כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

צייר לך עולם: פרק 4

אני חייבת למצוא אותו גם בשביל עצמי

עדן
״ואוו פורטרט, לא חושבת שציירת אחד מאז התיק עבודות שהגשת לקבלה לכאן” אורלי בוחנת את הפורטרט של הבחור מהמרכז ואני מרגישה סומק קליל מתפשט לי על הלחיים למרות שכרגע מדובר בקווים יחסית מופשטים. עבר כמעט שבוע מאז והתמונה שלו בראשי כבר די מטושטשת אפילו שחשבתי עליו כל יום ולעיתים גם חלק נכבד מימנו. כל נסיעת אוטובוס אני מסתכלת בחלון ומדמיינת שאראה אותו פתאום הולך ברחוב. היום אחרי הלימודים אחזור למרכז לפתיחת התכנית החדשה אבל אין לי תקווה שאראה אותו שוב, אין ספק שזה היה חד פעמי, כי מה יש לבחור שנראה ככה לחפש שם. חשבתי לנסות לחפש אותו אבל ירדתי די מהר מזה כי אם נודה באמת האומנות העסיקה אותי מאוד בשנה האחרונה כך שמעבר לשותפה שלי קרן ולחברים מבצלאל לא ממש ביליתי בחברתם של אנשים אחרים והוא בהחלט לא מכאן. אני יודעת לזהות אותם והלבוש שלו לא היה מתאים לפה, לא מתאים גם לרוח הירושלמית ואולי זה מה שעושה אותו כל כך מסקרן.
״חשבתי לנסות לאמץ סגנון שונה בתקווה שהמוזה תבוא תוך כדי. משהו יותר ראליסטי מפוקס” אני עונה לאורלי ומסננת לעצמי שאני שקרנית, הוא המוזה שלי.
״אני מאוד אוהבת את הכיוון הזה! ראליסטי וכמה שיותר בבקשה, לדעתי זה יתן עומק וחוזק לפוטרט״.
אני מהנהנת וחוזרת להתבונן בסרטוטים המופשטים שציירתי עד כה ומרגישה שאני חייבת למצוא אותו בשביל הציור שלי ומנסה לגרש רחש לב קטן שבוקע לו ממעמקי ראשי שאני חייבת למצוא אותו גם בשביל עצמי.
סער
אני מתעורר אחרי לילה חצי לבן, המיטה מבולגנת עוד מהבחורה שהייתה פה לפני כמה שעות ומודה בלב שהיא לא ניסתה לשכנע אותי לתת לה להישאר לישון פה. אני שונא להיות המניאק הזה אבל לא מסוגל לתת לעוד מישהי להתעורר בבהלה מימני ופשוט מעדיף לספוג כל כינוי גנאי אפשרי של ילד חרא מאשר שירחמו עלי. אני פותח את הטלפון והשעה אחת עשרה ואני מרגיש מאוכזב שלא ישנתי עוד קצת. אני קם מהמיטה שם חולצה ומכין שחור, לוקח את הגוינט שגלגלתי למקרה שאתעורר מאוד סיוט מליד המיטה ומתיישב ליד החלון. הרוח מבחוץ מכה לי על הפנים בחוזקה ועם הקפה השחור נוצר מעין שילוב מעורר. עוד כמה שעות אצטרך ללכת למרכז, אוחחח כמה שלא בא לי על זה אבל אם אחרי אצליח טיפה לישון זה יהיה שווה את זה. יהיה שווה ללכת סתם בשביל לראות את הבחורה הזאת. אני נזכר איך היא הסמיקה בתוך המעיל הגדול שלה ומחייך לעצמי. אם לומר את האמת אני מצאתי את עצמי חושב עליה פה ושם. הייתה לה מעין נוכחות מרגיעה כזאת ועדינה כמו שאני אוהב. אני לוקח שלוק מהקפה וסותר לעצמי קלות עם כף היד ונוזף בעצמי להתאפס. עכשיו זה לא הזמן להידלק על מישהי, לא כשאני ככה.
עדן
לחורף הירושלמי אין רחמים עלי היום, כי דווקא עכשיו כשאני אמורה לצאת למרכז יורד גשם אכזרי כזה שגם המטריה שלי לא תשרוד. אין לי ספק כי אגיע ספוגה במים אבל אסור לי לאחר. אני פותחת את המטריה לוקחת שאיפה עמוקה מהאוויר הקר ויוצאת לדרך.
אני מנסה לתזמן כמה שאפשר כל תנועה כל מעבר מתחת לגגון העיקר שאצליח איכשהו להגיע כמה שפחות רטובה. אני עולה על האוטובוס ונדחסת בין הרבה אנשים רטובים למחצה מהגשם המטורף שיורד ואומרת לעצמי שמהתחנה למרכז זה רק עשרה צעדים והצלחתי לעשות את הדרך בלי להיות ספוגה במים.
אני יורדת בתחנה פותחת בזריזות את המטריה ומתקדמת בריצה לכיוון המרכז. אני עוד שניה בדלת..
ספלאשששש
אוטובוס עובר במהירות מאחורי ומותיר אותי רטובה מכף רגל ועד ראש. מצוין בדיוק המזל שלי אני רוטנת לעצמי ספוגה כולי ונכנסת פנימה.
נגיעה קרה של יד על הכתף גורמת לי להסתובב בבהלה.
“קחי כדאי שתחליפי חולצה שלא תתקררי” ומושיט אלי סוודר.
אני עומדת חצי המומה מנסה להסתיר את מבטי המופתע
זה הוא.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Writer :) עקוב אחר Writer
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
מהממםם
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Writer :)
גלים
גלים
מאת: Writer :)
שנה חדשה
שנה חדשה
מאת: Writer :)
צייר לך עולם: פרק 10
צייר לך עולם: פרק 10
מאת: Writer :)
צייר לך עולם: פרק 11
צייר לך עולם: פרק 11
מאת: Writer :)
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
מסעותיו של אוקטאבו
מסעותיו של אוקטאבו
מאת: Baver Lali
צרות עין של נחש
צרות עין של נחש
מאת: Baver Lali
XVIII
XVIII
מאת: Baver Lali
ליאונרד כהן שב הביתה
ליאונרד כהן שב הביתה
מאת: איש המגבעת