כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

אפשר גם אחרת פרק 14

הרגשתי כמו אמה משום שגם אני לא אוהבת את העבודה שלי, מתעבת את האנשים בה הלוואי והיה מישהו כמו הנרי לעודד אותי

" לא קר בחוץ?" שאלתי כי ראיתי אותו בבגדים קצרים.
" יכול להיות" פלט והסתכל על החדר.
" רק לי מרגיש שהחדרים פה גדולים מדי?" שאלתי בזמן שהוא סרק את החדר.
" כן הכל גדול בבית הזה כשיותם אמר שהבית גדול לא חשבתי שהוא גדול בצורה הזאת" צחקתי.
" איך מתקדם עם הבחורה שלך?"
הזמנתי אותו לשבת על המיטה אך הוא ישב הכיסא שעל יד שולחן העץ.
" אני לא כל כך יודע"
" מה זאת אומרת?"
" היא אוהבת כל כך הרבה דברים אני מנסה לתת לה אותם"
" דברים?"
" כן דברים כמו פרחים, שוקולד היא טוענת שכל הבעלים של החברות שלה מפנקים אותן"
" מפנקים? מה היא בבית מלון? היא בכלל אוהבת אותך? ואתה אותה?"
" אני לא חושב שהיא אוהבת אותי"
" אני מצטערת... מגיע לך שיאהבו אותך" הסתכלתי לתוך עיניו החומות.
" נחמד מצידך"
" אתה יודע מה? בוא נשכח מכולם הבאתי משחק רוצה לשחק?"
" משחק?"
" אם תצליח לנצח אותי אתן לך מחר את הקינוח שלי בארוחת הבוקר" בת אל דיברה על קינוח טעים שהבטיחה לי ישירות מהמטבח, כך שאין שום סיכוי שאני מפסידה אותו.
" קינוח?"
" מה משחקים?" הוא ישב על המיטה הגדולה מולי בישיבה מזרחית וחיכה שאוציא את המשחק בזמן שפשפשתי במזוודה.
" המטרה היא להגיד כמה שיותר דברים לפי הנושא למשל אם הנושא הוא פירות אתה צריך להגיד את כל הפירות שאתה מכיר תוך דקה, בסבב הרביעי מי שאמר כמה שיותר ניצח. על השחקן השני לספור את כמות הדברים שהאחר אומר"
" הבנתי, תתחילי"
שלפתי קלף והפעלתי את הפעמון.
" חיות"
" היפופוטם, שרקן, גורילה.... אממ.... כלב, נמר, חתול, אלפקה, טווס, בבון, עופר ... אממ..."
" נגמר הזמן!" קרא בקול, שיט לגמרי לא הצלחתי בסיבוב הזה.
" תורך"
יצא לו צבעים זה היה מצחיק לראות כיצד הוא מתאמץ לחשוב בהתחשב בשעה הזאת של הלילה.
" נגמר הזמן!" קראתי בקול.
הגיע הסבב האחרון אני את הסבב שלי שיחקתי הוא היה לחוץ הסתכל לי בעיניים ושלף קלף.
" משקאות מתוקים"
בסופו של דבר הוא ניצח אותי והמתין לראות כיצד אגיב על כך שהפסדתי לו את הקינוח שלי.
" הקינוח שלך" הוא קרא יש עם היד בזמן שאני עוד עיכלתי את העובדה שהפסדתי קינוח כל כך טעים לאדם שאני בקושי מכירה.
" היה נחמד אם הייתי משחק את זה איתה אבל היא לא אוהבת משחקי קופסא"
" אני לא מבינה למה אתה צריך לסבול את המצב הזה!" הדלקתי את המזגן על מנת שיהיה לו חמים מפני שהרגשתי שקר לו על אף שהוא לא רמז דבר על כך.
" תמיד ידעתי שאתחתן בשידוך"
" אתה לא דתי נכון? אז למה?"
" אמרתי לך זה משפחתי"
" גם אימא שלך התחתנה בשידוך?"
" לא, אימא שלי קצת שונה"
" אז למה היא מכריחה אותך להתחתן עם הבחורה ההיא?"
" היא לא, זה אבא שלי... המצב אצלנו גם ככה מסובך" הוא השמיע קול מיואש ועשה מניירות עם הידיים בצורה נואשת.

נרדמתי, באותו לילה המשכנו לשחק עד שנרדמתי. בבוקר כאשר קמתי ראיתי את הנרי מולי כאשר קלף אחד על הראש שלו צחקתי אך התעשתי לאחר כמה שניות.
" דניאלה?" דפקו בדלת זו הייתה בת אל.
' שיט'
" הנרי?" קראתי לו והזזתי לראות שהוא בחיים.
" מה? מה קרה?"
" נרדמת כאן"
" מה אני עושה כאן?"
" דניאלה את ערה?" זו הייתה בת אל בפעם השנייה.
" כן, אני מתלבשת רק רגע"
" תתחבא מתחת למיטה"
" אין שם מקום"
" אז בתוך הארון"
" גם שם אין מקום"
" אז תסתתר מאחורי המיטה רק תהיה בשקט"
בת אל נכנסה לא הבינה מדוע התעכבתי הביטה סביב.
" הכל בסדר?"
" א השארתי פה במקרה את השרשרת שלי?"
" לא אין שום שרשרת" נלחצתי כשהיא התחילה לסרוק את החדר.
" אם אמצא אגיד לך"
" טוב בסדר, עוד עשר דקות כולם אוכלים תצטרפי" דחפתי אותה קלות לכיוון היציאה.
" בת אל?" עצרתי אותה טרם הלכה.
" את הקינוח שלי תביאי למישהו אחר אני אוותר על סוכר על הבוקר" שיקרתי.
" בסדר לא אכפת לך שאתן אותו לחבר של יותם, נכון?"
" מי שזה לא יהיה שיהיה לו בתיאבון"
" אני מחכה לך בחדר האוכל" הנהנתי וסגרתי את הדלת.
" אתה יכול לצאת אין אף אחד"
" אני חייב ללכת מה אם ליה התעוררה?"
" מה הסיפור תגיד לה שהלכת לשתות"
" רעיון טוב, תוכלי רק להסתכל שאין אך אחד כדי שאוכל לצאת?" עשיתי זאת הצצתי איש לא הסתובב.
" תודה על אתמול היה לי נחמד לשנות קצת אווירה" הוא חייך חייכתי בחזרה רק כי זה מדבק לא אמרתי שום דבר עד שהוא עזב.
לאחר עשר דקות פגשתי אותו יחד עם עוד עשרה אנשים ישובים ומחכים לאוכל.
" הגעת! בואי יש מקום ליד הנרי"
הנרי ישב על יד אותה בחורה מהתמונות כאשר אני בצידו השני, הוא לא הסתכל עליי העמדתי פנים שאני לא מכירה אותו עד שהוא יהיה זה שיפנה, אבל הוא לא פנה.
" אתה אוכל את זה?" שאלה אותו הבחורה והצביעה על הקינוח שלי"
הנרי החמיץ את פניו נדמה היה כי חשק בקינוח הזה שזכה בו בגבורה אף ויתר ונתן לה אותו.
" את יכולה לאכול את כולו" אמר מיואש והניח את ידו על סנטרו.
" אני סיימתי, לחכות לך או שאני יכולה ללכת להשתזף בנתיים?"
" לכי אני רוצה לסיים כאן" הרגשתי לא נעים לשמוע את השיחה הזאת, אבל לא עשיתי זאת בכוונה הרי הם עצמם נמצאים על ידי ומדברים בקול זה כאילו שהם רוצים שאשמע.
" כמה ימים אתה נישאר כאן?"
הוא שמע אותי ולפתע הסתובב.
" עד מחר בבוקר" פלט בייאוש.
סיימתי לאכול והלכתי לחדר לחפש את הספר שלי וללכת לבריכה לקרוא שם, היא גם הייתה שם עם הנרי, נישקה אותו, ליטפה לו את הברך ודיברה כמה דברים. על אף שהוא זר לי הרגשתי רע בשבילו אפילו כעסתי על כך שהיא נוגעת בו, לפתע היא הלכה והשאירה אותו לבד. חזרתי לקרוא על גיבורת הסיפור אמה שגם לה יש צרות משל עצמה, אני חושבת שהגעתי לעמוד 153 במהירות.
לעיתים העפתי בו מבט כיצד הוא משכשך את רגליו במים ולא מדבר וודאי תמוה מחשבות ואז הגיח ילד כבן שש והתיישב על ידו. שוב חזרתי לספר, הפעם אמה מתלבטת האם להמשיך בעבודה שלה או לנסות לשלב לימודים ולעבוד במקום טוב יותר.
הרגשתי כמו אמה משום שגם אני לא אוהבת את העבודה שלי, מתעבת את האנשים בה הלוואי והיה מישהו כמו הנרי לעודד אותי. כדור המים של הילד נפל לבריכה, הצצתי שוב וראיתי שהוא בוכה מכיוון שאינו יודע לשחות.
הנרי לא מש ממקומו, חשבתי לעצמי מדוע לא הצלחתי להבין. הילד גרר את ידו ואף גם ניסה לשכנע את הנרי להביא את הכדור, בסופו של דבר הוא ניסה לעזור, קירב את עצמו אל קצה הבריכה מבחוץ וניסה לחלץ את הכדור שהלך יותר רחוק.
ראיתי את הילד ממשיך לבכות ואז דוחף את הנרי לתוך המים, הוא נאבק לשחות אך כלל לא ידע, עכשיו נפל לי האסימון מדוע מלכתחילה לא נכנס לתוך המים.
פחדתי ממים, מאז שהייתי קטנה. מאז גיל שמונה הפסקתי לעשות אמבטיות אפילו, היו לי סיוטים שמטביעים אותי בכוח והכל בגלל אבא שניסה להעניש אותי על כך שנכשלתי במבחנים. אז רופאה אני לא אהיה למה לכעוס? בגיל חמש הייתי בחוג שחייה אימא לקחה אותי והחזירה אני זוכרת את הימים האלו.
קראתי לעזרה אך אחד לא היה בחוץ מלבדי, אני חייבת לעזור לו.
' קדימה דניאלה את יכולה לעשות את זה...' לקחתי נשימה עמוקה וקפצתי אל תוך המים לחלץ אותו משם, גררתי אותו אל מחוץ לבריכה הוא לא נשם.
" קדימה תחיה!" לחצתי על בית החזה שוב ושוב ובזמן הזה כולם התקהלו סביבי כולל הבחורה שלו שהייתה בהיסטריה כאילו שאכפת לה.
" אחת עשרה... שתיים עשרה" המשכתי לספור עד ששמעתי אותו משתעל ומוציא כמות גדולה של מים.
כולם מחאו לי כפיים כאילו זה מופע או סרט, לא היה צורך בהן בעצמי הרגשתי חלשה אבל לא הראיתי זאת... הייתי מפוחדת גם כאשר המים מהשיער שלי נטף עליו.
קמתי על רגליי וברחתי משם לא היה לי אכפת מאף אחד נכנסתי לחדר להתקלח ולהחליף את הבגדים אחר כך הלכתי לבכות במיטה לא האמנתי שהצלחתי להציל מישהו... שהצלחתי להיכנס למים עמוקים ולא לחשוב רק על עצמי.
" דניאלה כולם לא מפסיקים לדבר עלייך!" בת אל נכנסה לחדר מבלי לדפוק בהתרגשות.
" פעם הבאה תדפקי " עצרה את ההתרגשות כאשר ראתה אותי בוכה.
" למה את בוכה?"
" לא עניינך" התעלמה ממה שאמרתי לה.
" הוא בסדר? הבחור?"
" כן, במקרה דוד שלי רופא ביקר אותו ברגעים אלו הוא אמר שעשית עבודה מצוינת" חייכתי.
" אני יודעת" פלטתי
" אני מצטרפת לאחי תבואי אם את רוצה לחדר המשחקים" נשמע חדר ילדותי במיוחד.
היא יצאה המשכתי לשבת על המיטה עד שהפעם באמת דפקו בדלת תהיתי מה שכחה הפעם בת אל.
" אפשר להיכנס?" ראיתי מישהו אחר ולא את בת אל.
" הנרי... כן בטח"
" שמעתי שאת הצלת אותי... רציתי להגיד תודה"
" אין בעד מה, איך אתה מרגיש?"
" טוב, בזכותך"
" מה שלום הבחורה שלך? היא הייתה לחוצה"
" היא תחיה עם זה... אנחנו נוסעים היום הביתה"
" למה היום?"
" ליה טוענת שאני צריך להיות בבית ולישון, היא אפילו החליטה לנהוג בדרך חזרה בעצמה" אוי או אוי לנהוג בדרך חזרה מי ישמע.
" תהנו, בדיוק הייתי בדרכי לחדר המשחקים שאין לי מושג מה הוא, רוצה לבוא?"
הוא השתכנע ובא איתי, עמד כל כך קרוב אבל היה קר כל כך למרות הנחמדות שלו.

המשך יבוא...
רוצים פרק כפול?
בוא נראה כמה תפרגנו, למה לדעתכם דניאלה הצילה את הנרי? ומה יקרה בהמשך לדעתכם?
עד לפעם הבאה❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
תפסיקי להתאהב בדפוקים, כוסעמק.
תפסיקי להתאהב בדפוקים, כוסעמק.
מאת: Adam Kahlon
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
הלהב המשולשת
הלהב המשולשת
מאת: Vena Cat
רגע ביחד
רגע ביחד
מאת: R. Jenkins
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan