כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

אטלנטיק - אבק כוכבים

לורד אבירי

אריאל הביטה בדרקונית ההקטנה שאחזה בכפות ידיה ידיה היו מלוכלכות וכך גם בגדיה בנוזל הרירי של הבקיעה והיא החליטה שעכשיו אין שום מנוס יותר מרחצה היא הייתה רעבה והאמינה שכך גם הגוזלית הקטנה שבידיה אבל לפני הכול הם חייבים לטפל אחת ולתמיד בנושא הזה של רחצה ביינתיים עד שכולם יחזרו מהמטלות שלהם ידעה יש להם קצת זמן היא התרוממה מין הסלעים כשה פתאום ראתה את זה הם עמדו שם אתם... אמרה מביטה בהם פניה מסמיקות מיד המילים נחנקים בגרונה פיורי ניגש אליה ואליאוס אחריו אנחנו עדיין לא מבינים איך עשית את זה אתוויאר נחת למולם מביט בה במבט מלא גאווה אבהית את החזרת מסורת עתיקת יומין שרובם כבר הספיקו לשכוח אש פרצה לפתע במעגל הקטן וגופה הקטן של הדרקונית החל עולה בלהבות אריאל מבוהלת כמעט זרקה אותה מידה היא לא הבינה אפילו איך יכלה לעמוד בזה היא מצאה את עצמה על הקרקע הסלעית ידיה מלאות כוויות וברכיה חבולות ואז הם ראו תו מבעד ללהבות הופיע ארס אל המלחמה אורורה הוכתרה על ידי אמר האל הדרמטי מידי הייתה חייב לעשות את זה הם התנפלו עליו כמעט קורעים אותו לגזרים אתה לא יכול להופיה בלי שיהיהו סביבך ניפגעים אתה יודע שהיא בת אנוש אתה לא יכול להיות קצת יותר עדין אמר פוסידון בזעם כורע לצידה ידיו מפיקות ערפל קריר שהקל על הכאבים העצומים בזרועותיה אריאל אני מצטער אמר עיניו מלאות התנצלות זה בסדר לא יכולתי לזרוק אותה מידי היא ביתי אמרה אריאל אני מרגישה כלפיה אהבה ואחריות של אם ארס הביט בה עכשיו ופוסידון קם נעמד ביניהם לך מפה חוץ מנזק אתה לא יכול לעשות דבר פוסידון קולה של אריאל חתך את הוויכוח שכמעט התחיל יש כמה דברים שאני רוצה לשאול אותו זה אפשרי היא הביטה בו עכשיו מופתעת לראות שהוא לא מה שהיא דמיינה שיערו היה אדום קצוץ בתספורת רומאית שני צדעיו גולחו כשה שיערו מזדקר מין האמצע ועיניו היו בצבע הלבה ידיו עדיין בערו עכשיו והלהבות ליחששו על עורו כמעט עד הכתפיים חזיהו היה חשוף ועל מיכנסי הבד שלבש היה חגור שוט של חוליות מתכת היא הביטה בו היכן שהוא דרך היתה טביעת רגל מפויחת כאילו האש ביקרה שם את ניראת נורא.... רגילה אמר האל מעט מופתע גם הוא גם אתה ניראה מאוד לא מילחמתי אמרה איך דמיינת שאני יראה לא יודעת יותר אלוהי? אולי פחות אנושי הוא צחק זה לא שאני כל הזמן בשדה הקרב אמר האל אני רק אחראי עליו בזמן המילחמות הוא התקרב ופוסידון התקרב באופן אוטמטי כמעט משגיח עליה זה בסדר היא אמרה קולה צרוד מניסיון לשלוט בכאב קודם כל אני מצטער מעולם לא חשבתי שבת אנוש תאחז בדרקונית בדרך כלל אילה היו האלפים שהיו מטפלים במלכות אמר הם מעולם לא ניפגעו מהאש שלי אמר אז לפני שנדבר אני אנסה לעצור את הסבל שלך אמר הוא הוא נעלם וכעבור רגע חזר עם צינצנת אבן קטנה זה מארטמיס הטל של הלילה הוא המרפא הטוב ביותר לפצעי כוויות פוסידון לקח את הצינצנת ובעדינות מרח לה את הנוזל הקריר מיד אפשר היה לראות את ההקלה על פניה תודה לך היא קמה מתעלמת לחלוטין מהפצעים על רגליה אבל... זה.. הצביע האל על רגליה זה בסדר זה לא כזה כואב עם הכוויות היה לי קשה להיתמודד עכשיו יש משהו דחוף יותר אמרה מביטה באש שעל זרועותיו ברתיעע אתה יכול אמרה... בחוסר נעימות מצביע על ידיו אממ.. אין בעיה אמר האל ובין רגע נעלמה האש היא נשמה לרווחה מחייכת יופי עכשיו נוכל לדבר ברוגע הבנתי ממתוויאר שאתה זה שדאג לכך שאוררה תהיה מלכה ארס הנהן היא שמה לב שהוא מתקשה להיות במקום אחד יותר מרגע וייכה כשה קלטה שאלה תכונותיה של אש זה מתאים לו חשבה המילחמה היא מיהרה להיתרכז מבינה שהיא ברחה לגמרי מהשיחה מה אמרתה? שאלה לא שמעי התנצלה את לא מרוכזת כש להיתרכז כשה אתה נחשף לראשונה לאל אמרה נסה להיות בנעלי אני רק בת אנוש ואני מדברת עם אל המילחמה האדיר אתה מבין בכלל איך אני מרגישה היי אמר ארס תופח על גבה היא חשה שחוליותיה מתפוקקות כמעט יוצאות ממקומן ארס נחנחה בכאב נסה להיו יותר עדין אני שבירה ביחס אליכם סורי אמר האל ביתנצלות מחוייכת אני שוכח לפעמים כמה את אנושית, אני אנושית אמרה בכעס תפסיקו לשכוח את זה אוקיי אוקיי עכשיו לעיניננו יש כמה דברים שאני רוצה לדעת אמרה פניה מרצינות אתה הייתה אחראי לבנית הכוכב לדרקונים נכון? כן ארס הרצין גם הוא יש כלכך הרבה אבדות מהם אמר האל בדאגה בגלל זה יצרתי את אורורה רק היא יכולה להחזיר את השבט לקדמותו יש למלכה כוח רב רק היא תוכל לעשות את זה ולמה התכוונת שאמרה שרק האלפים היו עם המלכות לכול מלכה יש מלווה שאליה היא ניקשרת במהלך הבקיע שלה בדרך כלל זה בגלל שלדרקונים יש המון במשותף עם הגזע התבוני כמוכם כמו האלפים כמונו האלים וכדו' הבעיה היא שהדרקונים הם מין הכלאה של חיה עם מוח אנושי הם מדברים חושבים יש להם אינטיגנציה והם חכמים יותר מכולנו אבל אין להם עם מי לחלוק את זה לכן אני יצרתי אפשרות שכל גוזל מלכותי שבוקע יבקע אך ורק לבקשתו של המטפח שלו הבנת כן כך נוצר קשר ביניהם לביננו ואנחנו יכולים לחלוק המון דברים ביחד אבל כלכך הרבה דברים קרו בעיקבות כך הדרקונים נוצלו החופש שלהם נילקח בסו הם הפכו ליצורים מתבודדים זה מעולם לא היה אמור להיות כך לכן יצרתי להם את מרס אבל במקור זה לא היה אמור להיות ככה איתך אני חושב שזה יעבוד טוב את באמת אוהבת אותם מיכול ליבך את עזרת להם הרבה ליפני שאורורה בקעה והרבה יותר לפני שהבנת מה הם אני חושב שהכנות שלך תרפה את הפצע הזה שלהם וסוף סוף התיפארת הזאת תחזור לעולם על זה בדיוק אי רוצה לדבר איתך המקום הזה במקור הבאתי אותם לכאן כי זה היה ניראה לי המקום הטופוגרפי המתאים ביותר להם אבל השאלה שלי אם המקום מספיק לפי דעתך באמת מתאים להם המידבר הזה באמת דומה למקום בו הם חיו הרי הגעש נחוצים להם כדי לשמור על חום גופם ועל אנרגית האש להם אבל באופן ערוני המקום הזה בהחלט מתאים תוכל לדאוג שמה שחסר בו יהיה? בהחלט זה התפקיד שלי לדאוג להיתפתחות שלהם ולרווחתם תשאירי לי את זה רק תסבירי לי היכן את רוצה שיהיה מקום מחייתם ואי את רוצה שהוא יראה? זה כבר תשאל אותם.. אמרה אריאל בחיוך הוא הביט בה בהלם אותם? כן הם אלה שהולכים לחיות שם כמובן שהם אלה שצריכים להחליט על כך אמרה זה הגיוני אמר האל עדיין המום אני אצתרך להיתרגל לצורת החשיבה שלך אמר ארס אבל בהחלט היה לי לעונג להכיר אותך מיס אנדרסון אמר מושיט את ידו אריאל קרא לי אריאל אמרה לוחצת את ידו לעונג היה לי להכיר אוטתך אריאל אמר בחיוך ונעלם רעמים ורעידות החלו ברגע שנעלם כולם התעוררו מבינים מה הולך לקרות הדרקונים החלו לפנות את כל מי שהאדמה היוותה לו סכנה לקרת הערב מדבר נוואדה קיבל צורה שונה המקום השטוח סחוף הרוחות הפך להיות טבעת הררית מלאת נקיקים ומערות ורעש האדמה האדיר גרם למיי התהום לעלות יוצר ים קטן ועדר הדרקונים הגדול לפרץ לתוכו הפך אותו בין רגע לים גדול מאוד אריאל הביטה בקבוצה המשונה שעמדה למרגלות המיים וחייכה באושר היא חשה עייפות משונה לממלאת אותה כמו הרגע הבודד הזה אחרי מערכה שניגמרת אותו רגע שבו אתה מעכל שחלק גדול מאוד מאחוריך אוקיי עכשיו הגיע הזמן לטפל גם בך אמרה לגוזלית הקטנה שבידיה אורורה צייצה ואריאל הביטה סביבה מחפשת מקום שקט בו תוכל לנקות את אורורה ולהיתנקות בעצמה לבסוף מצאה בריכה קטנה בין כמה נקיקים שם היו המיים אפילו חמימים בעיקבות הסמיכות לטבעת ההרים הגעשית יופי יש לנו מקום מושלם אמרה לדרקונית היא הניחה אותה במיים התפשטה וניכנסה אחריה היא התיישבה על בירכיה ואז הביטה פתאום בידיה ניזכרת בכוויות לא היה אפילו סימן קטן או אדומיות הטל באמת קסום חשבה והודתה בליבה לאלה הנדיבה שעזרה לה כלכך אחר כך החלה לקרצף את הדרקונית מנקה את הקשקשים הקרום הרירי התייבש והיא ידעה שככה יהיה לה נורא קשה לנקות אותו היא ידעה שאין ברירה היא חייבת להביא דברים מביתה אין לה בגדים להחלפה וגם לא כלי רחצה אורורה אמרה אני חייבת ללכת להביא כמה דברים תמתיני לי כאן שאלה את חברתה? הדרקונית צייצה בתשובה קשקשיה כבר מתחילים להבהיק בעודה מתגרדת בקרקעית הקשה של הבריכה אריאל צחקה כשה ראתה אותה ככה את באמת נראית ככה כמו תינוקת שובבה אמרה בחיוך יצאה מין המים לבשה את בגדיה וניגשה אל פוסידון שכבר ניראה שטיפל ביסודיות בים הקטן שנוצר כי צמחי מיים החלו להופיע שם ואפילו דגים שושנות יפהיפיות מילאו עכשיו אתו כפות לוטוס גדולות כיסו עכשיו את פני המים מהמם כאן אמרה הוא חייך כך זה ניראה טוב יותר אמר והכול בזכותך אני לא יודע מה כולנו היינו עושים בלעדייך אריאל אמר פתאום קלט אריאל את זקוקה דחוף לרחצה בשביל זה באתי אני רוצה ללכת הביתה כשה יצאנו לא לקחתי איתי כלום פרט לתיק האישי שלי אני חייבת להביא לי כמה דברים אמרה אני יודעת שאתם לא זקוקים לכול העבודה הזאת כדי להראות היא החוותה בידיה על כולו... מושלם אבל אני אנושית אמרה אני צריכה דברים אריאל את לא צריכה להסביר הוא ניראה משועשע את רק צריכה לבקש מה שתירצי את תקבלי מיכאל לך איתה לביתה היא זקוקה לכמה דברים מישם כן אדוני אמר המלאך לא מרה אריאל הם עבדו קשה עד עכשיו כולם כאן עייפים אמרה הם אפילו עוד לא הספיקו לאכול רק עכשיו חזרו כולם עם הדברים ווהכנות עדיין בעיצומן אני אשח אם תישאר להשגיח על הכול אני כבר אסתדר... היא הביטה סביבה יודעת לאן לפנות היה רק אדם אחד כאן שהיא ידעה כי תוכל לסמוך עליו אפילו במשימה כמו זאת... היא ראתה אותו מרחוק צופה בהכנות מהאופק היא ניגשה אליו נוגעת קלות בכתיפו הוא היסתובב מופתע אריאל? .. אני זקוקה לעזרתך פיורי.. במה אני יכול לעזור? .. אני זקוקה לאמבטיה... בדחיפות...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Raheli Cohen עקוב אחר Raheli
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד 5
מאת: שיר פיליבה
לייק בפייסבוק בכמעט 2 בלילה
לייק בפייסבוק בכמעט 2 בלילה
מאת: L'Etranger surréaliste
נועה
נועה
מאת: Magic World
עתה הכנות נלקחה מאיתנו
עתה הכנות נלקחה מאיתנו
מאת: כותב למגירה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan