כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

צייר לך עולם: פרק 3

מין יופי כזה שמצריך מבט שני

סער
כמעט שאי אפשר היה להבחין בה.
המעיל שלה היה גדול עליה במידה או שתיים והעובדה שהיא משכה אותו למעלה הסתיר לה חצי מהפנים, את החצי השני הסתיר הפוני שלה.
כנראה שלא הייתי מבחין בה אם היא הייתה עוברת בבר במחנה אבל כאן במרכז קשה לפספס אותה.
הלבוש הצבעוני שלה ויותר מכל הבעת הפנים מלווה בסומק שחושפת אותה לחלוטין.
אני רגיל לזה.
שבוחנים אותי שנדלקים על המראה שלי, בכל זאת בן של דוגמנית.
אבא תמיד אומר שיש לי הרבה מזל שירשתי את היופי שלה ולא את שלו.
בדר"כ אני מת על הביישניות אבל בשנים האחרונות אני הולך על אלה שעושות לי עיניים.
אלה שהן חד פעמי או סטוץ מזדמן אחרי המשמרת בבר כאלה שאני לא צריך להביא הביתה.
אני לא אוהב את זה אבל אני צריך את זה.
לא רוצה עוד מבטי רחמים מאנשים כשהם מגלים שאני סובל מפוסט טראומה.
בתקופה אחרת כנראה שלא הייתי מבחין בה כי הנוכחות שלה כ"כ שקטה אפילו שהיא יפה.
מין יופי כזה שמצריך מבט שני.
אני עוקב אחריה עם המבט כשהיא יוצאת החוצה והרוח הירושלמית מעיפה לה הפוני.
היא יותר יפה ממש שחשבתי.
אני מבקש עט מהאישה במשרד וממלא את הטופס הרשמה לתכנית.
החבר'ה היו מתים עלי מצחוק אבל אני עייף כ"כ שאני מוכן לעשות הכל בשביל לילה אחד של שינה טובה.
אני יוצא מהמרכז כשבחוץ כבר לגמרי חושך וקר.
אני עולה על האופנוע ונוסע לכיוון מחנה, שחטה מאנצ' טוב ונפתח משמרת.
כשאני מגיע לבר אלעד כבר שם מתחיל פתיחה.
"אהלן אחי מה המצב"?
הוא מקבל את פני בחיבוק
"לילה קשוח אני מבין".
אני מהנהן בראש לאישור.
את אלעד הכרתי בכנס משתחררים הוא זה גם שהביא אותי לעבוד פה.
התחברנו מיד אולי בגלל ששנינו היינו במבצע ולשנינו יש צלקות מזה.
אלעד יצא מזה בזול, שבוע באשפוז חודש סיוטים אבל הוא יצא מזה.
הוא נותן לי מעין תקווה שגם אני יכול אולי לצאת מזה איכשהו.
החברות איתו חשובה לי בעיקר גם בגלל שהוא נטרלי.
הוא לא מהחבר'ה שלי מהצבא שהכירו את ירון והוא לא מהחבר'ה בבית שהיו כולם ג'ובניקים.
"קח אחי ארגנתי אותך במשהו טוב".
הוא מכניס לי את השקית הקטנה לתיק ומתחיל לגלגל.
"אני הולך להביא מאנצ'"
"אתה יודע מה אני אוהב" הוא קורץ לי ואני מחייך.
השעה הזאת לפני המשמרת כשעוד הצוות רק מתחיל להגיע היא השעה האהובה עלי ביום.
ככה אני מרגיש הכי נורמלי, בחור רגיל אחרי צבא עם עבודה זמנית וראש פתוח.
השעה הזאת עוברת מהר והמשמרת מתחילה ואיתה הבלגן.
בדר"כ ימי ראשון לא אמורים להיות כ"כ עמוסים אבל בגלל שיש הרבה תיירים עכשיו בירושלים הבר מתמלא במהירות.
תיירות מתיישבות על הבר סבבי ומצחקקות אני משתדל לגייס את החיוך הכי נחמד שלי ומוריד איתן צ'ייסר ועוד אחד ואחד אחד.. עד שאני מרגיש שהראש קצת מסתובב לי.
ואז אני רואה אותה עם פוני מתקדמת לעברי
"היי" היא מחייכת אלי ואני קולט שזאת מישהי אחרת.
"שלום לך" אני עונה ומחזיר לה חיוך.
בוחן אותה קלות ומחליט שהיא לא יפה כמו ההיא מהבוקר אבל עכשיו היא תעשה את העבודה.
איכשהו המשמרת עוברת והבחורה ההיא נשארת עד שכמעט הבר מתרוקן.
אלעד מסמן לי את הסימן הקבוע ואני ניגש אליה ומושיט לה את היד.
אני לא אומר להן כלום, אף פעם, הן פשוט באות.
אני עוצם עיניים ומדמיין שזאת ההיא מהמרכז וזה מדליק אותי.
אני פותח עיניים מתבונן בה והיא מהנהנת לי באישור.
אני מפשיט אותה ומדמיין את ההיא ונכנס.
נע בתשוקה כשהיא בראש שלי עד שאני גומר.
אני פותח עיניים והיא מסתכלת עלי במבט מסופק ומהופנט.
אני מחייך, מוזג לה מים ומסדיר דופק.
מה לעזאזל עובר עלי?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Writer :) עקוב אחר Writer
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Writer :)
גלים
גלים
מאת: Writer :)
שנה חדשה
שנה חדשה
מאת: Writer :)
צייר לך עולם: פרק 10
צייר לך עולם: פרק 10
מאת: Writer :)
צייר לך עולם: פרק 11
צייר לך עולם: פרק 11
מאת: Writer :)
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer