כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

טעם אישי פרק 25

" מה אתה עושה?" " אני מנסה לדבר איתך ואת לא נחמדה כל כך"

" בוקר טוב, תודה שבאת אתמול, מעריך מאוד" הודעה שקיבלתי מניקיטה בשעה מוקדמת בבוקר.
" בוקר טוב, בשמחה" זה כל מה שכתבתי.
התאומים כבר היו בגן, הייתי לבד בבית כשלפתע דפקו בדלת.
" זה תומר" כשאמרתי שיגיע בשעות הבוקר לא התכוונתי לשעה הזאת.
" רק רגע" פיזרתי את השיער שלי ופתחתי לו את הדלת עם פיגמת הזברה שלי.
" הינה" דחפתי לו את המעיל.
" מישהי כאן תוקפנית על הבוקר"
" תומר קיבלת את המעיל עכשיו מוזמן ללכת"
" לא נחמד מצידך בכל מקרה התכוונתי ללכת"
" יופי" עמדתי לסגור את הדלת אבל הוא עצר בעדי.
" מה אתה עושה?"
" אני מנסה לדבר איתך ואת לא נחמדה כל כך"
" אין לי על מה לדבר איתך"
" יש לי משהו להגיד"
" אז תגיד"
" את יוצאת עם מישהו נכון?"
" מה זה עניינך?"
" תעני לי זה חשוב"
" כן, אבל אני לא מבינה מה זה עניינך"
" הבחור הזה את אוהבת אותו?"
" תגיד לי אתה עובד בשב"כ? מה זה השאלות האלה?"
" אני יודע למה אני שואל"
" כן אני אוהבת אותו, אתה מקנא?" הוא צחק.
" למה שאקנא? בקיצור תתרחקי ממנו אני מכיר אותו"
" אתה פשוט מקנא למה שאתרחק ממנו?"
" שלא תגידי שלא הזהרתי אותך"
" מי אתה חושב שאתה? אני מסתדרת מצוין"
" איך שאת רוצה, אני הלכתי"
למה הוא מערער אותי בשעות הבוקר? מה לא בסדר בניקיטה? וכיצד הם מכירים?
הבחנתי שפספסתי הודעה מניקיטה בה הוא שאל מתי אני הולכת לעבודה.
" בצהריים, רוצה לבוא? אני בדיוק מכינה ארוחת בוקר"
" אני מגיע, מה את מכינה לנו?"
" סלט ירקות וחביתה"
ערכתי את השולחן וחיכיתי שיגיע כבר, ידעתי שאבא לא יגיע על אחת כמה וכמה אימא לא בבית ויהיה לנו מספיק זמן לבלות עד שאצטרך ללכת לעבודה.
" איזה ריח!" אמר כשהגיע ונתן לי חיבוק.
" בוא נשב אני מורעבת"
" למה קמת מוקדם היום?"
" אל תשאלי התקשרו אליי בבוקר מהעבודה בסוף ביטלתי ובאתי אלייך"
" כל כך מתחשב מצידך, נו איך?"
" טעים, איך ידעת שאני אוהב חביתה עם בצל?" צחקתי.
" ניחוש פרוע במיוחד"
" חשבתי לקחת אותך ללונה פארק השבוע" הוא הרים גבות.
" תשכחי מזה אני לא הולך"
" הגיע הזמן שתתמודד עם הפחד שלך"
" מי אמר שאני רוצה להתמודד איתו? טוב לי ככה על האדמה רגוע ובטוח" התפקעתי מצחוק.
" אני תיכף מביא לך ג'וק נראה איך תתמודדי עם זה"
" אין לי ג'וקים בבית"
" אז אביא מבחוץ"
" שלא תעז!' אמרתי בצחוק בזמן שסיימתי מהחביתה שלי.
" רוצה קינוח? נשארה עוגה מאתמול" שאלתי אותו וניקיתי מהשולחן בתום הארוחה.
" אני לא חושב שיש לי מקום"

ישבנו מעט ודיברנו על החיים, הוא די טוב בחיקוים בעיקר של פוליטיקאים לא הפסקתי לצחוק, אפילו כאבה לי הבטן.
" אתה מחקה אותם כל כך טוב!"
" שטויות העיקר שאת צוחקת"
" מה השעה כבר?"
" כמעט אחת, למה?"
" שלא נאחר לעבודה"
" את חמודה בפיג'מה הזאת" התקרב לעברי ונישק אותי, נפלנו על הספה ניסיתי לנשום תוך כדי חיבקתי אותו, החולצה עלתה לי למטה ונזכרתי שאני בלי חזייה מתחת. לא הייתי ערוכה לשום דבר, לא ציפיתי אבל מה חשבתי לעצמי שאם אזמין אותו זה לא יקרה? זה לא יוביל לכך ששנינו נגיע למצב הזה? הנשיקות שלו היו עדינות תהיתי אם להמשיך בזה, תהיתי מה עליי לעשות הרי עבר זמן מאז שהייתי עם מישהו מה אם לא אהיה טובה? התעלמתי מהמחשבות והרגשתי כיצד הלשונות שלנו נוגעים זה בזה.
" אני... חושבת שאולי עדיף ללכת לחדר" השחלתי מילה. הוא עצר פתאום הסתכל עליי לקח את ידי והלכנו לחדר שלי.
" איפה עצרנו?" שאל והמשיך לנשק אותי כאשר אנחנו יושבים במיטה, הוא הוריד לי את החולצה הייתי חשופה מולו על אף חוסר הביטחון שלי, הצלקת שלי הוא הסתכל עליי במבט ממושך ואז המשיך כאילו דבר לא קרה.
" רגע... אני חייב לשאול משהו" הפסיק אותי כאשר הורדתי לו את החגורה מהמכנסיים שלו.
" מה?" לא האמנתי שהוא עוצר את כל זה עכשיו.
" היד שלך, הצלקת..."
" מה איתה?"
" כלום לא משנה" לא התעקשתי לדעת הוא גם לא דיבר על זה פשוט המשכנו מאיפה שעצרנו.
.....

" האמת שהכנתי לך את זה שתאכלי בעבודה" התארגנו לעבודה, לבשנו בחזרה את הבגדים שהורדנו ומיהרנו לצאת.
" סנדוויץ? לא ציפיתי"
" רציתי לשמח אותך ואני מצטער על שעצרתי באמצע זה לא היה לעניין"
" לא זה בסדר" אמרתי במחאה ויצאנו מהבית שלי כל אחד לעבודה שלו.

המשך יבוא...
בעד מי אתם תומר או ניקיטה?
בפרק הבאה תהיינה תפנית בעלילה יותר מזה אני לא מגלה,
לילה טוב❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
תומררררר
ברוררר
ניקיטה סתם מנצל אותה!!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
דיקלה נ
דיקלה נ
תומרר, רואים שאכפת לו ממנה, אבל קשה לו להראות את זה...
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
קללל שכרגע ניקיטה
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
האחים אלימלך-פרק 5
האחים אלימלך-פרק 5
מאת: Magic World
אתמול היה שונה
אתמול היה שונה
מאת: Yael Shayn
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
אהבה, אמון ומה שביניהם
אהבה, אמון ומה שביניהם
מאת: Tikva Itzhak
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D