כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אפשר גם אחרת פרק 32

כמו שקשה להשתחרר מהרגלים מגונים כך קשה להשתחרר מזיכרונות לא רצויים

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

מישל העביר את מבטו מהרצפה ישירות אליי וחייך, העמדתי פנים שאני לא רואה אותו ועוברת ישירות לדלת של אליהו.
" את מחפשת את האיש הזקן ההוא?" נבהלתי הוא דיבר אליי, הנהנתי על מנת לא לעורר חשד.
" הוא יצא לטייל עם בחור אחד גבוה כזה" הוגו! הוא עדיין איתו.
נראה כי מישל לא מזהה אותי וכל כך הוקל לי שהצבע החדש שלי לא מסגיר אותי.
" יכול להיות שנפגשנו בעבר?" הנדתי בראשי והלכתי לכיוון המדרגות.
" את אולי מכירה את אחת הדיירות כאן? נעמה?"
שוב הנדתי לשלילה.
" תודה בכל אופן" הוא אמר לי תודה לא הייתי מאמינה לזה. ירדתי במדרגות וברחתי משם כל עוד יכולתי, כבר לא היה לי אכפת מהוגו או מאדון אליהו לחזור לשם לא היה בא בחשבון. שוטטתי ברחוב ללא המזוודה שהשארתי במסעדה רק כי ידעתי שאחזור.
" באת לקחת את השטויות שלך" פגשתי בנעמה שנשענה על רגל שמאל שלה ושילבה ידייה.
" לא, סתם עברתי באיזור. מחר יגיעו הלקוחות יקחו את כל המחשבים שחלילה לא תהיה לך טרחה"
" זו כבר טרחה בשבילי אפילו לפתוח להם את הדלת"
" אוי אוי אוי מסכנה לפתוח דלת קשה לך? " התגריתי בה.
" בת אל צדקה את לא חברותית בכלל"
" אני לא מחפשת חברות אין לי צורך בהן"
" איפה את גרה עכשיו?"
" את רוצה לדעת כדי להמשיך לרכל עליי עם אנשים, זה לא ילך לך. את יודעת נעמה לא אמרתי לך את רק כי הייתי נחמדה אלייך וגם כי זו הדירה שלך את ילדה מפונקת שרוצה רק טוב לעצמה"
" לפחות אני לא רוצחת" זה כאב אך לא נתתי לה את התענוג.
" אני זוכרת את השבוע הראשון בו רצינו לשים טלויזיה בסלון, בת אל הציעה את הטלויזיה הגדולה אבל את התנגדת כי רצית אותה לחדר שלך" היה לה מבט כועס בפנים.
" אל תתרגשי יותר מדי הקמט במצח יבלוט גם בלי זה" צחקתי בקול ועזבתי את המקום.
ההתקלויות האלו באנשים ביום הזה הכבידו מאוד רצתי אל תוך המסעדה בהנחה שאין שם איש אוכל לשים ראש ולישון.

...

" מה את מרכיבה הפעם?" התבוננתי במטבח השרוף ורשמתי לעצמי מה אני יכולה לתקן.
" לא מרכיבה חושבת להרכיב"
" יבואו אנשים שעוסקים בזה שליין"
" עדיין רוצה להיות יצירתית אולי אוכל לתת בזה יד"
" את רוצה לעזור בשיפוץ המטבח?" הוא שאל אני הנהנתי.
" צריך לדבר עם ההנהלה אי אפשר לסכן חיי אסירה, שיפוצים זה מאוד רציני"
אמנם לא אישרו לי לשפץ את המקום אבל הייתה לי את הרשות להרכיב חפצים למטבח בהתאם לצבעים, ישבתי ימים שלמים בהרכת דברים קיימים וניסיתי למצוא משהו חדש שאותו אוכל להרכיב.

...

שוב חלמתי על הכלא, הכלא מלווה אותי גם בהווה שאני מתכננת. כמו שקשה להשתחרר מהרגלים מגונים כך קשה להשתחרר מזיכרונות לא רצויים. על אף שאני מקטרת הכלא היה תהליך של למידה על עצמי. עדיין לא הסתגלתי מספיק להיות בעולם האמיתי אני חושבת שפחות הכינו אותי לזה כמה שניסו, לפתע תהיתי פתאום כיצד ניצן מסתדרת.
" צהריים טובים" שמעתי את המילה שמונה פעמים פחות או יותר מכיוון שהם הגיעו אחד אחרי השני. רק חייכתי לא היה לי כח להשיב בחזרה, הם לבשו את המדים שלהם ואת תגי השם והתחילו להכין את המסעדה לקבלת קהל.
עוגת השכבות הייתה נראית נהדר, מיקה זילפה איתה ועברה לעוגה האחרת. ליאת ושאר המלצריות הכינו את השולחנות והכיסאות, איתן ספר את הקופה והנרי טרח להגיע עם ליה שעמדה כמו עמוד והביטה סביב.
" אתה עיצבת כאן?"
שמעתי אותה שואלת ומתרשמת.
" לא, את אוהבת?"
" כן, זה מאוד אותנטי מי שמגיע יחזור לכאן בוודאות!" יש, הצלחתי עשיתי זאת אפילו הצלחתי לשכנע אותה לרגעים מסוימים הרגשתי מוצלחת.
....

זה היה יום רגיל ביותר חזרתי מבית הספר וראיתי את הארון שלי פתוח, הבגדים קרועים כן כל הבגדים, בגד אחד לא שרד את המספריים שגזרו אותם.
" איפה זה?" זו הייתה מורן שהגיחה מאחוריי ואחזה בתיק שלי שמנע ממני את היציבות ברגליים שלי.
" את מחפשת משהו?" שאלתי בתמימותי
" כן, אני יודעת שהחבאת את זה איפשהו"
" בחיי מורן אני לא יודעת על מה את מדברת" היא סטרה לי בלחי.
" הכסף שלי היו לי אלף שקלים בארנק, בזבזת אותם?"
" לא נגעתי בכסף שלך אני באמת לא יודעת שום דבר" היא כעסה לקחה את התיק מהגב שלי ורוקנה את כולו לאחר מכן החלה לחפש על גופי.
" די! לא לקחתי שום דבר!" התחלתי לבכות כשהיא הורידה לי את הבגדים.
" אני אמתין לערב אולי תקבלי שכל ואראה את הכסף שלי על השולחן במטבח גנבת קטנה" הצטנפתי בתוך תוכי, קיפלתי את הרגליים ובכיתי לא ידעתי היכן הכסף שאותו היא צריכה, באמת שלא ידעתי אילו היה לי כסף הייתי נותנת לה את שלי... אבל אין לי.
שמעתי אותה מדברת עם אבא בצעקות במטבח ואז את הצעדים שלו עד שהגיע לחדר שלי.
הוא לקח שרפרף והוציא את המנורה שבחדר מבלי להסתכל עליי.
" למה אתה עושה לי את זה?" הוא אפילו לא הסתכל עליי ונעל אותי בחדר.
בחדר התחיל להחשיך התחלתי לפחד, ניסיתי לכסות את עצמי בשמיכה במטרה להרגיש מוגנת אבל שום דבר לא עזר לי להעלים את הפחד שלי מהחושך.
פתאום הדלת נפתחה הוא עמד שם מבלי להתקרב חקר את פניי ובטון רוטן אמר לי שאזרוק את הבגדים הזרוקים על הרצפה ואז נעלם שוב. המחשבה היחידה שהייתה לי מה אלבש מחר לבית הספר? כולם יצחקו עליי אם אגיע עם אותם הבגדים או עם בגדים קרועים.
למחרת בבוקר נתקלתי באותם התלמידים שלמדו איתי, כל הכיתה צחקה עליי בקולי קולות בהפסקה, כשחזרתי מבית הספר הלכתי לזרוק את השקית עם הבגדים הקרועים אבל בדרך היא נקרעה לי והתפזרה על הרצפה. השכנה עזרה לי לערום הכל לשקית והביטה בי ברחמים.
" דניאלה חכי רגע" ביקשה שאחכה לפני שנכנסתי הביתה לאחר דקה הושיטה לי שתי שקיות עם בגדים.
" קחי שיהיה לך, אמנם יש לי רק בנים אבל יהיו פה בגדים שיתאימו לך" הנהנתי בלי שהצלחתי להודות לה והיא כבר סגרה את הדלת.
הייתי בת שש עשרה, שישה חודשים לפני שהכל קרה, שבוע אחרי שרינה נרצחה.

....

" אני שמחה שאתה הולך סוף סוף" אופק כבר קיפץ בדילוגים.
" אני חייב לך את החיים שלי, זה בזכותך"
" זה גם בזכותך. אז מתי אתה משתחרר?"
" מחר בבוקר, אני מתרגש חשבתי לעשות מסיבה"
" למה לא? תזמין כמה חברים"
" את תבואי, נכון?" הנהנתי.

יום הולדתו של אדון אליהו הגיע, קניתי מתנה ונכנסתי אל תוך דירתו.
בדירה היו בלונים על הקיר, הוגו היה במטבח ואדום אליהו צפה בחדשות כשהרגלו.
" מזל טוב!" קראתי בקול שניהם הסתכלו עליי.
" תודה ילדונת" הגעתי בדיוק לאוכל, הוגו הניח צלחת עבורי וביקש מסבא שלו לבוא לשולחן.
" איך בעבודה?" שאל אותי
" די בסדר, מה איתך?"
" החלטתי שאני לא נוסע בסוף" לא ציפיתי לחדשות האלה.
" למה?" לא הבנתי הוא כל כך רצה לטוס וליהנות.
" נתנו לי מקום עבודה אחר שנשמע מאתגר ומעניין אני חושב שאלך על זה, מה את אומרת?" הנהנתי רציתי בשבילו רק את הטוב ביותר.
" היום פגשתי במקרה את הבן של מורן" פלטתי
" יש לה בן?" הוא שאל אני הנהנתי.
" לא ידעתי, למה את עם המבט הזה?"
" אני שונאת אותו זה למה אבל בוא לא נדבר על דברים כאלה היום, יש לסבא יום הולדת! סבא אליהו מה החלום שלך?"
" שהנכד שלי ימשיך להיות מאושר"
התנצלתי בפניהם והלכתי לשירותים הוגו עקב אחריי.
" חכי רגע" עצרתי במקום והסתובבתי.
" אני לא רוצה שתחיי בפחד כל החיים, איך את קשורה לבן שלה?"
" אני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו, הוגו"
" טוב כשנסיים את חייבת לי כמה הסברים"
" אני לא חייבת לך שום דבר"
" דניאלה אני רוצה לעזור לך" הסתכל לי עמוק לתוך העיניים.
" אני לא מסוגלת בוא נחזור סבא מחכה" דמעות הציפו אותי, ניגבתי אותן בזמן שהוא הסתכל עליי.
שרנו לו שירי יום הולדת והוא אפילו כיבה את הנר על העוגה, אכלנו עוגה ודיברנו על חלומות. הוגו אמר שכשהיה קטן תמיד חלם להיות עורך דין לעזור לאנשים, סבא לעומת זאת רצה להיות נגר מצליח ואני? לא היו לי חלומות אז המצאתי שהחלום שלי היה להיות שוטרת. מצחיק, נכון? אני? שוטרת! בדיחה מהלכת.
כשיצאנו מהדלת הוגו ואני בדיוק מהדלת השנייה יצאו נעמה ומישל. נתקפתי פחד, הוגו הבחין בזה ונתן לי את ידו. המגע שלו הבהיל אותו משום שלא ציפיתי לו.
" זו רק את, מה את עושה פה?" נעמה פנתה אליי בטון כועס.
" מי זאת?" מישל שאל אותה.
" הדיירת הקודמת"
" חשבתי אתן לא מכירות" פנה אליי הפעם.
" אנחנו לא בדיוק מכירות"
" נכון אנחנו לא" חידדה את העניין לכך שאנחנו לא מכירות רק בגלל מה שגילתה עליי לאחרונה.
" אתה בא?" משכתי בידו והלכנו משם.
" את נראית מבוהלת" זה יעבור, הכל יעבור למה אני נבהלת בכל עם שאני נתקלת בו.
" זה היה הוא?" אי אפשר להסתיר ממנו שום דבר.
" כן, אבל הוא לא זיהה אותי. אני פוחדת שיבוא יום והוא יגלה"
" מה הוא עשה לך?" ישבנו במכונית שלו מבלי לנסוע, סיפרתי לו את כל הסיפור על מישל. הוא נע באי נוחיות ולעיתים הזיז את הרגליים שלו.
" לא סיפרת על זה אז?"
" לאף אחד"
" חשבתי שהיינו באותו הגיל לא רציתי שזה יהרוס לו את העתיד"
" את נחמדה מדי דניאלה. תחשבי על זה אם את רוצה להתלונן אני חושב שיש דרך אפילו שהוא היה אז קטין, תחשבי על זה בסדר?" הסתכל עליי הנהנתי.
" כואב לי שעברת כל כך הרבה מבלי שיהיה מישהו שיתמוך בך"
" התרגלתי לזה" הנסיעה הייתה שקטה, ביקשתי ממנו שיוריד אותי בבית החולים הוא לא שאל מדוע פשוט עשה זאת. אני חושבת שהוגו דואג לי רק כי אני אסירה לשעבר שהוא טיפל בה, תהיתי אם הוא מרחם עליי או עושה זאת כי הוא באמת דואג.
" הכל טוב?" תפס אותי מסתכלת עליו תוך כדי נסיעה.
" כן סתם מחשבות"
" קחי, תחשבי על זה" הושיט לי את כרטיס הביקור שלו ולראשונה חייכתי משום שהיה לי את מספר הטלפון של הבחור שאני אוהבת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
עינבר פרץ
עינבר פרץ
אני ממש אוהבת את השכנה הזאת
הגב
דווח
guest
יהיה המשך בקרוב?
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
כן, הייתי עט עסוקחה בזמן האחרון לכן לא העלאתי פרק.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
סיפורים אחרונים
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
טים ורוחות העתיד
טים ורוחות העתיד
מאת: royashcenazi .
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D