כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

גברת רוסו פרק 1

יסמין (במלעל) וקנין בחורה צעירה שנולדה לגורל קשה. היא חיה בשכונת מצוקה עם אבא אלכוהליסט ומהמהר כרוני ולאמא ששותקת לו על כל מכה ומכה. יש לה חלום לצאת מהשכונה הזאת, היא מאמינה שהדרך היחידה זה אם היא תלמד ויהיה לה מקצוע מכובד. הסיפור שלנו נפתח 10 שנים לפני שהכל משתנה/ מתנפץ. העבר יתחבר עם ההווה ויהווה השפעה על העתיד של כולם. קריאה מהנה!

ווואו כמה שאתם הולכים להתמכר לסיפור הזה... הדמויות יוצאות דופן, הסיפור שונה מכל מה שהכרתם. כמה חיכיתי לפרסם אותו והנה הגיע הרגע.
נרגשת לפרסם את "גברת רוסו", סיפור מרגש, כואב, מצחיק, ממש כמו החיים.
רציתי לכתוב בכותרת עוד כמה דברים על יסמין ועל החיים, אבל אז הבנתי שאגלה לכם הכל...
אני מקווה שגם אתם תתמכרו כמו שגם אני התמכרתי, כמובן שאשמח לתגובות ולהצבעות
אוהבת המון קריאה מהנה :)

***********שנת 2009********

"שקט.
שקט זה דבר מבורך.
טוב, אולי לא תמיד, אולי לא בשביל כל אחד.
אז נתחיל מהתחלה...
שקט זה דבר מפחיד.
אולי, טוב תלוי את מי שואלים.
אני חושבת ששקט זה דבר סובייקטיבי, יש כאלו שיפחדו יש כאלו שלא. אני לפעמים זקוקה לו ממש. אבל הרבה פעמים אני ממש פוחדת"

"יסמין, כמה זמן?" יסמין סוגרת את היומן שלה ומחביאה אותו מתחת למזרון. "הנה הנה אני באה", היא מסדרת את הבגדים שלה, לוקחת את התיק, "הכל בסדר?" ויויאן מביטה בביתה "אני מקווה שאת לא זוממת משהו... המורה שלך כבר התקשרה להגיד לי שאת בחלומות..."
"הכל בסדר אמא" יסמין מנסה לזרז את אמה לצאת מהחדר.
"אז מה את מחביאה שם?" היא מתקרבת למזרון מרימה אותו ומוציאה את היומן.
"זה בסה"כ יומן שאני כותבת" היא חוטפת לה אותו מבין הידיים. "והוא סודי ביותר ואישי ואני לא מעוניינת שתקראי בו טוב? גם אם תתקלי בו במקרה", היא הדגישה את המילה האחרונה.
"את חושבת שהחיים שלך מעניינים אותי? למה שיעניין אותי מה ילדה בת 16 עושה?"
"לא יודעת..." היא יוצאת מחדר מחזיקה את הידית מחכה שאמא שלה תחליט לצאת גם היא.
ויויאן עורכת סיבוב וכשמבינה שהיא לא תרוויח כלום, היא מסתובבת ויוצאת.

היום שימשי ביותר, האוויר החם כבר החל לתת את אותותיו. "אני מים אני כולי מים" ויויאן אומרת ומוציאה את בקבוק במים שלה. "טוב אם סיימנו לקנות את כל מה שאת צריכה אמא, אבל את כל מה שאת צריכה אפשר לחזור..."
"תשאלי את בבר מה הוא מוכר? כמה הוא ימכור לנו את העגבניות?"
"כתוב אמא, כתוב 5 שח לקילו"
"גנב" היא מסננת "כל השוק הזה גנבים, שוכחים שיש אנשים שאין להם מה לאכול". "אמא זה המחירים, הם גם צריכים להתפרנס" יסמין לוקחת הסל מרימה אותו... "קדימה אמא אם סיימת אז בואי" היא גוערת באמה "יש לי גם ללמוד לבגרות באזרחות..."
"אני באה אני באה"....

הן נכנסות לשכונה מחזיקות את הסלים בידיהן. השעה 14:00 השכונה די שקטה. יסמין קולטת אותו בזווית עיניה. הוא מביט בה מהצד משפיל את עיניו. היא יודעת שהוא לא יעז להתקרב אליה, במיוחד לא עכשיו. היא עם אמא שלה, אם אמא שלה תגלה שיש לה מישהו, היא תספר לאבא שלה, ואם אבא שלה ידע....
"עכשיו אתן באות...." אלברט צורח מהסלון. "עוד הפעם אתה צורח?" ויויאן מחזירה לו.
"למה את יוצאת מהבית בלי לבשל?" יסמין מתחילה לסדר את הירקות והפירות במקרר. "הלכתי לקנות לך אוכל טוב?" אלברט קם לכיוון המטבח. "זהו, זה מה שקנית?"
"כן, זה מה שקניתי... אין לי כסף רציתי עגבניות עלה יקר...."
"ובקבוק?" הוא אומר "אין כסף לשתייה שלך" היא אומרת נרגזת "יסמין איפה את?" ויויאן צועקת
"פה לידך את לא צריכה לצרוך..."
"תתלי את הכביסה " היא צועקת שוב.

יסמין הולכת לכיוון מכונת הכביסה מוציאה את הבגדים ומעבירה לגיגית הגדולה. היא יוצאת אל החצר ומתחילה לתלות את הבגדים, כאשר מרגישה שתי זוגות ידיים תופסות אתה במותניים ואז מחבקות אותה בחוזקה.
"אביאל" היא אומר ומסתובבת. "מה אתה עושה פה? ההורים שלי פה הם יהרגו אותך ואותי"
"אין לי בעיה למות אם זה איתך..." הוא צוחק ומביט בה לתוך העיניים. "תלך מהר"
"התגעגעתי אליך, אני מתקשר את לא עונה לי, שלחתי אסמס גם לא ענית לי... דאגתי לך..."
"אני מבטיחה שאני אבוא היום בערב..." הוא מביט בה מסתכל לה לתוך העיניים מלטף אותה. "עכשיו לך, לפני שאמא שלי תצא ותתפוס אותנו"
הוא תופס אותה במותניים ומנשק אותה חזק.
"יסמין" היא שומעת את ויויאן צורחת, היא יוצאת "הכל בסדר איתך?" יסמין מביטה בה אדומה כולה ומתנשפת... "כן הכל בסדר...."
"אלוהים אדירים המתבגרים האלו באמת מוזרים....." היא אומרת ונכנסת לבית.

01:45
שקט שקט בבית ושקט בשכונה.
יסמין מתעוררת בשקט, היא פותחת את הדלת. ההורים שלה ישנים, הם נרדמו אחרי עוד ריב, ויויאן במיטה שלה אלברט על הספה, נוחר, הריח של האלכוהול שלו מגיע עד פה. עוד לילה שהוא פירק בקבוק שלם. מחר הוא יקום ויצרח שוב.
איציק כרגיל מול הפורנו ואלמוג ישן שנת ישרים.
היא פותחת את החלון והוא מחכה שם למטה.
"פססס" היא לוחשת לאוויר. אביאל מרים את הראש ומחייך אליה את החיוך הענק שלו שממיס לה את הלב. מזל שהוא קיים, נותן לה אור בכל החיים הארורים האלו.
"קדימה את קופצת?" הוא מחייך ופותח את שתי ידיו.
יסמין מוציאה את חצי גופה מהחלון וקופצת ישר לזרועותיו. הוא תופס לה את היד והם רצים שניהם ביחד.

"יואו אני לא מאמינה ששוב עשיתי את זה...." יסמין צוחקת בקול ומפסיקה לרוץ.. "כן נראה לי שאנחנו רחוקים" הוא מסתכל לאחור ומתנשף
"טוב שברחנו מהשכונה ומצאנו לנו מקום להיות בו" הוא מחייך אליה, שולח אליה יד אחת ומצמיד אותה אליו. הוא מחבק אותה תוך כדי ההליכה.
"בואי נשב," הם יושבים על הספסל הקבוע שלהם. "נו אז מה את מספרת סינדרלה?" יסמין צוחקת, מגיל 8 הוא קורא לה ככה מאז שהנעל שלה הלכה לאיבוד והוא מצא לה אותה בצד השני של השכונה, אחרי שאח שלה איציק רב איתה וזרק לה את הנעל.
"אני.. בסדר לומדת עכשיו לבגרויות... עוד יומיים יש לי בגרות אחרונה באזרחות וביייייי בייי ושלום שלום לחופש הגדול"
"פשש כל הכבוד לך"
"למה אתה לא בא לבית ספר יותר? זהו פרשת סופית?"
"לאיזה בית ספר אני אבוא שכחת שפרצתי אליו?" הוא אומר בחצי צחוק "הייתי בטוחה שתדבר עם היועצת... אמרת שתקבע איתה פגישה..." יסמין יורדת ממנו ומתיישבת מולו ומורידה את החיוך. "עזבי אותי בית ספר לא מתאים לי... לא בשבילי כל הלשבת וללמוד." הוא מוציא סיגריה מהכיס שלו. "אפשר?" היא מחייכה והוא מוריד את החיוך ומדליק לעצמו.
"תן לי לנסות"
"שום דבר... ככה זה מתחיל סיגריה כוסית ואז זה מדרדר" הוא אומר במבט רציני. "די אביאל איזה זקן אתה..."
"ראיתי את אבא שלך היום.. מזמן לא ראיתי אותו..." יסמין מורידה את החיוך מהפנים. "עזוב אותי ממנו גם ככה השגרה איתו היא סבל. כל היום הוא שותה, שותה או מהמר... ואמא שלי חוטפת ממנו... בא לי לעוף משכונה המסריחה הזאת... לצאת מפה.. אני חייבת. בגלל זה אני לומדת בגלל זה אתה חייב לחזור לסיים את הבגרויות אביאל אני אלמד אותך, אני נשבעת לך"
הוא מחייך אליה.. "וממה אתה מתפרנס, אני מניחה שאתה עובד... לא?"
"כן עובד הכל טוב" הוא מחייך ומקרב את פניה אליו. "אני מקווה שבדברים טובים אביאל...."
הוא מצמיד אותה אליו עוד יותר "כמה את מדברת..." הוא תופס את פניה ומנשק אותה חזק, היא מחזירה לו, הוא מעביר את הידיים שלו עליה ויורד למטה למטה "עצור" יסמין תופסת לו את היד... "סליחה" הוא אומר בשקט "לא התכוונתי אני לא שולט בעצמי... כשאני איתך..." הוא מביט בה והיא רואה את העיניים הטובות שלו.. "הכל בסדר אני יודעת זה... זה עדיין מוקדם לי..."
"מתי שתהיי מוכנה אני אחכה לך..."
השחר כבר התחיל לעלות..
"בואי אני אעזור לך לעלות לחדר" הוא מרים אותה והיא כבר מתורגלת, קפיצה על רגל ימין על הברזל החלוד, רגל שמאל בגומה של הקיר והופ היא בתוך החדר.
היא מוציאה את הראש מנופפת לאביאל לשלום, הוא שולח לה נשיקה והיא מחזירה לו בחזרה...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

racheli :) עקוב אחר racheli
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
כמו הסיפור של השדכניתתת
מדהיםםם
מחכה להמשךךך :)
הגב
דווח
1 אהבתי
racheli :)
racheli :)
היי איזה כיף שאהבת❤
שונה מהשדכנית אבל לא פחות מעניין
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
פשע
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
מאת: Avishai Hai
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
מאת: C Y
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
מאת: שירה כהן
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
מילי, זה נגמר (18+)
מילי, זה נגמר (18+)
מאת: Anna ©
מילי, תתעללי בי?
מילי, תתעללי בי?
מאת: Anna ©
פני מלאך
פני מלאך
מאת: A &A
תגיד לי כבר, ״תשארי״.
תגיד לי כבר, ״תשארי״.
מאת: gali the first
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה