כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אפשר גם אחרת פרק 29

אולי את קצת קשוחה אבל יש לך לב טוב, דניאלה

" כדאי לך להיכנס לפני שכולם יגיעו" הערתי אותו להיכנס למקלחת אבל הוא היה היסטרי לחלוטין.
" נרדמתי כאן?" הנהנתי
" 12 שיחות שלא נענו מליה"
" מה אני אגיד לה עכשיו?"
" תגיד שהיית בעבודה ועבדת"
" את חושבת שהיא תאמין לזה."
" לא שיקרת באמת היית בעבודה"
" את ליה לא קל לשכנע"
" אני לא מבינה אם אתה לא אוהב אותה למה צריך לה הסברים?" הוא לא ענה לי קם הלך להתרחץ בזמן שמשאית חנתה על יד המסעדה.
" שלום ארנון יש סחורה טובה?" ארנון החקלאי הגיע עם כל טוב של ירקות ופירות.
" בטח, אני אלך לקחת את ההזמנה ונעבור עליה" חיפשתי בתוך המסעדה את המסמך ואז מצאתי אותו באחת המכירות שמתחת למחשב לעזאזל עם מי ששם אותו שם.
עברנו על ההזמנה, ארנון הניח את הקרטונים על יד המסעדה חייך ואז נסע לדרכו, אחרי שארנון הלך הגיע שמוליק עם משאית מוצרי החלב הכי טריים.
" הרבה סחורה?" הנרי הגיח מאחוריי כפתר את החולצה שלו.
" כן, תהיה הרבה עבודה היום, מה השעה עכשיו?" שאל התבוננתי בשעון שעל כף ידי וראיתי שהשעה רק תשע.
" מתי כולם צריכים להגיע?"
" אמרתי להם לבוא בשתיים עשרה, איך את מרגישה עכשיו?"
" אני מעולה תראה אני מרימה את זה בקלות" להרים שק תפוח אדמה לא היה חכם במיוחד כדי להשוויץ בשרירים שמעולם לא היו לי.
" בואי נעביר את מוצרי החלב למקרר הגדול את השאר העובדים יעזרו בזה" חמש פעמים לקח לנו לאסוף את כל מוצרי החלב ולשים אותם בתוך המקרר שבמטבח, יכולתי לשמוע את הנשימות שלו בכל צעד שעשה נדמה שהוא התעייף בדיוק כמו שאני התעייפתי.
" וואו דקה מנוחה" התלוננתי וישנתי על הספה מתנשפת.
" מסכים איתך גם אני צריך" התיישב על ידי.
" מה קרה בסוף לליה?"
" התקשרתי אליה אמרתי שנרדמתי במשרד בעבודה"
" נו אתה רואה הצלחת"
" כן אה, את יודעת את לא מובנת לפעמים"
" אני?" הרפיתי ידי לפנים.
" כן, פעם את מתנהגת כמו בריונית ופעם נחמדה"
" אני חושבת שיש כאן טעות אני נחמדה למי שאני רוצה... בריונית? זו מילה קצת קשה אתה לא חושב?"
" אולי קצת הגזמתי"
" נשארה לנו עוגת תותים?" כל כך התחשק לי עוגת גבינה עם תותים חתוכים מעל.
" הכנסתי למקרר"
" רוצה גם?" כבר הייתי בדרכי לשם לקחתי צלחת והנחתי עוגה ושתי כפיות בידי.
" קח אל תתבייש"
" אני מאוד מקווה שאתה לא הולך לחייב אותי על העוגה עכשיו" הוא צחק והתחיל לאכול מהקצה הקרוב אליו.
" ממש לא, קחי ביס" לקחתי הקשבתי לו משום מה.
" אני סקרן לגבי הסוד שלך"
" הסוד שלי?" שאלתי הוא הרים עיניו אליי.
" כן, יש לך צד אפל"
" כמו לבאטמן" הוסיף, צחקתי הוא צחק יחד איתי. אני חושבת שמאז הוגו אף אחד לא הצליח להצחיק אותי.
" אתה מצחיק כשאתה רוצה ואני חשבתי שאתה בחור שעושה רק מה שאומרים לו"
" אני מסרב לשמוע את זה" אמר ומרח לי קצפת לבנה על האף.
" אני אשיב מלחמה!" לאחר לחימה ממושכת שבה אני מנסה להדביק לו כמות לא קטנה של קצפת על האף ראיתי כמה הוא צחק וחייך. התקרבתי אל גופו והושטתי את ידי.
" יש!" צעקתי בקול בעודי שוכבת על הגוף שלו לרגע קט הייתה דממה.
" מתאים לי?" שאל אני עדיין לא זזה.
" מאוד" טעמתי מעט מן הקצפת על אפו וליקקתי את האצבע שלי.
" טעים" חייכתי והתרוממתי למעלה.
" אני יכול לבקש ממך משהו?" סידר את עצמו לצורת ישיבה.
" כן, שוט" אמרתי כמו שאומרים לסירה שמשיטים.
" אני יכול לגעת בפנים שלך? ככה אוכל לדעת איך את נראית"
" בטח למה לא" לא היה לי אכפת אם זה מה שיעזור לו אני מוכנה.
" אוקיי אני מתחיל" ידיו הגדולות והמרשימות נעו במצח שלי ולאחר מכן באף הקטן שלי, הרגשתי את הראש בידיו, עם זאת לא הסגרתי אותו.
" איזה צבע עיניים יש לך?"
" ירוקות"
" נו איך התרשמת?" שאלתי בביטחון.
" קצת קשה לדעת ככה אבל אני חושב שאת בחורה יפה"
" יופי כבר לא מעניין אותי כל כך" פלטתי כי באמת היה לי נמאס שאנשים מדברים או מסתכלים רק על יופי.
" חשבתי שאת דווקא מאלו שכן מחפשים לצאת עם אנשים יפים, את גם אופנתית"
אני אופנתית משום שבעבר לא יכולתי להיות כזו ובנוסף החלטתי שמעולם אבל מעולם לא אקפא למוות בחורפים ולא אמות מחום בקיצים.

.....


" קר לי" דיברתי לעצמי בחדר החשוך הזה.
" אבא תחזיר לי את הבגדים" אבל אבא לא ענה, ישבתי בקור בחדר עד שהאור נדלק.
" קחי" זרק עליי בגדים והלך משם.
מאותו יום פחדתי משני דברים אבא שלי וחושך, הייתי בת שמונה רינה עוד הייתה קטנה כדי להבין משהו.

....

מאז אותו מקרה אני לא מרשה לעצמי להזניח את עצמי. מעולם לא יכולתי להרשות לעצמי בגדים כמו אלה שאני לובשת היום, לכן הבטחתי שברגע שיהיו לי את האמצעים אני אקנה ואלבש רק מה שאני אוהבת, וחוץ מזה איך לא אהיה אופנתית לאחר שבע שנים לבשתי רק מדים אחידים?
" זה קצת אישי עניין האופנה"
" אני מבין סליחה"
" אתה פוחד ממשהו?"
" וואו לא חשבתי על זה לעומק"
" אני פוחדת מהחושך, חושך מזכיר לי לילות רעים בכל פעם שיש חושך אני נעצרת ולא מצליחה לזוז. אפילו ברחוב כשמנורת הרחוב מפסיקה להאיר אני ישר מדליקה פנס מהטלפון רק מהפחד שאם לא אעשה משהו אישאר במקום הזה יותר זמן"
" יש לך טראומה מחושך?"
" בוא לא נדבר על זה ותוכל לשמור את זה בנינו? אף פעם לא סיפרתי את זה לאף אחד"
" בטח אני מבטיח"

למה התחלתי לספר לו על זה? מה חשבתי לעצמי פתאום? ולמה יש לו פרצוף של בן אדם אמין? ואולי הוא כלל לא אמין ורק נראה כזה? כמה תהיות אני כבר מתפוצצת.

במשך כל המשמרת עבדנו, הנרי לעיתים הגניב לעברי מבטים שלא ידעתי מה הם רומזים.
" אני אביא לכם מהמזווה" התנדבתי להביא עוד תפוחי אדמה שהם הכניסו למזווה.
" או הינה אתם תפוחי אדמה חמודים" הסתכלתי עליהם בחיוך עד שלפתע כבה האור.
השתתקתי אפילו הפלתי את תפוחי האדמה ואבא לעזאזל הוא שוב במחשבות שלי.

....


" תקלפי את כל התפוחים עד שאחזור" הוא הלך לאחד החדרים ואני המשכתי לקלף תפוחים בכל הצבעים, לא יכולתי לברוח הוא נעל את הדלת.
" זה כל מה שקילפת עד שחזרתי?" הוא הטיח את הראש שלי בקיר פעמיים, כיווצתי את ראשי תוך כדי ישבתי אולי פחות יכאב אם אעשה זאת.
" סליחה אני אקלף אותם יותר מהר" התמדתי הסתכלתי על התפוחים ואיתגרתי את עצמי, זהו אם לא אסיים לא אזכה במיליון. המצאתי לעצמי בראש תחרות ריאליטי מי שמסיים מהר זוכה בכסף, כן בדיוק ככה.
הוא גירד את התפוחים בפומפייה וכלל לא ידעתי למה הם שימשו.
" אבא למי כל זה?"
" לאחותך, היא לא יכולה ללעוס דברים קשים עכשיו" הייתי בת שמונה מה כבר ידעתי? המשכתי להחזיק בקולפן באדיקות.
" היום מגיעים אורחים אני לא רוצה שתצאי מהחדר שלך היום, זה ברור?" הנהנתי בפחד השבוע והלכתי לחדר ולא יצאתי ממנו עד שהאורחים הלכו.

עוד זיכרונות עלו לי:


" קנית לי?" הגעתי לעזור לו עם השקיות וחיכיתי לתחבושות.
" מה הייתי אמור לקנות?"
" תחבושות למחזור" הוא פקח את עיניו בתדמה. כל התלמידות בכיתה שלי כבר קיבלו מחזור וכשהן סיפרו להורים שלהן הן קיבלו איחולים, תהיתי כיצד אבא יגיב לזה.
" כבר יש לך מחזור?"
" היום קיבלתי"
" אם את צריכה לקנות משהו לכי תקני אותו בעצמך אני גבר אני לא מבין בזה" צעק עליי והפיל את כל השקלים על הרצפה, הם התפזרו בכל הסלון עד שאספתי אותם.

.....

" דניאלה?" שמעתי קולות, עמדתי דום במקום לא ראיתי שום דבר.
" דניאלה זה הנרי איפה את?"
" אני... אני כאן!" רעדתי פחדתי שאבא יגיע וירביץ לי, יכה אותי עד זוב דם או יגע בי.
" אני כאן" לחשתי ואז הרגשתי דמות מולי.
" יש הפסקת חשמל" הוא התנשף והדליק פנס.
" דניאלה? תהיי איתי!" נגע בראשי וראיתי שהוא משתדל לעזור לי לצאת מההזיות שלי, ראיתי את אבא במקום את הנרי.
" אני פוחדת" רעדתי עם דמעות.
" תסתכלי עליי אני לא עוזב אותך עד שהאור יידלק, רק תמשיכי להסתכל עליי" הוא דיבר איתי על נושאים חיוביים ולא מש ממני.
" הנרי... אני... מתי האור יידלק שוב?" נשענתי על גופו רק מהפחד שהסיוט הזה מעולם לא ייגמר.
" עוד קצת" הוא עטף אותי לחיקו וחיבק.
" אני לא עוזב אותך אני פה" אני חושבת שהוא הצליח להרגיש את הרעידות שלי.
הוא חזר שוב על המשפט ונדמה שיותר משש פעמים ואז האור נדלק שוב.
" זה נגמר" לחש לי באוזן והתנתק ממני.
" את בסדר?" שאל כל מה שהצלחתי לעשות זה להנהן כמו טיפשה.
" בואי נצא מפה" משך בידי אבל עצרתי אותו.
" תודה" מעולם לא חשבתי שאגיד תודה אי פעם למישהו.
" אין בעד מה, קחי תשתי" לקח בקבוק מים גדול שהיה על אחד המדפים הושיט לי.
" לא חשבתי שאתה בחור טוב כל כך אני אגיד לך את האמת"
" אני מדמיין או שהחמאת את לי עכשיו?"
" אל תתלהב כל כך" צחקתי.
" אולי את קצת קשוחה אבל יש לך לב טוב, דניאלה" שמעתי מתישהו כבר את המשפט המוכר הזה.
" הנרי, מה אתה עושה!" שמענו צעקה, הסתובבנו וראינו את ליה עומדת אל מולנו עם ג'ינסים שחורים וגופיה סגולה שדרכה אפשר לראות את הפופיק שלה מבצבץ.

המשך יבוא..
אני חושבת שדניאלה מגלה לנו יותר ויותר על עצמה, מה הייתם מאחלים לה?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
H . G
H . G
וואו איזה מטורף, הנרי בחור מקסים והוא מוציא מדניאלה צד.. הממ.. שונה. אני אוהבת את זה.
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
❤❤❤❤ גם אני
הגב
דווח
1 אהבתי
Blackbird Night
Blackbird Night
הייתי מאחלת לדניאלה להיות מאושרת ולא לפחד
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
קיץ התמימות
קיץ התמימות
מאת: Someone .
בסופו של עניין
בסופו של עניין
מאת: MrsMor .
השאיפה לאהבה
השאיפה לאהבה
מאת: The Wandering
ליבו של הגיבור
ליבו של הגיבור
מאת: Vena Cat
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D