כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הסודות שלנו

הסופ"ש הגיע - פרק 50

"מהפה שלך זה נשמע רע! זה לא הגיוני?" אני שואלת את ליטל. "האמת שכשאני חושבת על זה, זה נשמע הכי אופייני לך. פשוט חשבתי שאת אוהבת אותו" ליטל אומרת "גם אני חשבתי שאני אוהבת אותו" אני אומרת מבולבלת "הוא סקס חייתי! הוא מנקה, מכבס, מצליח הוא כל מה שבחורה יכולה לרצות. אבל אני חושבת שאני לא באמת מכירה אותו. הוא מלא סודות שהוא לא מעוניין לחשוף" אני מסבירה לליטל. "מעניין, אני מכירה מישהי כזו..." ליטל מחייכת חצי חיוך. "אני עד כדי כך גרועה?" אני שואלת אותה. אני כזו מיסתורית? לא ידעתי שככה תופסים אותי... "את לא מספרת כלום לאף אחד אף פעם. אם לא הייתי גדלה איתך ויודעת הכל מהשטח אין סיכוי שהיית משתפת אותי" ליטל מעמידה לי מראה. 'את נדב שיתפתי' אני חושבת לעצמי "זה לא לגמרי נכון..." אני מנסה להגן על עצמי "איפה היית אתמול בלילה את לא מספרת לי אפילו! אני כבר לא שואלת. אבל זה לא נראה לך מוזר שלחברה הכי טובה שלך מגן 'אלון' את לא מסוגלת לשפוך הכל?" ליטל מעמידה לי מראה "אולי את טועה וזיו הוא לא הבאד גיא כאן" ליטל מוסיפה, אני מביטה בה בפנים שואלות היא מיישירה אלי מבט " את מנסה להגיד שאני..." אני אומרת וליטל מהנהנת "את צודקת, אני באמת לא משתפת מספיק בכלום. אבל זיו הוא לא שה תמים! איזה גבר מעוניין לחיות עם מישהי שהוא לא יודע עליה כלום ומדבר איתה על משפחה וילדים" אני מנסה להסביר את עצמי "את בחרת בו גם מבלי לדעת עליו יותר ממה שהוא מספר" ליטל ממשיכה להציב לי מראה. "אולי הדרך מחשבה שלי השתנתה עם הזמן..." אני מביטה בה "ואולי אני באמת ילדה קטנה שרק רוצה לכבוש מטרות. כך או כך הייתי עיוורת לגביו. הוא רצה להתחייב כשהבין שאני מתחילה לדגמן שוב. הוא אוהב להיות חלק מכל עבודה שאני לוקחת יש לו שליטה די מלאה בכל החיים שלי. מבלי ששמתי לב נהפכתי להיות שייכת לו, עוד נכס שהוא מטפח. לפני כן הייתי הסטוץ הקבוע שהוא מחביא. זה לא נראה לך שינוי קצת קיצוני?!" אני אומרת "אולי אם היית משתפת יותר גם אני הייתי מגיעה לתובנות כאלה. הרבצת כאן נאום שלרוב מגיע מהחברה שפותחת לך תעיניים. בכל מקרה, נגיד שהכל נכון והוא איתך כי את סופרמודל וטוב לו להראות איתה בציבור. מה הסיבה שאנחנו עדיין יושבות עכשיו בקומה 22 במגדלי u?" ליטל שואלת ומרימה גבה "כבר כמה זמן יושבים לי בראש חלקי הפאזל הזה ומאז שהוא טס פתאום הכל מתחבר. השיחה איתו עכשיו... זה לא פעם ראשונה שהוא מתנהג ככה... גם לפני הטיסה שלי למיקונוס היה סופ"ש שהוא נעלם בבוקר אז הלכתי לפגוש את גלית. כשחזרתי הוא רתח מעצבים על כך שלא ידע איפה אני. והכי מוזר שהיה קשה להבין ממנו גם איפה הוא היה בדיוק" אני מספרת לה "זה באמת נשמע שהוא מסתיר יותר " ליטל משתכנעת. "נפגשתי עם נדב אתמול" אני מספרת לליטל. "לא! את לא רצינית! את בוגדת בזיו עם אחיו? אני חוזרת לזה שאת הבאד גיא כאן!" ליטל מתנפלת עלי "תרגעי! לאן עפת? ניפגשנו לשבירת דיסטנס. הכל היה אפלטוני לחלוטין! לא בגדתי בזיו וחוץ מזה גם לו יש חברה" אני מספרת לליטל שנראה שהעיניים שלה פקוחות כך שהן עומדות לצאת מחוריהן. "את מוכרת לעצמך סיפורים! אולי לא קרה בינכם כלום אבל אפלטוני זה לא! בטוח גם לא סיפרתם לבני הזוג שלכם נכון?!" ליטל אומרת "הוא דווקא כן סיפר לחברה שלו" אני מציינת, ליטל צוחקת "אז אני חוזרת בי ממה שפעם אמרתי, אני כבר לא חושבת שיש לו זין קטן" ליטל אומרת ומוחאת כפיים. "חברה שלו קונה את האפלטוני הזה? היא יודעת שהתנשקתם?" ליטל ממשיכה לשאול "לא יודעת מה היא קונה. אבל הוא סיפר לה הכל כן... אמרתי לו שיש לו ביצים" אני מספרת "ביצים של שור, אני במקומה כבר הייתי מסרסת אותו" ליטל אומרת. "אז מה עשיתם בשבירת דיסטנס? שיחקתם מונופול?" ליטל שואל ומגחחת. "רקדנו סלסה ואחרכך ישבנו אצלו בדירה קצת" אני מספרת. "ואיך היה?" ליטל שואלת בסקרנות "מושלם! רציתי שהערב הזה ימשיך לנצח" אני אומרת במבט חולמני "כן כן, קשר ממש אפלטוני!" ליטל ממשיכה ללגלג עלי "היה לי כיף, כי זה כיף! לא בגלל מישהו או..." אני מסבירה "ב-ס-ד-ר" ליטל אומרת בצורה מודגשת. "אני הולכת להורים שלהם לארוחת שישי" אני מספרת לה "בלי זיו?" היא שואלת "לא, זיו בדיוק נוחת לסעודת שישי וחוזר לארה"ב... ברור שבלי זיו!" אני מדברת בציניות. "למה?" ליטל מעקמת פרצוף "לא יודעת... אמא שלו הזמינה... אולי תבואי איתי?" אני מביטה בליטל במבט מתחנן. "נראה לך? אני לא נכנסת לתוך הטלנובלה הזאת שלך! וחוץ מזה ליאור הזמין אותי אל ההורים שלו" ליטל מספרת "קלולולו, כל ששון וכל שמחה" אני מתלהבת ומתחילה למחוא כפיים "תרגעי... אנחנו בבייבי סטפס... אבל כן הוא מראה נכונות שזה נחמד" ליטל מחייכת. "ואת סומכת עליו?" אני שואלת "בכל זאת בעל דאנס בר וזה" אני מוסיפה. "תראי, הוא נותן לי את התחושה שהוא לא רואה אף אחת מלבדי. אני מקווה שהוא לא משלה אותי" ליטל מודה "גם אני נוטה להאמין לו" אני אומרת "על סמך מה?" ליטל מתעניינת. "אני מרגישה שכשהוא מדבר איתי הוא לא רואה אותי... הוא רואה רק אותך. היה נדמה לי גם אז בדאנס בר שהעיניים שלו רק עלייך" אני אומרת. "איזה חמוד הוא" ליטל מחייכת. "כן, מרגיש לי שהוא אוהב אותך" אני אומרת בחיוך "מקווה בשבילכם" אני מחזיקה אצבעות. "מה את לובשת?" אני שואלת את ליטל "התכוונתי לבדוק אופציות בארון שלך" ליטל מביטה בי. אני מסמנת בידי לכיוון החדר "אחרייך" אנחנו בוחרות בגדים ומקשקשות תוך כדי. ליטל מספרת לי קצת על המשפחה של ליאור ועל ההיסטוריה שלו. זה גורם לי להבין עד כמה זה דפוק שאני יודעת על זיו מידע שאני אוספת מהסביבה שלו.

*********************************

יום שישי הגיע. לפחות אין ביום הזה לימודים וגם לא עבודה. ליטל ישנה בחדר אורחים עם ליאור. הם באים לישון כאן כי מפחיד לי לבד. מתחשב מצידם... לליאור יש דירה משלו והם בכל זאת נמצאים איתי. החדר אורחים מספיק רחוק בשביל שלא אשמע חזק את הסקס הקולני שלהם. זיו ממש שמח לשמוע שאני החלטתי ללכת לארוחת שישי עם המשפחה שלו. שיר שלחה לי הודעה שהיא בת"א והיא יכולה לאסוף אותי לארוחת ערב. נענתי להצעה בחיוב כיוון שיותר נוח לי להגיע איתה מאשר לבד. כשדור נמצא שם אני מרגישה עוינות מצידו. הוא כאילו רואה דרכי וחושש מהבילבול שלי. בנקודת זמן הזו אני מבולבלת מאוד. ביום ראשון אני מתחילה את ההתנדבות שלי, בהתחלה אעשה זאת ללא ידעת התיקשורת. אני רוצה להכיר ולמצוא איך אשתלב שם. אודי העביר לי עוד מספר אופציות למקומות נוספים להתנדבות ואני שוקלת את זה. בנתיים יש עוד כמה עבודות ספורות להן התחייבתי אך מבחינה כלכלית אני ממש בסדר. אני מכינה לנו ארוחת בוקר וחושבת על הכל. אני אורחת שולחן ומפעילה מוסיקה מהפלייליסט שלי. "וואו איזה ריח!" ליאור אומר בהתלהבות אני מביטה לכיוונו ורואה אותו עם בגד ים וחולצה לבנה ליטל מגיעה לבושה בשמלת ים ובגד ים מתחת "אל תתלהב זה רק טוסטים... זה מה שלימדנו להכין בבית ילדים בקיבוץ" ליטל מגחחת וקורצת אלי אנחנו מתיישבים לאכול "רוצה לבוא איתנו לים?" ליטל שואלת בזמן הארוחה "לא, תהנו!" אני עונה "למה לא בעצם?" ליאור שואל "גם יבואו כמה חברים שלי, מה תעשי כאן בבית?" הוא מוסיף "ליאור, היא פוחדת מפפרצי כל הזמן" ליטל מסבירה לו "כאילו יש לך מה להסתיר" ליטל פונה אלי "זה מרגיש לי לא נוח" אני מביטה בהם "אז תפסיקי לחיות? לצאת איתנו לדאנס בר את לא רוצה, לים גם לא. את גרה בתל אביב עוד לא בת 22 וחיה במאורה" ליטל אומרת לי "את צודקת בגדול..." אני אומרת ומעקמת פרצוף "חוץ מזה כבר כווולם ראו אותך בבגד ים!" ליטל מוסיפה "עם פטושוף" אני אומרת "נו באמת! אני ראיתי אותך בלי! על מי את עובדת? יש לך גוף פצצה את משעממת את הפפרצי בים" ליטל משכנעת "בסדר, אני אלך להתארגן" אני מתרוממת מהאי ומרימה את הצלחת "ילדה טובה!" ליטל מתלהבת.

אנחנו מתמקמים בים לצד החברים של ליאור (בנים ובנות בגילאי 25-30) בינהם גם השותפים של ליטל שאני כבר מכירה. אני החלטתי להגיע עם כובע רחב שוליים ענק כאשר את שערי אספתי לגולגול, משקפי שמש גדולות, שמלה קצרה ורחבה. "בקושי אפשר להבחין שזו את" דוד (השותף של ליטל) קם לחבק אותי "אני שומרת על עצמי מהשמש" אני מתרצת "כן כן, ב-ס-ד-ר" דוד מטיל ספק בדברי. "העו"ד הרשה לך לצאת לבד עם חברים?" הוא עוקץ "הוא בארה"ב עכשיו... אבל למה שלא אוכל?" אני מרימה גבה "אז כשהבאתי לו את הדברים שלך הוא עשה רושם של גבר מאוד רכושן ..." דוד מסביר. אני שותקת, מוזר שמישהו שפגש אותו לפחות מדקה הגיע כבר למסקנה הזו. כנראה אני פיספסתי משהו בגדול. אילן השותף השני של ליטל אפילו לא מזהה אותי. "ליטל לא תכירי לנו את החברה שלך עם הרגליים הארוכות?" אחד החברים של ליאור אומר "תכירו זאת לורן חברה שלי היא תפוסה חזק לא נראה לי שיש לכם סיכוי" ליטל אומרת ומצביעה עלי. "לורן, את באה למים?" ליטל שואלת אותי. "כן רגע" אני משחררת את השמלה שיורדת בצורת מעטפת מהגוף מבלי שאצתרך להסיר את הכובע. בזוית העיין את קולטת את המבטים שנשלחים לעברי. אני וליטל ממהרות למים ונכנסות. עוד לא לחלוטין קיץ והמים די קרירים אבל אנחנו משתדלות לזוז הרבה כדי להתחמם. "את ממש מפחדת שיראו אותך, כאילו את פושעת. אפשר לחשוב" ליטל אומרת "אני רוצה להנות בלי שישלחו אלי עיניי רנטגן" אני מסבירה. "כפרה, הם נשלחים גם ברגע זה" ליטל מסמנת לי עם הראש לעבר החוף ואני רואה את כל החברים של ליאור ועוד כמה וכמה גברים על החוף מביטים בנו. אנחנו ממשיכות לדבר ולהנות ליאור מגיע עם 2 חברים אלינו. בשלב מסויים אני מרגישה שהספיק לי. אני נפרדת מכולם ונוסעת הביתה. אני חוזרת לדירה, מתקלחת והולכת לישון.

כשאני קמה אני משוחחת עם זיו בידאו ומראה לו מה אני לובשת. אפילו המרחק לא גורם לנו לדבר יותר מידי. אני חוששת לשתף בכך שהייתי בים עם חברים של ליאור כי אני יודעת מה תהיה התגובה והוא (כרגיל) לא ממש מספר לי על מה שהם נסעו לעשות שם. השיחה מאוד שיטחית. שיר שולחת לי הודעה שהיא ממתינה לי למטה.

"מה שלומך?" שיר שואלת בעוד אנחנו נוסעות לכיוון בית ההורים "נפלא! מה שלומך את?" אני שואלת בחיוך "גם גם! איך היה בסלסה השבוע?" שיר שואלת "מה?" אני מביטה בה המומה "אל תדאגי, התמונות ששלחו לנו משם לא ברורות ולא באמת יכולות להיות אייטם" שיר מסבירה. "הייתי בטוחה שלא יצלמו שם" אני אומרת בכנות "היה לך יותר מזל משכל הפעם" שיר שולחת אלי מבט קצר ומלא משמעות

פרק קצר אני יודעת,
אך העדפתי לפרסם כך ולא לתת לכם להמתין יותר מידי. מקווה שאצליח להמשיך בקרוב. שוב תודה על הדירוגים והתגובות. ❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Blackbird Night
Blackbird Night
היא כבר מבינה לבד שהיא מאוהבת בנדב
הגב
דווח
1 אהבתי
Alina Lave
Alina Lave
אני עדיין לא בטוחה שהיא מבינה שהיא מאוהבת בנדב. היא מבינה בעיקר שמה שיש לה עם זיו זה לא מערכת יחסים אמיתית.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
פסיכולוגיה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
שלא תעז
שלא תעז
מאת: אתי בן ארויה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
היום הייתי בהיסטריית בכי
היום הייתי בהיסטריית בכי
מאת: שוקו חם
לא הולכת לאירועים!
לא הולכת לאירועים!
מאת: Li Sha
מחיר התהילה
מחיר התהילה
מאת: שיר פיליבה
MONTY AND THE POMPSTERS
MONTY AND THE POMPSTERS
מאת: Gabriela E. Stone
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה