כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

האחים אלימלך-פרק 13

זה מה שרציתי בסופו של יום, אותה ואת הזיכרונות המתוקים האלה.

לא האמנתי למה שראיתי, במקום מסוים סירבתי להאמין שמה שאני רואה אמיתי.
האהבה של החיים שלי, עם אח שלי על מיטה שישנתי בה היום עם אשתי לעתיד .
דביר ירד מאלי וכיסה את עצמו
"דניאל אני.." הוא התחיל לדבר
"אל תגיד כלום ." עצרתי אותו .
ניסיתי להבין איך אני אמור לאכול את מה שראיתי .
הסתכלתי לאלי בעיניים הדומעות שלה
"בחיים לא הייתי מאמין שתעשי לי דבר כזה" אמרתי לה בקול רועד
יצאתי מהחדר וטרקתי את הדלת אחריי.

נסעתי הביתה, בשעה שהיית אמור לנסוע למקום אחר עכשיו .
לנמל עם אלי . להשיט אותה על אוניה עם ארוחת ערב והפתעה קטנה בסוף.
אבל זה כנראה לא הגיע לה .
כל הנסיעה חשבתי על מה שראיתי, על גופו הערום של דביר מעל גופה הערום של אלי
כשהיא צועקת בהנאה את השם שלו .מולי.
לא יכולתי להאמין עלייה, בחיים לא הייתי מנחש שבחורה כמוה שעברה בגידה תבגוד .
אבל על דביר יכולתי להאמין. דביר בוגד ידוע, אבל לא חשבתי שהוא יגרור אותה לזה איתו .
ולא חשבתי שהוא יעשה דבר כזה לדם מדמו .
לדביר אין מצפון וכשהוא רוצה משהו הוא לוקח .
ואלי לעומת זאת התגלתה כחלשת אופי בכך שנתנה לחמור הזה להוביל אותה לשם .
אני שונא את שניהם.

נכנסתי הביתה והסתכלתי על צג הטלפון שלי

שיחה נכנסת מ אישתי 3>

לא ענית לה, שמתי את הטלפון על השתק, ונתתי לצילצול הטלפון להישכח ממני .
השיחה התנתקה

8 שיחות שלא נענו

הופיעו על הצג . וידעתי שאני לא הולך לענות . אף פעם.

נכנסתי למיטה וכיסיתי את עצמי בשמיכה, ניסיתי להירדם
אבל הדמעות לא נתנו לי .הן כאילו ברחו לי לבד מהעיניים בלי אישור.
לא הצלחתי להירדם .
המחשבות קפצו לי כל הלילה והטלפון שלי לא הפסיק לצלצל מאלי ומדביר .

אני כל כך כל כך מצטערת דניאל בבקשה תענה לי

היא שלחה לי
לא הייתי מסוגל לענות לה או לדבר איתה .
כיביתי את הטלפון ידעתי שאני לא רוצה לגעת בו בזמן הקרוב
עצמתי עיניים ונרדמתי עם הדמעות.

קמתי בבוקר וחיממתי מים לקפה.
פתחתי את ארונית הספלים וראיתי שם את הספלים שלה .
לקחתי את אחד הספלים שלה והסתכלתי עליו
נזכרתי מתי קנינו אותו
כשהלכנו לחנות לכלי בית והיא הסתכלה על הספלים עם הלבבות והדובונים
"וואו תראה איזה חמוד זה אני רוצה את הקפה שלי בספל הזה "היא אמרה לי אז
"את בטוחה? זה לא טיפה קלישאתי?"שאלתי אותה
"מה פתאום דני!" היא קראה לי בכינוי שלי " וגם אם כן תחשוב על זה שכשהילדים שלנו יראו את הכוסות האלה זה יראה להם משהו עתיק כזה מפעם"
"משהו עתיק מפעם?" צחקתי מזה ומהשטויות שיש לה בראש
"כןן תחשוב על זה, הם יסתכלו עלינו כמו דינוזאורים שהשתמשו בספלים של קפה"
"יפה שלי אני לא בטוח לגבי הספלים האלה לא באלי להיות דינוזאור " חייכת אלייה וליטפתי לה את הלחי
"נוו זה יהיה אחד מהזיכרונות המתוקים שלנו שיהפכו לסיפורי היסטוריה של דינוזאורים לנכדים שלנו"
הזיכרונות המתוקים שלנו היא אמרה, ולא יכולתי להתנגד לה .
כי זה מה שרציתי בסופו של יום, אותה ואת הזיכרונות המתוקים האלה שהיא מביאה עם הספלים הטיפשיים שלה . זה סך הכל ספל חשבתי לעצמי
אבל היא ידעה להפוך אותו לספל שאסתכל עליו אחרי רגע של בגידה ואשנא את המראה של הדובונים החמודים עליו . כי המראה הזה מזכיר לי אותה .
הטחתי את הספל על הרצפה, הסתכלתי על שברי החרסינה המפוזרים על הרצפה .
ומבלי לחשוב זרקתי את כל הספלים שלה אחד אחרי השני
והרצפה התמלאה בשברי חרסינה,
שלמרות שהיו כל כך רבים לא הצליחו להשתוות לשברי הלב שלי.

היא הפסיקה להתקשר בשלב מסוים, היא כנראה ויתרה .
ניחשתי לעצמי שלא באמת אכפת לה ממה שאני עובר כמו שלא היה לה אכפת לעשות דבר כזה .
אז אין בעיה שתוותר, שתלך להזדיין .
יכולתי להביא לה את כל העולם אבל היא הרסה הכל.

צלצלתי ליואב, אחד החברים הטובים שלי
"מה שלומך אחי המאורס?" הוא אמר לי איך שענה
"זה לא יצא לפועל." עניתי לו וחנקתי את דמעותיי
"הכל בסדר דני?"
"כן . הכל מעולה .אני צריך לשכוח ממנה לתמיד."
"דני.. אתה רוצה לדבר על זה אולי?" הוא אמר לי בקול מודאג
"אני לא רוצה לשמוע את השם שלה יותר בחיים."
עניתי לו בקול רועד, היה לי קשה . הרגשתי שאני נאלץ לעשות מעשה מתוך היגיון .
מתוך מה שאתה יודע בפועל שאתה צריך לעשות בשביל להשתחרר מבחורה שאתה אוהב .
"תהיה מוכן בעשר . נצא לבר או משהו ." הוא אמר
"אל תדאג אחי " הוא הוסיף " יהיה בסדר"
"תודה" עניתי לו וניתקתי

נכנסנו לבר, המוזיקה הרועשת ועשן הסיגריות חיכה לי עוד מדלת הכניסה .
התיישבתי עם יואב על הבר, הוא סימן לברמן לבוא
"כן איך אני יכול לעזור לכם אחים שלי " הוא שאל אותנו
" תביא לנו שני שוטים " יואב אמר "עליי אח שלי "הוא אמר לי
"תביא לי עוד שש שוטים " אמרתי למלצר והסתכלתי על יואב "אין צורך "
שילמנו למלצר .
איך שקיבלתי את השוטים שתיתי אותם אחד אחריי השני בלי למצמץ ובלי שיהיה לי אכפת ממה שיואב חושב.
אבל ידעתי שהוא מבין אותי ומבין את המצב שלי .
ידעתי שהוא לא שופט אותי ויודע שהכוונה שלי היום היא לשכוח .
לשכוח אותה, לשכוח את מה שראיתי, לשכוח שהיא קיימת .
ואחריי השוטים הזמנתי וודקה, גריגוס, וויסקי. לא התכוונתי להישאר פיקח היום.
"לאט אח שלי " דני אמר לי
"שום לאט! " צעקתי עליו והתחלתי להתפוצץ מצחוק על הבר,
ואז בכיתי . פרץ חזק של בכי שלא הרפה ממני.
כמעט נפלתי מהכיסא של הבר, אבל יואב היה שם לייצב אותי.
הוא ניגב לי את הדמעות והביא לי לחם לאכול כדי לספוג את האלכוהול
"הכל טוב דני " הוא אמר לי .
אחריי חצי שעה נוספת שישבתי שם הצלחתי יותר להתאושש
נרגעתי.
ואז הבחנתי בבחורה בלונדינית על עקבים, נכנסת לבר עם חברות שלה ושולחת לי מבט עם חיוך מפתה ביותר .
היא התיישבה מולי, בזווית שיכולתי לראות אותה טוב מאוד מצחקקת עם חברות שלה .
ואני לא יודע אם זה היה האלכוהול או כל הבכי שיצא ממני, אבל הרגשתי משוחרר ונקי מהכל .
הרגשתי שלא אכפת לי מכלום .
היא קמה מהמושב שלה והלכה לכיווני כשהיא מסתכלת לי עמוק בעיניים
"נראה לי היא באה אלייך " יואב אמר לי
"אני יודע" חייכתי
"שלום " היא התקרבה אלי ואמרה
"שלום שלום " חייכתי אלייה
"גילי" היא הושיטה לי את היד
"שלום גילי אני דניאל " נישקתי את ידה ברשמיות . יש מצב עדיין הייתי שיכור .
"אתה חתיך דניאל " היא אמרה
"תודה, את גם נראת טוב " היא חייכה וצחקה
"אני יודעת " היא נשכה את השפתיים שלה והתקרבה לאוזן שלי
"אז דניאל, אתה מתכוון להמשיך לבהות בי או שאתה מתכוון להזמין אותי לדירה שלך ולדפוק אותי"
הסתכלתי על יואב שבטוח שמע את זה, כאילו חיכיתי לאישור שלו
הוא סימן לי עם הראש לחיוב וצחק
"תהנה אח שלי " הוא אמר ושתה מהבירה שלו.
לקחתי את המפתחות והארנק ויצאתי איתה מהבר.

הגענו לדירה שלי, היא דחפה אותי על הדלת ונישקה אותי, היא לא חיכתה רגע והתחילה להוריד את הבגדים שלה
לקחתי אותה לחדר שינה שלי תוך כדי הנשיקה הזאת שלא הפסיקה.
היה לה טעם של סיגריות, הטעם שאני הכי שונא בעולם אבל לא היה לי אכפת
רק רציתי לשכוח .
היא עלתה מעליי והורידה לי את החולצה, היא הייתה רק עם חזייה ותחתונים .
"ממ דניאל" היא נישקה לי את הצוואר
"פאק אלי " אמרתי לה
והיא עצרה
"אלי?" היא צחקה "מי זאת אלי?"
"פאק" אמרתי וכיסיתי את הפנים עם הידיים שלי .
התחלתי לבכות, עוד פעם .
אני לא מאמין שאמרתי את השם שלה כנראה לא שתיתי מספיק.
"למה אתה בוכה?" היא שאלה אותי
"אני מצטער אני פשוט .."
"מה זה? " היא לקחה את התמונה הממוזגרת שהייתה על השידה ליד המיטה שלי, התמונה שלי ושל אלי מהדייט הראשון שלנו .
"יש לך מישהי?! ואתה בוגד בה ככה?" היא הייתה המומה .
היא ירדה ממני והתלבשה מהר
"אני לא בוגד בה! " אמרתי בבכי אבל גילי המשיכה להתלבש ולקחה את התיק שלה .
"היא בגדה בי! " גילי הסתובבה אליי עם פרצוץ המום .
"אני מצטערת דניאל, לא מתחילים עם גבר שבור . סליחה שניסיתי "
היא אמרה ויצאה מהחדר .
השאירה אותי לבד עם הבדידות שלי .
ובטיימינג המושלם, אלי התקשרה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Magic World /ט.א עקוב אחר Magic World
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Magic World /ט.א
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מאת: Magic World /ט.א
האחים אלימלך-פרק 1
האחים אלימלך-פרק 1
מאת: Magic World /ט.א
זהו אתה לא מרגיש אליי יותר כלום?
זהו אתה לא מרגיש אליי יותר כלום?
מאת: Magic World /ט.א
האחים אלימלך-פרק 2
האחים אלימלך-פרק 2
מאת: Magic World /ט.א
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
דבר אלי
דבר אלי
מאת: little mrs.sunshine :)
משב רוח באוגוסט 10
משב רוח באוגוסט 10
מאת: לין ק
משב רוח באוגוסט 9
משב רוח באוגוסט 9
מאת: לין ק
גלולת אומץ
גלולת אומץ
מאת: Ela Lilach
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה