כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אפשר גם אחרת פרק 33

אם הייתי כותבת ספר על החיים שלי אני תוהה אם אנשים יקראו אותו, מה הם יחשבו?

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

אם הייתי כותבת ספר על החיים שלי אני תוהה אם אנשים יקראו אותו, מה הם יחשבו? האם הם יאמינו לדברים הקשים שעברתי? האם הם יתחברו לדמות שרצחה ילדה בתור נקמה? האם הם ישתוקקו לכך שהיא תמצא נחת בחייה? אהבה? חברים טובים?
אומרים שלאנשים יש חמלה, שהם מסוגלים לאמץ דפוסים שונים בין היתר אהדה לרוצח רק לאחר שהם מבינים שהם אומללים בפני עצמם. תהיתי אם ככה יחשבו עליי או שליהפך הם ישנאו אותי וירצו לרעתי.
" בוא אני אעזור לך עם זה" החזקתי את תיק הבגדים שלו בזמן שעלינו לדירה שלו.
" היום בצהריים כולם יגיעו" היום? בצהריים? לא הייתי מוכנה.
" מי יגיע?"
" חברים שלי מהיסודי"
" עד עכשיו שמרתם על קשר?"
" כן גם אני לא מאמין לפעמים, לא ראיתי אותם שבע שנים"
בטח כל החברים שלו עשירים הרי אופק בעצמו מגיע מבית עשיר, תהיתי כיצד להתנהג מול אנשים שהכסף משחק עבורם תפקיד גדול.
" תשבי איתי ואל תעשי כלום הם מביאים הכל" האמת? חברים טובים יש לך.
לקראת שלוש הם התחילו להגיע, היה מישהו בשם זוהר בחור גבוה מאוד אחריו הגיעו יובל, גדי, אוראל ועוד כמה עם שמות מוזרים שלא הצלחתי לזכור במיוחד. חלקם הגיעו עם בנות זוג, הן היו בסדר על גבול הטעם הטוב. הבנתי שעליי להיות חברותית למען אופק, על אף שאני לא אוהבת אנשים חדשים בחיים שלי.
" נעמה, תראי מי כאן!" בזווית העין ראיתי את מישל, חשכו עיניי היא לחשה לו משהו באוזן ואז הוא התקרב.
" עכשיו עולה לי האסימון מאיפה אני מכיר אותך, דניאלה שליין" נבהלתי, החזקתי בג'ינסים שלי ולא דיברתי.
" את יודעת במהלך השנים חשבים עלייך הרבה אפילו חשבתי שלא אראה אותך אף פעם, מתי השתחררת?"
אופק התערב הוא לא הבין במה מדובר אבל לקח אותי מהם למטבח.
" מי אלה?"
" השותפה שלי, אתה מכיר אותו?"
" כן, מישל למד בכיתה שלי"
" את מכירה אותו?" שאל אותי.
" אימא שלו ואבא שלי היו בני זוג בעבר" זה כל מה שהצלחתי להגיד.
" לא נשמע שאת אוהבת אותו במיוחד"
" אני לא, אבל אהיה נחמדה רק כי אתה חבר שלו"
" אני לא מכריח אותך, תישארי קרוב אליי" התחלתי לרעוד הסתרתי את הרעידות שלי ובמשך כל היום נצמדתי לאופק.
מישל לא הפסיק להימרח על נעמה שכל הזמן חייכה, תהיתי מה שני אלה זוממים וחיכיתי שהמסיבה הזאת תיגמר.
" אני יכולה לדבר איתך בצד?" זו הייתה נעמה שביקשה ממני לדבר איתה, לא רציתי אבל עשיתי זאת בכל זאת.
" מה העניין?" שילבתי את ידיי, עמדנו בקצה המסדרון רחוק מהרעש.
" מישל סיפר לי מה עשית לו"
" סליחה?"
" הוא סיפר לי שפיתית אותו בשביל לשכב איתך" הייתי המומה.
" ידעתי שאת מסתירה דברים אבל לא ציפיתי לכאלה דברים, יש לו טראומה בגללך" מעניין למי יש טראומה באמת.
" את באמת חושבת שהוא סיפר לך את האמת? את פתטית נעמה ולא מכירה בכלל את הסיפור"
" אני לא צריכה להכיר בסיפור השקרי שלך, אני רוצה שאת תשלמי על מה שעשית לו אנחנו נלמד אותך לקח"
" אני חושבת שאת לא במקום הזה של ללמד אותי שום דבר חתיכת מפונקת"
" מישל!" היא קראה לו הוא הגיע ולקח אותי לחדר הפנוי.
" תשמרי בחוץ אנו אטפל בה"
הדחיפה שלו הייתה חזקה נפלתי על הרצפה הוא צחק עליי בקול.
" אני מבינה שהשקרים שלך עובדים על נעמה"
" איך לא זיהיתי אותך קודם, לא השתנית" הסתובב סביבי בזמן שניסיתי לקום.
" איך אתה יצור חבר ילדות של אופק! הוא כל כך טוב ואתה מפלצת!"
" אני? מפלצת? אני לא רצחתי ילדה קטנה, אני לא שכבתי בגיל שש עשרה עם בחור בשם לירי, אני לא זה שקראו לה פרוצה. זאת את, דניאלה" נשארתי מאופקת, חזקה חשבתי על דברים חיוביים.
" שאני אמשיך?"
" המילים שלך לא אכפת לי מה תגיד, מה אתה רוצה ממני עכשיו?"
" אני? ממך? להשפיל אותך עד שתתחנני אליי"
" למה שאעשה זאת?" קמתי על הרגליים.
" כי לקחת לי את אימא שלי היא בכלא בגללך"
" היא בכלא בגלל הדברים שהיא עשתה"
" את עוד משקרת! מספיק עם השקרים את זו שהבאת את זה על עצמך"
" מה אתה בכלל יודע! תפסיק לשקר לאנשים שאני פיתיתי אותך אתה זה שהטרדת אותי!"
" ומי יאמין לך? מי?"
הצמיד אותי לקיר בכעס.
" אתה רוצה להרוג אותי? תהרוג זה כבר לא משנה"
" זה יהיה בזבוז זמן להרוג דבר כל כך יפה כמוך" ידו החזיקה בצווארי, רגליי היו באוויר.
" אני רק רוצה להכאיב לך שתלמדי לא להתעסק עם המשפחה שלי" לא היה לי יותר אוויר הרגשתי שזהו זה אני עומדת למות, אולי רינה מחכה לי עכשיו בידיים פתוחות. אבל בדיוק אז הוא שיחרר את ידיו מצווארי.
החזקתי בצוואר שלי והסדרתי את הנשימה שלי, הוא חייך חיוך ערמומי ולא הפסיק להסתכל עליי.
" אם אופק יידע מה עשית הוא מעולם לא ידבר איתך. הוא שונא שני דברים בחיים: רמאים ורוצחים."
" אני מוכן לעשות לך טובה ולא לספר לו אבל את צריכה לעשות משהו בשבילי"
" מה אתה רוצה ממני?" הסתכלתי עליו מלמטה מפני שהוא היה גבוה.
" תשכבי איתי כאן ועכשיו ואני לא אספר לו שום דבר" למה ציפיתי באמת? שהוא יבקש משהו אחר?
" מה? את מתנגדת?" הנהנתי.
" את באמת חושבת שאתן לך לצאת מהדלת הזאת מבלי לקבל את מה שאני רוצה?" בחלומות שלך חתיכת סוטה!
" את יודעת שאני יכול לכבות את האור ובשנייה את שלי"
" תכבה אני לא פוחדת יותר מהחושך" שיקרתי, נראה שהוא אכל את השקר שלי.
" את יכולה ללכת אני מטפל בזה" הוא צעק לנעמה שבוודאי בדיוק הולכת משם.
" דניאלה את זוכרת שלא רצית אותי?" הוא הצמיד אותי שוב לקיר עם היד על הצוואר ונמרח על הגוף שלי בחוזקה אבל אז בדיוק הרגשתי את היד משתחררת ואת מישל על הרצפה.
" את בסדר?" הנרי היה שם, תהיתי אם הוא יודע שזו אני. הוא שם ידיו על הכתפיים שלי וניסה לוודא שאני בסדר.
" בואי נצא מכאן" נתן לי יד ויצאנו משם.
" דניאלה את בסדר?" הוא יודע, הוא יודע שזו אני! כמעט התפוצצתי מרוב אושר.
" כן... תודה"
" מי זה? למה הוא חנק אותך?"
" הבחור הזה..." בקושי נשמתי
" קחי תשתי מים" הושיט לי כוס מים שמזג מתוך התמי 4.
" את לא חייבת להגיד שום דבר, תשתי ואני לוקח אותך מפה, את סומכת עליי?" סמכתי אני לא יודעת למה אפילו.
" אופק ייפגע"
" אני אמציא לו משהו, חכי כאן!" הוא הסתכל סביב לראות שאיש לא מתקרב אליי וכי אפשר לראות אותי מזווית העין.
" טוב בואי נלך" עניין אותי כיצד הנרי מכיר את אופק, האם הם חברי ילדות? ואם כן כיצד? אני יכולה לדמיין את הסיטואציה כיצד הם נפגשנו, אבל מצד שני גם לא יכולה לתאר ששני ההפכים האלו הם חברים.
" איך אתה ואופק מכירים?" התמקמנו במכונית.
" ישבנו יחד כל היסודי לו היה את האומץ ולי את השכל אז היינו עושים שטויות בכיתה" אינני יכולה לדמיין את שניהם עושים שטויות בעיקר את הנרי שהוא תמיד רציני ואיש עסקים ממולח.
" אתה? שטויות?" הוא הנהן ואותת ימינה.
" כן פעם הייתי מצחיק"
" לאן אנחנו נוסעים?" שאלתי
" לוילה, אני חושב שאת תסתדרי שם מצוין. תישארי שם אני יודע שאין לך לאן ללכת"
" איך אתה יודע?"
" מצאתי את המזוודה שלך במסעדה זה ישר נתן לי נורה אדומה"
" השותפה שלי זרקה אותי מהדירה"
" אכזרי מצידה" הסכמתי איתו.
" המזוודה שלך בתא המטען הבאתי אותה איתי"
" ידעת שאהיה במסיבה?"
" אופק סיפר לי שיש לו חברה טובה בשם דניאלה מפה לשם ביררתי קצת, אז כן אשקר אם אגיד שלא ידעתי" חייכתי הוא חייך חזרה, חיוכים זה דבר מדבק.
" זה היה מישל איתי בחדר, אתה מכיר את מישל?"
" לצערי הרב, הוא תמיד היה מציק לבנות. איך אתם מכירים?"
" אבא שלי ואימא שלו יצאו פעם" לא נידבתי יותר פרטים.
" מצטער... למה שלא תגישי תלונה?" התפקעתי מצחוק.
" עזוב המשטרה היום לא משהו" חוץ מהוגו, אבל עדיין לא מאה אחוז.
" אם בכל זאת אני עד"
נחמד מצידו לעשות את זה בשבילי.
" אתה יודע למי אני הכי מתגעגעת?" הניד בראשו והסתכל עליי בדיוק כשהרמזור התחלף לאדום.
" להוגו הכלב"
" ראיתי אותו לאחרונה מסתובב עם בחורה עם משקפיים, ידעתי שזו לא את אז לא התקרבתי" בת אל, אפילו למוזרות שלה התגעגעתי.
" זו בת אל, השותפה שלא גירשה אותי עדיין" הוא צחק.
" לא ידעתי שיש לך צד מצחיק"
" אני חדה כשאני רוצה"

הגענו לוילה הענקית היה משב רוח מרענן בשעת לילה שכזו. מחר יום חדש העבודה באופק לא רציתי ללכת לישון רק כי ידעתי שמחר אצטרך לקום לעבודה.
" בטח הרסתי לך את המפגש שלכם"
" לא, האמת שציפיתי שכולם יהיו שונים אבל הם די מוזרים חוץ מאופק שנשאר בדיוק כמו שהוא" לגבי זה יכולתי להסכים, אופק תמיד עם דיעות משלו מעולם לא משנה אותן לא משנה מה, ככה הוא עם הרגלים, עצבים אפילו לגבי אנשים שאוספים דברים הוא חושב עדיין את אותו הדבר תמיד היה אומר: 'אין להם חיים אז הם מחפשים מה לעשות ואז כשיגיעו לגיל הפנסיה כל מה שיהיה להם זה האוסף הזה שאספו'
ציטטתי אותו, זכרתי בעל פה את המשפט הזה.
" ליה יודעת שאתה פה?"
" כאן בוילה? לא, אבל במסיבה כן. היא נסעה להורים שלה בזיכרון יעקב אל תהיי מוטרדת בגללה" אני? מוטרדת? ממש לא, להיפך יש לי וילה לעצמי ולרשותי מבלי שאף ליה תפריע לי.
" אני נכנס לעשות מקלחת זריזה, תשמרי על הבית"
זפזפתי ערוצים בטלויזיה הכל כך גדולה שהייתה תלויה מולי, היא לקחה מקום בכל הקיר.
ניגשתי למטבח וראיתי את המקרר מלא בירקות ובבשר, התפלאתי. הוא מילא אותו מבפעם הקודמת החלטתי לבשל לנו ארוחה לילית הייתי רעבה.
" איזה ריחות!" זה היה הנרי שיצא מהמקלחת והצטרף אליי למטבח.
" חשבתי להכין לנו ארוחה קטנה"
" מתאים לי, לא אכלתי כלום במסיבה" גם אני לא כי לא היה משהו מזדמן וטעים.
" ממי למדת לבשל ככה?"
" אחרי כל כך הרבה כישלונות במטבח לומדים, מגיל קטן" זה באמת סיפור אמיתי, אבא מעולם לא היה מכין דברים. אפילו כשמורן הגיעה היא הייתה דואגת רק לאבא ולעצמה. רינה ואני הרבה פעמים נשארנו רעבות אז כבר בגיל שבע החלטתי לקחת על עצמי את היוזמה של בישול. לעיתים הייתי הופכת את המטבח מה שהכעיס אותו אבל לי זה לא היה משנה.

...

" מה עשית!" הוא תפס בידי והוריד אותי מהשרפרף הקטן שנתן לי את היכולת להיות בגובה השיש.
" מבשלת"
" אל תעשי לי פה בלאגן, לכי לשחק עם אחותך!" גירש אותי. רינה לא הפסיקה להתלונן שהיא רעבה אז נתתי לה את הסנדויץ שלא אכלתי בארוחת עשר בבית הספר.
" קחי רינה תאכלי" הסתכלתי עליה אוכלת עד הסוף, גם אם קרקרה לי הבטן והייתי רעבה מאוד.
" אנחנו יוצאים בואי תסגרי את הדלת" אבא היה יוצא כמעט כל ערב יחד עם מורן למסעדה. לא הייתי במסעדה עד שמלאו לי חמש עשרה וגם אז הוא היה מוכרח לקחת אותנו ליום ההולדת של בן דוד שלנו. ברגע שסגרתי את הדלת הכנתי סלט ירקות ומעט אורז, זו למעשה הייתה הארוחה הראשונה שאכלנו מבלי להשאיר שום עקבות לכך.

.....

" תטעם" נתתי לו לטעום מהכפית של הרוטב.
" וואו זה טוב"
" תרצי יין?" יין תמיד הזכיר חגיגות לא שהייתי בהרבה חגיגות אבל בכל זאת. אף פעם לא שתיתי יין סתם כך, אבל הסכמתי אולי הוא יעזור לי להירדם יותר מהר.
" תודה על הארוחה!" הרים את כוס היין הרמתי גם אני ואכלנו בשקט. הסתכלתי עליו כמה פעמים כמהה לשאול אותו מספר שאלות אך שתקתי, פחדתי שזה יהרוס את הארוחה ואת האווירה.
היין עשה את שלו אחרי שלוש כוסות ממנו הרגשתי פחות לחוצה.
" בוא נסיים את הבקבוק" חילקתי בנינו את מה שנשאר וגמעתי את הכוס שלי בשקיקה.
" היין הזה כל כך טוב!" פלטתי
" זה יין שאני מאוד אוהב"
" אני הולכת להביא מים אתה רוצה גם?" לא באמת הצלחתי ללכת כמו שצריך, אפילו כמעט נפלתי.
" אני בסדר הכל טוב" מלמלתי לאוויר עד שבאמת מעדתי קדימה וראיתי אותו רץ מחבק אותי שלא אפול, שנינו נפלנו לרצפה.
" את בסדר?" שאל והפנים שלו היו כל כך קרובות לשלי, היה לו ריח של יין מהפה וגם לי ככל הנראה.
" כן אני בסדר. אתה יודע יש לך עיניים יפות וצורת הפני... ם סימטרית" הוא חייך.
" נחמד שאת תמיד מצליחה לתאר לי את עצמי"
" טוב נו... זה... זה" ניסיתי למצוא את המילה הנכונה הייתי נבוכה מדי מפני שהוא שכב עליי, לא רציתי שיקום.
" איך בכל מצב השיער שלך נראה כל כך מסודר?" שאלתי ונגעתי לו בשיער מקדימה. הוא רכן לעברי ונישק אותי, כן נישק אפילו
אני לא האמנתי שזה יקרה. הלשונות שלנו נפגשו ותהיתי אם חם לי בגללו או בגלל כל האלכוהול שבגופי, הידיים שלו אחזו בפנים שלי ולא רציתי להפסיק את זה. בידיי עטפתי את גבו והתמסרתי אליו באותה התשוקה ובאותו החשק שהוא חשק ורצה אותי.
לא הרגשתי תשוקה כזאת אף פעם, לא עם אופק ולא עם אף גבר שניסה לכפות את עצמו עליי. זה היה שונה, משהו שאני רציתי בעצמי. לא הפסקנו להתנשק ולפעמים הוא נישק גם את הצוואר שלי כמו שעושים בסצינות בסרטים נהניתי מכל רגע, לרגעים הוא הפסיק הסתכל עליי לוודא שאני בסדר ואז המשיך לנשק אותי. פשוט התנשקנו במשך דקות ארוכות וברעב אחד לשני.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Max . G
Max . G
וואו אני בוכה עכשיו בגלל הרשעות של מישל ונעמה (למרות שהיא סתם תמימה וטיפשה) ואני רותחת על מה שדניאלה המסכנה הייתה צריכה לעבור אבל אני גם כל כך מתרגשת ממה שקרה עם הנרי! לא קראתי ספר / סיפור כל כך טוב שגרם לי לסערת רגשות כזו מטורפת כבר הרבה זמן.
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
וואו מדהימה אחת כמה כייף לקרוא תגובה שכזו! כן לדניאלה לא היו חיים קלים ויהיו עוד הרבה דברים בהמשך הדרך שלה.
תודה ענקית הוחמאתי ברמות!!!❤
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
אמאל’ה המשךךךךךךךךךךךךך
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
טים ורוחות העתיד
טים ורוחות העתיד
מאת: royashcenazi .
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D