה.
תפסתי את הפנים שלה ונישקתי אותה בלי לחשוב רק רציתי להרגיש אותה עוד פעם, כל כך התגעגעתי אלייה

"דני.." היא ניסתה להגיד לי משהו אבל לא הפסקתי לנשק אותה
"אל תדברי."
היא עצרה אותי ודחפה אותי ממנה
"אני צריכה ללכת " היא אמרה בבכי
קמתי מהרצפה
"אל תלכי .בבקשה ." התחננתי אלייה הדמעות שלי לא הפסיקו לצאת
"אני חייבת"
התקרבתי אלייה עוד פעם אחזתי בפנייה ומחאתי את דמעותיה
"אל תלכי אני מתחנן .אני אוהב אותך." בכיתי מולה בלי לחשוב על איך זה נראה " בבקשה אלי"
היא הניחה את ידייה על ידיי הורידה אותם מפנייה כאילו החזירה לי אותם
"מגיע לך מישהי יותר טובה ממני. אני מצטערת" היא אמרה
ויכולתי להרגיש שהיא אומרת לי את זה כי זה הדבר הנכון לעשות ולא כי זה מה שהיא רצתה באמת
היא סגרה את המזוודה שלה ויצאה מחדר השינה, ואז גם מדלת הבית.

הפלתי את עצמי על המיטה ובכיתי, שקעתי בתוך המיטה וצרחתי. לא יכולתי להאמין שככה היא עוזבת .
פשוט ככה כי "מגיע לי טוב יותר"
לא יכולתי להאמין על איך היא לא נהרסת בפנים לאט לאט כמו שאני נהרס .
בכל יום נהרס עוד קצת.
היא הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים האלה והיא הלכה לי בשנייה ולא הייתה מוכנה לחזור גם כשרציתי את ההזדמנות הזאת.
הכל היה כל כך מבלבל ומסבך ולא הוגן
שום דבר בזה לא היה הוגן
ובשנייה אחת הייתי מוכן לשכוח מהכל רק בשביל שתשאר לעוד קצת זמן בין הזרועות שלי ולא תלך לעולם.

שבועיים לאחר מכן כבר לא הרגשתי את מה שהרגשתי אז.
הייתי עצוב ומדוכא מבפנים אבל כבר לא רציתי שהיא תחזור . הבנתי שהבחירה שלה נעשתה לטובתי .
הבנתי שככל שהיא תהיה רחוקה יותר ככה יהיה לי יותר שקט.
שידרתי יחסים כרגיל כלפיי כולם, הלכתי לעבודה כרגיל והתחמקתי מלראות אותה בדרך.
נפגשתי עם חברים שלי והיה נראה כאילו כבר עברתי את זה לגמרי
ובכל פעם שטיפה חשבתי עליי שמתי את האוזניות על פול ווליום ויצאתי לרוץ.
התאמנתי כל כך הרבה בזמן הזה, ניסיתי לשחרר את כל הכאב שהרגשתי.
ולא משנה מה עשיתי ואיזה פתרונות מצאתי גם אם לא חשבתי עלייה עדיין הייתי מרוסק מבפנים ועדיין ניסיתי להמשיך בכל הכוח.

לא יכולתי לסלוח, לא לה ולא לעצמי .
וגם לא לדביר שהיה העוגן שלי ברגעים הכי קשים שלי
מאז הוא התקשר אליי רק פעם אחת וגם אז לא עניתי
אני מניח שגברים זה לא כמו נשים, גברים מבינים רמזים
אבל נשים נחושות יותר, חזקות יותר
נשים רוצות תשובות

באחד הערבים ישבתי על הספא והדלקתי את הטלוויזיה, עשיתי את זה המון מאז מה שקרה
הייתי מסתכל על החדשות ומציף את הראש שלי במחשבות על צרות של אחרים במקום הצרות שלי.
בשנייה שהמסך נדלק נשמעו דפיקות בדלת .
חשבתי לעצמי מי כבר יכול בשעה הזאת לדפוק.
קמתי לעבר הדלת ופתחתי אותה.
ולהפתעתי הרבה דביר היה שם, לא ציפיתי שהוא פתאום יחליט להגיע תיארתי לעצמי כמה הוא מתבייש בעצמו על מה קרה .
אבל כשפתחתי את הדלת לא יכולתי להסתכל על הפרצוף שלו אז סגרתי.
"דניאל בוא נדבר " הוא אמר לי מהצד השני
"על מה נדבר? על איך הגעת למצב שאתה דופק את חברה שלי? איזה אח עושה דבר כזה?"
"אתה צריך לחזור אלייה"
"ולמה שאעשה את זה? בשביל שתבגוד בי שוב?"
"לא! אתה לא מבין, זה לא אשמתה! זה אשמתי."
"שניכם אשמים באותה מידה ."
"זה לא נכון אני עשיתי הכל!"הוא אמר והתנשם "אני עשיתי הכל, אני התקרבתי אליה כשהיא אמרה לי להתרחק וחיפשתי כל דרך להיות לידה ולהחזיר אותה אליי .אני גרמתי לג'נט להגיע לחופשה כי ידעתי לאן זה יוביל ומשכתי אותה לכיוון הזה של לבגוד בך בלי שהיא שמה לב, זה לא אשמתה היא לא כזאת . בבקשה תסלח לה .אותי אתה צריך לשנוא לא אותה, היא לא רצתה את זה והיא מייסרת את עצמה על זה . היא אוהבת אותך באמת!"
לא האמנתי למה שהוא אמר, לא האמנתי שהוא יעשה לאח שלו דבר כזה רק בשביל האינטרסים האישיים שלו .
פתחתי את הדלת
"אז למה פה? למה היא לא יכולה להגיע לכאן בעצמה?"
"אני יכול להיכנס?" דביר שאל
פיניתי לו את הדרך וסגרתי את הדלת אחריו .
ובלי לחשוב הפלתי אותו על הרצפה והתחלתי להטיח בו אגרופים, הרבצתי לו כל כך חזק וקיללתי אותו, הוא ניסה להתגונן אבל לא החזיר לי הוא ידע שזה מגיע לו.
וברגע אחד הפסקתי, ירדתי ממנו ונשכבתי לידו על הרצפה.
"אתה אוהב אותה?" אמרתי לו מתנשף
"כן" הוא אמר ונגע באף עם היד שלו, הסתכל על הדם שנטף לו משם
"אבל זה לא משנה מה אני מרגיש, עשיתי מספיק" הוא נשם עמוק "והיא אוהבת אותך לא אותי, היא לא מוכנה לדבר איתי אפילו "
"אז למה אתה פה "
"אני פה כי יש לי תוכנית"
"תוכנית בשביל מה?"
"להחזיר אותה אלייך."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Magic World /ט.א עקוב אחר Magic World
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Magic World /ט.א
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מאת: Magic World /ט.א
האחים אלימלך-פרק 1
האחים אלימלך-פרק 1
מאת: Magic World /ט.א
זהו אתה לא מרגיש אליי יותר כלום?
זהו אתה לא מרגיש אליי יותר כלום?
מאת: Magic World /ט.א
האחים אלימלך-פרק 2
האחים אלימלך-פרק 2
מאת: Magic World /ט.א
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D