כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

“אני...״

אני לא יכולה לשמוע את המשפט הזה, לא ממנו.

תוכן עניינים 1. “אני...״2. "אני..." - פרק 2

״אין סיכוי, תשכחי מזה״ הוא נשף את עשן הסיגריה מפיו ומחץ את הבדל חזק לתוך תחתית המאפרה בחוסר שקט. עקבתי אחרי כל תנועה שלו מהרגע שהכרנו.
ידעתי מתי הוא עצבני גם כשהתנהג כאילו הכל בסדר.
מתי הוא שמח כששיחק אותה אדיש, שחלילה התדמית שבנה לעצמו לא תהרס.
ידעתי מה אומר כל מבט שלו וכל תנועת גוף שלו.
״תתן לי סיבה אחת למה לא״ הוא קם והגניב נשיקה קטנה לשפתיי ועם אצבעו לחץ על אפי.
״בתנאי שתשחררי את השפתיים הקפוצות שלך ואת האף שלך, תפסיקי לעשות את המבט של הילדה הקטנה והמרוגזת שלך״.
כן, הוא גם קרא אותי בלי מילים. ידע בדיוק מה אני חושבת ומתי, מתי אני מאושרת, עצובה או עצבנית, ובמיוחד ידע איך להרגיע אותי.
קמתי אחריו בכוונה משאירה את הפרצוף של ״הילדה הקטנה והמרוגזת שלי״ וידיי משולבות מתחת לחזה שלי.
הלכתי אחריו למטבח, הוא הניח את כוס היין הריקה שלו בתוך הכיור ואני עמדתי במרחק ממנו.
״אני לא מוכן לחלוק אותך״ אמר תוך כדי שהסתובב אלי ונשען על השיש.
הרמתי גבה וידעתי שאני הולכת להגיד משהו שיעצבן אותו.
״אני חולקת אותך״.
הוא שילב את ידיו על החזה ומבטו נתקע בריצפה.
״עם מי את חולקת אותי?״ אמר לאחר כמה שניות והרים אלי מבט וחייך, ניסה להסתיר את הסערה שחוללתי בו עם העובדה שציינתי.
״אויש, אתה דפוק בחיי״ הפנתי לו את גבי, הלכתי והתיישבתי על ספת היחיד בסלון. גבי על משענת יד אחת ורגליי על משענת היד השניה.
הוא לא איחר לבוא, התיישב על ברכיו קרוב לספה והניח את ראשו על בטני. ידי, כאילו יש לה רצונות משלה, ניגשה ללטף את פניו והוא עצם את עיניו.
״אני צריך ללכת״ הוא נישק את פנים כף ידי ונשאר לשבת.
הוא הפנה את מבטי אליו כאשר סובב את פניי עם ידו על סנטרי.
״את חולקת אותי, אבל לא בו זמנית״.
גלגלתי את עיניי ונתתי לו מכה חלשה על המצח בכף ידי.
הוא חייך אלי ואני אליו.

אחרי שהלך הדלקתי עוד סיגריה והתחפרתי בתוך הספה במרפסת.
הוא מבוגר ממני בכמה שנים טובות, אני פרודה בלי ילדים.
הוא נשוי עם שלושה ילדים.
בחיים לא חשבתי שאהיה האחרת של מישהו.
מצד שני, בחיים לא חשבתי שלבעלי תהיה אחרת.
לא תכננתי שזה יהיה כזה עמוק, סטוץ קטן וביי.
והנה, אנחנו כבר כמעט שנה בתוך זה.
מסתבר שלחיים שלי יש תוכניות משלהם.
השלכתי את הסיגריה למאפרה בלי לכבות אותה, הנייד שלי השמיע צפצוף של הודעה נכנסת.

״אני...״ הוא שלח לי.
״אני יודעת״ עניתי לו.
״אז עכשיו אני רגוע״
״לילה טוב״ שלחתי לו וסגרתי את מסך הנייד.

אני לא יכולה לשמוע את המשפט הזה, לא ממנו.

Snow Gold עקוב אחר Snow
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Peter Pan
Peter Pan
חזרת ובגדול!!
אהבתי !
הגב
דווח
1 אהבתי
Snow Gold
Snow Gold
כפרות על ג'וקי ❤
הגב
דווח
Kipod Kipod
Kipod Kipod
אלופה, ברוכה השבה, כיף לחזור לקרוא אותך!
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
לשיר מכל הנשמה 4
לשיר מכל הנשמה 4
מאת: שיר פיליבה
חזרת אתמול
חזרת אתמול
מאת: Mo Bu
משטרת ישראל עסוקה בלקרוא בכוכבים
משטרת ישראל עסוקה בלקרוא בכוכבים
מאת: Justice gov
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl