כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

טעם אישי פרק 22

הוא לא דיבר אפילו לא צייץ, אפילו בטוויטר יש יותר ציוצים.

" לא נעים כל כך" שם את ידו מאחורי צווארו, הייתה בו מעט בושה אבל ידעתי שבסופו של דבר הוא ידבר.
" ובכל זאת?" שילבתי את זרועותיי זו בזו וחיכיתי שיאמר מילה.
" באותו יום המסיבה השארתי את המעיל שלי אצל חברה שלך... חשבתי אולי תוכלי להביא לי אותו" עבר הרבה זמן ועכשיו הוא נזכר במעיל שלו?
" ומה יצא לי מזה?" סימנתי לו בזמן שהוא לא הסתכל עליי אפילו פעם אחת.
" אני לא יודע" לראשונה הוא היה חסר מילים.
" בסדר אעזור לך אבל רק הפעם שלא תגיד שאנשים כמוני לא נחמדים"
" את באה?" הוא חייך.
" רגע, עכשיו?" הוא הנהן וכבר ראיתי את זה מגיע וכיצד אני מפספסת את הארוחה הטעימה של אימא שלי.
" חכה כאן אלך להביא מפתחות" החלטתי לנסוע במכונית זה פחות יעורר את החשד ויגרום לו לחשוב מחשבות מיותרות על האופנוע היפייפיה שלי.
" חשבתי אנחנו נוסעים על האופנוע"
" החלטתי אחרת, קדימה בוא" הגשם טפטף בחוזקה רצתי במהירות אל המכונית ונכנסתי כאשר הגשם התחזק פתאום.
" איזה גשם מטורף" אמר כשנכנס וראיתי טיפות של גשם שנשארו לו על קצוות השיער.
" קח בחשבון שאני מדלגת על ארוחת ערב עם אימא שלי בשבילך מקווה שאתה מעריך את זה"
הוא לא דיבר אפילו לא צייץ, אפילו בטוויטר יש יותר ציוצים.
הנסיעה הייתה מעט מביכה, הוא לא הפסיק להביט בנוף הרטוב עד שהטלפון שלו צלצל ופתאום הוא שינה את דיבורו לשפה זרה, לא אנגלית אלא לסינית כאילו הוא נולד לתוך העם הזה ומדבר בה בקלות, ידעתי את השפה וכל זה רק בזכות לי ז'אנג שלמדה איתנו בבית הספר, היא באה בתור תלמידה סינית מארצות הברית כחלק מתוכנית הלימודים של חילופי תלמידים. כאשר הייתה צריכה לשוב לארצות הברית היא לא רצתה ואפילו זעפה פנים, היא לא הייתה קרובה אליי כמו אגם אבל את כל העבודות שנתנו לי בבית הספר עשיתי איתה. היינו עושות את העבודה בשפה האנגלית ותמיד קיבלתי בונוס על כך. ז'אנג הייתה חברותית, היא אהבה את עוגת הגבינה של אימא שלי ואני אהבתי את הנודלס של אימא שלה, היא אהבה את עידן רייכל בזמן שהיא הכירה לי את המוסיקה הסינית שהיא שמעה בעבר. זה מוזר, אף פעם לא חשבתי שאתחבר לשפה שאני לא מכירה עד שהחלטתי ללמוד אותה, ז'אנג עזרה לי ואני בתמורה שילמתי לה, זה מוזר אבל בסופו של דבר ישתלם לי אם אי פעם אטוס לסין.
היום ז'אנג צריכה להיות באוניברסיטה או בעבודה של מבוגרים כמו שאימא אומרת לי שכאשר גדלים או עובדים או לומדים, לא נתנו לי יותר מדי אפשרויות.
ז'אנג נשכחה מראשי בעודי חונה על יד הבית של אגם וזאת בתקווה שהיא בבית.

" אגם! גברת אנה?" דפקנו על הדלת שהייתה נעולה.
" אני חושבת שאין אף אחד" סיננתי הוא נשען על הדלת במבט מיואש.
" אני חייב מעיל"
" עם כל הכסף שיש לך אין לך עוד מעילים?" צחקתי עליו.
" הוא יקר ערך לא הכל קשור לכסף"
" חשבתי שאצלך הכל קשור לכסף, הבגדים, החברים..." שוב דיברתי הוא עצר בעדי.
" לא משנה תודה על כלום" הוא לא נכנס למכונית שלי, ישב על ספסל רטוב ונתן לגשם שהתמתן להרטיב אותו.
" אתה באמת מתכוון להמשיך לשבת פה?" הוא הנהן.
" אתה תהיה חולה!" צעקתי תוך כדי קיפאון האף שלי, תמיד האף שלי היה קופא קודם.
" תלכי אני נשאר פה" מצב רוחו השתנה בין רגע וכל זה בשל מעיל יקר ערך, תהיתי במה מדובר.
" טוב אם זה מה שאתה רוצה" עזבתי אותו וחייכתי מההודעה של אגם שבישרה שהיא אצל דודתה בדרום בתור עונש על המסיבה, היא שונאת את דודה שלה הרי היא לא נותנת לה לחיות היא מקציבה דברים כמו למשל מתי לחזור הביתה, היא אפילו מסתובבת בסתר ומסתכלת עם מי אגם מסתובבת, לעיתים קרובות הייתה נועלת אותה כדי שלא תצא מהבית. עד היום לא הבנתי כיצד אגם מסכימה לנסוע אליה.
....

" חשבתי נלך לראות סרט מה את אומרת?" ניקיטה שלח לי הודעה בדיוק כשנכנסתי הביתה תמוהת מחשבות על תומר העזוב והספסל הרטוב.

" על איזה סרט חשבת?" כתבתי לו חזרה וחייכתי.
" אני שמחה לראות אותך מחייכת, בתי"
" אימא זה בסדר אם אני אצא שוב? אני יודעת שרק הגעתי ושיש לנו ערב בנות היום אבל בכל זאת"
" בטח נעביר אותו למחר" חיבקתי אותה ושוב יצאתי כשניקיטה הגיע לאסוף אותי.
" זה נראה שרק חזרת מאיפשהו"
" מצטערת היה לי איזה משהו, מה נשמע?"
" בסדר, מתאים לך סרט פעולה?" הנהנתי.
צפינו יחד, רעש היריות היה חזק אבל הסרט איתר עד לסיומו ואפילו היה מותח.
" אהבתי שהוא הצליח להתנקם בסוף"
" כן האמת לא ציפיתי, את רעבה?" הייתי רעבה לא אכלתי שום דבר.
נסענו לאכול המבורגר, כן אני יודעת מאוחר כבר ואחרי הרבה פופקורן שזה כל כך הרבה קלוריות מיותר ומשמין, אני הולכת להוסיף עוד שומן על השומן?

" אני הכי אוהב להוסיף חרדל על ההמבורגר"
" חרדל זה נחמד שמעתי דברים יותר גרועים" הוא חייך, המשכנו לאכול ולדבר עד שסיימנו.

....

אחת בלילה הגעתי, סגרתי את הכל בשקט והתארגנתי לשינה.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
האחים אלימלך-פרק 5
האחים אלימלך-פרק 5
מאת: Magic World
אתמול היה שונה
אתמול היה שונה
מאת: Yael Shayn
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
אהבה, אמון ומה שביניהם
אהבה, אמון ומה שביניהם
מאת: Tikva Itzhak
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer