כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

עד שתיסע (+18)

פרק 12 - צרות בגן עדן

אחריי כמה דקות של שמחה לגבי ההחלטה ליסוע עם בן הגענו לחדר השינה בן הפשיט אותי לאט ואז התפשט ובה מעליי, שבן כמעט החל להחדיר, משהו מוזר קרה, זה היה התקף חרדה, התחלתי לרעוד ולקפוא, בן עצר " את בסדר?" שאל במבט מופתע תוך כדי שהוא מתחיל להתלבש " אני לא יודעת מה קרה לי פתאום, אני מצטערת .. " עניתי, " זה בסדר, את עברת אתמול ליילה קשה, נקח עם זה את הזמן " ענה במבט מאוכזב מאט, הייתה שתיקה מוזרה של כמה דקות ואז הנייד שלי צלצל "שלום אני מדברת עם לירון? " נשמע קול של בחורה צעירה " כן, מי זאת?" שאלתי " היי, אני נטלי מתחנת המשטרה, הגשת אתמול תלונה נגד הגרוש שלך ורציתי לעדכן אותך שמצאנו אותו אצל אחד מהחברים שלו וכרגע אנחנו מכניסים אותו למעצר מאחורי סורג ובריח ", " מעולה, תודה לכם על הכל, עוד משהו? " שאלתי, " לא זה הכל, את יכולה להיות רגועה עכשיו, שיהיה לך יום טוב" הסבירה וניתקה, " תפסו אותו?" שאל בן שכנראה הבין זאת מדבריי, " כן הם מצאו אותו אצל חבר ועכשיו מכניסים אותו לכלא " אמרתי בחיוך, " נהדר, אני שמח בשבילך " ענה, " שנלך לחגוג את זה?" שאל בן בקריצה, " ברור" עניתי, נסענו לאכול במסעדה ואחר כך בן הסיע אותי לבייתי, שהגעתי פתאום עברה בי המחשבה שאם לא הייתי מסוגלת שבן יגע בי פתאום אולי זה לא יהיה כל כך נכון בשבילי ליסוע איתו כי הנסיעה היא רק עוד שבוע וחצי, התחלתי לכתוב הודעה לבן, מקלידה ומוחקת, מקלידה ושוב מוחקת, עד שבסוף אמרתי לעצמי שמה שקרה עם רוברט עדיין טרי ולא כדאי להחליט עכשיו, נחכה לפגישה הבאה ונחליט, סיכמתי בייני לבין עצמי.
עברו יומיים ואני ובן נפגשנו שוב עשינו סיבוב בפארק שלייד הבית שלו ואחר כך עלינו אליו, שוב אותו התסריט, הגיע הרגע שבן התחיל להפשיט, בהתחלה רציתי ואז שוב עצרתי אותו, בן הפסיק והתלבש מייד שביקשתי אבל היה נראה מאוכזב, " בן, אני מצטערת " לחשתי תוך כדי שאני מניחה יד על כתיפו, " זה בסדר, זה לא אשמתך " ענה, " אתה רוצה שנקח הפסקה?" שאלתי, " הפסקה? לירון עוד שבוע אנחנו צריכים לטוס יחד לתמיד..." " נכון, אבל מה שקרה עם רוברט משפיע עליי וזה פוגע באנו, אולי כדאי שנקח הפסקה כמה ימים לפחות?" קטעתי את דבריו, " תעשי מה שאת רוצה, בלבלת אותי לגמריי, אם את לא רוצה אותי תגידי לי" ענה בתסכול
" אתה יודע שאני כן " חיבקתי אותו, " אני כבר לא יודע כלום, תשאירי אותי לבד בבקשה " ביקש ואני קמתי "זהו זה נגמר? " שאלתי " לא, אבל אני צריך זמן לעצמי " ביקש, " בסדר אני מכבדת את זה " עניתי בעצב ושוב יצאתי מפתח ביתו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Wonder Women עקוב אחר Wonder
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
פשע
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
מאת: Avishai Hai
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
מאת: C Y
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz