כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הלב שלי על מאתיים חלק ב'

חבל שלא ידעתי על השירותים קודם, לפני שעשיתי צחוק מהרופא החתיך הזה שראיתי קודם, ולא רק שעשיתי צחוק ראיתי אותו בלי.. אני לא מסוגלת אפילו להגיד את זה, אולי עדיף שפשוט אקיא.

יצאתי מהחדר ואז נתקלתי באיזה בחורה

עמדה שם איזה בחורה בלונדינית גבוהה עם הפלאפון, נראתה לי אחת שהכול הולך לה בקלות.
''יואו יותמי גם אני אתגעגע אלייך..''
''אל תדאג ההתנסות תלך קלי קלות, סמוך עליי..''
שיערתי לעצמי היא בטח תהיה איתי בהתנסות, כמה מפתיע, אני לא אופתע אם היא תקבל 100 בלי לעשות כלום, מושלמת, איזה דוגמנית של 1.75 לפחות, ואז היא כיבתה את הפלאפון והסתכלה עלי.
''הי גם את עושה את ההתנסות?''
''כן''
''את בטח ליאור!''
ואני לחצתי את היד שלה, מריחה טוב, נראית בחורה מטופחת, מהבנות האלה שנראות כמו דוגמניות בעיתונים, למרות הריח הטוב היד הייתה קרה.
''אני אופיר נוימן את בטח השותפה שלי בהתנסות של כירורגיה ולב, נעים מאוד חיכיתי שנים להזדמנות הזאת, לבצע ניתוחי לב ואת?''
''לא ממש, למרות שתמיד רציתי להיות רופאה''
''מה הכוונה לא ממש אם רצית להיות רופאה..'' אופיר לא ממש הבינה למה התכוונתי ונאלצתי להסביר.
''אני רוצה להיות רופאה, אבל לא מנתחת לב, זה יותר מדי אפשר לומר''
''טוב את מוזמנת להגיד לממונה כאן ולכי תדעי, אולי תסתדרי לא?'' וחייכה, למרות שהיה משהו בחיוך המושלם הזה שנראה מזויף, או מאולץ, לא הרגיש לה אמיתי.
''יכול להיות..''
''אני תמיד ידעתי שאני רוצה להיות רופאה, אמרתי ליותמי..''
''יותמי?''
''יותמי, אוי סליחה יותם. יותמי זה שם חיבה של חבר שלי, כשנסענו להודו, שאני תמיד רציתי להיות רופאה, זה החלום שלי, הוא יתעסק עם אנשים, ואני אהיה מנתחת מומחית באיזה מרפאה, והוא פשוט..''
''איזה יופי'' אמרתי בעצלתיים, כמה שמחתי בשבילה שיש לה חבר, בטח הוא מת לה על הצורה, עם רגליים כאלה וגזרה כזאת, מושלמת.
''כמה שנים אתם ביחד?''
'' וואו כבר הספקתי לספור, 3 שנים לפחות… הכרתי אותו בשנה הראשונה שלי בתואר בבאר שבע ואז שנינו עברנו לגור בירושלים והחלטנו ללמוד בעברית..''
''פש..'' לא ידעתי מה לומר.
''יש לנו אפילו קעקוע של לב על הזרוע..''
''מקסים'' היא המשיכה לדבר, ולדבר ואני השתעממתי, כמה היא יכולה לדבר על חבר שלה? בחיי לא שאני לא מפרגנת, אבל בחייה זה לא מעניין אותי עכשיו, עןד דקה מוציאים אותי להורג, ומתחיל ההתנסות הראשונה שלי, שבא לי פשוט להקיא.
מספיק הפאשלה של קודם, עכשיו הרגשתי שכל האוכל עולה לי הישר לתוך הוושט.
לפני שרציתי להקיא הוא הגיע הרופא האחראי עלינו בהתנסות,
''שלום לכם בנות..'' אמר לשתינו ואז הסתכלתי עליו קפאתי, העיניים הירוקות קפאו בעיניים שלי.
לא הרגשתי טוב, חשבתי שאני באמת הולכת להקיא.
''סליחה אני לא מרגישה טוב..'' והלכתי להקיא.
מיהרתי לדלת השירותים בבית חולים, לא הסתבכתי, חבל שלא ידעתי על השירותים קודם, לפני שעשיתי צחוק מהרופא החתיך הזה שראיתי קודם, ולא רק שעשיתי צחוק ראיתי אותו בלי.. אני לא מסוגלת אפילו להגיד את זה, אולי עדיף שפשוט אקיא.
אני לא מסוגלת לכתוב יותר כי.. זה יותר מדי בשביל יום אחד, גם ככה הלב שלי על מאתיים ואולי אפילו יותר
אכתוב לך מחר, ובבקשה אל תחשוב מה שאתה חושב, אני ממש לא חושבת משהו בכיוון הזה על הרופא הזה, אם אם אני אחשוב על זה אני אקיא, תזכור לי להקיא.
שלך
ליאור בן חור

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אור קרסנר עקוב אחר אור
שמור סיפור
ספרים מאת אור קרסנר אור קרסנר
סיפור פשוט-אור קרסנר ''סיפור פשוט'' אור קרסנר
סוגה: סיפורת | קהל יעד: מבוגרים | מספר עמודים: 210
הקדמה-אלה וצבי-שני ילדים מקצוות הארץ מתחברים למטרה משותפת והיא:להיות סופרים.
באקראיות מוחלטת שניהם נפגשים באינטרנט. כאשר צבי קורא אחד ממאמריה של אלה, נוצר חיבור שאי אפשר להתעלם ממנו.
הוא כותב לה, היא כותבת לו.
הוא נמצא בישיבת ההסדר, היא מהאולפנא שלה בשנתה האחרונה בחממה האולפניסטית הקשר מתנתק ומותיר את שניהם מבולבלים.
אלה לא מוצאת את מקומה, צבי עם חלומו הגדול וההתגייסות לצבא.
על אהבה, אמונה, פולטיקה ועיתונאות דתית בחברה הישראלית
הסיפור מתחיל מהנקודה שבה הוא הפסיק
הספר מבוסס על חלקים מהרומן המצליח של ש''י עגנון-סיפור פשוט, הספר מציג גרסה מודרנית לרומן שנכתב לפני 100 שנה.
הסיפור החל כסיפור בהמשכים בבלוג הנקרא:''סיפור פשוט'' באתר כיפה, בנוסף עבר תהליכים שונים, בניסיון לשווק את הסיפור כסידרת אינטרנט, או כסרט, אך זה לא נחל הצלחה, ונשאר ככתב יד לספר.
עדכון: בתהליך של הוצאה לאור.
הספר הזה מתמקד בקונפליקט בין אהבתם של צבי ואלה, לבין המאבק המתמיד של החברה שלוחצת ומונעת את האהבה הזאת, בדומה לסיפורו המקורי של עגנון.
לפרטים נוספים
בחזרה לחיים קהל יעד: פרוזה עשרה
עמודים: 323
תקציר עלילה:
לאחר 3 וחצי שנים של מעברי דירה משפחת קרמן מחליטה בעל כורחה לגור בתל-אביב, עיר הנחשבת בהעינהם כבועה הישראלית, בעודם חיו במציאות הקשה בגוש קטיף ביישוב ''גן אור''.
יצחק, רחל, גיא, מוריה ונריה עוברים מגוון תהפוכות בחייהם במהלך המעבר לעיר החדשה, הניכורים מצד החברה הדתית כלפי התייחסותם למפונים בגוש קטיף.
התמודדות עם החיים, לחזור לשגרה למרות הקשיים הכרוכים בדבר. מערכת העיתון של יצחק קרמן(אב המשפחה) נסגרת, לאור משברים כלכליים, אשתו רחלי נושאת בעול לפרנס את משפחתם עם חברת הקייטרינג שלה, ביתה מוריה סובלת מניכור חברותיה לכיתה בשכונה התל-אביבית, ופוגשת בנערה בשם ''ניצן'' מדריכה בבני עקיבא במקביל מאוהבת במדריך שאיתה בצוות ההדרכה ומוביל לבעיות בינה לבינו.
נריה מתכונן לבר מצווה שלו, והבן הבכור של המשפחה ''גיא'' שקוע ומבולבל עם חזרתו בשאלה בעקבות הפנוי מעוררת אצלו תהיות, וידידות אמיצה נרקמת בינו לבין נערה בשכונה החדשה.
ושלל קשיים שמנסים להתגבר בדרך הלא סלולה שניתבה להם: תהיות, אכזבות, אהבות והזיכרונות שנותרו שם ב''גן אור''.
מנסים למצוא את הדרך לחזור לחיים, כל אחת מהדמויות מציגה את האחר בצורה פנימית ללא דעות קדומות.
חשוב לציין: שהעלילה מתמקדת בשנת תשס''ח-תשס''ט
לפרטים נוספים
הבלוג של אמונה הספר נכתב כסיפור בהמשכים באתר my pen, בסוף נערך כספר.
סיפור על סטודנטית דתייה בשם אמונה בכר באונברסיטה העברית, שמנסה למצוא את המקום שלה בין העולם החילוני לדתי, ברגע שנוצר בינה לבין סטודנט החילוני בלימודים קשר החיים שלה משתנים מקצה לקצה . ויחד עם חברתה ליאור שלומדת רפואה היא מנסה לגשר על הפערים, בכדי להקל על עצמה וסובביה, היא מחליטה להוציא בלוג בעילום שם ובו היא כותבת את רגשותיה, ובמהרה רגשותיה מתגלים והיא מבינה את משמעותם, להרפתקאה מצטרפים חברים חדשים:איתן האקס, אופיר החברה הערמומית של מושא אהבתה של אמונה(יותם) ואמוץ גלעד הרופא הבכיר בהדסה עין כרם שמתאהב בחברתה הטובה ביותר ליאור ומשפיע על חייהם של אמונה וליאור, וחונך הפרח של אמונה רון. ובעקבותיהם מתחיל מסע הגילוי העצמי שלה.
טכניקת הסיפור הוא כתיבה ממקור ראשון, בגוף ראשון אך על פי העיניים של הדמות הראשית ''אמונה''
סיפור זה נכתב החל מחנוכה תשע''ו: 7/12/15 כ''ה כסלו תשע''ו
עד ב21/12/17 ג' טבת תשע''ח.
סופרת זה עמלה על סיפור זה שנתיים וחקרה את הקשרים הדתיים חילונים ונחשפה אליהם בעצמה.
רשימת פרקים
פרק א'-הכירו את אמונה
פרק ב'- מעשה בתפסן
פרק ג'-הבחור מהספריה
פרק ד'-אז קוראים לי אמונה
פרק ה'ו-גילוי לב
פרק ז'-הפרח בגני
פרק ח'- עד החתונה זה יעבור
פרק ט'-ההיסטוריה חוזרת
פרק י'-יום השישי
פרק יא'-השבת המפתיעה
פרק יב'-נכנס ללב
פרק יג'-שבת מפתיעה חלק ב'
פרק יד'-שדות של אירוסין וגירושין
פרק ט''ו-נשק אותי
פרק ט''ז-לא מאוהבת בחילוני פלוריליסט
פרק יז'-מאמינה באנשים
פרק יח'-למה את משקרת אמונה?
פרק יט'-מישהו אחר בראש
פרק כ'-אתה מאוהב באופיר?
פרק כ''א-לא אומרת כלום
פרק כ''ב-אימבוולנטית
פרק כ''ג-אירוסין
פרק כ''ד- התפכחות
פרק כ''ה-יחד יש משמעות
פרק כ''ו-חולת אהבה.
פרק כ''ז-אמונה כותבת על מה שהיא מרגישה
פרק כ''ח-וידוי אהבה.
פרק כ''ט-כמעט התגלות
פרק ל'-ההתגלות
פרק ל''א-אוהבת אותו כמו שהוא.
פרק ל''ב-איך הכול התחיל?
פרק ל''ג-מכתבים מקמבודיה.
פרק ל''ד-אנשים משתנים.
פרק ל''ה-פגישה, חצי פגישה.
פרק ל''ו-אנשים שאני אוהבת/אפילוג
מכתב סיום והקדשות
קרדיט לענת אדרת על צילום התמונה(צולם באונברסיטת בר אילן בספריה לספרות)
לפרטים נוספים
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
סיפורים אחרונים
בין גן עדן לגיהנום
בין גן עדן לגיהנום
מאת: Li Sha
אפשר גם אחרת פרק 35
אפשר גם אחרת פרק 35
מאת: Maya B
חופשה בברצלונה 2018
חופשה בברצלונה 2018
מאת: שוקו חם
מקומות בילוי בפראג
מקומות בילוי בפראג
מאת: שוקו חם
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan