כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

הסודות שלנו

זכרונות מהעבר - פרק 44

שיר מביטה בי בהלם ומחייכת חיוך משועשע "בדיחה טובה" היא אומרת.
"למה בדיחה?" אני שואלת ומעקמת את הפרצוף. "את רוצה להשתיק את הסיפור עם המשפט של זיו לא להראות כאילו את מלאת ריגשות אשם ומנסה לפצות על הנושא" שיר מנסה להסביר לי. "אמרתי לך שאני רוצה משהו שאני מתחברת אליו ויכולה לתרום בו כמה שיותר" אני עומדת על דעתי. "נוי, את באמת כזו תמימה? למה נראה לך ששם את יכולה לתרום יותר מצער בעלי חיים או חיבוק תינוקות שננטשו?" שיר מנסה לייעץ לי "צער בעלי חיים זה מאוד פוטוגני" היא ממשיכה. "אבל עם נפגעות תקיפה מינית אני יכולה לתת ערך מוסף" אני מתעקשת. "נגיד שאני זורמת איתך, מה הערך המוסף שדווקא את יכולה לתת?" שיר שואל אותי. "ערך של מישהי שעברה אונס בעצמה ועדיין מנסה להשתקם" אני אומרת בכעס, קמה מין השולחן, זורקת עליו 100 ש"ח והולכת. "נוי, חכי רגע" שיר מנסה לעצור אותי אך אני מסמנת לה עם היד שאיני מעוניינת. אני לוקחת מונית לים מתיישבת על החוף קרוב לגלים ובוכה את נשמתי החוצה.
הטלפון מצלצל ליטל אני מביטה במסך לעוד רגע, עונה ומנסה להישמע רגיל
"היי" אני אומרת בקצרה "איפה את? עדיין בפגישה עם האחות?" ליטל מתעניינת "לא, הלכתי לים קצת להרגע" אני מספרת לה "היה קשה?" ליטל מנסה להבין. "את יודעת, היא מקסימה אבל יש לה כמה נעלמים במשוואה שהיא מנסה לפתור" אני מנסה להסביר. "אז היא לא הצליחה לשכנע אותך לדבר עם זיו?" ליטל שואלת "לא בא לי לדבר על זה נמאס לי כבר" אני אומרת כשהדמעות בעיניי. "שוקי ונפתלי בת"א עכשיו הציעו שנצא יחד" ליטל אומרת(שוקי ונפתלי הם בני כתה שלנו מהקיבוץ שוקי- הכינוי של שי ונפתלי- ארז המצאנו לו את השם כי הוא הזכיר בתור ילד את נפתלי מהספר סיר הסירים) . "וואי באמת הם התמרכזו?" אני אומרת עם חיוך "באו לכמה ימים ברגילה שלהם." ליטל אומרת "אין לי כוח לצאת" אני אומרת ומביטה בגלי הים. "נווו יהיה מצחיק עם הגזורים האלה תמיד כיף לנו יחד" ליטל מנסה לשכנע "וחוץ מזה את לא באה לקיבוץ כבר וגם אני לא אז עד שהם באים אלינו אסור לסרב" ליטל מצחקקת. אני וליטל הבנות היחידות מהקבוצת גיל שלנו בקיבוץ. יחד איתנו יש עוד 5 בנים. נפתלי ושוקי הלכו לגרעין נחל והשירות שלהם עובר יחד.
"טוב, בסדר נצא. אבל למקום צדדי בלי מצלמות, קצר! נטו להנות יחד" אני מציבה תנאים. "וואי וואי וואי לצאת איתך נהיה קשה" ליטל אומרת "טוב נו, תפסי כבר מונית הביתה. אני מפעילה דוד" ליטל אומרת לי.
****************************************

"נוייי צאי כבר הם מחכים לנו!" ליטל צועקת מחוץ למקלחת
אני מסיימת להתאפר ויוצאת.
"לאן יוצאים?" אני שואלת את ליטל בעודי שמה על עצמי תיק קטן עם ארנק וטלפון. "יש פאב כאן לא רחוק משהו קטן ולא המוני" ליטל אומרת "ושתדעי לך שאת מבאסת תחת עם זה שחייבים להתחבא" היא זורקת לי. "היי, יכולתם לצאת בלעדיי" אני מרימה ידיים ואומרת "אוי נו, סתמי כבר" ליטל דוחפת אותי מהדלת.

"שוקייי" ליטל צועקת כשרואה אותו יושב לבד ליד הבר "איפה נפתלי?" היא שואלת ומחבקת אותו
"נפתלי בשירותים רגע. מה נהיה איתכן קופות?" שוקי מחבק אותנו ואנחנו מתיישבים. "חיות את האזרחות" אני עונה "איך לך? מה עושה ברגילה?" אני מתעניינת "טיילנו קצת, עכשיו אנחנו יומיים בת"א ולפני שחוזרים נהיה קצת בקיבוץ" שוקי עונה ואני רואה את נפתלי מגיע "הקופות הגיעו!" נפתלי מכריז "מה קורה קטן?" הוא שואל את ליטל (ליטל=Little= קטן) תוך כדי שהוא מחבק אותה "כובשת את העיר הגדולה" ליטל אומרת בנימה צינית. "מה איתך לורן כובשת שלטי חוצות?" הוא מחבק אותי (החברים בקיבוץ קוראים לי לורן כי לורנס זה אחי ניר אז לי הם קוראים כך) "אתה יודע ככה וככה" אני עונה ומנסה שלא נדבר עלי. בא לי שתהיה אווירה קליל
"קחו זה על חשבון הבית" הברמן מביא לנו צ'ייסרים אנחנו מחייכים ושותים. אנחנו מזמינים בירות, שותים, שוקי מוציא פייסל, אנחנו מעשנים ומדברים על שטויות. "זוכרים" נפתלי אומר ומצחקק "שהיינו כולנו בכינרת בגיל 16 והמוכר לא הסכים למכור לנו ערק ובסוף שיחדנו אותו והוא הסכים לתת לנו את הבקבוק תמורת התחתונים של לורן" אנחנו נקרעים מצחוק "הוא היה יותר בכיוון של להיכנס לי לתחתונים הדוחה הזה" אני אומרת ומצחקקת כולנו כבר מבושמים, בסטלה וצוחקים מכל שטות. "וקטן שם השתרללה חופשי" שוקי עוקץ "נו מה אתה רוצה הוא היה חתיך!" ליטל עונה לו "עם מי השתרללת?" נפתלי שואל "וואו נפתלי אתה לא מחובר בשיט! היה שם איזה חבורה של בנים לפני צבא והיה שם אחד חתיך אש שליטל העמיסה" אני מספרת לו ונקרעת מצחוק. אנחנו כולנו במצב כפית כשהברמן פונה אלי "תגידי, אפשר סלפי?" אנחנו נקרעים מצחוק אני מתיישב על הבר ואומרת לו "יאללה סלפי ואחרכך עוד צ'ייסר לכולם" אני אומרת והברמן נצמד אלי ואנחנו מצתלמים. "שתדעי שבמציאות את אפילו יותר יפה" הוא אומר. 'איזה חמוד הוא' אני נותנת לו נשיקה בלחי ויורדת מהבר. אנחנו שותים עוד צ'ייסר וזה ממש מסובב אותי. הרבה זמן לא השתכרתי ועישנתי ככה. אני בדרך כלל שומרת על עצמי. בשלב מסויים אני מרגישה גמורה ומחליטה ללכת "לאן?" ליטל שואלת אותי "הביתה" אני עונה בפשטות ויוצאת. אני לוקחת מונית לבית שלי במגדלי u אל תשאלו אותי למה...

אני נכנסת לבניין ומחפשת בתיק 'שיט לא הבאתי את המפתח' אני מביטה בדור מן והוא ישר מבין וזורק לידיי את הפתח שיש לו.
אני עולה לקומה 22 ונכנסת.

סוגרת את הדלת, חולצת נעליים, פותחת מקרר לבדוק אם יש משהו לאכול ולא ממש מוצאת. אני מתחילה לפתוח ארונות.
"נוי?" אני שומעת מאחורי וקופצת "ואת זו שנבהלת?" זיו שואל.
"היי" אני אומרת בחיוך . "מה? כמה שתית" זיו שואל כאשר רואה את החיוך שלי "קצת קצת" מסמנת לו עם האצבעות "ואולי גם שאכטה קטנה". "כן, ממש קצת קצת..." זיו אומרת בטון ציני "מזל שאת בסטלה אחרת לא היית באה לכאן" זיו אומר טיפה כעוס. "אמממ אתה סקסי כשאתה עצבני" אני נגשת אליו "את משגעת אותי!" הוא אומר בשקט כאשר אני צמודה אליו "ואת הרבה פחות סקסית שאת שיכורה" הוא ממשיך להגיד. אני הולכת לסלון ומתיישבת "אני שיכורה לא סקסית ואתה עו"ד מניאק בלי לב!" אני אומרת ופותחת את הדבר הזה בספה שמרים רגליים. "לפחות עכשיו את אומרת את זה. כבר התקדמות" זיו מתיישב לידי. "תפתחת גם את הזה של הרגליים זה כיף" אני אומרת ומצחקקת. זיו צוחק גם הוא "תגידי מה לקחת שאת בכזו אווירת שטות?" זיו שואל בעוד אני מנסה לנדנד את הספה. "נוי, זה לא מתנדנד" הוא עוצר אותי עם היד "איזה כבד אתה! י'זקן" אני יורה לעברו "את ישנה כאן היום?" זיו מביט עלי כאשר אני מתחילה לעצום עיניים "רוצה שאני אשן כאן היום?" אני שואלת בטון מתגרה "טוב בואי כבר י'גמורה" זיו מקים אותי מהספה ומוביל אותי למקלחת "נווו די לא בא לי להתקלח" אני אומרת בהתבכיינות כמו ילדה שרבה עם ההורים של על מקלחת "או שאת תתקלחי לבד או שאני מכניס אותך עם בגדים" זיו מאיים עלי "טוב טוב י'סבאלה שכמותך! אתה וכובד חברים טובים אהה?" אני אומרת ומתחילה להתפש מולו כשאני מנסה להוריד את הג'ינס הרגל נתקעת לי ואני נופלת על הריצפה זיו לא מתאפק ונקרע מצחוק "מה אתה צוחק אתה לא רואה שבן אדם צריך עזרת חבר פה?" זיו בתוך כדי צחוק עוזר לי לקום "אייי כואב לי התחת נראה לי שנשברה לי עצם הזנב" אני אומרת כאובה "את כזו תינוקת" זיו אומר ומניד בראשו. הוא עוזר לי להוריד את המכנסיים ואני עומדת מולו עם חזיה ותחתונים "השמוליק שלך התעורר" אני נקרעת מצחוק ומצביעה לכיוון הבוקסר של זיו "חשבתי שאני לא סקסית שאני שיכורה" אני ממשיכה להתגרות בו "את סקסית תמיד לא יעזור כלום" זיו אומר ומחייך מעט. "טוב, תצא בבקשה" אני מסמנת לזיו על דלת המקלחת "את מתביישת ממני?" זיו צוחק "לא, אני פשוט לא מוכנה לסקס כרגע עם שקרנים בלי לב" אני דוחפת את זיו החוצה וסוגרת את הדלת. אני מתקלחת ומעט מתפקחת. אני יוצאת במגבת לחדר. פותחת את ארון הבגדים ולוקחת מכנסון, גופיה ותחתון ברזילאי. זיו לא נמצא בחדר ואני מתלבשת ברגע. אני מתחילה ללכת לכיוון דלת החדר כאשר זיו בא ממולי עם צלחת עם טוסט, ירקות חתוכים וביד השניה כוס מים. "חיפשת קודם אוכל לא?" זיו שואל, מניח את הצלחת על השידה שליד המיטה ונשכב על הגב. "אתה הולך לישון?" אני שואלת "לא יודע" הוא עונה חצי בשאלה "נהיית זקן" אני מתגרה בו "לא, כי את ממש..." זיו מתחיל להגיד ועוצר את עצמו. "אני ממש מה?" אני שואלת עם הטוסט בפה "אתה יודע, בקיבוץ תמיד היו אומרים שאני בוגרת לגילי" אני אומרת תוך כדי צחוק "ומה מצחיק בזה בדיוק?" זיו שואל "שאחרי כמה שנים את מבינה ש"בוגרת לגילך" זה- מזדיינת מגיל צעיר" אני נקרעת מצחוק "טוב נוי, חלאס את משגעת אותי" זיו אומר עצבני אך עדיין שוכב. אני נשכבת ומניחה את ראשי בשקע הכתף שלו "למה לא הולך לנו?" אני שואלת כאשר האצבע שלי מציירת על חזהו. "זה אני שדפוק כנראה" זיו אומר בייאוש הוא מחבק אותי ונותן לי נשיקה בראש. "לא דיברנו" אני אומרת בשקט. "את בסטלה נוי, נדבר בבוקר כשתתפקחי" זיו אומר וממשיך לחבק אותי. "אולי כשאתפקח לגמרי כבר לא אהיה כאן" אני אומרת בשקט "אני מקווה שתהיה" זיו כמעט לוחש, עיניי נעצמות להן.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
פרק מדהים ומהמם!
אבל תסלחי לי אם אני לא אוכל להמשיך לקרוא אותו! אוהבת אותך מלא
הגב
דווח
Alina Lave
Alina Lave
לא הבנתי, למה שלא תוכלי להמשיך לקרוא? לא אהבת את הכיוון?
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
אישה חזקה
אישה חזקה
מאת: Li Sha
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה