כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

מלב שבור ללב שלם - פרק 4

מתחיל ליפול לדני האסימון

פרק מספר 4 -

"טוב תרגעי." טל מלמל ומגלגל את העיניים ביאוש כשהוא מתיישב חזרה על המיטה ומרים את הלפטופ של עומר חזרה אליו, הוא נשען על אחת הכריות ומותח את הרגליים שלו, ממקם את אחת הכריות מעל הראש שלו, כשהמחשב ממוקם עליו,
"אני מקווה שנוח לך." אני שולחת לו מבט חסר סבלנות, בנימה ארסית
"ג׳יזס," הוא נאנח ביאוש "תנוחי כבר."
"טל זה לא מצחיק!"
"לא אמרתי שזה מצחיק." הוא עונה בטון שליו שמחרפן אותי לחלוטין, "מה את רוצה שאני אחפש בעצם?"
הוא שולח אליי מבט ממוקד, ואני מרגישה תחושת עירפול, אני באמת עושה את זה?
"תחפש..." אני ממלמלת תוך כדי סיבובים סביב עצמי בחדר "אממ... תחפש... תחפש אנשים שלמדו איתו." אני עוצרת את הסיבובים "כן, כן, אנשים שלמדו איתו, זה טוב." אני מניחה שאני נשמעת אחוזת טירוף.
"אוקיי." טל נשמע רגוע בזמן שאני עוד רגע קורסת לתוך בור שאני בעצמי מייצרת במרצפות בחדר שלי על ידי סיבובים סביב עצמי "תלמה ילין נכון?" טל מרים את העיניים שלו מהמחשב ומחפש את האישור שלי בעיניים.
"כן, תלמה ילין." אני עונה במהירות "זה אמור להיות מסובך? כאילו ממש ממש מסובך?" אני שואלת את טל מעט בהיסטריה.
"אין לו אפילו לא תמונה אחת בפייסבוק מתקופת התיכון." טל עונה בנחת, וגורם לי לרצות לשבור לו את המחשב הדפוק והלא מועיל הזה על הראש "בכלל התמונה הראשונה שהוא העלה לפייסבוק היא הרבה אחרי שהוא סיים תיכון, משהו מדים, משהו סיום קורס בצבא, כזה צהוב מגעיל החבר הזה שלך..." הוא ממלמל בזמן שהוא לא מוריד את העיניים שלו מהמסך,
"אז מה אתה רוצה להגיד לי בעצם? שאין לנו שום דרך מזויינת למצוא מי פאקינג למד איתו?" הטון שלי עולה, ואני נוחתת על המיטה ליד טל.
"תרגעי דרמה קווין." טל עדיין נשמע שליו וזה מטריף אותי מרגע לרגע יותר ויותר "תסבירי לי למה בעצם החבר הדפוק שלך לא סיפר לך כלום על התקופה הזאת של התיכון?" טל מרים את העיניים אליי וסוף סוף מניח למחשב.
"הוא לא מדבר על זה טל." אני נורא קצרה "הוא לא מוכן לדבר על זה, הוא אמר שזאת התקופה הכי גרועה שהייתה לו בחיים, הוא לא מספר לי, אני רק יודעת שלא היה לו טוב שם, ושזה בית ספר לאומנויות, ומשהו עם להקה." אני יורה במהירות עצבנית.
טל מחזיר את המחשב אליו, ומביט בי בבוז,
"אוי מסכן היה לו קשה בתיכון." הוא אומר בטון מזלזל,
"כן טל! היה לו קשה." אני נשמעת כועסת והטון שלי תקיף ומגונן
"ברור קשה נשמה שלי, קשה כמו להיות ההומו המוצהר היחידי בכל הפאקינג תיכון, קשה כמו להגיע לתיכון אחרי שהוציאו אותך בכוח מהארון בחטיבה, והפיצו סירטונים שלך, קשה. אני בטוח." הקול של טל רועד, כאילו הוא עומד לבכות, אני זוכרת את התקופות האלה, כמה קשה היה לו, כמה הוא סבל.
אני פתאום קולטת כמה חסרת רגישות אני, אפילו לא שאלתי את טל איך היה עם הבחור שהוא פגש אתמול, בעצם בחודש האחרון בקושי התעניינתי בו.
"טול.." אני ממלמלת ברוך ועולה עליו קצת לחבק אותו,
"אני מצטערת טול, אני טיפשה נו,"
"עזבי דניאלה." הוא ממשיך לתקתק משהו במחשב מבלי להסתכל עלי "הכל בסדר."
"נו טל!" הקול שלי עולה "עזוב את המחשב רגע! עזוב זה שטויות באמת, נו, נשבעת אני מצטערת טולי."
"דני, הכל בסדר." הוא עדיין לא מוריד את העיינים מהמחשב ולא מסתכל עליי, אני מרגישה נורא.
"טול..." אני מניחה את הראש על הכתף שלו, "בוא נעשה משהו כיפי." אני מציעה.
“איזה מין להקה הייתה לו?" טל מתעלם מההצעה שלי,
"מה משהו כמו הייפייב? בקסטריט בויז? גיים בויז?"
"לא נו," אני אומרת בהיסוס כי אני לא באמת יודעת, עומר בחיים לא שר או ניגן לי מאז.
"כזה צפוי שבזה יסתכם הידע שלך בלהקות" אני מנסה לשבור את הקרח,
"יש לך רעיון יותר טוב? מיומנה אולי?" הוא עונה לי בטון קליל יותר שמרגיע אותי.
"הוא בחיים לא שר או ניגן לידי..." אני כמעט לוחשת,
"אומיגאד!" טל פתאום צווח,
"זה לא כזה דרמטי." אני ממלמלת.
"לא סתומי!" הוא נשמע ממש מרוצה מעצמו "הוא שונא את התיכון אולי, אבל עדיין חבר בקבוצת הפייסבוק של מחזור כ"ב בתלמה ילין." טל מחייך חיוך מנצח, ומפנה את המסך אליי, "וזה עוזר לנו?" אני שואלת בהיסוס.
"תני לי כמה דקות," טל מחזיר אליו את המסך, ונראה מרוכז, במשך איזה עשר דקות טל שותק, וזה מרגיש כמו נצח, הוא עובר על הפיד של הקבוצה.
"אני לא מאמין! אומיגאד! או מיי פאקינג גאד!" טל צורח בהתרגשות דיי מפחידה. "פאק פאק, אני לא מאמין!"
"נו מה טל?" אני כמעט ומתפרצת.
"את ניר טלמון את מכירה?"
"אני אמורה?" אני שואלת בהרמת גבה,
"גאד דני."
הוא אומר בהתרגשות, ומפנה אליי את המסך,
אני רואה תמונה של עומר עם עוד שלושה בחורים בגילו,
אחד מהם חוץ מעומר מוכר לי, ואני מנסה להבין מאיפה.
"לא אומר לך כלום? עדיין?"
אני מהססת ובסוף מנידה את הראש לשלילה.
"זה!" הוא מצביע על הבחור שהיה דיי מוכר לי,
נמוך מעומר, הייתי נותנת לו 1.80 אולי, קצת קעקועים, שיער בהיר ארוך משוך בקוקו אחורה, וזוג עיניים כחולות ענקיות.
"זה דילן יאנג!" הוא צועק בהתלהבות "עומר היה בלהקה של דילן יאנג"
"אני לא מבינה..." אני ממלמלת בשקט.
אני קוראת את הכיתוב מעל התמונה, "ניר טלמון, עומר ברטל, רם אביטן, ותום שוורץ בהופעת פריצה ראשונה כלהקת הבית של תיכון ׳תלמה ילין׳ במועדון התיאטרון"
"ומה זה נותן לי בכלל? אז הוא ניגן בלהקה אני יודעת את זה, אתה לא מחדש לי פה כלום."
טל תופס לי את היד וממקד את העיניים שלו בשלי.
"דני, הם מאוד מצליחים עכשיו, נו אין סיכוי שלא שמעת על דילן יאנג"
"שמעתי.. אבל..."
"זה השם במה של ניר נו דני, איפה את חיה?"
"מה זה אומר טל?"
"שכנראה באמת היה לעומר המתוקי חרא בתיכון, כי במקום להיות חלק מהרכב סופר מצליח, הוא תקוע כבר חמש מאות מיליון שנה בצה״ל."
"ועכשיו מה?"
"נראה לי שמצאנו לא?" טל מחייך אליי,
אני מביטה בו בבלבול.
"מה לא הבנת לולה? את צריכה להגיע אליהם, להבין למה הוא כבר לא שם."
נראה לי שמתחיל ליפול לי האסימון.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Daniella Lev עקוב אחר Daniella
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מאוד יפה
הגב
דווח
Talya Bar
Talya Bar
יהיה המשך היום?
הגב
דווח
1 אהבתי
Daniella Lev
Daniella Lev
כן :)
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
מי אני? פרק 12 ואחרון- איך הכול התחיל?
מי אני? פרק 12 ואחרון- איך הכול התחיל?
מאת: אמילי ציבושניק
מי אני? פרק 11
מי אני? פרק 11
מאת: אמילי ציבושניק
מי אני? פרק 10
מי אני? פרק 10
מאת: אמילי ציבושניק
פוטוסינתזה
פוטוסינתזה
מאת: איש המגבעת
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer