כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

אפשר גם אחרת פרק 3

" אני יודעת מה את חושבת על אנשים כמוני. אני רואה את העיניים השיפוטיות שלך גם מהמרחק הזה"

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

" את נראית כאילו לא ישנת שבוע" אופק הגיע בשעת הבוקר.
" באמת לא ישנתי טוב היום"
" למה שלא תבדקי את זה?"
" עזוב יש לי סיוטים שאי אפשר לטפל בהם"
" שטויות בכל דבר אפשר"
" איך הולך עם המחשבים?"
" בסדר מחר צריכה להחזיר כמה לבעלים"
" הצלחת לתקן כמה?"
" את כולם, מה אני נראית לך?"
" איפה הבנות שגרות איתך?"
" מזמן כבר בלימודים"
" הבנתי, יש לך משהו לנשנש?"
" הגעת לכאן בשביל לאכול?"
" לא אבל אם כבר אפשר על הדרך לאכול משהו"
" יש במקרר קוטג'"
" מה אני אגיד לך ממש משביע" צחקתי.
" תקנה לעצמך משהו בדרך"
" זה באמת נראה לי מה שיקרה בסוף"
" אז מתי הן אמורות לחזור?"
" מי?" לא הבנתי על מי הוא מדבר.
" הבנות שגרות איתך "
" בערב"
" באת בשביל לשאול אותי על הבנות?"
" האמת שהגעתי כי שכחת את זה אצלי" מה כבר שכחתי אצלך חשבתי לתומי.
" זה שלך לא?" הספר שלי.
" כן, תודה" החזרתי את הספר למדף, התחלתי לקרוא לפני כמה שנים רק כי זה העביר לי את הזמן. אחרי כמה פעמים שקראתי אהבתי את זה וכל כך שמחתי על כך שהקשבתי בשיעורי קריאה וכתיבה בכיתה א' אז כשעוד הכל היה נורמלי.
" שב על ידי"
" מה יש?"
" אני פשוט צריכה שתשב על ידי" הוא התיישב על ידי במיטה.
" תחבק אותי" הוא חיבק זה כל מה שהייתי צריכה.
" אתה יכול לשחרר אם אתה רוצה" אמרתי לאחר זמן מה.
" אני לא רוצה, למה את בוכה?" תפס אותי בוכה.
" אני מרגישה כל כך לבד" הוא חיבק אותי אליו בחוזקה.
" אני מצטער כשתצטרכי אותי תקראי לי אני אבוא רק אל תבכי" ניגב לי את הדמעות.
הוא חיבק אותי והרגיע עד שבאמת נרגעתי ולאחר מכן היה צריך ללכת לעבודה, ליוויתי אותו עד לדלת וסגרתי אותה כמעט בבכי אבל מחיתי אותן.

תהיתי פתאום מתי הכלב של בת אל צריך להגיע הוא היה צריך להיות כאן אתמול אבל וודאי משהו השתבש.
התלוויתי לאור למסעדה בסניף ברמת גן, עוד לא פסעתי ראיתי את כל העובדים שם בוהים בי, נועצים את מבטיהם בי בצורה שופטת.
" זאת דניאלה והיא תעזור לנו היום באירוע אז בבקשה בואו נעזור אחד לשני" כך הציגה אותי אור ושמה יד על הכתף שלי.
הסתובבתי כל היום במחסן והבאתי דברים מפה לשם, לעיתים אפילו מילצרתי כמה שולחנות.
" יום קשה?" ראיתי בחורה נשענת על אחד השולחנות.
" קצת"
" אני גבריאלה אבל כולם קוראים לי גבי" הושיטה את ידה לשלום.
" דניאלה" הושטתי בחזרה.
" בדרך כלל קשה פה עם העובדים אבל הם נסבלים כך שאין לך מה לחשוש"
" אני לא דואגת"
היא חייכה והלכה למלצר את שולחן מספר 6.
" דניאלה לכי למחסן שם נמצא מיכה הוא צריך עזרה עם הסחורה" נו באמת הגעתי לכאן בשביל סחורה? הנהנתי מבלי לקטר ופסעתי לחפש את המחסן.
" זה במרתף לכי שמאלה ואז ישר עד הסוף" למה זה כך כך רחוק?
" מיכה?" דפקתי בדלת איש לא ענה לכן נכנסתי, היה חשוך עד שלפתע הבחנתי אור בצד ימין הרחק ממני.
" אני פה!" הלכתי בעקבות הקול.
" את חדשה?" הוא הופיע עיניי עוד לא הסתגלו לחושך עד שהבחנתי בדמותו.
" רק באתי לעזור"
" כולם אומרים את זה בסוף נשארים לעבוד"
" אז במה צריך עזרה?"
" צריך למיין את מה שהגיע למדפים" קיוויתי שלא יהיה הרבה, התחלנו למיין אותם על אף החושך זמזמתי לעצמי את השיר שכתבתי לפני שנה.
" איפה שאת לא מגיעה אני אשים"
" אני חושבת שסיימנו" אמרתי לאחר זמן מה חצי מזיעה.
" תודה על העזרה, אני יכול להגיד לך משהו?"
" כן בטח"
" יש פה עובד בשם אלעזר בטח ראית אותו יש לו זקן לא ארוך, הוא גבוה ותמיד מחייך?" אלעזר? אני כל כך לא טובה בלזכור אנשים חדשים.
" אה כן נזכרתי, מה איתו?"
" הוא קצת מוזר תהיי זהירה שלא יתקרב אלייך"
מה זאת אומרת מוזר?
" למה אתה מתכוון מוזר?" שאלתי אותו ויצאתי מחוץ למחסן לעשן סיגריה בזמן שהוא מתחקה אחריי.
" הוא אוהב נשים יותר מדי במיוחד נשים יפות, את יפה אולי אפילו יפה מאוד אלעזר מנצל את זה הוא חושב שמותר לו לגעת בהן"
" שמעת על מקרה שקרה?" אולי זה לא נכון.
" כן... לצערי"
" אז למה לא מפטרים אותו?"
" לצערי זה לא כל כך פשוט... הוא הבן של המנהל"
" ומה קרה לבחורה הזאת אחרי מה שהוא עשה?"
" עזבה ולא חזרה" הצטערתי לשמוע.
" הוא בדרך כלל עובד כאן אבל היום המנהל שם אותו בקופה"
" תודה על האזהרה, אתה ממש נחמד"
" אל תסמכי על זה... אה חושב שאני נחמד אלייך רק כי את מצאת חן בעיניי, אני מתכוון ביופי" חייכתי.
" שנעלה?" הוא הנהן.
קיוויתי לא להיתקל באלעזר הוא נעץ בי מבטים כל הזמן אך לא הסתכלתי.
סיימתי לעבוד, אור שיחררה אותי והזמינה לי מונית רק כי זו האחריות שלה וגם בשל העובדה שהגעתי יחד איתה במכונית.
" תודה על היום" אמרה לפני שנכנסתי למונית.
כשנכנסתי הביתה ראיתי את הבנות וכלכלב קטן שנבח.
" שלום לך!" דיברתי אליי הוא התחיל לקפוץ עליי.
" וואו הוא ממש אוהב אותך! על נעמה הוא לא קפץ"
" איך קוראים לחמוד?"
" האמת שאין לו שם עדיין... אנחנו די מתלבטות"
" בין מה למה?" שוב שאלתי והנחתי את התיק.
" בין פונץ' לבין יוסטון" צחקתי הדמות הצחיקו אותי.
" יש לך שם טוב יותר שאת צוחקת?" הסתכלה עליי נעמה.
" כן" הן התמהמהו לכמה שניות ואז הסתכלו עליי בחזרה.
" והוא?"
" הוגו" הן לא צחקו, חשבו על זה יחדיו.
" אוקיי אז כך הוא ייקרא, מאיפה עלה לך הוגו פתאום?"
הוגו היה סוהר שאהבתי, כשאני מדברת על הוגו אני מתמלאת געגועים אפילו שהוא מעולם לא הסתכל עליי באותו האופן. הוגו היה צרפתי והיה לו שם משפחה מסובך אבל בכל זאת אהבתי אותו.
" סתם מתוכנית שבת דודה שלי הייתה צופה כשהייתה קטנה" שיקרתי משום שאין לי בת דודה שאני מכירה.
" אה דווקא מתאים לו הוגו" אמרה בת אל נעמה הנהנה.
" איך זה שאתן עדיין לא ישנות?"
" הוגו לקח את כל תשומת הלב, איך היה בעבודה?"
" מעייף, אני הולכת להתקלח ראשונה" שנאתי ללכת לישון, הלילות הם לחלוטין בשביל לצפות בסדרה טובה או סתם להתבטל או לקרוא ספר על אף שזה מרדים אותי.

....

" למה את לא מדברת?" שאלה אותי דנה הפסיכולוגית של המקום. לא אהבתי אותה היא תמיד ניסתה להוציא ממני תשובות לא טובות.
" מה את רוצה שאגיד לך? שהן נטפלו אליי במקלחת? שלא היה מי שיעזור לי? שכולן הסתכלו על הגוף שלי? זה נראה לך נעים? אז הינה אמרתי" היא רשמה את הכל מבלי לרחם עליי.
" אני יודעת מה את חושבת על אנשים כמוני. אני רואה את העיניים השיפוטיות שלך גם מהמרחק הזה"
" אני רק עושה את מה שאני צריכה לעשות"
לאחר שהכניסו אותי לחדר לבד היה לי מעט שקט, את זמני המקלחות שינו לי הייתי מתקלחת לבדי כאשר אחת הסוהרות הייתה שומרת שלא אברח או אעשה משהו לעצמי.
רוב הזמן הייתי קוראת כי מה כבר יש לעשות במקום הזה?
" שליין, כיבוי אורות" שנאתי כיבוי אורות תמיד רציתי לקרוא עוד קצת.
אחרי שכולן הלכו לישון שמעתי כמה סוהרים פוסעים לוודא שאנחנו מצייתות לחוקים שהם נתנו ואז הם הלכו לשמור בקצה השני.
יום למחרת שוב פגשתי אותן את הבנות קורל, לימור ואילור הן הביטו בי בזעם.
" אולי עברת מקום אבל אני אמצא דרך להזכיר לך שאני לא רעה אלא רק מאוהבת" הכריזה בקול בפני כל חדר האוכל. התעלמתי וראיתי את הוגו ברינדרמור הסוהר הכי נאה באיזור. הייתי עושה הכל בשביל למשוך את תשומת ליבו אבל זה היה לשווא. לפני שהתחלתי לקרוא ספרים הייתי מדברת בצורה מאוד בוטה וגסה גם בפני הסוהרים מה שלא מעט סיבך אותי, היום מיתנתי את השפה הגסה בשפה רהוטה כמו בספרים.
הייתה לנו שעת סרט בו הם צ'יפרו אותנו, הסוהרים עמדו בצדדים כאשר נכנסנו לאודיטוריום. ישבתי במקום אקראי כאשר ראיתי את קורל והבנות יושבות על ידי.
הן היו שקטות לא דיברו, לעיתים הסתכלו עליי לעיתים לכיוון המסך. אני לא התעניינתי בסרט הוא לא עניין במיוחד אז התחלתי להפריע הם לא התאפקו והוציאו אותי החוצה.
" למה שלא תהיי בשקט שליין!"
" זה משעמם אותי!" צעקתי עליה חזרה רק כי צעקה עליי קודם.
" משעמם? אז למה שלא תלכי לגרוף עלים עם הסוהר הוגו?" היא רק אמרה את השם התחלתי לשמוח.
" מעדיפה עלים מסרט" ניסיתי להישמע פחות מתרגשת.
" קח אותה לעבודות בחוץ"
" את לא אוהבת את הסרט?" שאל אותי כשהיינו בדרכנו החוצה.
" הוא לא מעניין"
" יש משהו אחר שאת אוהבת?"
" אני אוהבת לקרוא"
" באמת? מה את קוראת עכשיו?"
" נשים קטנות" סיננתי.
" קלאסיקה מעניינת" הסכמתי איתו.
" אבל אני מסיימת אותו עוד מעט ואז לא יהיה לי מה לקרוא"
" אני יכול לחפש משהו בשבילך בסיפריה אם תרצי"
" אני רוצה, באמת תעשה את זה בשבילי?"
" כן שליין, אני אוהב אנשים שרוצים לקרוא"
" תודה"
" קחי את המגרפה ותתחילי לגרוף" זה היה היום הכי מאושר בחיי המגרפה, העלים, הוגו ואני.

....

בוקר חדש הפעם באמת התעוררתי בזמן אולי מפני שהחלום היה טוב, יותר נכון הזיכרונות שלי על הוגו הסוהר.
הוגו הכלבלב הסתער עליי כאשר יצאתי מהחדר.
" בוקר טוב גם לך, איך ישנת?" ליטפתי אותו.
" נגמרו לך המים?" מילאתי לו את הקערה ולקחתי אותו לטייל בחוץ.
" אתה רואה הוגו איך נעים בחוץ?" הוא נבח כלל לא הייתי בטוחה שזה בגללי.
" כלב טוב עכשיו בוא ניכנס הביתה" לאחר עשרים דקות חזרנו הביתה התארגנתי לעבודה ויצאתי.
" דניאלה יצאת כבר?"
" בדיוק יוצאת, הכל בסדר?"
" אני צריכה אותך בסניף של רמת גן המנהל ביקש שתעבדי שם"
" לכמה זמן?"
" רק עד סוף השבוע"
" בסדר אז לנסוע עכשיו לשם?"
" כן, מצטערת על התזמון"
נסעתי למקום החדש וקיוויתי שמיכה יעבוד איתי גם הפעם, הנסיעה הייתה ארוכה יותר אבל בסופו של דבר הצלחתי להגיע.
" את דניאלה?" איש גבוה בעל עיניים כחולות ניגש לעברי וחייך.
" אני שלמה מנהל המקום"
" נעים מאוד, דניאלה"
" שמעתי עלייך הרבה מחמאות, הבן שלי ידריך אותך אני יוצא לכמה שעות" הבן שלו?
" היי" הגיח מאחורי במפתיע והבהיל אותי.
" היי" עניתי בביטחון
" דניאלה? אני אלעזר ראיתי אותך כאן אתמול"
" כן..." לא היה לי מה להגיד לו.
" את תמשיכי לעבוד במחסן"
" מי יעבוד איתי?"
" אני כמובן"
" אבל מה עם מיכה?"
" מיכה עובד שם בערב" לעזאזל! לא ידעתי מה לעשות.
ירדנו למרתף, התחלתי בעבודה בשקט התחלתי לפחד בתוך כל החושך הזה.
" את מסתדרת שם?"
" כן" צעקתי בקול.
" אם את צריכה אותי תצעקי" אני לא צריכה אותך.
' דני מחשבות טובות, אל תחשבי על רע' כל הזמן חשבתי רק על המשפט הזה שוב ושוב.
" עכשיו כשאנחנו לבד..." שמעתי קול והרגשתי שדוחפים אותי אל תוך מדף הרטבים.
" כדאי לך לשים את הידיים שלך קדימה"
הוא תפס בידיים שלי חזק.
" שמעת מה אמרתי?"
אוי למען השם רק שלא יהרוג אותי.
" למה אתה עושה את זה?" שאלתי בזמן שמישש לי את הגוף.
" כי את יפה" נמאס לי לשמוע את המילה הזאת.
" תעזוב אותי"
" אני רק עושה את מה שאני צריך לעשות" שמעתי כבר את המשפט הזה. חייבת להיות דרך להזיז אותו ממני, היה לי קשה להגיע לאחד הבקבוקים נאלצתי להעמיד פנים שאני מתכופפת על מנת לקחת את אחד הבקבוקים.
" אם תספרי למישהו על מה שקורה כאן אני אהרוג אותך שמעת?" הנהנתי בפחד, לא היססתי הצלחתי להפיל אותו על הרצפה ואז ברחתי לשירותים בקומה למעלה. ישבתי שם חסרת כוחות מבלי להבין מדוע זה קרה לי אספתי את עצמי ופשוט עזבתי מוקדם את המקום,
הוגו הכלב בילה איתי את כל הערב, בכיתי. הוא התקרב אליי ונתן לי ללטף אותו.
" למה יש אנשים כאלה? למה אלוהים ברא אותי יפה? למה אין לי כוחות על אה הוגו?" הוא רק הסתכל עליי במבט תמים וחמוד שכזה.
" חבל שאתה לא יכול לדבר"
הלילה הזה לא חלמתי בקושי הצלחתי להירדם, קמתי באי חשק לעבודה.
הפעם הזאת אלעזר גרם לי להיות מותשת ונתן לי לסחוב דברים כבדים על מנת שלא יהיו לי כוחות, נגררתי עם שק מלא קמח הלוך ושוב ארבע פעמים.
" למרות מה שעשית לי אתמול אמרתי לאבא שלי שייתן לך לעבוד פה קבוע" אוי אלוהים רק לא זה. התעלמתי ממנו והמשכתי לסחוב את השק הכבד הזה.
" מה זה? לאן את הולכת?"
" אמרת לי להביא את השק למעלה"
" לא את זה"
" אז איזה?"
" אף שק, רציתי להתיש אותך קצת"
הוא הצליח כאבו לי הידיים, בקושי נשמתי אני בכלל לא בכושר.

אלעזר לא נגע בי יותר, הוא רצה אבל זה לא קרה בסוף למזלי. היום היה היום האחרון שלי שם ובאמת קיוויתי שלא אצטרך ללכת לשם יותר.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אז היא דניאלה שליין.
לא הבנתי, אלעזר הזה דואג שהיא תעבור קבוע למסעדה שלהם?
הגב
דווח
Maya B
Maya B
כך הוא רוצה
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan