כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

דייט ראשון פרק 35+36

חזרה לשגרה ♥️♥️♥️

הטלפון היה ריק משיחות או הודעות.
לאן היא יכולה להעלם לעזאזל?
הבטתי שוב מסביבי לראות אם אני אקלוט אותה ותוך כדי חייגתי אליה במהירות.
רק שהיא לא מצאה לעצמה איזה בחור ונעלמה לי עכשיו,
רק זה חסר לי.
״היי חיים״ היא ענתה ושמעתי אותה מעט מתנשפת.
״מה יש לך גיל איפה את?״ שאלתי, כבר חסרת סבלנות במקצת.
״אוי אחותי סורי הייתי חייבת לצאת רגע לבדוק משהו באוטו אבא שלי פתאום התקשר הוא שכח שם משהו ו..״
איבדתי אותה באיזה שהוא שלב.
״אוקי נו ואיפה את עכשיו?״ קטעתי את סוף דבריה.
״אני פה! כאילו עוד שנייה אני פה, רוצה לחכות לי בחוץ?״
״אני לפני דקה הייתי בחוץ ואת לא היית בחוץ גיל.. מה את מסתירה ממני?״ שאלתי מבולבלת.
״מה קשור מסתירה.. אני נועלת את האוטו ובאה חזרה!״ היא אמרה מיד.
״טוב.. מה שתגידי״ עניתי.
״תחכי לי בחוץ אני דקה שם, מבטיחה״ היא אמרה וניתקתי.
משהו בה קצת עצבן אותי.
לא הבנתי למה לא לשלוח הודעה ולהגיד?
ומה זה כל המיסתורין הזה?
אם נתקלת בבחור חמוד פשוט תגידי, אני אתפוס מונית הביתה וזהו.
אולי באמת אתפוס מונית וזהו? פתאום התחלתי לחשוב לכיוון הזה.
די מיציתי את הערב הזה.
כאב לי כבר הראש.
זה היום הולדת הכי מעפן שהיה לי בחיים אה?
ניסיתי להסיח את מחשבותיי והתקדמתי לכיוון היציאה שוב.
בעודי מתקדמת פתאום נתקלתי באחד המלצרים וכל המגש שלו התעופף לו מהיד ישר לרצפה.
שיט.
אלוהים.
חלק קטן מהשתייה הספיק להישפך גם עליי, אבל בעיקר על הרצפה למזלי.
הבטתי בכוסות השבורות ובמגש על הרצפה.
ואז הבטתי במלצר.
היו לו עיניי תכלת גדולות, שהביעו דאגה מעט באותו רגע.
״את בסדר?״ הוא מיד שאל.
הבטתי בו לרגע עוד בשוק ממה שקרה לפני דקה.
״אהה.. כן, נראלי.. כאילו אני ממש מצטערת לא שמתי לב ש..״
״זה בסדר, העיקר שאת בסדר. זה אשמתי הלכתי מהר מידי כנראה, אני ממש מצטער..״ הוא אמר והתרומם, מושיט לי יד לעזרה.
הושטתי לו את ידי והתרוממתי גם.
״תני לי לפצות אותך על זה, ולהזמין לך משקה על חשבון הבית״ הוא אמר ופתאום חייך אליי.
משהו בי הרגיש אמיתי, לא מזוייף.
כאילו באמת הרגיש רע על מה שקרה.
אולי גם קצת הייתי עייפה ומסוחררת אז החושים שלי היו פחות חדים אבל בכל זאת הרגשתי שהוא לא בא לשחק משחקים.
״זה בסדר, תודה. אני חייבת לזוז בדיוק הייתי בדרך החוצה..״
״את בטוחה?״ הוא שאל.
״כן, כן. הכל בסדר..״ אמרתי בחיוך.
בזמן שדיברנו כנראה בלי ששמתי לב הגיעו מלצרים אחרים והרימו את מה שנפל על הרצפה, כי פתאום הוא הושיט לי מגבון נייר.
״קחי, זה אולי יעזור לך קצת. ואם יש עוד משהו שאני יכול לעשות.. זתומרת שאנחנו יכולים.״ הוא מיד תיקן בסוף.
״תודה רבה״ אמרתי ולקחתי את המגבון מידו.
״בכל מקרה, אני לידור. אם תצטרכי משהו הכי קטן אל תתלבטי יותר מידי אם לפנות אליי..״ הוא אמר והגיש לי את ידו ללחיצה.
״נעים מאוד, זוהר. תודה רבה, באמת.. יש לכם שירות מעולה״ הוספתי בסוף.
״אני שמח לשמוע. תבואי שוב״ הוא אמר בחיוך וקרץ.
״לידור, לשולחן 2 יש בעיה בחשבון״ פתאום אחד המלצרים פנה אליו.
״אני כבר מגיע״ הוא ענה לו.
הבנתי שכנראה הוא האחראי פה, ולא סתם אחד המלצרים. אולי בגלל זה הרגיש אחריות גדולה כל כך.
״בכל מקרה..״ הוא אמר והביט בי שוב ״להתראות בינתיים״
״להתראות״ אמרתי עם חיוך מנומס והמשכתי לכיוון היציאה.
הבטתי בטלפון וראיתי שיש לי הודעה מגיל מלפני 3 דקות.
״אחותי איפה את?״
מיהרתי לדלת היציאה ויצאתי החוצה.
ראיתי את גיל עומדת ומחכה.
עם סיגריה ביד.
״ממתי את מעשנת?״ הסתכלתי עליה בהפתעה.
״ממתי שאת מייבשת אותי פה בחוץ והיה בחור חמוד שהציע והספיק כבר ללכת לדרכו..״ היא ענתה בחצי חיוך.
״את עושה חיים פה אה?״ עניתי לה.
״יאללה יאללה״ היא אמרה. ״מה קרה לך לשמלה אחותי? ומה יש לך ביד?״
״אה סתם.. נתקעתי במישהו ונשפך עליי השתייה קצת..״
״במישהו? מי זה השיכור הזה?״
״האמת שהוא אחד האחראים פה.. כנראה ניסה לעזור למלצרים שלו..״ עניתי.
״חתיך?״ היא שאלה בחיוך ערמומי.
הסתכלתי עליה וגיכחתי. ״יכול להתאים לך״
״אוי איך לא חטפת אותו משם? חברה פח!״ היא אמרה בקול רם.
צחקתי ״אוי שתקי כבר, יאללה בואי אני מתה ללכת הביתה״
״האמת שגם אני רציתי להציע לך את זה אבל עכשיו אחרי שאמרת שיש שם חתיך ועוד אחראי...״
״ייאלללהההה הביתה״ אמרתי ודחפתי אותה איתי.
״אלוהים למה כל החתיכים עלייך? למה כל ההזויים עליי?״
היא התבכיינה לי בדרך.
״תשתקי כבר בכיינית״ אמרתי לה ומשכתי אותה איתי קדימה.
לפתע שמעתי צלצול חזק של טלפון קרוב אליי.
קפץ לי הלב.
״אחותי מה יש לך למה הצלצול שלך כל כך חזק?״ צעקתי עליה.
״אוי שיט..״ היא מלמלה.
״מה מי זה?״ שאלתי.
ראיתי אותה מביטה בטלפון ומיד מנתקת.
״אה, סתם עוד אחד מהמעריצים שלי.. אולי אשלח לו הודעה שיחזור אליי מחר שאהיה פנויה..״
״אין את סתומה עם תעודות תאמיני לי..״ צחקתי לשמע דבריה והתקדמנו.
המשכנו לדבר ולחפש את הרכב בין כל הרכבים שם, כי כרגיל גיל שכחה איפה היא חנתה.
״אההה נזכרתי! בואי בואי!״ היא צעקה ומשכה אותי איתה.
התקדמנו מהר לקצה של החניון, ומזווית עין אני רואה מישהו עומד שם בין הרכבים עם הגב אלינו.
״את בטוחה שזה שם?״ לחשתי לגיל.
״כן כן בואי..״ היא אמרה בביטחון.
״אבל גיל.. יש שם מישהו.. והכל חושך זה מלחיץ אותי..״
״נו אל תפחדי אני איתך!״
״כן כאילו את תשמרי עלינו במצב שאת עכשיו, מחורפנת לגמרי..״
היא החלה לצחוק ולהשתולל שוב.
״מי אוהב אותך יותר ממנייייייי״ היא צעקה.
״גיל סתמי״
״מי מצחיק אותך כשאת עצובההההה״ היא המשיכה.
אלוהים, היא פשוט פאדחנית.
לא מספיק שיש פה מישהו מלחיץ שתכף יהיה קרוב אלינו, היא גם צורחת שישמע שאנחנו פה ורק יבוא להטריד אותנו.
ממש טרף קל.
לא ידעתי איך לגרום לה לשתוק, ניסיתי לחשוב על משהו.
בזמן שאני חושבת, ראיתי שהדמות מסתובבת.
ליבי קפא.
אני לא רואה טוב ממרחק כזה, אבל קלטתי שזה גבר.
ניסיתי לא לחשוב על זה יותר מידי ולהתמקד באוטו.
אבל אז ראיתי שיש לו נשק.
אה אוקיי, הוא חייל.
נשמתי לרווחה מעט.
לפחות לא מדובר ברוצח או אנס. אני מקווה
ככל שהתקדמנו יותר הצלחתי להבחין בעוד ועוד פרטים.
עד שפתאום נעצרתי במקום.
״עד מתי תהייייי שלייייייי״ גיל המשיכה לצעוק מאושר לידי.
ופתאום הבנתי.
ראיתי את החיוך שלו.
החיוך המוכר והאהוב.
את השפתיים שאני כל כך אוהבת.
ואז את העיניים.
העיניים העייפות שלו שמביטות בי.
במבט אוהב ודואג.
מבט שלא ראיתי הרבה זמן.
אלוהים. לא חשבתי שאראה אותו שוב בקרוב
ומרוב שהייתי בשוק הרגשתי את הדמעות יורדות מפניי
זה גרם לי לראות פחות טוב, אבל לא הצלחתי לעצור את עצמי
״הראל?״ צעקתי.
הוא חייך והתקדם לעברי פורש את ידיו לצדדים.
גיל צרחה מרוב אושר לידי.
לא יכלתי להתאפק, ורצתי אליו.
הכי מהר שיכלתי.
גם כשערבי לי הרגליים,
וגם כשלא הרגשתי את הראש שלי מרוב סחרחורת,
גם שהייתי עייפה כל כך,
וכל מה שרציתי זה לישון
למרות כל זה - השתמשתי בכל הכוחות שהיו בי ורצתי אליו.
הוא הרים אותי אליו ושמעתי את צחוקו.
הדמעות המשיכו לרדת וחיבקתי אותו כל כך חזק.
אלוהים, התגעגעתי להרגיש אותו קרוב אליי.
התגעגעתי לריח שלו. לצחוק שלו. לכל דבר ודבר קטן בו.
לא רציתי לשחרר אותו. רק להישאר שם יחד איתו.
״יום הולדת שמח, יפה שלי״ הוא לחש לי לאוזן.
צמרמורת עברה בכל גופי, וליבי פעם בחוזקה.
עכשיו הבנתי.
הוא עשה לי הפתעה.
וגיל כנראה שיתפה איתו פעולה.
ממזרה קטנה.
אבל לא היה לי אכפת! העיקר שהוא פה איתי.
הוא ליטף את ראשי, וסידר את שערותיי שהתבלגנו על פניי.
הוא החזיק בפניי והביט בי.
״היי, למה את בוכה קטנה?״ הוא שאל ומבטו הדואג הופיע.
הבטתי בו ולחשתי ״התגעגעתי אלייך כל כך..״
הוא חייך חצי חיוך, מעט עצוב, יותר מבין.
וחיבק אותי שוב חזק.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lindna  עקוב אחר Lindna
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Lindna
Lindna
עלה פרק חדש ♥️♥️♥️
הגב
דווח
1 אהבתי
Goni Maor
Goni Maor
מתי פרק חדש? עברו חודשיים
הגב
דווח
guest
איזה כיף שיש 2 פרקים ביחד!! ❤️❤️
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Lindna
דייט ראשון- פרק 33.
דייט ראשון- פרק 33.
מאת: Lindna
להתאהב בך.. פרק 42 :) ספיישל להיום!
להתאהב בך.. פרק 42 :) ספיישל להיום!
מאת: Lindna
דייט ראשון- פרק 31.
דייט ראשון- פרק 31.
מאת: Lindna
דייט ראשון- פרק 32.
דייט ראשון- פרק 32.
מאת: Lindna
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
קיץ התמימות
קיץ התמימות
מאת: Someone .
בסופו של עניין
בסופו של עניין
מאת: MrsMor .
השאיפה לאהבה
השאיפה לאהבה
מאת: The Wandering
ליבו של הגיבור
ליבו של הגיבור
מאת: Vena Cat
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D