כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

טעם אישי פרק 28

כל כך הרבה אנשים משנים את שם המשפחה שלהם ולא ניתן לדעת מאיזו עדה הם, רק עליי יראו וידעו.

יום למחרת התחלתי כבר לארוז, קניתי כרטיס טיסה וכבר חיכיתי להיות על המטוס.
" מותק לא שכחת שום דבר?" שאלה אותי אימא לפני שהתכוונתי לצאת.
" לא, וגם אם כן אקנה לעצמי אל תדאגי"
נסעתי במכונית שלי, אבא נפרד ממני יחד עם התאומים הם נתנו לי חיבוק ענק והרבה נשיקות בעיקר התאומים, אימא עשתה את הפרידה בנפרד וכמו כל אימא דואגת נשקה למצחי ולחשה כמה תפילות.
" אימא אני אאחר" האצתי בה.
" קחי את זה לדרך" דחפה לי ספר תהילים לתוך היד.
" זה תמיד טוב, תתקשרי כשתנחתי ואל תשכחי שיש לך הורים דואגים בבית"
" טוב אימא" נתתי לה חיבוק ויצאתי, הם כמו הורים טובים הציעו לקחת אותי אבל העדפתי לנסוע בעצמי. כשסיפרתי לאימא שלאגם יש תוכניות אחרות היא לא אמרה דבר, חניתי את המכונית שלי ברכבת ומשם נסעתי לנתב"ג.
הבודק בנמל התעופה הסתכל עליי באופן משונה ואז שאל אותי " את טיגיסט אולמן?" היה לו קול מעט מזלזל, זו לא פעם ראשונה שאני נתקלת בסיטואציה ובשאלה המטופשת הזאת.
" את בטוחה שאת אולמן?" לא דביל סתם זייפתי את הכל והחלטתי להיות אולמן התלוצצתי עליו במוחי במקום להתעצבן.
" כן" עניתי בסופו של דבר לבחור בדלפק.
" אוקיי"
" אני מאומצת" הוספתי כדי שיבין שאני לא מסתננת לארץ.
" את יכולה להמשיך"
מלבד הבדיקה הזאת כל השאר היו אינטיליגנטים מספיק ולא שאלו כיצד אני יכולה להיות טיגיסט אולמן וחוץ מזה כל כך הרבה אנשים משנים את שם המשפחה שלהם ולא ניתן לדעת מאיזו עדה הם, רק עליי יראו וידעו.
ישבתי במחלקה הראשונה שוב רק כי אני לא מסוגלת להכיל טיסות שאין בהן מקום ברגליים, נכון זה פינוק אבל אם ישנם את האמצעים אז למה לא?
התיישבתי ודייל נחמד עם חיוך רחב הסתובב בין המושבים, הוא היה נראה מעט לחוץ.
אחת הדיילות לאחר עשרים דקות קראה בכריזה שכולם צריכים לחגור לפני שנמריא, זה מה שעשיתי בזמן שהקשבתי למוזיקה מהטלפון שלי.
" סליחה" שמעתי מישהו על ידי, ולחשוב שלרגע חשבתי שאיש לא ישב כאן. יש כאן רק 2 מושבים והסיכוי שהוא יהיה תפוס הוא חמישים אחוז, הפעם לא התמזל מזלי.
" לוטרה!" הסתובבתי משום שנבהלתי ואז ראיתי את תומר.
" מה אתה עושה פה?"
" טס, עסקים מה נראה לך... את רודפת אחריי?"
" היה לי משעמם החלטתי לרדוף אחריך" אמרתי בבוז.
" לפחות תתכווני לזה באמת"
" אין לי רצון כזה, תשמע אני לא במצב רוח כך שאל תפנה אליי בכלל"
" טוב טוב, מישהי כאן קרבית היום"
השעה הייתה מוקדמת אבל הייתי עייפה, פתחתי את הכורסא שלי למיטה והסתובבתי לכיוון הנגדי מפניו.
" את חושבת שירד גשם?"
" מה במשפט שאמרתי אל תפנה אליי לא הבנת!" הרמתי מעט את הקול.
" סך הכל אני מנסה לפתח שיחה"
" אני לא מעוניינת בשיחות איתך" לא הצלחתי להירדם, תהיתי מה הוא עושה שם מאחורי הגב שלי עד ששמעתי רעשים מעצבנים.
" תכבה את זה"
" גם זה מפריע לך?" שאל
" כן" האמת שכל דבר שהוא יעשה יפריע לי.
" תצטרכי להתמודד עם זה"
היינו כבר שעתיים אחרי ההמראה, שעתיים בהן סבלתי את תומר משחק משחק מטופש בטלפון שלו.
" קומי מחלקים אוכל" לא הייתי רעבה ובאמת ראיתי שהאורות נדלקו, הדיילים החלו את הסבב עד שכעבור כמה שניות היינו הבאים בתור.
" מה תרצי לאכול גברת?" הדייל החתיך שעל חולצתו היה תג ובו כתוב דניאל כהן, היו לו עיניים חומות אדיבות וגומות מרשימות. לאחר שהקריא לי באופן מרשים ובעל פה את התפריט הגיש לי את המנה העיקרית באמצע השולחן שאליה נלוו עוד כל כך הרבה דברים, הינה עוד יתרון במחלקה הזאת.
" את כזאת שקופה! תפסיקי להסתכל עליו ככה"
" מה? איך ככה? ולמה אתה בכלל מתערב!" כעסתי.
" על הדייל הזה הוא נחמד אלייך כי את לקוחה זמנית, יש כמוך עוד הרבה נראה לך שהוא מתישהו יסתכל לכיוון שלך?"
נכון הוא אולי לא יסתכל עליי, אולי הוא בכלל מעדיף לבנות ובלונדיניות על פניי.
" מי אמר לך שהוא לא יסתכל לכיווני?"
מאז ניקיטה על אף שזרק אותי חזר בי הדחף למישהו שיחבק אותי, המחשבה הזו מיד חלפה מראשי בזמן שהתעמתתי עם הבשר שהוגש.
" למה לא? במה אני בדיוק שונה?" הוא נשאר ללא תשובה ודחף מספיק אוכל בשביל שלא אבין את מה שהוא אומר.
" עדיף שתדבר כשלא יהיה לך אוכל בפה" עשיתי תנועה לא במקום ונשפכו עליו מים קרים על החולצה, הוא קילל במין קללה שמאפיינת אותו.
" לפחות תהיי זהירה בכל זאת בגדים יקרים"
" כרגיל אצלך הכל יקר"
" איך בכלל הצלחת להשיג כרטיס למחלקה ראשונה?" הפנה את השאלה אליי בפתאומיות
היה לו מבט מזלזל שאומר ' בדוק היא חסכה הרבה זמן בשביל זה'
" לא רק לך יש כסף" הוא הרים גבות.
" מה! את? טיפוס עשיר? את אפילו לא נראית"
" איך נראית מישהי עשירה?" ניסיתי להבין כיצד לעזאזל אופנתיות נכנסת לתוקף כשמדובר במישהו עשיר.
" מישהי שמתלבשת אופנתי תמיד מסתובבת עם תיק מותגים, צבע ורוד ותספורת המאפיינת רק אותה"
צחקתי לו בפרצוף, זה הכל סטיגמות.
" מה שהטלויזיה משדרת לך לא הופך את זה לנכון"
" אולי, אבל בחיים לא הייתי חושב שאת עשירה"
" השיחה הזאת לא מתקדמת תאכל את האוכל שלך בשקט"
" אני רוצה ניקוי יבש אחרי שאחליף בגדים"
" אז תלך בעצמך"
" למה שאני אעשה את זה אם את זו ששפכה עליי?"
" זה מים תתמודד למה ללכת לניקוי יבש? וחוץ מזה יש לך רק כתם קטן" הוא לא התווכח וודאי הסתפק במילים שלי והמשיך לאכול.
" תגידי מה בסוף עם הבחור ההוא?" שאל תוך כדי ביסים לאחר שיחת אלחוט.
" על איזה בחור אתה מדבר?"
" זה שיצאת איתו או יוצאת"
" יצאתי"
" נפרדתם?" אפשר תגיד ככה.
" כן" הוא חייך לא הבנתי את פשר החיוך.
הבטתי שוב בדייל החתיך שלא הפסיק גם כן לנעוץ בי מבטים עד שפניו חייכו אליי חזרה.

....

הטיסה עברה בשלום, בדרכי החוצה מן המטוס נתקלתי בדייל דניאל.
" לא יכולתי שלא להבחין בך את ממש יפה" חייכתי לא כי החמיא לי, האמת מחמאות על היופי מזמן לא כובשות אותי.
" אני שוהה כאן כמה ימים אני יודע שאנחנו לא מכירים אבל חשבתי אם תרצי לטייל על יד הנהר ולדבר אני אשמח" שלף דף עם מספר הטלפון שלו וכתובת, רואה תומר אני כן הטעם שלו אמרתי לעצמי בפנים וחייכתי.
" תודה"
" אהיה שם היום בערב בשעה שש, אבין אם לא תבואי" הסטואציה הזו מוזרה, למען האמת מותר לי להשתובב אך מצד שני זה נוגד את כל מה שאני מאמינה בו. אוי נו באמת טיגיסט זה רק לדבר איתו.

המשך יבוא...
מה דעתכם עד כה?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
מושלם , מחכה להמשך♡♡
הגב
דווח
guest
מחכה להמשךך :)
הגב
דווח
1 אהבתי
H . G
H . G
לא יכולה לחכות לחלק הבא
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
שיחת פרידה עאלק.
שיחת פרידה עאלק.
מאת: אני U
דרך מוצלחת
דרך מוצלחת
מאת: שיר פיליבה
לשכוח או לזכור
לשכוח או לזכור
מאת: Doreen Sagga
להיות חסרת ביטחון
להיות חסרת ביטחון
מאת: Li Sha
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan