כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

האחים אלימלך-פרק 8

הוא לא מסוגל להכיל את זה שמישהי כמוך נמצאת לו בידיים.

סיימתי לפרק את הדברים של שנינו, לא רציתי לתת לריב הזה להשפיע עליי .
המשכתי כרגיל, פירקתי את החפצים שלו למרות שכעסתי עליו לא רציתי שיתקע עם זה .
ואז סתיו, האח הקטן של דביר ודניאל התקשר אליי .
"היי אלי מה קורה"
"בסדר, הסתדרתם עם הדברים?"
"כן, תגידי באלך לבוא איתי לים? זה פה קרוב פשוט ההורים שלי עייפים, דביר ישן ודניאל לא ענה לי משום מה"
גם לי דניאל לא ענה, אבל לא רציתי שידע את זה.
"כן בטח למה לא אני אתארגן"
לבשתי את הבגד ים שלי ומעליו שמלה, לקחתי תיק עם משקפי שמש וקרם הגנה .
לקחתי איתי גם את הכובע הגדול שלי לים.
נפגשתי עם סתיו בלובי והלכנו משם ברגל לים שהיה קרוב למלון.

"הכל בסדר עם דניאל?" סתיו שאל אותי תוך כדי שהלכנו
"כן, נראה לי שכן"
"בטוח? אלי את יכולה לדבר איתי"
"אני חושבת שהכל בסדר סתיו, אני לא רוצה להכניס אותך למה שקורה בנינו"
"את יכולה לסמוך עליי, את מכירה אותי
אני כאן רק להקשיב לך"
בסתיו מבין שלושת האחים יש את הדבר הכי מיוחד שאי אפשר לראות באף אדם, יש בו מסירות אין סופית כלפיי הזולת והלב שלו טהור.
רק מלהסתכל עליו אפשר להרגיש את זה
"הוא התעצבן עליי כי אני לא קיבלתי את זה שהאקסית שלו קופצת עליו ושהוא לא אומר לגבי זה דבר וזה לא מעניין אותו, פשוט נותן לזה לקרות"
"אוקי, ואת חושבת שהוא צודק?"
"אני חושבת שזה פעם ראשונה מאז תחילת הקשר שלנו שהוא לא כיבד אותי, אני מרגישה במה שהוא אמר שהוא לא כיבד אותי. ועכשיו הוא פשוט יצא מהחדר במלון ולא אמר לי לאן, אולי הוא הלך אלייה מי יודע"
"דניאל לא הטיפוס שבוגד, יש לו פטיל ארוך אבל אם הוא מתפוצץ על משהו כנראה זה משהו שנאגר הרבה זמן בפנים"
"אתה חושב?"
"אני בטוח, הוא לא הטיפוס העצבני .אולי הוא אמר לך משהו שהפריע לו? תוך כדי שהוא כעס או משהו?"
"הוא אמר לי משהו לגבי זה שכל הזמן מחזרים אחריי"
"אז כנראה זה מפריע לו, אולי מהנקודת ראייה שלו את נותנת לאנשים לחזר אחרייך כמו שאת טוענת שהוא נותן לאקסית שלו לחזר אחריו"
סתיו העלה פה נקודה חשובה.
"יש משהו במה שאתה אומר, אבל כל הזמן הזה הייתי איתו, אני לא זוכרת מצב שבו מישהו מחזר אחריי" חוץ מדביר.
"אולי את פשוט לא שמה לב לזה "
הוא פרס את המחצלת על החול
"יש אנשים שלא מצליחים לזהות מתי אנשים מתחילים איתם ומתי לא"
התיישבנו על המחצלת, סתיו הוציא מהציידנית שתי בירות ופתח אותן לשנינו.
"אני לא זוכרת מצבים שבהם התחילו איתי לאחרונה, אני לא הטיפוס שמתחילים איתו בדרך כלל"
"למה את חושבת ככה?"
"אני לא יודעת, אני מניחה שאני מאוד מופנמת בגישה שלי וזה מרתיע אנשים"
"אז איך דניאל התחיל איתך"
"דניאל חיזר אחריי במשך חודשים שלמים אבל לא הייתי בקטע של להתאהב, בסוף נפלתי לרשת שלו . ועכשיו אני פה באילת רבה איתו על שטויות"
"אלו לא שטויות אלי, אני מבין אותך . יש לך עקרונות מסוימים ואת צריכה לעמוד עלייהם"
"כן אבל בזוגיות לפעמים צריך להתפשר בשביל שזה יעבוד"
"על זה את לא צריכה להתפשר לפי דעתי, בסופו של דבר הבעיה התחילה מזה שהוא לא אמר לך מלכתחילה מה הוא מרגיש, ומה מפריע לו אלא שמר על איפוק, אולי כי פחד שזה יפגע בך, פחד לאבד אותך"
"אתה באמת חושב ככה?"
"אני פשוט מכיר אותו"
"ומה איתך?" גיחחתי מעט
"מה מה איתי"
"איך זה שאתה כל כך מבין במערכות יחסים, שאתה ילד כזה חתיך ואין לך חברה?"
סתיו שתק והסתכל על הים
"הכל בסדר סתיו?" שאלתי אותו מודאגת וראיתי דמעה קטנה זולגות על הלחי שלו, אבל הוא התעלם ממנה .
הוא לא נתן לה להשפיע עליו
הוא ניגב אותה בנונשלנטיות כאילו לא קרה דבר
"הכל טוב, אני פשוט לא רוצה לדבר על זה"
"סתיו, אני פה לכל דבר" נגעתי לו בכתף
"הכל בסדר, כל מה שאתה צריך אני פה כמו שאתה בשבילי פה. בבקשה תדבר איתי ותגיד לי מה קרה"
הוא התנשם ונאנח, הדמעות עוד פעם התחילו לזלוג בשקט על לחיו
"לא הייתה לי חברה בחיים" הוא השתתק
"זה בסדר " אמרתי לו בקול מנחם "אין לחץ סתיו כל אחד בזמן שלו"
הוא קיפל את הרגליים שלו לעבר החזה שלו וחיבק אותם, הדמעות שלו המשיכו ראיתי כמה הוא נלחם בהם
"אבל אני לא רוצה חברה" הוא הסתכל עליי בדמעות
"אני לא נמשך לבנות אלי" הוא התחיל לבכות ממש, הוא לא יכל לעצור את זה
"היי הכל בסדר" חיבקתי אותו ישר, וליטפתי לו את הראש
"הכל בסדר סתיו, זה בסדר"
"אני לא מצליח להמשך לבנות אני מפחד שלא יקבלו אותו ושיצחקו עליי, בחיים לא תיארתי לעצמי שאגיע למצב הזה" הוא בכה על הכתף שלי ביבבות.
"סתיו אתה מהמם איך שאתה, לא משנה מה הסביבה שלך מגדירה לך להיות, אתה לא צריך לחיות לפי ההגדרות האלה אם אתה לא מרגיש שייך אליהן, ואני שמחה ששיתפת אותי"
הוא שיחרר את החיבוק ועצר את הדמעות שלו.
הוא התנשם עמוק
הוצאתי לו מים מהתיק ופתחתי לו אותם, הוא שתה אותם באיטיות ונרגע
"אתה רוצה להמשיך לדבר על זה?" שאלתי אותו
"כן" הוא נשם "יש לי מישהו כבר שנה וחצי, הוא גדול ממני בשנה, הוא היה איתי בבית ספר שנה שעברה ואז הוא התגייס"
"מישהו יודע על זה חוץ ממני?" סתיו הניד את ראשו
"ההורים שלו יודעים עליו, יודעים שאנחנו ביחד . ההורים שלי בטוחים שהוא החבר הכי טוב שלי. והוא רוצה להפרד ממני" עוד פעם עלו לו דמעות והוא ישר ניגב אותם
"למה?" שאלתי מופתעת
"כי הוא מרגיש שאני מתבייש בו, שאני לא רוצה שההורים שלי ידעו .אני פשוט מפחד מהתגובה שלהם . יש הרבה שהעיפו אותם מהבית על זה "
"אוי סתיו" חיבקתי אותו "ההורים שלך יקבלו אותך ויאהבו אותך איך שאתה, ואם הם יעיפו אותך מהבית אתה תעבור לגור אצלי!" אמרתי בהחלטיות "הדלת של הבית שלי תמיד פתוחה לך, אתה לא לבד בזה ואני הכי שמחה בעולם שמצאת מישהו שאתה מרגיש אליו ככה, זה הכי חשוב "
"תודה אלי, את לא מבינה כמה אני מעריך אותך על זה"
"שטויות, אנחנו משפחה." נגעתי לו בכתף וחייכתי אליו.
"את הראשונה שיודעת מזה, אני ממש מתחנן שלא תספרי את זה לאף אחד"
"אני לא אספר את זה לאף אחד סתיו, אל תדאג. אתה תספר את זה בעצמך מתישהו, כשתרגיש יותר בטוח בעצמך. אל תתן לבן זוג שלך להאיץ בך. כשזה יגיע זה יגיע"
הוא חייך אליי.

ישבנו שם עד הערב, ואז קיפלנו את הדברים וחזרנו לבית מלון.
פתחתי את הטלפון שלי בדרך חזרה, היו לי שם 15 הודעות מדניאל ו7 שיחות שלא נענו.
הטלפון שלי היה על השתק כנראה לא שמתי לב .
יצא לי לחשוב קצת על מה שסתיו אמר והוא צודק, אני לא צריכה להתפשר על העקרונות שלי ואם יש משהו הכי קטן שמפריע לדניאל הוא היה צריך לבוא ולהגיד לי .

נפרדתי מסתיו והלכתי לכיוון החדר .
פתחתי את הדלת, והנחתי את הדברים על השידה .
דניאל היה עם הגב אליי, הוא הסתובב אליי כששמע אותי נכנסת.
"איפה היית?" הוא שאל אותי בקול תוקפני .
לא רציתי להתמודד איתו עכשיו, לא ידעתי גם מה לעשות איתו במצב כזה פעם ראשונה שאנחנו רבים.
"אני יכולה לשאול אותך את אותו הדבר" זרקתי לעברו באותו הטון שדיבר אלי.
נכנסתי למקלחת והורדתי את הבגדים שלי
הוא בא אחריי והסתכל עליי, לא הפריע לו שאני עירומה מולו
"שאלתי אותך שאלה" הוא אמר לי
"ועניתי לך"
פתחתי את המים, נתתי להם לזרום עליי ולשטוף את כולי
"לא הבנתי את עושה את זה בכוונה?"
לא עניתי לו, המשכתי להתקלח
הוא התקדם אליי פתח את דלתות האמבטיה, וסגר את המים
"אני מדבר אלייך." הוא אמר לי כועס
הסתכלתי עליו המומה
"אם יש משהו שמפריע לך דניאל אתה יכול לבוא ולהגיד לי ולא להתפוצץ עליי בהפתעה על כלום, אני לא אהבתי את מה שעשית ואמרת וזה לא הולך להשתנות. עכשיו אני יכולה להתקלח?"
דניאל התקרב אליי וחיבק אותי
"אני מצטער יפה שלי" הוא נישק לי את המצח
"את צודקת יצאתי אידיוט, אני אוהב אותך"
"אז תפסיק להתנהג ככה" אמרתי לו וחיבקתי אותו בחזרה "זה לא נעים לי"
"אני יודע יפה שלי, אני מצטער"

נפגשנו עם המשפחה של דניאל בחדר האוכל לארוחת הערב, זה רק היום הראשון שלנו פה והוא הלך על הפנים.
ישבנו בחדר האוכל, דניאל ודביר ישבו משני צדדי.
שוחחנו על מה נעשה במהלך השהות פה, איפה נלך לטייל .
אני, דביר ואבא שלהם היינו יותר בתוך השיחה הזאת.
אמא שלהם העדיפה לנוח בטן גב, סתיו אכל
ודניאל, דניאל לא היה איתנו בשיחה, דניאל כל הזמן הסתכל הצידה.
ניסיתי להבין לאן הוא מסתכל, אז הסתכלתי לאותו כיוון .
ג'נט, הוא מסתכל על ג'נט האקסית המיטולוגית שלו.
אידיוט.
לא יכולתי לשבת שם ככה כשהבן זוג שלי מסתכל על מישהי אחרת.
"שנייה חוזרת", קמתי מהשולחן והלכתי לכיוון השירותים
דביר בא אחריי, הוא כנראה הבין שמשהו לא טוב קרה
פתחתי את דלת השירותים ושתפתי את הפנים שלי, שבלי ששמתי לב התמלאו בדמעות שלי .
"הכל בסדר אלי?"
"הוא בוגד בי" אמרתי לדביר בקול חנוק דמעות
"לא הוא לא, הוא בחיים לא יבגוד בך"
"הוא בוגד בי וברגעים אלה ממש אתה זה שבא אחריי, כשהוא יושב שם וממשיך להסתכל על האקסית שלו"

דביר התקרב אליי
הוא הניח את ידיו על פני וניגב עם אצבעותיו את הדמעות שלי .
"אין סיכוי שהוא בוגד בך, את לא בן אדם שקל לבגוד בו. מי שבוגד בך הוא אידיוט גמור ואני מאחל לו את החיים הכי נוראיים שאפשר לקבל" הוא אמר וראיתי במבט שלו כמה הוא מצטער על מה שהוא עשה לי בתקופה שעוד היה בנינו משהו
"את הבחורה הכי מדהימה שיצא לי להכיר ואם הוא בוגד בך זה לא כי יש בך בעיה, זה כי הוא לא מסוגל להכיל את זה שמישהי כמוך נמצאת לו בידיים. אתה מתחיל להעריך כשאתה מאבד"
הוא אמר לי וראיתי דמעה יורדת על לחיו, הוא היה נראה עצוב אבל ניסה לעודד אותי למרות זאת.

לא חשבתי פעמיים, נישקתי את דביר .
אני לא יודעת למה
נישקתי אותו, טרפתי אותו והוא נתן לי להוביל.
הורדתי לו את החולצה ופתחתי לו את המכנסיים
הוא סובב אותי אל הכיור והרים לי מעט את השמלה הקצרה שלבשתי.

זה קרה .
עוד פעם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Magic World /ט.א עקוב אחר Magic World
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Magic World /ט.א
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מאת: Magic World /ט.א
האחים אלימלך-פרק 1
האחים אלימלך-פרק 1
מאת: Magic World /ט.א
מחר בתשע וחצי תתקיים ההלויה
מחר בתשע וחצי תתקיים ההלויה
מאת: Magic World /ט.א
האחים אלימלך-פרק 2
האחים אלימלך-פרק 2
מאת: Magic World /ט.א
סיפורים אחרונים
ההתנגשות חלק 29
ההתנגשות חלק 29
מאת: Miss D
עבודה מהבית לכולם
עבודה מהבית לכולם
מאת: עבודה מהבית
המסכה
המסכה
מאת: יעקב שדה
משב רוח באוגוסט 20
משב רוח באוגוסט 20
מאת: לין ק
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan