כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אפשר גם אחרת פרק 21

הייתה לי מטרה שאיש לא ימות, בעיקר האיש שאני אוהבת.

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

לראשונה מאז שחיי החדשים התחילו, נלחצתי.
" סליחה, היכן נמצא החדר של אופק דנינו?"
" מי אתה בשבילו?"
" חברה שלו"
" אני מצטערת את לא יכולה להיכנס הוא בדיוק סיים ניתוח" ניתוח? תהיתי מה קרה נלחצתי.
" ניתוח?" היא הנהנה.
" אם לא לא משפחה את לא יכולה להיכנס" אמרה בתוקף, ישבתי על אחד הספסלים שם במתח.
" החבר שלך הגיע לכאן עם חבלה בראש לקחו אותו לטיפול נמרץ" רופא זר כבן ארבעים סיפר לי.
" מה? איתך דיברתי בטלפון?" הוא הנהן.
" איך ידעת להתקשר אליי?"
" שמעתי אותו קורא בשם שלך אז התקשרתי"
" אתה רופא?" הוא הנהן.
" הוא יהיה בסדר?"
" אני לא יודע אבל אל תדאגי ילדונת הניתוח עבר בהצלחה" לא ידעתי למה הוא מעדכן אותי בפרטים והתקשר אליי, אבל העובדה שעשה זאת ניחמה אותי.
" קחי" הושיט לי כוס מים צוננים.
" תודה, למה אתה נחמד אליי? "
" אני חייב ללכת" תירץ מבלי לענות לי, הדבר הזה שהיה לו בכיס החלוק צפצף. לבנתיים ישבתי שם בשעמום, שיחקתי בטלפון משחק ואפילו קראתי כתבה נורא משעממת וכשהיה לחלוטין משעמם הגבתי לטוקבקים לאותן כתבות. הודעתי לאיתן שלא אוכל להגיע מחר לעבודה שכמובן מיד אישר את זה, אולי זה היתרון היחיד לכך שהוא שונא אותי כל יום שאני לא שם זו ברכה עבורו.
.....

" מה את בונה?" שאל אותי הוגו כשראה שאני עובדת בנגרייה.
" מעמד לטלויזיה לא נוח לצפות בטלויזיה כשהיא על הרצפה"
" אוקיי, אל תשכחי שיש לך תורנות מטבח היום בצהריים"

את אותו צהריים מעולם לא אשכח, יחד עם חמש אסירות וצוות המטבח הכנו את ארוחת הצהריים. הסוהר הוגו ידע שאני אוהבת לבשל לכן מדי פעם נתן לי ליהנות מהמטבח, על אף שזה לא התפקיד שלי כלל.
" אש! אש!" צעקה עדי בכל המטבח, רצתי לשם מפני שהייתי רחוקה מהאש, כולן רצו אל עדי. השריפה התפשטה שיירה של סוהרים החלו בהדרגה להגיח בזה אחר זה, הוגו היה בניהם תהיתי מדוע דווקא הוא. אולי הוא חשב שאני כלואה בפנים? השריפה התפשטה והייתה גדולה כל האסירות היו בחוץ אבל עובדת המטבח שניסתה לכבות את האש נקלעה בפנים, הסוהר הוגו נכנס לחלץ אותה כמו אביר שמחלץ נסיכה בשעת צרה. הייתי אחוזת תזזית משום שהם לא יצאו עדיין, האישה יצאה פתאום אבל ללא הוגו.
" מה עם הסוהר? איפה הוא?" צעקתי לה.
" הוא בפנים נפל" נפל? שמישהו יעשה משהו! הרגשתי את הלב שלי צונח לרצפה, התחלתי לדמיין את ההלוויה למרות שהלב שלי התנגד לכך בכל תוקף, זעקתי מבפנים. הסוהרים ניסו להיכנס אל תוך האש הגדולה שהתפשטה למרחב הגדול, חלקם גם ניסו לכבות ללא הצלחה. לא היה לי אכפת משום דבר רק לחלץ אותו משם. החלו לפנות את כולנו החוצה כי זה מה שעושים בשעת שריפה באזיקים גוררים אותך מבלי שתוכל להתנגד לכך.
" שליין קדימה הולכים החוצה"
" אבל הסוהר הוגו הוא שם" הם אחזו אותי בכוח לצאת החוצה יחד עם כולם, התנגדתי שמתי את מרפקי לתוך הבטן של אחד הסוהרים וברחתי לחפש את הוגו.
" שליין!" הם צעקו לי מרחוק בזמן שרצתי אל תוך האש בחיפזון.
" הוגו!" צעקתי, לאחר כמה צעדים שמעתי שיעולים כבדים ואז ראיתי אותו שוכב.
" בוא נצא מכאן" הרמתי אותו על גבי אין לי מושג כיצד הצלחתי אבל הייתה לי מטרה שאיש לא ימות, בעיקר האיש שאני אוהבת.
" עוד קצת אנחנו בחוץ" הייתי עייפה והוא היה כבד, הזעתי והאש לא חדלה.
" אנחנו לא נמות אתה שומע?" הוא מלמל לא כל כך התרכזתי, רוב האנשים היו בחוץ הוציאו אותם.
איך שיצאנו מהאש נפלתי, נפלתי וכמה סוהרים באו ואזקו אותי בכוח.
" קחו אותו הוא... התעלף" אמרתי ובעצמי נפלתי מרוב תשישות.
כשפקחתי את עיניי הייתי בבית חולים אזוקה ומונשמת, הזזתי את מסיכת ההנשמה וראיתי את הסוהרת שרית מסתכלת עליי, היא תמיד נראית עייפה עם שקיות גדולות מתחת לעיניים ומבט של לוציפר.
" איך את מרגישה?"
" מה עם ה.... הוגו? הוא בחיים?" היו לי דמעות.
" כן הוא בחיים" נשמתי לרווחה.
" את יכולה לשחרר אותי? אני לא אברח"
" אסור לי" יש לה קול מונוטוני וכשהיא מדסרת המילים הלקוניות שלה יכולות להרגיז אפילו פינגווין חמוד. לא רק שאזקו אותי בידיים גם הרגליים היו קשורות.
" מתי אני יוצאת מכאן?" שאלתי אותה אך היא הייתה ללא תשובות, פסעה לה ממקום למקום לעיתים דיברה במכשיר הטלפון שלה.
" כמה זמן אני נמצאת כאן?"
" שבוע" שבוע? זה הרבה למה רק עכשיו קמתי? למרות שהיו לי חלומות טובים בזמן הזה.
הלכתי לישון שוב הייתי עייפה וכשקמתי שרית לא הייתה, אלא הסוהר הוגו שהסתכל עליי וחייך.
" הוגו!" הראש שלו היה חבוש והוא היה בלבוש אזרחי כפי שמעולם לא ראיתי אותו.
" לא באתי להשגיח עלייך, שמעתי שאת הצלת אותי אני מעט נבוך"
" מה? מזה שאישה הצילה אותך?"
" את כולך לב טוב שליין, איך את מרגישה?" הוא לא ענה לשאלתי והחזיר לי בשאלה.
" רעבה, חוץ מזה אני בסדר " כאב לי מעט הראש.
" בדיוק הבאתי אוכל" הניח קופסת אוכל טעימה.
" אתה הכנת?"
" תאכלי ילדונת"
" קצת קשה לי עם האזיקים" הוא שיחרר אותי מהאזיקים ואז הלך, ואני אכלתי בזמן ששרית הסוהרת השגיחה עליי מרחוק על הכיסא.
" אל תדאגי אני לא אברח לשום מקום" הייתי כל כך רעבה כך שלא השארתי דבר בתוך הקופסא. ידעתי שהוא הכין את זה, יכולתי לחוש בכל תבלין שהיה שם ואפילו את הלב שלו בתוך האוכל.
...

" חבר שלך התעורר" אותו רופא העונה לשם ירון העיר אותי משנתי, חלמתי שוב על הוגו.
" מתי אוכל לראות אותו?"
" בואי אחריי" הלכתי, עקבתי אחריו בדממה עד שפניי היו מול דלת מספר 351.
" הוא רק התעורר יש לך חמש דקות אני אחכה כאן" הרגשתי כמו בכלא פתאום שמקציבים לי זמן בכדי לראות מישהו, פשוט הנהנתי ונכנסתי.
" אופק" קראתי בלחש הוא סובב את ראשו לכיווני וחייך.
" מה קרה? אתה בסדר?" התקרבתי אליו, הוא אחד בידי וחייך.
" כמה זמן את פה?"
" אני חושבת שמאתמול אבל זה לא מה שחשוב מה קרה?"
" הייתה תאונה אבל אני בסדר"
" איזה יופי, אתה רעב? להביא לך משהו?"
" לא לא שום דבר. אני שמח לראות אותך" חייכתי ולא הרפתי מידו עד שירון הרופא קרא לי לצאת.
" אני אבוא לבקר אותך" הרפתי מאחיזתי בו ויצאתי משם.
" תודה לך דוקטור שנתת לי לראות אותו" הרופא חייך והראה לי את הדרך החוצה.

" אליהו!" הלכתי לבקר אותו לפני שנכנסתי הביתה.
" ילדונת מה שלומך?"
" אני בסדר, האם אכלת היום?"
" כן אל תדאגי"
" מצאתי עבודה חדשה" סיפרתי לו.
" ידעתי שתצליחי כל הכבוד לך" הוא היה נראה מעט מוטרד.
" האם הכל בסדר?" שוב שאלתי.
" למען האמת אבד לי הארנק היום בבוקר, התקשרו אליי לבוא לקחת אותו מתחנת המשטרה מישהו נתן את הארנק לשוטר שראה בדרך"
" אני יכולה לנסוע לקחת"
" אוי ילדונת לא צריך אני לא רוצה להטריח"
" שטויות, אני עכשיו אסע" לאחר אין ספור שכנועים הוא אמר לי את שם התחנה ומשם נסעתי, בעבר פחדתי מתחנות משטרה אני זוכרת כשהשתחררתי לא הסתכלתי על תחנות כשהייתי עוברת על יד. הגעתי לתחנת המשטרה היו שם הרבה שוטרים שהזכירו לי את היום בו עצרו אותי.
" שלום, סבא שלי איבד את הארנק שלו הבוקר באתי לקחת אותו" אמרתי לפקידה בקבלה
" המתיני כמה דקות"
" ילדונת איך קוראים לסבא שלך?"
" אליהו ברכה" הם ביקשו ממני תעודת זהות ולקח די הרבה זמן עד שנתנו לי אתה ארנק שלו.
יצאתי לכיוון הדלת וראיתי אותו, את הוגו עומד מולי בדיוק כמו שאני עומדת מולו מביט בי עם העיניים היפות שלו ובמבט כה רציני. רעדו לי הידיים בקושי הצלחתי להחזיק את הארנק. ' זה הוא' דיברתי לעצמי. שיגיד משהו, רק שיגיד משהו שהוא זוכר אותי שהוא עדיין לא שכח נו רק שיגיד, הלב שלי פעם בחוזקה ופחדתי שהוא שומע אותו.

המשך יבוא, חג שמח לכולם❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Max . G
Max . G
וואו אני בוכה מרוב התרגשות (טיפשי אבל נכון) והלב שלי על 200, איזה מטורף.
חג שמח.
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
מהממת שאת! מחר יעלה פרק חדש, תודה ענקית שאת פה!!❤
הגב
דווח
1 אהבתי
Danit A
Danit A
OMG!!!
אני חייבת המשך!! חג שמחחח!♡
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan