כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

עכשיו מעונן

מעולם לא שמעתי כזה דבר.. ושמעתי דברים בחיי.

פרק מ
התחלנו את טרק המטוקיטוקי ב9 קילומטר הלוך לכיוון הבקתה. השמש ליוותה אותנו וההליכה הייתה קלה ונעימה. עמק מטוקי מקסים ביופיו וכמו בכל המסלולים שעשינו התחושה היא שאנחנו לבד בטבע עצום ואין סופי. הנופים בעמק הם הכל מהכל. אפשר לראות את הקרחונים מרחוק, מפלים מקרוב, צוקים, גבעות ירוקות, נחלים, ציפורים, פרות, פרחים ופרפרים ופרות. כן כבר אמרתי אבל יש כל כך הרבה שצריך להגיד פעמיים. הנוף צבעוני במיוחד וההליכה עוברת בו מהר כי הנוף הוא לאורך כל הדרך מכל הצדדים ולאן שלא מביטים ולא ניתן להתרכז בדבר מלבדו. עברנו שמונה קילומטר בשלוש וחצי שעות ועוד קילומטר בשעה וחצי כשעלמה החליטה שדי לה לשבת במנשא או להיות על הידיים והצטרפה לצעדה. לקראת הסוף ראינו מרחוק את הבקתה בה נישן הלילה. עשינו הפסקת שתיה ונישנושים למרגלות מפל שטיפטף עלינו מים מרעננים ומצאנו צל במערה שצמודה אליו. שם שמתי לב שהחולצה שהייתה קשורה על רום כבר לא עליו. עשינו חישוב יתרונות חסרונות ורום רץ חזרה לאתר אותה בזמן שאנחנו התקדמנו לבקתה. בדרך היה פקק של פרות שרצו לעבור את הנחל ומצאנו את עצמנו בתוך העדר שלהם חולקים איתם את המעבר ותוהים למי יש זכות קדימה. אחרי עשרים דקות רום הצטרף אלינו מתנשף עם החולצה שחולצה. הגענו לבקתה בסביבות ארבע בצהריים. התחיל טפטוף מה שהפתיע אותנו אבל היה נחמד. בכניסה גרי בן ה 70 שחי בבקתה (עושה שבוע בבית שלו שבוע בבקתה כבר 15 שנה) קיבל אותנו בחיוך ועשה לדור קולות התפעלות על שהגיע עד הלום. שאל אם הזמנו מקום? אמרנו שכן והוא איתר אותנו ברשימה אבל כשנכנסנו בדק ואמר שאין מקום (לפחות לא יחד). דיברנו עם החבר'ה שהגיעו כמה שעות לפנינו והם זזו ימינה והחבר'ה שהגיעו אתמול זזו שמאלה ואנחנו קיבלנו 4 מזרונים יחד צמודים בפינה. מה שהיה מעולה כי לפחות מצד אחד שלנו במקום כפיות עם זרים היה קיר. הבקתה הייתה גדולה נקיה ויפה עם אזור משותף של סלון עם 2 ספסלי עץ ומטבח שיש בו שולחן וגז. יש בבקתה חלונות ענקיים המשקיפים לעמק, אח שאפשר להדליק וחדר שינה גדול עם 15 מיטות. הכל מעולה חוץ מכל האנשים שישנים לנו בבית.
הכרנו את המטיליים והשותפים שלנו לכירבולים בכפייה ושמענו סיפורים ממקומות שונים בעולם. הכנו שוקו לי ולדור, תה לרום, ובקבוק חלב לעלמה והתישבנו על המזרן ליד האח מול הנוף המחשיך לאט לאט בתוך שקיעה צבעונית מתפרצת. עוד רגע מסרט.
רום חיכה עם הילדים ואני הלכתי להביא לכולנו בגדים לשינה. כשחזרתי ראיתי שהוא אוכל במטבח בזמן שמישהי בסלון משחקת בריכוז עם דור ועלמה ומחלקת את צומת הלב שלה ביניהם בהצלחה גדולה. "איך תמיד שאני משאירה אותך עם הילדים אני חוזרת ומישהו עושה עליהם בייביסיטר?"
רום: היא ביקשה להיות איתם
אני: עושה פרצוף שספג חירטוט
רום: באמת, לכי תנסי לקחת ממנה אותם"
הולכת.. מנסה.. אכן שני הצדדים לא מעוניינים שאתערב. והילדים נשארו עם אלישה עד לא ידע.
בלילה הילדים ישנו ברצף ככה שכל מה שדאגתי לגבי שינה עם חדר מלא זרים היה מיותר. או לפחות לא ממוקד לאדם הנכון כי מי שלא ישן זו אני. מישהו בחדר נחר כמו שלא ידעתי שאפשר. מעולם לא שמעתי כזה דבר.. ושמעתי דברים בחיי. שום טרקטור לא יגבור עליו. בהבטחה. דבר כזה זה ישר לשיאי גינס. ניסיתי הכל אבל לא הצלחתי לישון. אני די בטוחה שהרצפה והקירות רעדו עם כל נחירה. אחרי מאות של התהפכויות ויבובים רום הצליח לאתר ממישהו אטמי אוזניים שהפכו למצרך החשוב ביותר עבורי. פלסטר או אטמים? אטמים. חומר חיטוי או אטמים? אטמים. (הקורונה עוד בחיתולים) אוכל או אטמים? אטמים. מים או אטמים? אטמים. אחרי שבועות של שמש וקיץ בבוקר החליט הגשם לכבד גם אותנו. אפילו הביאו איתו רוחות קרות. גרי כינס את כולם במרפסת בזמן שהרוח והגשם מציפים אותנו והסביר שיש מזג אוויר לא טוב היום. הודנו לו כי כמעט ופיספסנו את זה כשאנחנו מנסים לשמוע אותו עם הסופה ברקע. האפשרויות היו להישאר עוד יום ולילה בבקתה ולהמשיך למחרת או לא. בחרנו בלא.. מה כבר כזה סיפור עם קצת גשם.. אם זה היה טיפוס על הר אז הכל היה חלק ומסוכן אבל הדרך לפה מישורית ברובה ונוחה. ארזנו מהר ושמנו מעילים. לי לא היה אבל חשבתי שאשרוד כי היה לי עליונית חסינה לגשם. מכל הזמנים שרציתי גשם הפעם זה הזמן היחיד שזה היה ממש לא מתאים ככה רק טבעי שהוא יגיע. המיטריה שלנו נשברה ועפה בחצי שעה הראשונה. הכל חשוף אז אין איפה להסתתר מהגשם ומה שהיה עלי שחשבתי שחסין מים לא היה. הנחלים הקטנים שהיו בהלוך עכשיו הפכו לנהרות גדולים עמוסים במים וזרימה חזקה שלא ידענו איך לעבור עם הילדים. ניסינו הכל כדי לא להיכנס למים הקפואים. רום העדיף כל דבר מלטבול במים. הוא זרק אבנים ענקיות למים בסדר גודל של סלע וניסה להאט את הזרם, אין לי מושג איך הוא הצליח בכלל להרים אותן ובטח שלא לזרוק אותן. הרמנו גזעי עץ בניסיון לעשות סוג של גשר. אחרי חצי שעה של ניסיונות הורדנו בגדים ועברנו את הנהר עם הילדים בידיים. רום בכה קצת מהקור אבל אני נהנתי ממש. הדרך חזרה הייתה מאתגרת וכיפית וגרמה למפגש קרוב יותר עם הטבע מה שישר הזכיר לי את הילדות. הגענו לסוף המסלול אחרי עוד כמה חציית נהרות ככה שרום כבר התרגל לקור. אחרי פעמיים כאלו זה בכלל קל כי מאבדים תחושה מהקור ולא מרגישים יותר כלום. בגלל המזג אוויר הסוער עשינו את המסלול ברצף בלי הפסקות ככה שזה היה מאתגר מאוד גם לדור שהלך כמו ויקינג אמיתי (פחות האלימות והשערות גוף) . לקראת סוף המסלול נתנו לעלמה ללכת עד לאוטו. בכל סוף מסלול אנחנו מורידים אותה ונותנים לה ללכת לסוף שלו ככה היא מרגישה את החלק שלה בהצלחת המסע איתנו. בסיומו אנחנו משמעים קולות ניצחון על שעשינו זאת. ושרים עד לתחילת הנסיעה. נכנסנו לאוטו רטובים ומרוצים. אספנו את ג'ורג האנגלי טרמפ. עם בת זוג שמחכה לו באנגליה, בלי משפחה, בין 60+ טייל כמעט בכל העולם, חולה בסרטן בשלב סופני. ברגע שנודע לו על מצבו עזב את העבודה וחזר לטייל ולהיות בטבע ומספר שזה מה שעושה לו טוב. הוא אמר שאף פעם לא היה לו כל כך הרבה זמן כמו עכשיו שאין לו.
הגענו לבית שלנו לימים הקרובים. השארתי את התיקים בסלון ורצתי לחדרי שינה לראות שאין אף אחד שנוחר שם. הבית מרווח ומעוצב לפרטים עם חצר גדולה ונוף להרים, הכל מצוחצח ומרווח ולא יכולנו לבקש בית שווה יותר להתפנק בו אחרי טרק מטוקי המתוק ובסופו גם די מאתגר. הכנו ארוחת שישי והילדים ההזוים שממשיכים משום מה לעקוב אחרינו מתחילת הטיול השתוללו בחצר. שעה לפני כניסת שבת ערכנו שולחן נכנסנו למקלחות וברגע כל הטירוף נרגע והתישבנו. בחישוב מהיר פעם ראשונה מאז אתמול בערב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Rachel r.sh עקוב אחר Rachel
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Rachel r.sh
לא מאלה שנולדו  להיות אמהות
לא מאלה שנולדו להיות אמהות
מאת: Rachel r.sh
מה הפעם?
מה הפעם?
מאת: Rachel r.sh
עד מתי? טיסה 2020
עד מתי? טיסה 2020
מאת: Rachel r.sh
מוציא ממני את הרע
מוציא ממני את הרע
מאת: Rachel r.sh
טיולים
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
זה לא הזמן שלנו
זה לא הזמן שלנו
מאת: Danielle Salama
עצירה
עצירה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
כשהעבר דופק בדלת
כשהעבר דופק בדלת
מאת: Li Sha
בקרוב אצלך 3
בקרוב אצלך 3
מאת: שיר פיליבה
בקרוב אצלך 3
בקרוב אצלך 3
מאת: שיר פיליבה
כולם חוץ ממך
כולם חוץ ממך
מאת: Li Sha
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema