כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

דייט ראשון- פרק 32.

הכל התחיל מדייט ראשון..

הזמן עבר מאז אותו לילה,
בו נחשפתי ושמעתי את רגשותיו של הראל.
שהרגשתי פתאום במקום יותר בטוח.
עוד לא נעלמו לי לגמרי כל החששות לגבי אהבה,
אבל משהו בי נרגע ושיחרר יותר.
רציתי לסמוך עליו, כמה שיותר.
למרות שנכוותי, ידעתי שאני חייבת אחרת זה לא יעבוד.
נכנסתי לתקופה קצת עמוסה, והראל כמובן חזר לצבא.
אני הייתי בתוך הלימודים, בין כל העבודות והמבחנים.
והראל אי שם הרחק ממני, שומר ומגן עלינו יחד עם חייליו.
ואני מתפללת כל פעם רק שיחזור אליי בשלום.

״אין, אפילו פקטור לא יעזור״
״את סתם מגזימה, אחותי״
״אני אומרת לך, זה היה מבחן מסריח!״
״גיל, שתינו יודעות בסוף שאת תקבלי מעל 90 אז סתמי״
״איזה מעל 90 תגידי לי את נורמאלית? אני אומרת לך כמעט הגשתי טופס ריק על מה את מדברת?״
צחקתי ששמעתי אותה מגזימה שוב בדבריה.
״אז מה כתבת שם כל הזמן הזה? את התעודת זהות שלך?״
״משהו כזה!״ היא ענתה בצעקה וחייכה אליי.
״תאמיני לי את..״ מלמלתי.
״אין אני מתחרפנת כבר מהמבחנים האלה אני חייבת חופש, מה את אומרת נברח נטוס לאיזה שבוע באיטליה?״
״איזה איטליה בראש שלך? תני לסיים מועדי א׳!״ צעקתי עליה
״אין לי כוח לזה כבר, מה תגידי על זה..״ היא מילמלה בעייפות
נכנסנו יחד לרכב ונסענו חזרה הביתה.
השבועות היו ארוכים, עמוסים ומעיפים.
שמרתי את הסופ״שים שלי די פנויים בשביל הראל תמיד.
אבל כבר שבועיים הוא לא חזר. ואלוהים יודע מתי הוא יחזור שוב.
״יאללה היום אנחנו יוצאות לא מעניין אותי הראל-שמראל״ גיל קבעה בהחלטיות.
״איזה דיבור אחותי תרגיעי מהר״ אמרתי לה ודחפתי אותה הצידה.
״אחותי את חייבת להתאוורר קצת, והמצב לא ידוע שם בצה״ל אז תצאי ומקסימום הוא יבוא תחזרי הביתה!״
״איך בדיוק?״
״עם האביר שלך והסוס הלבן מה זאת אומרת איך?״
״הלוואי שהוא יחזור כבר אוף״
״נו אל תדאגי הוא יחזור.. אבל אני רוצה שתהני גם אם חס וחלילה..״
״אל תשלימי את המשפט! אמרת שהוא יחזור!״
״כן השאלה מתי..״
צחקנו ביחד.
״זבל אחת..״ מלמלתי ונתתי לה דחיפה נוספת.

״מאמי?״
״כן יפה שלי״
״אני מתגעגעת אלייך, מאוד״ אמרתי לו בשיא הכנות.
״אני מבטיח שאני יותר, נשבע״ הראל אמר.
״הם חייבים להחזיר אותך הביתה נו..״ מלמלתי.
״אני לא יודע מה המצב פה הם לא מעדכנים אותנו..״ הוא אמר בעצב.
״אתה לא יכול לברוח אה?״
״הלוואי, הייתי בורח מזמן.. נכנס לך מתחת לשמיכה ולא יוצא!״
צחקתי לשמע דבריו.
״ואז בגללך לא הייתי מגיעה למבחנים..״
״לא נורא, שיחכו בסבלנות! יש תור״
״ואתה הראשון בתור?״
״ללא ספק״ הוא אמר ושמעתי שהוא מחייך.
״רק שהזמן יעבור מהר עד שהתור שלך יגיע..״ ספק אמרתי ספק ביקשתי.
״אינשאללה, חיים שלי״ הוא אמר ונאנח.

התארגנתי ליציאה.
ידעתי שאין ברירה אחרת, זה או זה או להישאר מדוכאת בבית.
לבשתי את השמלה השחורה האהובה עליי, ומעל ג׳קט מחמיא.
הסתכלתי במראה, הייתי נראית עייפה.
התאפרתי במהירות, לקחתי שלוק מים והבטתי לפלאפון.
השעה הייתה 21:21.
חייכתי לעצמי שנזכרתי שהראל אומר שהוא חושב עליי תמיד, ושהקטע שהשעות והדקות על אותו מספר לא באמת אמיתי.
נאנחתי שנזכרתי בפעם האחרונה שהיינו ביחד.
אם הייתי יודעת שהוא לא יחזור לכל כך הרבה זמן לא הייתי נותנת לו ללכת בחיים.
תוך כדי שאני מעורערת במחשבות קיבלתי הודעה מגיל לצאת החוצה.
מיהרתי לסיים וירדתי למטה.
הרכב של גיל היה שם כבר והפרצוף הלחוץ שלה יחד איתה.
״מה יהיה איתך גברת?״ היא צעקה כשנכנסתי.
חייכתי ״זה לא שאני מאחרת, זו את שמקדימה תמיד״
״יאללה יאללה, את והתירוצים שלך״
נסענו לאיזה בר שקט קרוב יחסית.
אחד המקומות האהובים על גיל, היא טוענת שיש שם בחורים איכותיים שאפשר למצוא. בשבילה, כמובן.
לי זה לא באמת היה משנה לאן נלך.
קבענו שם עם עוד שתי בנות מהלימודים, צליל וטוהר.
הגענו והן כבר היו שם, תפסו שולחן.
הלכו להתיישב לידן ולהזמין משהו לשתות.
״אחותי אתן יודעות מה אנחנו חוגגות נכון?״ גיל פתאום אמרה.
הבטתי עליהן ״לא?״ שאלתי.
״היומולדת שלך עוד 3 ימים יא עפיפון״ טוהר אמרה לי.
שכחתי מזה לגמרי.
הייתי כל כך שקועה בלימודים שכבר לא זכרתי איזה תאריך היום.
״מה בטוח?״ שאלתי בבילבול.
הם התחילו לצחוק ביחד.
״מזל טוב אחותי!״ גיל צעקה והן קפצו עליי בחיבוק.

הן הזמינו לי עוגה ביחד עם השתייה, ואפילו קמו ורקדו סביבי.
חברות סתומות, בחיי. אבל הכי חמודות שיש.
ידעתי שבאיזה שהוא מקום גיל רוצה לשמח אותי למרות שהראל לא פה איתי, היא יודעת שאני תמיד חושבת עליו ומתבאסת שהוא לא פה. מספיק מבט אחד והיא כבר קוראת אותי כמו ספר פתוח.
בין כל החגיגה ראיתי את המבט שלה, מנסה לבדוק אם אני בסדר.
הנהנתי וחייכתי אליה כשקלטתי אותה.
היא קמה וחיבקה אותי.
לפתע הרגשתי את המחנק בגרון. הבטתי מסביב, ופתאום נהיה לי עצוב. זה לא שלא נהנתי איתם, פשוט הרגשתי שמשהו חסר לי.
״אחותי, את בסדר?״ שמעתי את צליל שואלת ומביטה בי בדאגה.
״אני נראה לי אצא רגע החוצה..״ לחשתי והתרוממתי.
גיל מיד נעמדה לידי, והתקדמנו יחד לעבר היציאה.
״את צריכה מים?״ היא לחשה.
״הכל טוב״ עניתי.

יצאנו החוצה, והיא הושיטה לי מיד כוס מים שהספיקה לקחת מבפנים.
נשמתי אוויר, ולקחתי לגימה מהכוס. מנסה להירגע.
הרגשתי שהדמעות כבר יצאו החוצה.
״אחותי זה בסדר, מותר לך״ היא אמרה, והניחה את ידה על גבי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lindna  עקוב אחר Lindna
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מהמםםםםםםםםםםם
הגב
דווח
Lindna
Lindna
יש המשך !! ♥️
הגב
דווח
guest
יהיה עוד פרק????
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לילה מטורף
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
סיפורים אחרונים
ההתנגשות השניה חלק 29
ההתנגשות השניה חלק 29
מאת: Miss D
סניקרז
סניקרז
מאת: roye shargal
תפילין רדיואקטיבי
תפילין רדיואקטיבי
מאת: Johnny Walker
המצדה של יקיר ושלי
המצדה של יקיר ושלי
מאת: עידו עידו
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan