כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

המלכ״ה - פרק 2

20.6.20 - ידידות(? )

תוכן עניינים 1. המלכ״ה2. המלכ״ה - פרק 23. המלכ״ה - פרק 34. המלכ״ה - פרק 4

20.6.2020 יום ההכשרה האחרון של הלוחמים.

״נדבי מה אני אעשה פה בלעדיך?״ שאלתי את נדב בעודנו יושבים על הספסל בכניסה למבנה מעשנים סיגריה. ״את תיהי בסדר דון, אני סומך עליך שתסתדרי. תדעי גם שהמחזור של נוב 18 ממש אחלה, את תאהבי אותם והם יאהבו אותך.״ חייכתי לעצמי, הצחיק אותי שנדב קרא לי דוּן. רק האנשים הקרובים אלי ביותר קראו לי ככה ולא בשמי המלא דניאל. ״אתה צודק, אתה צודק״ הנהנתי בהסכמה, ״פשוט.. זה יהיה שונה זה לא כמ..״ והשתתקתי באמצע. עומר בדיוק בא והתיישב איתנו בשולחן. הרגשתי שזה לא זמן מתאים להמשיך לדבר על הרגשות שלי עם נדב. אני יודעת שנדב לא אוהב לנהל את השיחות שלנו מול אנשים, בטח לא מול עומר וארי - שני החברים הכי טובים שלו.
״מה קורה דניאלי?״ עומר שאל אותי והעניים הכחולות שלו נצצו מהשמש. ״מתרגשת שזה פאקינג היום האחרון שלנו במל״כה המסריח הזה?״ זרק לעברי בעודו מגלגל לעצמו סיגריה. ״דיי עומר אתה יודע שקשה לי ואני אתגעגע אליכם. תפסיק לנפנף מולי בזה״ אמרתי לו בחצי עצבים.
״בסדר מותק, זה לא כאילו לא נשמור על קשר, אנחנו עדיין פה בסיס.. אגב, סיפרתי לך שמאיה שלחה לי הודעה? אולי היא רוצה שנחזור..״ מאיה הייתה חברה של עומר עד לפני שלושה חודשים. היא משרתת איתנו בבסיס בפלוגה אחרת של לוחמים. היא נפרדה מעומר ברגילה האחרונה שהייתה לנו, ומאז הוא דיי שבור מזה.
״חיים שלי אתה יודע שאני תמיד ארצה את טובתך אבל אני לא חושבת שזה המקרה. אבל לך תדע.. כבר קרו הפתעות בחיים״ אמרתי והגנבתי מבט לנדב לראות מה הוא חושב.
כהרגלו הוא היה עסוק בלקרוא כל מיני דברים בפלאפון ולא הקשיב לי. ״אני חייבת לחזור למשרד הצטברה לי מלא עבודה..״ אמרתי לעומר ונפרדתי ממנו בנשיקה על הלחי. בדרכי למשרד חשבתי על המתנה שקניתי לנדב ושהיום זה כנראה הזמן הטוב ביותר להביא לו אותה.
פתחתי את הטלפון ושלחתי לו :
״יהיה לך זמן היום בערב שניפרד כמו שצריך?״
התשובה לא איחרה להגיע -
״מה הכוונה?״
-״סתם קניתי לך משהו קטן, אתן לך אותו היום בערב. סבבה?״
״כן נשמע אחלה, נהיה בקשר״
סגרתי את הטלפון ונכנסתי למשרד להמשיך ביום העבודה שלי.
השעות עוברות והשעה 21:00 בערב. אני עדיין במשרד. פתאום הטלפון שלי רטט. קיבלתי הודעה מנדב. ״מה אומרת? שאבוא מתחת למגורים שלך עוד חצי שעה?״
-״כן נשמע טוב״ חייכתי לעצמי.
״סגור תהי למטה ב21:36״
-״איכס אתה מגעיל אותי עם הדיוק שלך״
״אבל את מתה עלי״
סגרתי את הטלפון ומיהרתי לחדר להחליף בגדים.
מה שקרה משם לא יכולתי לצפות..

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

סתם כותבת עקוב אחר סתם
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
נשמע מעניין , מחכה להמשך:)
הגב
דווח
עולמי לוי
עולמי לוי
נשמע אחלה! פשוט נראלי צריך פרקים יותר ארוכים עם יותר עלילה
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה