כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

מיומנה של שבורה-18.5.20

אני יודעת שאני תקועה בעבר.

תוכן עניינים 1. מיומנה של שבורה-17.5.202. מיומנה של שבורה-18.5.20

אני מרגישה שעברתי יותר מדי בשנים האחרונות, ואולי במקום מסוים נתקעתי בעבר.
אני יודעת שאני תקועה בעבר .
אני יודעת שאני מתגעגעת ל"שנה שלי", שנה שהייתה מלאה בעשייה ושפע שהגיע אליי מכל מקום.
לא הייתי בזוגיות, באותה תקופה יצאתי מזוגיות מרוסקת לגמרי, אבל בניתי את עצמי לאט לאט.
הצבתי לעצמי מטרות והחלטתי להשיג אותם .
הייתה לי תשוקה מסוימת, ידעתי לאן אני הולכת, לאן אני רוצה לפנות .
לאן בסופו של דבר אני רוצה להגיע .

וזה שילוב של הרבה דברים, זו סיטואציה שנקלעתי אליה בלת ברירה.
לא היה לי שום דבר להפסיד .
לא היה לי בן זוג שיתמוך בי כמו שהייתי רגילה, ולא היה לי חברים כל כך באותה תקופה, הרבה מהם התרחקו ממני .
בכיתה אז שלמדתי אני זוכרת איך הייתי העוף המוזר הזה שפשוט יודע הכל .
היחיד שמצביע, שמתעניין בשיעור .
היחיד לשאול אותו שאלות .
ואני זוכרת שלא עניין אותי כלום באותה תקופה, אני זוכרת את זה טוב מאוד .
אני זוכרת שמה שהניע אותי בדרך שלי היה האג'נדה שפיתחתי לאותה תקופה, שאני צריכה להתחיל לעשות דברים בשביל עצמי.
באמת הרגשתי שאם אני לא אקח את עצמי בידיים ואכוון לאנשהו, אף אחד לא יעשה את זה בשבילי כי לאף אחד לא באמת אכפת .
כל אחד עסוק בבעיות שלו ובחיים שלו, והזמן טס בנינו, עובר כל כך מהר, וכולנו רק מנסים להספיק כמה שיותר ולאף אחד אין באמת זמן לעצור לרגע ולחשוב על מישהו אחר שהוא לא הוא עצמו.
אני באמת הרגשתי באותה תקופה שגם אם למישהו יהיה אכפת ממני הוא לא באמת יוכל לעזור לי כמו שאני יכולה לעזור לעצמי לצאת מהבור שחפרתי .
הרגשתי שגם אם מישהו יבלה איתי 24/7, ויעבור איתי את כל מה שאני חווה, הוא עדיין לא יוכל לעזור לי
וכל מה שהוא ייעץ לעשות, זה לא בהכרח יעזור לי כי הוא יגיד לי דברים שיכולם לעזור לו, לא לי.
בסופו של דבר גם אם הוא יהיה צמוד אליי הוא עדיין לא יכיר אותי באמת, אף אחד לא יכיר אותי באמת.
כי אף אחד אבל אף אחד לא בתוך הראש שלי, לא בתוך התודעה שלי, לא יודע מה אני מרגישה בכל רגע נתון, למה אני מגיבה בצורה מסוימת כשדברים קורים, מה מניע אותי לקום בבוקר .
אף אחד אבל אף אחד גם לעולם לא יבין את זה, לא יבין את הראש שלי .
אני יכולה לחוות עם בן אדם את אותה חוויה בדיוק וכל אחד מאיתנו ייקח את זה בצורה אחרת לעולם שלו, ויטפל בעצמו אחרת לפי מה שיעזור לו, אנחנו לא אותו דבר, וטוב שכך .

והמחשבה הזאת שאף אחד לא מכיר אותי באמת כמו שאני מכירה את עצמי, זו מחשבה שליוותה אותי בהצלחות שלי, בהתנהגות שלי, זו מחשבה שהניע אותי להיות מי שאני, מי שאני רוצה להיות, ולשים זין על מה שאנשים חושבים עליי.
ידעתי שכבר לא אכפת לי מה חושבים עליי, ושאין לי שום דבר להפסיד .
הרגשתי שבסופו של דבר תמיד לאנשים יהיה מה להגיד עליי, משהו רע להגיד עליי.
ואנשים אמרו עליי כל כך הרבה חרא שלא היה נכון .
וידעתי שגם אם אנסה לשנות את עצמי בשביל שלא יגידו עליי דברים כאלו תמיד יהיה את זה שעדיין לא יאהב אותי ויגיד שאני מנסה לרצות את כולם .
האמנתי שתמיד יהיה אדם שלא יאהב את מי שאני ולכן אני לא יכולה לנסות לרצות את כולם ולהיות אהובה על כולם .
אני צריכה לרצות את עצמי ולהיות אהובה על עצמי כי בסופו של דבר אני זו שקמה עם הגוף שלי כל בוקר והולכת איתו לישון, אני זו שחווה את עצמי הכי הרבה יותר מכל אחד בעולם הזה, אין לי אף אחד חוץ ממני שיודע באמת מה אני עוברת, אז אם אני כבר עוברת עם עצמי דברים לפחות שאהיה שם בשביל עצמי, שאהיה שלמה עם עצמי, שאחזק את עצמי ברגעים קשים, שאקשיב לכל הדברים שפוגעים בי, שאבחין בסיטואציות ואבין עם עצמי איך אני יכולה לשנות דברים בצורה שתגרום לי להיות יותר מאושרת ממה שאני עכשיו, מה יכול לעזור לי בעצם, כי רק אני יודעת מה יכול לעזור לי, אף אחד אחר חוץ ממני לא יודע וכל עצה שיתנו לי לא בהכרח תהיה משהו שיעזור לי, אבל כן תהיה משהו שיעזור לאדם מולי באותו מצב .

אני מתגעגעת לתקופה הזאת, אני נוטה להאמין שהייתי אז הגרסה הטובה ביותר של עצמי, הייתי חזקה, היה לי עור של פיל.
הייתי בוכה הרבה כי כמה אפשר להחזיק אבל הרגשתי חיה ועשיתי דברים שאני אוהבת, השפעתי על התודעה של אנשים, גרמתי להם להאמין בעצמם וזה מילא אותי באושר עצום לא מוסבר, שיכולתי להסתכל על עצמי במראה ולהגיד "את תותחית, את פשוט מדהימה "
הערכתי את עצמי מאוד ואת האדם שהפכתי להיות, 180 מעלות הפוך ממה שהייתי לפני .
והיום במבט על התמונה המלאה שאני חווה היום והתמונה שחוויתי אז אני מצליחה להגיע עם עצמי להבנה כמה אני נאחזת בתקופה הזאת, אני כל כך נאחזת בתקופה הזאת שאני לא חיה את התקופה של עכשיו .
אני כל כך מתגעגעת להרגשת הניצחון הפנימי הזה שאני לא מוכנה לשחרר מהתקופה הזאת ולבנות לעצמי תקופה חדשה טובה יותר, שתכיל אג'נדה חדשה שאפתח בעצמי, משהו שיעזור לי ויניע אותי להמשיך להיות אני, להמשיך לחקור, להמשיך לעשות את הדברים שגורמים לי לקום מוקדם בבוקר במיוחד רק בשביל שיהיה לי מספיק זמן לחייך ולאהוב את עצמי בכל דקה ביום.
אני נאחזת בתקופה הזאת, אני מרגישה שאני חיה בעבר כי אני לא מצליחה לשחרר מהתקופה הזאת שהיה לי טוב, אני מנסה לשאוב מהתקופה הזאת כוחות, אבל כבר אין מה לשאוב ממנה .
היא מתה לחלוטין .
אני לא אותו אדם עם אותן מחשבות שהיו לי אז, אני לא מרגישה שיש לי את אותן השאיפות, אני לא מצאתי שאיפות חדשות או דברים אחרים שמלהיבים אותי כמו הדברים שאז הלהיבו אותי,
היום אותם הדברים לא מלהיבים אותי כלל.
איכשהו במהלך תהליך ההתבגרות הפנימית שלי הדברים שאהבתי פעם והניעו אותי פעם לעשייה השתנו בהתאם לאופי החדש שלי שנבנה .
אבל אני לא מצליחה להבין את האופי שלי, אני לא מסוגלת להבחין באדם שנהייתי, אני מחפשת בכוח את השינוי שעברתי ולא מוצאת אותו, אני לא מבינה במה באמת השתנתי אבל אני בטוחה שמשהו השתנה כי אני כבר לא אותו אדם חזק שהייתי פעם .

ואני נוטה להאמין שזה בגלל שעברתי הרבה מאוד דברים מאז התקופה הזאת, ובכל הזמן הזה ניסיתי להתייצב על הקרקע מתחתיי ולא לתת לדברים שאני חווה להשפיע על הדברים שבהם אני מאמינה. אך באותה נשימה זה שלא נתתי לעצמי להתמודד עם סיטואציות בדרך אחרת ושונה מהאג'נדה שפיתחתי בעבר, בשביל להתמודד עם תקופה מסוימת שהייתה לי בחיים, גרם לי להימנע ללמוד דברים חדשים שיכלו לעצב את האג'נדה החדשה שתוביל ותכיל אותי היום בתקופה הזאת,
פספסתי בדרך הזאת הרבה ידע שיכל לעזור להתפתחות האישית שלי.

וגיליתי מכל הדבר הזה את הכוח בהתפתחות אישית ובאמונות, בעיקר באמונה בעצמי.
כי כשהיה לי משהו שהוביל אותי, כשהיה לי משהו להיאחז בו הצלחתי הרבה מאוד בזכות עצמי ולא נתתי לאחרים לבטל אותי, הייתי חזקה, עוצמתית, הייתה לי עמדה משלי, היה בי את הכוח להרים את עצמי ולבנות את האופי שלי כל פעם מחדש .
היה לי את הכוח להתמודד עם העולם ועם השריטות שלי .

והיום אני לא מרגישה ככה, היום אני מגלה כמה אני חייבת לשחרר מהתקופה הזאת, כמה נשאבתי לתוכה, כל כך נשאבתי לתוכה שנשארתי בקשר עם אנשים שהכרתי באותה תקופה שעשו לי רע במשך הזמן ורמסו אותי, רק בגלל שלא רציתי להיפרד מהתקופה הזאת לשלום .
ואני לא מרגישה שיש לי את עצמי לעזור לי כמו שאז חשבתי.
מצד אחד אני לא מרגישה שמישהו באמת יכול לעזור לי כמו שאני יכולה לעזור לעצמי, בדיוק כמו שהרגשתי אז .
אבל מהצד השני אני לא מצליחה להבין איך לעזור עצמי, אני לא מצליחה להיות המשענת של עצמי.
להפך, אני מחפשת אדם להישען עליו, שיוציא ממני את הבדידות הזאת, אני מחפשת חברים אמיתיים.
אני פתאום מסתכלת על כל בזבוז השנים האלה וקולטת שלא היה לי חברים, כאלה שיהיו איתי בדרך הזאת, בתוך הלב שלי .
כאלה שאוכל לפרוק אצלם הכל.
כל כך סמכתי על עצמי והאמנתי שאם אהיה במשבר אני אדע איך לטפל בעצמי, שפשוט לא נתתי לאנשים להיכנס ללב שלי, לחברים אמיתיים.
לא התפשרתי על קשרים, והייתי בשניות מעיפה אנשים מהחיים שלי בלי ערך לקשר שלנו, כי הרגשתי שאני לא צריכה אנשים שיהיו לצידי.
והחברים שהיו לי באותה תקופה, ועד היום חברים שלי, הם לא חברים שהייתי מסוגלת לשתף אותם בכל דבר שאני עוברת, בלב שלם, בלי הידיעה שהם יתרחקו ממני אם ידעו וישפטו אותי,
ועד היום אני מרגישה כלפיהם ככה, עד כדי כך שהם לא יודעים בכלל מה עובר אליי,
הם לא יודעים כמה הייתי רוצה שהם יהיו שם בשבילי כמו שניסיתי כל השנים האלה להיות שם בשבילם ולהתחבר אליהם באמת .
ואת המקום של "החברים האמיתיים שלי" תפסו מערכות יחסים הרסניות, ובני זוג הרסניים.
הייתי נכנסת למערכות יחסים כאלה במחשבה שאולי אני באמת צריכה את הבן אדם מולי ושהוא באמת ייתן לי את מה שאני מחפשת, שכל מה שחיפשתי זה לפחות חבר אחד אמיתי שיהיה שם בשבילי.
והבני זוג האלה לא היו כאלה, לא היו מה שחיפשתי .
הם היו תחליף למשהו שלא היה לי .
ורק ממש לאחרונה מצאתי את החברה הכי טובה שלי, מישהי שאשכרה אני בוכה לה בידיים ומרגישה איך היא עוטפת אותי כמו שאף חבר או חברה שהיו לי, כמו שאף בן זוג שאי פעם היה לי עטף אותי.
היא מלמדת כל יום מחדש את הכוח בקשרים חברתיים עמוקים ואת הכוח בחבריי אמת .

אני מנסה לגלות את עצמי מחדש, לגלות דברים חדשים בעולם הזה שיניעו אותי להתקדם אני נכנסת לתקופה חדשה של להכיר את עצמי כמו שכתבתי באחד הקטעים שלי, אני מאחלת לעצמי מכל הלב להפסיק להיאחז בעבר שלי ובדברים שעשו לי טוב ולהתחיל להיאחז בדברים טובים ומעצימים שקורים לי היום .
אני מאחלת לעצמי להפסיק לחוש את הלבד ולאפשר לעצמי להיפתח כלפיי אנשים שבאמת ראויים לכך.
ועד אז אני אמשיך לכתוב ביומן שלי, ולעדכן אותכם בהתפתחות האישית שלי .
ועד שאסיים לאסוף את השברים שלי ולבנות מהם דמות חזקה ויציבה יותר ממה שאני היום,
אתם תמשיכו לקרוא קטעים מיומנה של שבורה .

מקווה שנהנתם .
ט. א.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Magic World עקוב אחר Magic
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Magic World
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מצטערת,אני פשוט לא רוצה להתאהב בך כרגע
מאת: Magic World
האחים אלימלך-פרק 5
האחים אלימלך-פרק 5
מאת: Magic World
האחים אלימלך-פרק 1
האחים אלימלך-פרק 1
מאת: Magic World
האחים אלימלך-פרק 2
האחים אלימלך-פרק 2
מאת: Magic World
סיפורים אחרונים
תפסיקי להתאהב בדפוקים, כוסעמק.
תפסיקי להתאהב בדפוקים, כוסעמק.
מאת: Adam Kahlon
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
הלהב המשולשת
הלהב המשולשת
מאת: Vena Cat
רגע ביחד
רגע ביחד
מאת: R. Jenkins
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D