כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

הסודות שלנו

לקראת המראה - פרק 46

"אמא" זיו צועק כאשר אנחנו נכנסים לבית הוריו. "היי, איזה כיף שבאתם" אורית מופיעה מולינו בחיוך. אני נותנת לה נשיקה בלחי וחיבוק. אנחנו מתיישבים באי במטבח, הכל נראה הרבה יותר נינוח שכולם לא כאן. "אבא במשמרת?" זיו שואל "כן הוא צריך לסיים בקרוב. הוא גם רצה לבוא לראות אותך לפני הנסיעה" אורית אומרת "יפייפיה, הרבה זמן לא באת אלינו. איך לכם? איך לגור יחד?" היא פונה אלי "אממ בסדר" אני עונה במבוכה "גידלת בן אסטניסט את בטח יודעת..." אני מנסה לשבור את הכובד "את מספרת לי? הילד היחידי שלי שהיה נועל את החדר, שלא יגעו לו בכלום חלילה" היא אומרת בציחקוק "אמא די עם הפאדיחות!" זיו אומר קצת עצבני "בסדר בסדר" אורית מרימה ידיים. "דווקא מעניין!" אני אומרת בהתלהבות לשמוע עוד פרטים על זיו ממשפחתו "אתם תזמינו אותי מתישהו לראות את הבית?" אורית שואלת וזיו תוקע בה מבט "מה? בטח נוי הוסיפה קצת תאצ' נשי" היא מנסה להצתדק "אממ עוד לא הספקנו ממש אנחנו עמוסים בעבודה ולימודים" אני מנסה להסביר מדוע לא השתנה דבר בבית של זיו "תעצבו קצת יחד, זה חשוב. בעיקר בשביל התחושה שלכם כזוג. אם תרצו אני יכולה לעזור לכם" אורית מנסה לשכנע "טוב אמא, מה את רוצה? אני טס עכשיו לשבועיים" זיו מעביר נושא. אנחנו ממשיכים לדבר קצת על הטיסה ועל העבודה שלי. אחרי כמה זמן שיר נכנסת לבית. "היי, מה קורה?" שיר שואלת בהתלהבות כאשר היא רואה אותנו. "עד שעה כזו עבדת?" זיו שואל אותה "נו, מה חדש? החברה שלך לא נותנת לי מספיק חומר לעבוד איתו" שיר עוקצת אותי על הראיון ומחבקת את זיו. מיד נהיה לי רע, אני חושבת על הראיון שפוצצתי (ובצדק! ) ופני נופלות "נוי? הכל בסדר?" אורית שואלת "כן כן סתם עייפה" אני מחייכת חיוך מאולץ לעבר אורית. "מתרגש לקראת הטיסה?" שיר שואלת בחיוך "בכל זאת זו עיסקה גדולה" היא מוסיפה "לא ממש, אני לא מת על התחום הזה" זיו אומר בכנות "דור התעקש שאני אעשה את זה הפעם" הוא מוסיף. "זה חשוב זיו, אתה תמיד מתלונן שאתה לא שותף מספיק בהובלה של המשרד. זו עסקה רצינית שעבדתם עליה הרבה וברגע האמת הוא סומך עליך שתעשה את זה על הצד הטוב ביותר" אורית אומרת לזיו. "אני יודע, אבל זה פשוט לא מרגש אותי כמו הפלילים" זיו מדבר בכנות כמו שאני לא רגילה לשמוע אותו.
אנחנו מדברים עוד קצת, עד שאייל נכנס הביתה נותן לכולם חיבוקים ולי לוחץ את היד. "אתה כבר ארוז לטיסה?" אייל שואל בחיוך. "כאילו שאתה לא מכיר אותי" זיו עונה ומגחח. "ומה איתך ילדונת? את טסה איתו?" הוא שואל אותי. "לא הפעם, יש לי כאן לימודים ועבודה" אני עונה ברישמיות. הטלפון שלי מצלצל ליטל "אני אענה רגע" אני אומרת בנימוס ומתרחקת תוך כדי שאני לוחצת סנד. "המיטה שלי ריקה בלעדייך!" ליטל ישר אומרת "שלום גם לך!" אני אומרת וצוחקת. "אז השלמתם אני מבינה" ליטל ניגשת לעיניין. "אפשר לומר" אני עונה בקצרה "לגבי המיטה, היא תהיה ריקה ממך גם עכשיו לשבועיים!" אני אומרת בהחלטיות "מדוע? מתכננת לנו ירח דבש?" ליטל צוחקת תוך כדי דיבור "משהו כזה, זיו טס לשבועיים לארה"ב ואין מצב שאני נשארת בדירה שלו לבד!" אני אומרת "שלכם את מתכוונת..." ליטל מתקנת אותי "כן נו..." אני אומרת חסרת סבלנות. "קומה 22 במגדלי u" אני מתחילה לשווק לה "חחחח מצחיקה אחת! אני אבוא להיות איתך בסדר!" ליטל משתכנעת ואבן יורדת מליבי. "קיצור, אני עכשיו אצל המשפחה שלו אז נדבר כבר יהיה לנו זמן בשבועיים האלה" אני אומרת "בטח! נתראה" היא אומרת ואנחנו מנתקות. אני חוזרת אליהם, יש דממה ברגע אני מגיעה 'יש יותר ברור מזה שעכשיו דיברו עלייך?' "הכל בסדר?" אני שואלת במבוכה "הכל מצויין!" זיו מושיב אותי עליו, מחבק חזק ונושק על שפתי. זה מוזר הגילויי אהבה האלה בנוחכות המשפחה שלו. אפילו קצת מביך. אורית מביטה בנו בחיוך חולמני שיר קורצת אלי ואייל מחייך. "זיו מה קורה כאן?" אני שואלת אותו בשקט. "שמחים שאת כאן" זיו אומר ומנשק לי את הראש. "נוי, את יכולה להרגיש חופשי לבוא לבקר אותנו כשזיו בחו"ל" אורית אומרת לי בצורה רכה "תודה" אני מחייכת אליה 'על מה הם דיברו ב2 דקות שלא הייתי? החליטו להקים לי מערך תמיכה?'. אין ספק שהאווירה הרבה פחות מתוחה כשדור ונדב לא נמצאים. אפשר לומר שאני אפילו נהנת מהמשפחתיות הזו.
"טוב, עד כמה שכיף לי להיות איתכם, לילה ארוך עוד מחכה לי ואני רוצה קצת להנות מהאישה שלי לפני שאנחנו נפרדים לשבועיים" זיו אומר ומחבק אותי מאחורה.

אנחנו יוצאים מבית הוריו ונוסעים לכיוון הבית "אתה די ישיר ליד ההורים שלך" אני עוקצת על האמירה ש'בא לו להנות ממני'. "נוני כפרה, הייתי מאוד עדין לידם." זיו שולח אלי מבט נוקב. "אין לך מושג מה אני הולך לעשות לך בבית" הוא אומר ונושך את השפה. "קשוח אתה" אני מסתלבטת עליו. הוא מחייך אלי אני מבינה מה הוא מתכנן.
עולים במעלית בזמן שזיו מנשק את צוורי ותופס לי את התחת בעוצמה. כשהמעלית נפתחת הוא הולך מאחורי ודוחף אותי שאלך מהר יותר. הוא פותח את הדלת ומכניס אותי פנימה במשיכה. הוא תופס את הרגליים שלי, מרים אותי ומצמיד לקיר בזמן שהוא לא מפסיק לנשק אותי. הוא מעיף ממני את החולצה כמו חייה רעבה. אני לא מספיקה לגעת בבגדיו והוא כבר מסיר אותם ונשאר עם בוקסר. הוא לא מבזבז זמן ומשכיב אותי על הספה אחרי שבדך אליה הוא כבר פתח את הג'ינס שלי. הוא מושך את הג'ינס למטה ומתנפל עלי ומנשק כל חלק בגופי. "מה האמוק?" אני שואלת את זיו לא מבינה מדוע הוא מתנפל עלי ככה. "יש לי עוד 3 שעות ואז אנחנו נפרדים לשבועיים" זיו אומר מהר כאילו הוא במירוץ "עצור רגע" אני אומרת "נוני אין זמן לדיבורים" זיו ממשיך "זיו עצור!" אני צועקת בעצבים. "זיו עוצר ומתיישב לידי. "מה?" הוא שואל בתמימות "אני מרגישה כמו מטרה שאתה מסתער עליה וזה לא סקסי" אני מסבירה "פעם היית מתה על משחקי שליטה ושאני מדבר מלוכלך בסקס" זיו מתקרב ומעביר קבוצת שיער שיצאה מהקוקו אל מאחורי האוזן שלי. "בסדר, מותר לי גם לרצות דברים אחרים לפעמים" אני מנסה להצתדק "ולי מותר לרצות לזיין כשאני לפני הטיסה הארוכה הזו?" זיו שואל בתוקפנות. "לי פשוט נראה שאתה מעדיף לפרק לי את הצורה בסקס במקום לדבר על מה שקשה לך" אני אומרת. "נוי, הקשר בנינו עובד- כי אנחנו ככה. כי אנחנו יכולים לפרוק מתחים ככה" זיו מסביר "אנחנו כבר לא סקס מזדמן זיו, חייב להיות לנו עוד משהו!" אני מסבירה "את צודקת. אפשר להמשיך?" זיו מנסה לסיים את השיחה שנכפתה עליו. אני מבינה שכרגע הוא צריך את זה לפני הטיסה. אני מבינה אותו, עד לא מזמן זה גם מה שהיה נחוץ לי לקראת משהו שמלחיץ אותי. זיו מושך אותי אליו ומושיב אותי עליו ומנשק אותי. הפעם הוא נוהג בי בקצת יותר עדינות. אני מתיישב עליו כאשר רגלי מ2 צידיו. זיו תופס לי את התחת ומצמיד אותי אליו. אני מרגישה שעומד לו חזק אני מתרוממת ממנו ומתיישבת על הריצפה מולו. אני רואה עד כמה זיו נלהב למראה הזה. אני מורידה לו את המוקסר ומכניסה אותו לפה. אני מלקקת ומנשקת מכניסה אותו בצורה הכי עמוקה שאני מצליחה. אני זזה אחורה וקדימה וזיו גונח "פאק נוי את טובההה" הוא תופס לי את היד ומרים אותי למצב עמידה, מוריד לי את התחתון ומושך אותי להתיישב עליו. אני מתיישבת עליו ודוהרת מהר שנינו גונחים בטירוף "נון, אני קרוב" זיו לוחש ומנשק אותי "גם אני" אני אומרת תוך כדי גניחה. אנחנו גומרים בשאגה אדירה של שנינו.

אני קמה ממנו והולכת למקלחת. אני נכנסת לזרם המים הנעים מסתבנת בסבון האהוב עלי.
"כשלא היית כאן שבוע הסנפתי את הסבון הזה כמו ילדה מאוהבת בת 16" זיו נעמד בפתח המקלחת ואומר בחיוך. אני מחייכת אליו בחזרה ומשפריצה עליו מים מהפה "נרגעת קצת?" אני שואלת "לא מספיק" זיו אומר, נכנס לתוך המקלחת תחת זרם המים ומחבק אותי. "איך יש לך כח שוב?" אני שואלת כאשר אני מרגישה את הזיקפה שלו. "את כאן! אני לא שבע ממך אף פעם!" הוא אומר ומחייך אנחנו עושים את זה שוב על הקיר במקלחת. מסיימים להתקלח ויוצאים. "אז" אני פונה אל זיו כאשר אני מתחילה להתלבש "לבוא איתך לשדה?" אני שואלת "מה פיתאום? תשארי לישון את לא צריכה את זה" זיו מבטל את הרעיון. אני די שמחה על כך שהוא לא מצפה שאבוא כיוון שבאמת שאין לי כוחות. אני לובשת שימלת שינה ונשכבת במיטה "אתה רוצה לישון קצת לפני?" אני שואלת את זיו שמארגן דברים אחרונים. "אין טעם ממש... אני לא אצליח להרדם וגם אם כן אז אני אקום הפוך לגמרי. אני מעדיף לישון בטיסה" זיו אומר. "פינוק לטוס בביזנס" אני אומרת בחיוך. "להה, פינוק זה לטוס במחלקה הראשונה" זיו קורץ. "לא, אתה לא אמיתי" אני אומרת מופתעת. "מה? טיסה ארוכה." זיו מחייך "אתה מפונק!" אני יורה לעברו "מודה באשמה" זיו מרים ידיים "ואני לא מתכוון להתנצל על זה" הוא אומר ומתכופף לתת לי נשיקה על הפה "את עייפה? או שבא לך שנראה איזה סרט יחד?" זיו שואל "אני עייפה, אבל בא לי להיות איתך עד הטיסה" אני אומרת בקול מתפנק וקמה לחבק את זיו. אנחנו יושבים בסלון, מתכרבלים, רואים סרט אני לא שמה לב ונרדמת.

אני מתעוררת בבוקר במיטה כאשר זיו כבר לא לצידי 'זיו שלי, הוא העביר אותי למיטה' אני חושבת ומחייכת לעצמי

קוראים/ות יקרים/ות,
לתחושתי ירדו כמות האנשים אשר מתעניינים בסיפור.
נכון, הייתה לי הפסקה של כמה חודשים אך גם אחרי יש ירידה גדולה יותר ב2 פרקים האחרונים. הייתי מעוניינת לדעת האם איבדתם עניין? מה הייתם רוצים שיקרה? מעניין אותי לשמוע קצת דעות האם אתם אוהבים/ לא אוהבים. ומה הציפיות שלכם להמשך. אשמח שתגיבו ותאירו את עיניי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Alina Lave
Alina Lave
אספר לכם למרות שאני ככותבת לא מספרת על עצמי ממש,
שההפסקה הייתה בעקבות זה שבנוסף להיותי אמא גם ילדתי בזמן הזה עוד ילד. לצערי לא יכולתי לכתוב ממש בזמן הזה עמכם הסליחה
הגב
דווח
Blackbird Night
Blackbird Night
המון מזל טוב!!!
הגב
דווח
3 אהבתי
guest
מזל טוב!!!
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D