כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

טעם אישי פרק 27

העולם מלא באנשים שונים ומגוונים אבל ריק מכמות האנשים שיכולים להכיל בן אדם אחד

קמתי, הגעתי למסקנה שאינני יכולה להישאר בתוך החדר מבלי להתגבר על מה שקרה.
הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לבקר את עמליה וגברת לוי שבקושי זיהו אותי בפתח ביתן.
" את לא אוכלת ילדונת?" שאלה בדאגה והלכה לשים לי אוכל בצלחת.
" אני לא רעבה, רציתי לבקר אתכן"
" תספרי לי ילדונת מה שלומך? איך עם החבר החדש?"
" נפרדנו" ניסיתי לא לבכות ובמקום זה נשכתי את שפתיי.
" לא נורא חומד את תמצאי מישהו טוב יותר" אני בספק חשבתי לתומי והסתכלתי על הטלויזיה הכבויה שאותתה לי שידליקו אותה, אך לא עשיתי זאת.
" איפה עמליה?"
" בחדר היא מסרבת לצאת"
" גברת לוי זה בסדר אם אלך לראות מה שלומה?" היא הנהנה.
עדיין לא נכנסתי לחדר של עמליה, החדר שלה למעשה כמו הכור בדימונה סודי ומסתורי, אולי בגלל זה היא מעולם לא הכניסה אותי לתוכו.
" עמליה?"
" טי? אל תיכנסי אני... אני כבר יוצאת" היא יצאה עם חבורה על הפנים והמשקפיים שלה היו סדוקים.
פניה הביטו בי ולאחר כמה שניות הדמעות הציפו אותה, עטפתי אותה ברכות וסירבתי לתת גם לדמעות שלי לרדת.
לאחר שנרגעה ישבתי איתה על הרצפה, נשענו על הדלת.
" ממש רזית" אמרה, לא ידעתי אם היא מכוונת אליי אצבע מאשימה או מחמיאה לי.
" כן קצת, את בסדר עכשיו?" היא הנהנה.
" סבתא שלך דאגה בואי נלך לסלון"
" את באמת לא שואלת אותי מה קרה?"
" לפעמים הדבר היחיד שצריך זה חיבוק אני מכירה את ההרגשה"
" אבל אני רוצה לספר, אבל רק לך"
" בסדר, כאן?"
" לא, בואי ניכנס לחדר של סבתא"
" בסדר" לא התווכחתי, הלכנו לכיוון חדר אחר קטן ללא מיטה, מזרון היה מקופל בקצה הקיר היא התיישבה על המזרון והורתה לי לשבת על הכיסא היחיד שהיה.
" אני לא יודעת מה לעשות, טי"
" לגבי מה?"
" הם לא רוצים להיות חברים שלי, אין לי עם מי להסתובב אחרי שחשבתי על זה לא רוצה להיות כמו כל הבנות, יש לי רצונות אבל הם לא מבינים... אני לא רוצה לעשות דברים שאתחרט עליהם אחר כך" עמליה ילדה חכמה, היא צודקת רק חבל שלא יכולתי להגיד את זה. קדימה טי תחשבי על דרך פתרון.
" אין אפילו מישהי אחת שאת יכולה להיות חברה שלה?"
" יש, אבל כולם מקללים אותה, הם אמרו לי שאני שונה ממנה, יפה, חכמה שלא כולן גם חכמות וגם יפות כמוני"
" עמליה הם אמרו לך את זה כי הם רוצים ממך משהו, זה לא אומר שאת לא יפה או לא חכמה, להיפך אני פשוט רוצה שתביני שזה שהם מכריחים אנשים לא אומר שצריכים להקשיב להם"
" מה לעשות?"
" לפעמים אין תשובה, לפעמים היא מגיעה בעצמה. אני שמחה שאת לא נופלת למלכולות שלהם"
" אחי לימד אותי שאני צריכה לדעת להגן על עצמי, שתמיד אנשים ירצו ממני דברים ואני זו שמחליטה להפריד מי טוב ומי רע"
" אח שלך בחור חכם"
" נו ברור אחרת הוא לא היה מצליח ככה"
" את יודעת את מזכירה לי את חברה שלו"
" באמת? באיזה מובן?"
" עדן הייתה אתיופית הם גרו כאן איתנו" איך כל כך הרבה אנשים נכנסו בבית אחד? חשבתי לתומי.
" היא הייתה נחמדה?"
" לא כל כך, אבל למדתי להסתדר איתה"
" ומה קרה אחר כך?"
" אחי והיא נפרדו, אני יכולה להבין אותו היא לא בשבילו" לא ידעתי כיצד להבין לכן הנהנתי.
" אל תסתכלי עליי ככה אח שלי באמת איש נחמד, הוא לא אח טוב אבל הוא איש רומנטי מאוד" צחקתי, זה כל כך יפה לראות כיצד היא מגנה עליו גם אחרי שעזב אותה עם סבתה.
" אני כבר פחות עצובה בואי נחזור לסבתא"
" את באמת תהיי בסדר?"
" מקסימום אעבור בית ספר" היא צחקה והלכה לסבתה ונתנה לה חיבוק.
הזמנתי פיצה בתור מתנת ניחום עבור עמליה, היא חיבקה אותי חזק ולחשה לי בתוך האוזן " את לא כמו עדן את הרבה יותר טובה ממנה" חייכתי משום שידעתי את זה, זאת אומרת שאני שונה מהעדן הזאת זו שלא הכרתי. תהיתי פתאום מי זה אח שלה ומדוע כל הדיבור עליו בבית הופך את הכל למסתורי.
" את כבר הולכת?" שאלה עמליה.
" מותק היא אצלנו כבר שעות תני לה אולי יש לה עבודה" אמרה גברת לוי לעמליה.
" אני פשוט קצת ממהרת אתן יכולות להמשיך לצפות בפרק אני כבר ראיתי אותו באמת! הסוף מפתיע" אמרתי בביסים אחרונים.

העולם מלא באנשים שונים ומגוונים אבל ריק מכמות האנשים שיכולים להכיל בן אדם אחד, מדוע בחיים על מנת להתמלא בדברים טובים צריך להתאמץ כל כך? מדוע בשביל סיפוק אחד קטן יש מישהו שלא רוצה שיהיה לך טוב?

" אימא, החלטתי לצאת לחופשה" צעקתי בקולי קולות כאשר ידעתי שישנו מצב קטן שהיא ישנה אז מיד הנמכתי את הקול.
" חופשה?" קול אחר השיב לי והתקדם לעברי.
" כן, אולי אמסטרדם? או בכלל מזרח אסיה?"
" מותק למה את רוצה לקחת חופש?"
" להתנתק מהכל, לנוח"
" אגם נוסעת איתך?"
" אני חוששת שלא יהיה לה כסף לנסוע"
" שטויות אני אתן לכן העיקר שיהיה לך טוב, מה את אומרת?"
" לא לא אימא אני לא רוצה את הכסף שלך"
" אני מתעקשת!"
" תני לי לשאול קודם את אגם" לאחר שיחת טלפון מבוזבזת הבנתי שאגם עסוקה, היא לא תענה גם אם ארצה.
" תחזרי אליי לגבי העניין" פנתה אליי אימא וחזרה לסלון עם מגבת שקיפלה תוך כדי השיחה שלנו.
" הייתי עסוקה רוצה לבוא?" תהיתי עם מי היא נמצאת ומה היא עושה אבל לא שאלתי שום דבר ומיד נסעתי לכיוונה.

...

האור בחדר המדרגות הפסיק לדלוק בדיוק כשהייתי באמצע גרם המדרגות, זמזמתי לעצמי על מנת לא לפחד מהחושך כי מאז רני קשה לי להירדם או להיות בחושך, אפילו בלילה אני ישנה עם אור דולק עד שאימא או אבא מכבים אותו מתישהו בזמן הלילה.
אני אפילו לא עוברת אף פעם בסמטאות חשוכות רק מהמחשבה אני מתמלאת פחד. " בואי תיכנסי אנחנו רואים סרט" רציתי להגיד לה שבסרט צופים ולא רואים אבל לא תיקנתי ונכנסתי לסלון חשוך כאשר אור כחול של טלוויזיה הבליח והאיר, אור שבזכותו יכולתי לפסוע לכיוון ולראות היכן אני יכולה להתיישב.
היו שם שישה אנשים בניהם דור וסול.
" זאת טי חברה שלי" הם נופפו חלק אפילו התייחסו והסתכלו ואז יישרו מבט חזרה לטלוויזיה, הרגשתי בתחרות עם בטלוויזיה לכמה רגעים.
" אז במה צופים?"
" ששש... פשוט תראי ותביני" קיטרה מישהי בזמן שבלסה פופקורן, הקול שלה היה לא נעים. למען האמת לא התעניינתי בסרט רציתי ללכת אבל לא עשיתי זאת כי טרם דיברתי עם אגם על החופשה. התבוננתי בקירות הבית וישבתי בשקט.
" נראה שעוד מישהי לא מתעניינת בסרט" פלט לעברי סול.
" כן, לא מעניין במיוחד"
" נשבע לך ששנה התווכחתי איתם איזה סרט לראות אבל לא מתאים להם מלחמת הכוכבים אז ויתרתי"
" מלחמת הכוכבים עדיפה על זה" הצבעתי על הטלוויזיה.
" מה זה בכלל?"
" קומדיה או דרמה אני עדיין מנסה לפענח" דור היה עסוק בלגעת באגם שלא הפסיקה לצחוק, הבחורה עם הקול הצווחני שקעה מול הטלוויזיה יחד עם עוד בחור שצפה גם הוא בשקיקה רבה, הזוג האחר שלא הכרתי לא הפסיק להתנשק בפרהסיה.
" זה תמיר וטליה הם זוג מוזר כזה" הציג לי את הזוג שעליו הסתכלתי.
" וזאת יעל שחובבת מאוד סרטים"
" כן קשה לפספס את זה" הוא צחק.
" נראה לי חסר מישהו"
" עומר נכנס לשירותים ייקח זמן עד שייצא" צחקנו יחד.
" בא לך להתמזמז?" שאל לאחר דממת אלחוט זה הפתיע אותי.
" מה? למה?"
" כי זה כייף וחוץ מזה אין פה עוד פרטנרים נורמלים לנשיקה"
" תראי אפילו הבחורה מהסרט מתנשקת עכשיו"
" אתה יכול להתנשק עם יעל" הוא גיחך.
" אני לא חושב שהיא יודעת בכלל איך להתנשק וחוץ מזה הגשר בשיניים שלה לא מפתה במיוחד"
" אתה סתם מקובע"
" אולי, אני פשוט אוהב להתנשק בעיקר כשיש בחורות יפות לידי לא צריך שיהיה כלום בנינו" הוא היה כל כך נואש שזה הצחיק אותי יותר מאשר עצבן.
" מה יוצא לי מזה?"
" השפתיים המתוקות והיפות שלי?" שאל.
הוא התקרב לנשק אותי, ברגע ששפתיו נגעו בשפתיי הרחקתי אותו.
" אני לא יכולה ככה אני... הולכת" יצאתי משם בלי לומר מילה ובדיוק עם העלייה על האופנוע הבחנתי ששכחתי את המעיל שלי, ממש הפכתי להיות תומר. חזרתי לקחת אותו ושמתי לב שדור יושב וצופה בסרט יחד עם יעל ושאר האנונימים שטרם הספקתי להכיר, פסעתי בשקט לכיוון חדר שהאיר ושמעתי שיחה שמתנהלת.
" לא נישקת לא קיבלת כסף"
" התחלנו אבל היא סרבה מה את רוצה שאני יעשה?"
" תלמד מאח שלך תהיה קצת גבר. אחרי הכל אני זו שסובלת את החבר שלך שהוא פשוט קוץ בתחת"
" כמו אח שלי? המניאק הזה שכב איתה וזרק זה נראה לך אנושי?" פתאום הבנתי שהם מדברים עליי.
" ולתת לדור לשלם לך על נשיקה שלא הייתה זה אנושי?" היא צעקה עליו.
" אני הולך לספר לה מה תכננם אין לי שום קשר לזה ואת יודעת מה? אני שמח שהיא לא נישקה אותי בסוף, לא אכפת לי שהאגו שלי ייפגע. לא מגיע לה חברה כמוך ובטח גם לא את אחי הדביל לא סתם אנחנו לא בקשר. גם אמרתי לך עוד לפני המקרה שאל תיכנסו לזה אתם פוגעים בבן אדם"
" פוגעים? בסך הכל ניסיתי לעזור לה מה רע בקצת סקס?"
" את נוראית אגם, אם היא תגלה את בצרות"
" אתה לא תגלה לה, נכון?"
" אני לא בטוח בזה"
" חשבתי אתה אוהב אותי"
" אהבתי אגם, את הפכת למפלצת כשמדובר בכסף" זה נכון אגם כזאת. היא יכולה לאבד את העשתונות שלה בשביל כסף.
כל הסיפור הזה בלבל אותי אגם בת הזוג של סול ולא של דור? כל זה הייתה הצגה? ורגע סול הוא אח של ניקיטה והם לא מדברים? וזו שהם מדברים עליה זו אני? לא ירדתי לסוף דעתם לקחתי את המעיל שלי ויצאתי בשקט מבלי שידעו ששמעתי הכל.
כאשר הגעתי הביתה סידרתי לעצמי את כל הסיפור, אגם. אגם איך היא יכלה? למה היא עשתה את זה?

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
מחכה להמשך♡
מרותקת לגמרי ושהיא תעמיד את אגם במקום
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan