כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

טעם אישי 38+39

" את מאמינה שאנשים יכולים להשתנות?"

פרק 38

" תודה על האירוח היה טעים, אני צריך ללכת" תומר אמר בנימוס להורים ואז הסתכל עליי במבט חד ולא שיפוטי.
" טי תרגישי טוב ותבריאי מהר" הוא חייך למרות שדחיתי אותו.
" תודה"
....

אבא ואימא סידרו מהשולחן, התאומים הלכו לישון כמעט ונרדמו על הספה.
שכבתי על המיטה והסתכלתי על צג הטלפון שם הייתה תמונה שלי עם תומר.
' למה אני פוחדת כל כך?'
" טי?" אימא הבהילה אותי מבעד לדלת זה גרם לטלפון שלי ליפול לי על הפנים.
" כן אימא?"
" אפשר כמה דקות?"
" כן בטח" פיניתי לה מקום בין מיטתי.
" כמה זמן את מכירה את הבחור הזה?"
" את מתכוונת לתומר? לא יודעת משהו כמו כמה חודשים למה?"
" קיבלתי ממנו אנרגיות טובות"
" את מדברת עכשיו כמו קוראת בקלפים"
" את אוהבת אותו?"
" אני לא יודעת, נפגעתי מגברים אני לא רוצה להיפגע שוב"
" יותר לא תנסי?" היא שאלה.
" לא אמרתי שלא אנסה פשוט..."
" מה אם זה האחד שתתחתני איתו?"
" אוי אימא מה חתונה עכשיו"
" אני לא יודעת מה עברת עם גברים אחרים מלבד ניקיטה הזה אבל מה שבטוח יקירה שלא כולם כאלה"
" אני פוחדת"
" אם את מחבבת את הילד תנסי, תמיד את יכולה להתחרט אתם לא נשואים אחד לשני"
" לפני שנייה אמרת שהוא יכול להיות האחד שלי"
" את יודעת בדיוק למה התכוונתי" ידעתי במדויק, למעשה הבנתי דבר אחד חשוב שאני חייבת לעשות משהו אחרת תומר ימצא מישהי אחרת.
" ועכשיו תישני מחר יום חדש תוכלי לסדר את הכל, לילה טוב מותק" נשקה למצחי כיסתה אותי בשמיכה כיבתה את האור וסגרה את הדלת.
" תומר?" שלחתי הודעה כל מה שאני צריכה עכשיו זה מזל.
" היי מה נשמע?" הוא ער! התעודדתי.
" חשבתי אתה ישן כבר"
" עובד עדיין, הכל בסדר?"
" כן... כן הכל בסדר פשוט רציתי לשאול אותך משהו"
" אני מתקשר אלייך"

תוך שניות ספורות הוא התקשר, הקול שלו היה עייף אבל בטוח בעצמו.
" מה רצית לשאול אותי?"
" יש לך תוכניות למחר?" אזרתי אומץ.
" צריכות להיות תוכניות למחר?" הוא החזיר לי בשאלה.
" בוא ניפגש אצלי מחר באחת עשרה אכין לך ארוחת צהריים"
" את בטוחה?"
" כן, זה המקום היחיד כרגע שאני יכולה להיות בו"
" בסדר, למה את לא ישנה?"
" היו לי הרבה מחשבות"
" עליי?"
" מצחיק מאוד" שמעתי את החיוך שלו ודמיינתי במוחי כיצד הוא מחייך מבעד לאפרכסת.
" לוטרה תגידי איזה צבע את אוהבת?"
" כחול" מיד עניתי.
" למה כחול?" הוא מנסה להתקיל אותי אני לא מבינה.
" כמו כמו ים, כחול כמו גשם."
" את אוהבת שוקולד?"
" כן, בעיקר טוויקס"
" ומה עם אוכל איטלקי?"
" גם... למה אתה שואל אותי את כל זה?"
" כי אף פעם לא דיברנו על דברים שאנחנו אוהבים"
" אתה מתכוון לדברים שאני אוהבת"
" אספר לך גם, אני אוהב צבע ירוק, אוכל איטלקי, את החורף כפי שאת כבר יודעת. יש לי רישיון על אופנוע אבל אני לא מנצל את זה, יש שלוש תכונות שאני שונא באנשים קמצנות, אדישות ועצלנים"
" זה הרבה לזכור לפעם ראשונה"
" מצטער לא התכוונתי להעמיס עלייך, את בטח עייפה"
" כן קצת"
" למה שלא תנסי ללכת לישון?"
" לא בטוחה שזה יעזור"
" עדיין בחששות?"
" מאגם?" שאלתי.
" כן" הוא אמר.
" אני פוחדת מאנשים האמון שלי בהם נעלם"
" בחיי שזה משגע אותי שאני לא יודע איך לעזור לך עם זה"
" אתה לא אשם זו אני הדפוקה"
" לא את לא דפוקה, אנשים פגעו בך אני לא יודעת מה קרה זה מכעיס אותי"
" זה כבר עבר... אתה יודע לשיר?"
" לא, אבל יודע לנגן"
" אולי תנגן לי?"
" את שומעת אותי טוב?" שאל.
" כן, על מה אתה מנגן?"
" פסנתר" הוא התחיל לנגן, המנגינה הקלאסית הרגיעה המחווה הזאת עשתה לי טוב בלב, התחלתי להתעייף העיניים התנגדו להישאר ערות.

פרק 39

קול המנגינה המשיך גם בחלום או כך לפחות היה נדמה לי, קרני השמש האביבית סינוורו את פניי וזה אות לכך מדוע צריכים להגיף את התריסים טרם הולכים לישון.
על אף הרגל הצלחתי לבשל פירה וזה כאשר עמדתי עם קב אחד, אפילו נשענתי עליו רק בכדי שאצליח להעמיד את הסיר על הגז.
המחשבות המלאות שלי לפתע ממלאות, תמיד הייתי מדמיינת את עצמי אחרת. כלומר, מישהי שמראיינים אותה בתוכנית ושואלים אותה שאלות, מישהי שמישהו סוף סוף מתעניין במה שיש לה לומר ולא בגלל היופי שלה, לא בגלל החיוך שלה אלא בגלל הפנימיות שיש לה. תמיד חלמתי להיות תחת אור הזרקורים, לדבר למצלמה בצניעות, לחייך ולתת את הקסם שלי. אני מבינה שכל זה יורד לטמיון רק כאשר המים מתחילים להעביר ולעשות רעש.
' ממש אשת אור הזרקורים אולי יותר בכיוון של אשת הפירה' התאכזבתי מעצמי.

" היי מה נשמע?" הושיט קופסת שוקולדים.
" בשביל מה השוקולד?"
" אני אף פעם לא מגיע בידיים ריקות, תשאירי להורים" הוא נכנס לא סרק דבר אלא הסתכל עליי.
" איך את מרגישה?"
" בסדר" לא התלוננתי בפניו שכואבת לי הרגל, שהיא מרגישה כאילו שוב דקרו אותה על אף החתך התפור.
" את כל זה מתי הספקת להכין?" היה עם פה פעור.
" שב תאכל"
" את לא אוכלת איתי?"
" בסדר אם אתה רוצה"
" אני רוצה"
הוא לא דיבר, היה עסוק בשולחן למעשה לא ידעתי מהיכן הוא יתחיל האם מהסלט? אולי ישר מהפירה? לא לא בוודאי מהפרגיות שאפיתי בתנור.
" שמח לראות שאין היום כוסמת"
" כל כך לא אהבת את הכוסמת?"
" לכוסמת פשוט יש טעם של שום דבר "
" אז אתה לא מבין בטעם"
הוא חייך לא הגיב והמשיך לאכול בשקט.
" מה להביא לך לשתות?"
" לא צריך כלום תמשיכי לאכול"
" אני די צמאה" ברגע שקמתי נפלתי לרצפה, הרגל פשוט סרבה לקום.
" טי!" הוא נבהל גם ממקומו לכיווני.
" את יכולה לקום?"
" אני מנסה"
" עזבי, הינה אני ארים אותך לספה" חיבקתי את ידיו סביב כתפיו ועליתי עליו כמו שהייתי עושה בילדות מטפסת על הגב של אבא ורואה את העולם מנקודת מבט גבוהה יותר.
" אני רוצה שתדברי איתי תוך כדי" בסחרחורת כמעט מחכה ממני להקשיב.
" בסדר אני אדבר"
נחתי בספה תומר מבוהל לא יודע מה לעשות, אני נאנקת מכאבים.
" על השידה שלי בחדר יש כדורים" הוא רץ במהירות לתת לי אותם. ידעתי שייקח זמן עד שזה ישפיע עליי.
" קחי" מזג לי כוס מים ונתן לי לבלוע את הכדורים.
" זה קורה לך כל הזמן?"
" פעם בשבוע, לפעמים אני נופלת על הרצפה וקמה אחרי שעה"
" סיפרת לרופא?"
" לא"
" זה היה לך לפני?"
" לא... לא שזכור לי"
" זה מוזר"
" אנחנו הולכים לרופא"
" לא לא אני..." התעקשתי הוא הרים אותי על הידיים.
.....

" אני מכיר מישהו טוב, את בטוחה שאת לא רוצה ללכת?"
הרופא אמר שהכאבים ברגליים מושפעים מהנפש החלשה שלי, הוא טען שעליי לטפל בעצמי בנפש שלי ולסחרחורות נתן לי מרשם לכדורים נוספים.
" תומר אני לא הולכת לשום פסיכולוג"
" טוב אם תרצי תגידי לי"
....

" הגענו" שוב הספה המוכרת, ישבתי עליה כשהוא עומד מולי.
" את בטוחה שתהיי בסדר?"
" כן... אימא שלי מגיעה עוד שעה"
" תבטיחי לי שלפחות תנסי ללכת לישון"
" בסדר שלא תאחר לעבודה"
" אני הבוס, שכחת?"
" אבל יש לך פגישה זה לא מה שאמרת לי?"
" אוי נכון!" נעלם את נעליו.
" תני לי להגיד משהו לפני שאני הולך"
" אני אקדים אותך ואגיד תודה" אמרתי חסרת סבלנות.
" אני אדאג לך לא משנה כמה לא תאהבי אותי, כמה לא תרצי אותי אני אלחם עלייך" ירד לגובה עיניי כשידיו על שני ברכיו בישיבה לא יציבה.
העברתי את כף ידי על פניו, הוא לא דיבר יותר אפילו לא זז.
" אתה יודע בהתחלה באמת לא אהבתי אותך"
" ומה השתנה?" שאל תוך כדי.
" אתה!"
" באמת?"
כן"
" את מאמינה שאנשים יכולים להשתנות?"
" אתה לא השתנית כי היית שונה, אתה חזרת פשוט להיות תומר"
" יש לך תיאורים שונים משאר האוכלוסיה"
" איך אתה מצליח לסדר את השיער שלך בכל בוקר?"
" ג'ל מוס, אני אלך. תסתדרי נכון?" הנהנתי, הוא גם על רגליו לכיוון הדלת.
" תומר?" הוא הסתכל אחורנית.
" בוא רגע" ציוויתי עליו, הוא התקרב אך עדיין עמד.
" תתקרב" הוא עשה זאת
" עוד" הברכיים שלט נגעו ברגליים התחתונות.
" אתה יכולה להרים משהו מהספה?"
" מה זה? מה יש שם"
" זה מה שאיבדת?" הושיט לי עשרה שקלים שלא הבנתי כיצד מצא אותם הרי לא באמת זו הייתה המטרה.
" למה את שותקת?" עמדנו זה מול זה קרוב, הוא הסתכל עליי ואני עליו. התקרבתי יותר ונתתי לו נשיקה על השפתיים, הוא רכן לעברי הניח את ידיו על ראשי ונישק אותי בחזרה, הלשונות שלנו נגעו זה בזה התשוקה שלו אליי יכולתי להרגיש שהוא חש בדיוק כמוני.
" למה הפסקת?" שאל תוך כדי נשימות.
" אתה תאחר!" הוא חייך נתן לי נשיקה מהירה על השפתיים ואמר:
" תשמרי על עצמך"
המשכתי לשבת על הספה ולתהות לעצמי, לעיתים נגעתי בשפתיים שלי ולא האמנתי למה שקרה כאן עכשיו.
אימא הגיעה בדיוק בזמן, זרקה את השקיות לרצפה ברגע ששמעה אותי בוכה.
" חומד מה קרה?"
" כואב לי" הצבעתי על הרגל.
" בואי נלך לרופא"
" כבר הייתי אצלו. אין לו מה להגיד לי"
" מה זאת אומרת היית אצלו? ואין דבר כזה שאין לו מה להגיד"
" אימא הוא אמר שהבעיה בנפש שלי, באמת שכואב לי הכדורים לא עוזרים"
אימא חיבקה אותי חזק ונתנה לי לבכות עד שהכאב נעלם, לפני שנרדמתי שמעתי את אימא מסדרת מהשולחן את ארוחת הצהריים שהכנתי לתומר.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
דיקלה נ
דיקלה נ
את הפרק הזה אהבתי הכי הרבה, תודה רבה, מחכה להמשך
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
תודה רבה יקרה
הגב
דווח
guest
פרק מדהים!!!
את פשוט תותחית ❤❤
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
סיפורים אחרונים
יומן ההתנסויות שלי- הפאנטום
יומן ההתנסויות שלי- הפאנטום
מאת: R. Jenkins
באמבט
באמבט
מאת: A MEN WITH A SOUL
אם תגלי למישהו הלך עלייך
אם תגלי למישהו הלך עלייך
מאת: Magic World
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan