כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

האחים אלימלך-פרק 5

שנאתי אותו ממש כי לא יכולתי להפסיק לאהוב אותו

לא יצאתי מהבית במשך שבועיים, אמרתי לכולם שאני חולה, גם לדניאל.
לא נתתי לאף אחד להכנס .
האחים אלימלך שיגעו אותי, שניהם.
דניאל כל הזמן התקשר והייתי צריכה לדבר איתו כאילו אני חולה בשביל שיניח לי, הוא רצה לבוא לטפל בי אבל לא נתתי לו .
רציתי להיות לבד.
דביר לעומת זאת הבין שאני לא חולה, הוא כל הזמן היה בא לבית שלי וצועק שטויות מאחורי הדלת.
אני הייתי בוכה בצד השני, מקשיבה לו ושותקת.
הוא שיחק בי, הרגשתי איך הוא שיחק בי.
כל מילה שהוא אמר הפכה לצבועה בעייני, לא הבנתי מה הוא מנסה להשיג.
לא פתחתי לו את הדלת, לא הייתי מוכנה לדבר איתו.
הייתי נכנסת למיטה שלי פעמים רבות שוקעת בתוך עצמי, מנסה להעלם משניהם, האחים אלימלך.

שבועיים לא יצאתי מהבית ואף אחד לא נכנס אליי לבית, עד שאחותי הגדולה התקשרה אליי.
"מה קורה אלוש?"
"אני חולה" אמרתי לה עושה כאילו אני משתעלת
"וחשבתי שהשתפרת מאז התיכון שהיית עושה את זה לאמא ואבא. את ממש גרועה בזה קיצר אני בדלת עוד שנייה בואי תפתחי לי ."
"זה לא מתאים עכשיו מאי אני לא במצב "
"קדימה בואי"
ואז נשמעו צילצולים בלתי פוסקים מהדלת, המון צילצולים ודפיקות.
פתחתי את הדלת ואחותי הופיעה שם עם בטן הריונית, הרבה זמן לא נפגשנו.
"מה? מאי! אמאל'ה למה לא סיפרת לי?!" חיבקתי אותה
"הינה אני פה לספר לך"

היא נכנסה לבית שלי והניחה את התיק על השולחן, זרקה את עצמה על הספא.
הלכתי למטבח להכין לנו קפה.
"אז מה איתך אלי מה חדש איך עם דניאל שלך?" היא אמרה בזמן שהתיישבתי והבאתי לנו את הקפה.
"אני כבר לא יודעת האמת"
"קרה משהו? רבתם?"
"לא, אבל אני כבר לא בטוחה כמה אני רוצה את הקשר איתו"
"רגע רגע רגע לאט לאט מה קרה?"
"אני מאוהבת לו בצורה באמת אני רוצה להתחתן איתו כבר"
"אז מה הבעיה"
"אח שלו משגע אותי" נשמתי נשימה עמוקה "הוא אח של דביר"
"מה?! של הזבל הזה?!" הינהתי
"ודניאל יודע?" הזזתי את ראשי לשלילה.
"דביר עושה לי חיים קשים ולא נותן לי שקט, אני לא יודעת מה הוא מתכנן אבל עכשיו הוא עובד איתו וגר אצלו ונתן לו איזה תירוץ מוזר למה לבוא אליי כל יום ולהציק לי.
ואין לי כוח להתמודד" דמעות התחילו לרדת לי
"אין לי כוח מאי, אני רוצה שהוא יעוף מהחיים שלי אבל אני כל כך אוהבת את דניאל ואיכשהו אני לא יכולה לקבל את האחד וגם את השני"
אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה, העדפתי לא לאכול מהעוגה בכלל.

"היי, תסתכלי עליי אלי"
היא החזיקה לי את היד
"את רוצה להגיד לי שאת נותנת למניאק האידיוט הזה להשפיע עלייך?"
היא צודקת
"לא ברצינות אלי, מי הוא בכלל .אם הוא מתקרב אלייך עוד פעם תתקשרי למשטרה, תתעלמי ממנו .אל תתני לו להתקרב אלייך."
"את צודקת"
עדכנתי אותה בכל מה שקרה
רק איתה יכולתי לדבר על זה
"את אוהבת אותו?" מאי שאלה אותי
"אני מתעבת אותו"
"אני לא חושבת אלי"
"את אפילו לא מבינה כמה אני מתעבת אותו"
"נכון אבל אני מכירה אותך לא מהיום, וכשתעבת מישהי בתיכון גזרת לה את השיער. כאן זה לא קורה"
"כן כי אני כבר לא בתיכון" צחקתי ולקחתי את הכוסות הריקות שלנו
"נכון, וגם כי את לא מתעבת אותו"
"זה ממש שטויות אני עם דניאל"
"אז אם את כל כך אוהבת את דניאל למה הוא לא יודע?"
לא עניתי לה, לא ידעתי מה להגיד
"אני חושבת שאת יותר מדי מגנה על דביר והגיע הזמן שתפסיקי, תשחררי ממנו .יש מצב שהסיטואציה הקשה זה מה שאת מייצרת לעצמך בראש. " התעמקתי במה שהיא אמרה, מה הסיכויים שהיא צודקת? מה הסיכויים שעדיין לא שיחררתי מדביר?
"יאללה תתלבשי אני לוקחת אותך לעבודה"
"אני לא חושבת שזה רעיון טוב"
"אני חושבת שזה רעיון מצוין, מי הוא בכלל שתתני לו להשפיע עלייך ככה"
חשבתי על זה שנייה ופתאום קלטתי מה היא אומרת לי בעצם.
"את צודקת" חייכתי "אני אלך להתארגן " אמרתי והלכתי לחדר שלי.
נמאס לי להיות ילדה טובה, הגיע הזמן שהוא יבין שהוא לא משפיע עליי, הגיע הזמן שלא אתן לו להשפיע עליי.

נכנסתי למטבח האהוב עליי, בישלתי והוצאתי את כל העצבים שלי שם .כל מה שהייתי חייבת לפרוק, עשיתי מה שאני אוהבת מה שעוזר לי להתחבר לעצמי לא אמרתי לדניאל שחזרתי לעבודה, כי ידעתי שדביר ישר ידע.
אפשר להגיד שהתחבאתי שם משניהם, לא רציתי להתקל בדביר
לא רציתי שהוא יהרוס לי את היום.

לקראת הערב התחלתי יותר להרגע, הלקוחות החמיאו לי המון, זה מילא אותי באושר לדעת שהדברים שאני אוהבת לעשות יוצאים טוב ואנשים אוהבים את זה .
שמעתי דפיקה בדלת המטבח, מוזר שמישהו דופק בדרך כלל פותחים אותה ומביאים לי פתקים של הזמנות.
אבל דפקו עלייה.
"כן?"
הדלת נפתחה ודביר היה שם, כמה מפתיע .
אבל הפעם לא היה לי כוחות אליו זה כבר לא עניין אותי, כל מה שקשור אליו לא עניין אותי .
"אלי אני מצטער"
"אין לך על מה "
הוא התקרב אליי וסגר את הדלת אחריו
"יש לי על מה, את לא מבינה כמה אני מצטער "
הלכתי אליו בצעדים איטיים, הייתי כל כך קרובה אליו שיכולתי להרגיש את הנשימות שלו.
"זה לא משנה כמה תצטער, זה לא ישנה את העובדה שאתה זבל"
"אני אוהב אותך את לא מבינה כמה "
"זה ממש חבל"
"למה?"
"כי אני לא יכולה להפסיק לשנוא אותך"
הוא נישק אותי, נשיקה סוערת . ולא עצרתי אותו, המשכתי את זה.
רציתי את זה ממש, נתתי לזה לקרות .

שיחררתי את המושכות, הפסקתי להחזיק בעצמי .
נתתי לו להוביל אותי על השולחן ולהוריד ממני וממנו את הבגדים, נתתי לזה לקרות לא רציתי שזה יפסיק.
"פאק דביר אני שונאת אותך!" אמרתי לו ונישקתי אותו
שנאתי אותו ממש כי לא יכולתי להפסיק לאהוב אותו .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Magic World עקוב אחר Magic
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Talya Bar
Talya Bar
סיפור מושלם!!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
Magic World
Magic World
תודה רבהה
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Magic World
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מאת: Magic World
האחים אלימלך-פרק 1
האחים אלימלך-פרק 1
מאת: Magic World
האחים אלימלך-פרק 2
האחים אלימלך-פרק 2
מאת: Magic World
ניסיתי לא לקרוא לזה אונס
ניסיתי לא לקרוא לזה אונס
מאת: Magic World
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D