כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

אפשר גם אחרת פרק 35

" את יכולה להאשים אותי, את יכולה לכעוס מותר לך. אבל בבקשה אל תסתובבי בחושך הזה מבלי לדעת איפה לישון"

" דניאלה" טלטול גופי העיר אותי משנתי.
" ישנתי?" שאלתי את הנרי הנעמד מולי בקול ישנוני.
" כן, למה שלא תחזרי לאוהל?" עדיין היה חשוך תהיתי מדוע הוא לא ישן בעצמו.
" באוהל שלי יש מקהלת חצוצרות אני מעדיפה להיות כאן עם היתושים" באמת התכוונתי לזה.
" מה איתך, איזה תירוץ יש לך?"
" אותו תירוץ ואת יודעת היא לא מודה בזה"
" ככה זה נשים נוחרות תאשים רק את עצמך אתה בחרת להתחתן איתה ולבסוף במקום אישה שקטה יש לך חצוצרה ביתית" הוא צחק, נכון הייתי מצחיקה.
" אני חושב להיפרד מליה"
הפתיע אותי במשפט לאחר דממה מוחלטת שרק הצרצרים צרצרו.
" מה?"
" אני יודע שזה יעשה בעיות אבל אני לא מסוגל יותר"
" מה קרה פתאום?"
" כמו שאמרת חוסר התאמה"
" מתי אתה מתכוון לעשות את זה?"
" אחרי הקמפינג" ההחלטה הכי נבונה שהוא
יכול לעשות.
" את יודעת חשבתי על זה די הרבה, למה לא רצית לנשק אותי במשחק?"
" לא היה לי נעים בגלל ליה" שיקרתי, רציתי לנשק אותו אבל זה היה מחשיד את כולם לגבינו כי זו לא הפעם הראשונה שלנו מתנשקים או עוד כמה מחשבות שאינני יכולה לחשוב עליהם ברגע זה.
" מחר אנחנו חוזרים הביתה?" הוא הנהן.
" ציפיתי ממך שתתלונני על תנאי השטח"
" באמת?" הוא חושב שאני מפונקת, בחורה שהייתה בכלא לא יכולה להיות כזאת.
" כן"
" למה חשבת עליי דבר כזה?" שאלתי בזמן הוא התיישב על ידי.
" אני לא יודע, הבאתי לך משהו" הוא הושיט לי שעון זהב.
" תביא את היד שלך" הושטתי את יד שמאל הוא ענד לי את השעון היפיפייה.
" למה הבאת לי את זה?"
" ככה אזהה אותך לפי השעון אם תהיי בצרה"
" אני לא צריכה שתציל אותי אני לא איזו נסיכה שקלועה בטירה" התרגזתי מאוד.
" פשוט תקבלי את המתנה שלי, זה שעון שעיצבתי אישית" השעון היה יפה, לא קטן ולא גדול בדיוק בגודל הנכון. אם חשובים על זה מעולם לא קיבלתי מתנה סתם כך, רק ביום הולדת.
" מתאים לך" הוא חייך וחזר לאוהל שלו, גם אני חזרתי ועל אף הנחירות של ליאת הצלחתי להירדם .
יום למחרת האוהלים היו מקופלים, הכל כבר היה מוכן חשוב הביתה עד שליה הכריזה שהשעון שלה אבד. כולנו חיפשנו בכל פינה, היא כמעט יבבה בבכי וטענה שזו מתנה.
" אני אקנה לך שעון חדש, בואי נלך" אפילו הנרי היה חסר סבלנות.
" לא לא השעון שלי" ואז היא הסתכלה על היד שלי, הרימה אותה למעלה במבט שלא הבנתי מדוע היא עושה זאת.
" זה השעון שלי!"
" לא, זה השעון שלי" מחיתי והורדתי את היד שלה ממני.
" היא לקחה לי את השעון"
" את קוראת לי גנבת?" הסתכלתי עליה במבט נרגן.
" הוא אפילו נראה חדש, תחזירי לי!" הזזתי אותה ממני לאחר שניסתה לקחת אותו בכוח מהיד.
" הנרי תעשה משהו!" הוא לא עשה דבר רק הסתכל עליי, כולם רק הסתכלו.
" קיבלת אותו במתנה זה לא השעון שלך!" שוב אמרתי אבל היא לא הפסיקה, החלטתי להוריד את השעון מהיד ודחפתי לה אותו אל תוך הבטן.
" מרוצה? בחיים שלך אל תקראי לי גנבת, שמעת אותי?" איימתי היא גמגמה והנהנה תוך כדי. הבטתי מאוכזבת מהנרי שלא עצר בעדה, ישבתי באוטובוס לבד והעמדתי פני ישנה זה היה הרעיון היחיד שמצאתי לעצמי על מנת להתעלם מהמבטים של כולם קוראים לי גנבת בפרצוף.

....

" איך זה שאף אחד לא מבקר אותך?" שאלה אותי ניצן.
" את גם לא היית מבקרת אותי אם היית יודעת מה עשיתי" היא הייתה איתי בחדר, שאר השותפות עבדו בכלא.
" למה את הכי מתגעגעת בחוץ?"
" לבת שלי" אמרתי בלי לחשוב היא פקחה את עיניה.
" מתי הספקת!"
" ואת? למי את הכי מתגעגעת?"
" לקניות" צחקתי
" איך קוראים לה?" שאלה לא ידעתי מה לענות.
" אני לא יודעת" זה כל מה שהצלחתי לפלוט.

....

" את לא חוזרת לוילה?" הנרי הגיח מולי בזמן שהוצאתי את המזוודה מתוך תא המטען, נעמד על רגל אחת והמתין לתשובתי. התעלמתי, עדיין הייתי מאוכזבת מהעניין. חלפתי על פניו בשמחה והמשכתי בדרכי מהמסעדה אל הלא נודע.
" דניאלה!" הוא צעק בשמי שוב ושוב אבל לא עניתי בכוונה.
" שום דניאלה, בגללך כולם חושבים שאני גנבת!" לא הסתובבתי אליו המשכתי ללכת
" זה לא נכון!"
" תגיד לי את האמת קנית לשתינו שעונים זהים?" שאלתי יותר בלחש מבלי לעודד חשד.
" כן!"
" הבנתי אותך אז מעתה והלאה בגלל השעון כולם יחשבו שאני באמת גנבת"
" היא תמצא את השעון אדאג לזה"
" לא איכפת לי אם תדאג לזה זה לא ישנה את העובדה שהיא קראה לי ככה"
" את רצינית? זו רק מילה"
" בעינייך זו רק מילה... עזוב למה אני טורחת"
הסתובבתי לאחור והמשכתי לפסוע לעבר המכונית.
" דניאלה תחכי!"
" מה? למה בדיוק לחכות?" עמדתי במקום בכעס
" קחי אני יודע שאין לך לאן ללכת, תישני שם" שם לי את המפתחות לוילה בידי שמאל.
" את יכולה להאשים אותי, את יכולה לכעוס מותר לך. אבל בבקשה אל תסתובבי בחושך הזה מבלי לדעת איפה לישון"
לקחתי נשימה עמוקה ולא דיברתי, ידעתי שאני יכולה ללכת לאופק אבל הוא לא יודע שגורשתי מהדירה.

" איפה את?" רק חשבתי עליו והינה הוא שלח לי הודעה.
" חזרתי מטיול עבודה הרגע"
" למה שלא תבואי לביקור?"
" אני לא במצב רוח לביקור כמו שאתה רוצה וחוץ מזה אנחנו צריכים להפסיק עם ביקורים המסוג הזה"
הקלדתי כמעט כמו מטורפת.
" אני מבקש ביקור רגיל, תבואי?"

....

" מאז המסיבה לא ראיתי אותך" אל תזכיר לי את המסיבה דיברתי לעצמי.
" אתה ומישל הייתם חברים?" הוא פלט בוז מפיו בקול שגם אני אצליח לשמוע.
" האידיוט הזה ביקשתי מהם שלא יביאו אותו, קרה משהו?"
" אני לא מתכוונת להיכנס לזה אני פשוט לא מסוגלת לראות אותו"
" אין סיבה שתראי" נכון אין שום סיבה.
" עובדה שראיתי מה אם הוא שוב יופיע?" כמעט התחלתי לרעוד.
" אני לא אתן לו לפגוע בך!"
" לא אכפת לך אם אעצום עיניים כמה דקות, נכון?" הוא חייך הושיט לי שמיכה ואמר שאני יכולה לקחת יותר מכמה דקות. בשנייה נרדמתי כל העסק הזה קמפינג יותר מדי בשבילי.
" או אני רואה שקמת" עדיין הייתה שעת ערב, החושך לא עבר וודאי נמנמתי רק שעה.
" מה השעה?"
" עוד שלוש דקות תשע" קלעתי בול, ישנתי קרוב לשעה.
" מצטערת בטח גרמתי לך לשיעמום"
" האמת שהתעסקתי עם ניירות, חלמת לפחות חלום טוב?"
" אתה יודע שאני אף פעם לא חולמת"
" אתה והנרי חברים?"
" כשהיינו קטנים, אני מניח שהיינו מסתדרים גם היום בגלל הפער שצברנו כל אחד התבגר ועושה דברים אחרים, אבל אני עדיין אוהב את הבחור בתור חבר" חייכתי.
" רגע... איך את מכירה אותו?" אני? טיילתי בפארק עם הכלב ופגשתי אותו ואז צירוף מקרים גם התנשקנו.
" אני עובדת אצלו"
" אני בטוח ששני הצדדים תורמים אחד לשני" במה הוא תורם? אף פעם לא חשבתי על זה.
" אפשר לסמוך עליו?" פתאום שאלתי
" בטח, הנרי אפילו הציל אותי כשהיינו צעירים" הציל? רציתי לדעת עוד פרטים אבל לא שאלתי על מנת לא לעורר חשד שאני סקרנית יתר על המידה.
" אני חושבת שאלך הביתה" כן, לוילה המזויפת שלא שייכת לי בכלל.
" את רוצה שאקח אותך?"
" לא תודה, אני עם המכונית"
לקחתי כוס קפה לדרך ויצאתי מאופק שרצה שאישאר עוד.

המשך יבוא...
פרק חדש לסופ"ש, תהנו

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
H . G
H . G
נהדר! לא יכולה להפסיק לקרוא!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
מהממת תודה❤
הגב
דווח
Danit A
Danit A
מוווושלם!!! מאוהבת בכתיבה שלך ובסיפור שלך וכבר באלי עוד פרק!♡
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer