כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

טעם אישי פרק 17+18

" גוודלחארה" " חרא?" שאל וצחק ואז הסתכל עליי במבט ממושך. " מה? זאת עיר במקסיקו" מיד הגנתי על עצמי. " למה שמישהו יקרא לעיר בצירוף עם חרא?"

פרק 17

ישבתי על הספה ונשאבתי במחשבות על העולם, מדוע הצפרדעים ירוקים? איך זה שכאן בארץ לנסוע בצד ימין כמו הבריטים לא נתפס כמו ביפן, סינגפור וקפריסין? הרי הבריטים שלטו כאן לפני קום המדינה.
" את חושבת כל כך לעומק!" נבהלתי, שמעתי רעש.
" מה אתה עושה פה?"
" השתעממתי, בלעדייך אין לי בידור"
" אני לא גז הצחוק שלך לך תמצא מישהי אחרת לצחוק איתה"
" אפילו להגיד לך מילה אי אפשר, אני הולך רק תרגעי"
הוא צעד לכיוון הדלת אבל היא לא נפתחה.
" איפה המפתחות?" שאלתי אותו כשראיתי שהם לא בדלת.
" אני לא יודע... הם היו בדלת"
" כנראה שתצטרכי לסבול אותי עכשיו" עיקמתי את פרצופי במרמור, לקחתי ספר מהמדף הנידח של אגם והתחלתי לקרוא על לוטרות זה הספר היחיד שהיה, לעיתים הצצתי לראות מה הוא עושה לעיתים צעד הלוך ושוב לנסות לפענח כיצד ננעלנו.
" אתה יודע שלוטרות חיות עד גיל 16?" הוא צחק.
" זה מה שכתוב לך שם?" הנהנתי.
" את הבחורה היחידה שנמצאת עם גבר ויכולה לדבר על לוטרות"
" אתה חושב שזה כייף לי שאתה כאן? אני מעדיפה להישאר עם הלוטרות"
" עד כדי כך רע לך בחברתי? " התיישב על ידי במיטה.
" אפשר לשאול אותך שאלה?" לא השבתי לו על השאלה ששאל.
" תשאלי"
" למה אתה לא יוצא עם בחורות כמוני?" הדגשתי לו בכוונה, הצבע מעולם לא הפריע לי.
" סיפור ארוך"
"ואז נזכרתי שיש לי טלפון נייד שממנו אוכל להתקשר לאגם שתוציא אותי מכאן.
" מה את עושה?"
" מחייגת לאגם, אוף היא לא עונה"
" תשלחי לה הודעה" מיד שלחתי ופשוט המתנתי לה.
" למה אתה עובד עם כל כך הרבה מעטפות?" שאלתי, בגללו אני נסחבת כל הזמן במדרגות הארורות שלו.
" אני איש עסקים אני חייב"
" במה אתה עוסק?"
" אני מנהל חברה גדולה"
פקחתי עיניים הוא שם לב לזה.
" מה איתך למה את עובדת בעבודות זמניות?"
" אני לא מבינה זה מפריע לך?" הרמתי את קול
" לוטרה תירגעי אני בסך הכל מתעניין"

" רק סיימתי פסיכומטרי"
" בת כמה את?"
" 21"
" צעירונת, יש לך כיוון ללימודים?"
" לא, אף פעם לא חשבתי על זה"
" קיבלת כבר את התוצאה? לפי הציון יהיה לך קל יותר לדעת לאן את יכולה ללכת"
" 720" עכשיו הוא זה שפקח את העיניים.
" לוטרה, את חכמה לא סתם את מתעניינת בלוטרות" חייכתי כמו דבילית בגלל הכינוי הדבילי גם כן.
" לוטרה? אני?"
" כן מצאתי לך כינוי חדש"
" היה כינוי ישן?"
" כן אבל לא חשוב"
" טוב זה עדיף מהכינוי דייט כושל"
" כן מצטער לגבי זה"
" זה בסדר"
" מאיפה למדת לשחק פוקר?"
" מצפייה באנשים שמשחקים פוקר" אמרתי בגאווה.
" את מאותם אנשים שלומדים מצפייה?" הנהנתי באישור.
" לא סתם קיבלת 720 בפסיכומטרי"
" אתה עדיין חושב שאנשים כמוני לא חכמים?"
" אני חושב שאת חכמה, יוצאת מן הכלל מבין האנשים שלך" זה דו שיח כל כך עגמומי שגורם לי חלחלה כמעט בכל הגוף.
" אתה לא יכול להעליב עדה שלמה ולצאת מזה נקי בכך שהחמאת לי עכשיו"
" אני לא מתנצל על מה שאני חושב"
" אני לא מבין בכלל איך את מגנה עליהם, הם הרי מסרו אותך לאימוץ" הוא הוסיף במין לגלוג שלא מצא חן בעיניי.
" הם נתנו לי את המתנה הכי טובה בעולם! בית חם והורים מדהימים, אני אמורה להודות להם על כך שלא השאירו אותי איתם"
" אבל את לא פגועה מהם?"
" אני בטוחה שהייתה להם סיבה טובה, תמיד עוברת לי המחשבה מה היה קורה אם הייתי נשארת איתם אבל אז אני ישר שוכחת ומסתכלת על חצי הכוס המלאה"
" מה יש בדיוק בכוס המלאה הזאת?" שוב הסתקרן.
" ההורים שלך לא בחרו אותך, זאת אומרת הגחת לעולם למשפחה שלא בחרת. ואני? בחרו אותי מבין הרבה ילדים שהיו זקוקים לבית, זכיתי!" ציינתי בפניו, הוא ישב קרוב אליי והסתכל היה לו גב זקוף ומבט קשוב לדבריי.
" אז מה עוד למדת מתוך צפייה באנשים?" שינה נושא, וודאי לא היה לו מה להגיע משום שצדקתי.
" למדתי היפ הופ אבל מה זה חשוב עכשיו?"
" סתם מנסה להעביר את הזמן"
" מה איתך? אתה לא נשמע בן אדם משפחתי במיוחד"
" יש לי סבתא שאני חושש מביקור אצלה"
" למה?" הסתקרנתי.
" היא כועסת עליי לכן אני לא יכול לבקר אותה"
" אתה תצטער על זה כשיהיה מאוחר מדי"
" למה היא כועסת עלייך?" הוא שיחק עם הרגליים ברצפה.
" את מבטיחה לא לשפוט אותי?" נשמע שזה רציני, הנהנתי רק מתוך הסקרנות שאפפה אותי.
" יום אחד חזרתי הביתה, אז גרתי איתה. הבאתי בחורה איתי, זאת אומרת את בת הזוג שלי לשעבר, סבתא לא אהבה אותה. היא הייתה נשארת אצלנו במשך כמה ימים לעיתים גם שבועות, יום אחד סבתא ראתה שכל הכסף שלה נעלם, ידעתי מיד שזו הייתה בת הזוג שלי, אבל אמרתי לה שזה אני. אני זוכר מה אמרתי לה ' הייתי צריך לסגור חוב ולקנות קצת סיגריות ועוד כמה דברים' ואני אפילו לא מעשן גם לא היה לי שום חוב, אבל היא לא ידעה את זה. לא רציתי שסבתא תסבול אז יום למחרת פשוט נעלמתי, התביישתי להסתכל עליה."
" אני לא חושבת שהיא כועסת עלייך עוד"
" את לא מכירה את סבתא שלי, היא עקשנית וכשהיא מחליטה משהו זה קורה" נשמע שסבתא שלו אישה מסוכנת.
" נשמע שעברת טראומה מבחורות"
" מאז אני שונא את כל הבנות שנמרחות אליי"
" אז מה שאתה מחפש זה קשר רציני?"
" מצחיק שאת אומרת את זה... אני לא נראה בחור כזה נכון? אני הראשון שהן מחפשות לשכב איתו, הראשון שמדברות איתו. ככה זה תמיד, אני לא יודע מה זה להיות רציני"
" מה עם חברה שלך לשעבר, איתה לא היית רציני?"
" איתה זה נורא מורכב, לא הייתי מאוהב בה"
המשכתי לקרוא בספר הלוטרות ולעיתים בחנתי מה הוא עושה, הוא לא זז וודאי תהה לו במחשבות שאין לי מושג אלו.
" תגידי יש לך אחים קטנים?" הנהנתי.
" אם לא היית בקשר איתם והיית רוצה לחדש את הקשר מה היית עושה?"
" אני חושבת שנפגשת ומסדרת את כל העניין"
" ומה אם הם לא היו רוצים?"
" מתעקשת אם זה באמת חשוב לי... רגע אתה שואל בשביל עצמך?"
" בשביל חבר מתוסכל" אמר, ידעתי שהוא משקר יכולתי לראות את הכאב בעיניים שלו כשדיבר.
" הבנתי, תמסור לו שזה אפשרי ובסוף אם אתה חשוב לאחים שלך הם יקבלו אותי בחזרה לתוך החיים שלהם" הוא חייך.
" את יודעת את לא רעה אחרי הכל... תודה, תגידי מתי חברה שלך מגיעה לחלץ אותנו?"
" היא לא עונה לי" אמרתי תוך כדי פיהוק.
מה אם ארד למטה מהחלון?"
" אתה רוצה למות?"
" אז פשוט נחכה שהיא תבוא? מה אם היא לא תגיע?"
" אתה ממהר ללכת? הרי התפרצת לכאן ופתאום אתה רוצה ללכת?"
" אני משתעמם בקלות"
" בואי לפחות נשחק משהו"
" נשחק?" הנהן.
" אין לי כוח למשחקים, אפשר לדבר אם אתה רוצה"
" בסדר" אמר בלית ברירה והסתכל עליי.

פרק 18

אז התחלנו לדבר, לא היה לנו על מה הרי שני אנשים זרים לא ימצאו בין רגע נושא לשוחח עליו.
" אז מה עשית בצבא?" שאל, בלעתי רוק כבד וכמעט נחנקתי.
" את בסדר?" הנהנתי.
" הייתי סמב"צית ( סמלת מבצעים), ואתה?"
" הייתי לוחם בתותחנים"
" אי פעם קיבלת עונש בצבא?"
" אף פעם" תהיתי מדוע מסתקרן.
" עכשיו את סתם משקרת" זלזל ביכולת המצוינת שלי להיות חיילת מצטיינת.
" לא רוצה אל תאמין" באמת הייתי חיילת ממושמעת, מעולם לא איחרתי למשמרת ולעיתים כשהיה מסדר מפקד בסיס הייתי מיד מתייצבת, פחדתי שאם לא אגיע ארותק. יש לי מצפון גם לגבי איחורים למעשה בכל דבר שקשור למשמעת, אומרים שלאנשים חכמים יש מצפון תהיתי אם אני כלולה איתם יחד.
" די משעמם לי" הניח את רגלו האחת על הברך של הרגל השנייה וחשב לעצמו בקול.
" מה אתה עושה?" שאלתי כאשר ראיתי אותו מנסה לפרוץ את המנעול.
" ראיתי את זה פעם בסרט"
" אתה לא עושה את זה כמו שצריך!"
" אז בואי תנסי את חכמה גדולה" למעשה ידעתי לפרוץ את הדלת, הייתי מתאמנת על זה בבית למקרה שאם אי פעם ייכנס גנב או שינעלו אותי שוב אדע כיצד יוצאים, אך הפעם לא עזרתי לו רציתי להעניש אותו ולהשאיר אותו איתי, כבר לא היה לי אכפת להיסגר כאן.
" זה לא עובד!" התעצבן והתייאש במקום.
" תנסי שוב להתקשר לחברה שלך" אגם עדיין לא ענתה.
" אז מה את אומרת איך נעביר את הזמן?" שאל והסתכל עליי במבט מיואש.
" אולי בכל זאת תרצה לקרוא על הלוטרות?"
" מה עוד מעניין יש לך שם מלבד לוטרות?" הלכתי למדף הספרים הכמעט מאובקים.
" אולי האריה שאהב תות?"
" משהו אחר" אמא יצחק תוך כדי.
" אין פה משהו אחר שיעניין אותך"
" רוצה נשחק ארץ עיר?" לא הבנתי מה יש לו ממשחקים אבל אמרתי שזה לא כזה נורא.
" איך בדיוק?"
" בעל פה, כל אחד יגיד קטגוריה אחרת באותה האות מי שלא מוצא לא זוכר בנקודה" תהיתי כמה נקודות צריך לצבור בשביל לנצח.
" בוא נתחיל אאאאאלף..."
" סטופ"
" קוף"
" קרנף!" אמר
" קינמון" אמרתי, תמיד הבאתי קינמון בתור דוגמא מפני שקל לי לזכור אותו, מעולם לא אהבתי את הריח שלו על אחת כמה וכמה גם לא את הטעם.
" את מקורית, קיאק"
" מי שמדבר על מקוריות!"
" קוראטיה"
" קרית גת"
" קן" מיד עלתה לי ברבי לראש.
" קרין" חשבתי על הגננת שלי קרין מגן תמר.
" קמעונאי" שלף במהירות את המילה הזאת.
" אתה תמיד שולף מקצועות לא מוכרים?"
" את לא מאמינה לי?"
" אני יודעת מה זה קמעונאי פשוט מעולם לא הייתי חושבת על המילה הזאת"
" קדימה תורך"
" קמרון דיאז" היא שחקנית מעולה לדעתי, מעט הזדקנה אך כישורי המשחק שלה מעולם, בסופו של דבר גם אני אזדקן ואז אמות כך שמה זה משנה יופי עכשיו.
" תורי, אאאאלף" הוא כבר התחיל ולא הספקתי לסיים את המחשבות שבראשי.
" סטופ!"
" גימל"
" גמל שלמה!" הכרזתי ראשונה.
" גזר" אהבתי גזר, ברגע זה מתחשק לי אפילו מיץ גזר עם תפוחים סחוט.
" גביע"
" גרמניה" הפעם הוא לא היה מקורי.
" עכשיו תורי?" שאלתי, לרגע התבלבלתי בתורות.
" כן"
" גוודלחארה"
" חרא?" שאל וצחק ואז הסתכל עליי במבט ממושך.
" מה? זאת עיר במקסיקו" מיד הגנתי על עצמי.
" למה שמישהו יקרא לעיר בצירוף עם חרא?"
" כי לא לכל שפה יש את המילה חרא בלקסיקון, וחוץ מזה כותבים עם א' באמצע וה' בסוף"
" מה שתגידי. די נמאס לי מזה... מה השעה?" הצצתי בשעון היד שלי, מבלי לשים לב היה כבר מאוחר.
" אחת עשרה ועשרים" בלילה, הרי מסיבות לא מתרחשות מעולם בבקרים.
" את עייפה?" שאל כשראה אותי מפהקת.
" כן, קצת"
" שימי ראש על המיטה אני אמשיך עם הדלת אנסה להוציא אותנו מכאן" משך בידית שוב ושוב וזה חזר כך חלילה שוב ושוב. צחקתי בשקט על הכישלון שלו לפתוח את הדלת, למזלי הוא לא הסתכל עליי ואני להנאתי המשכתי לצחוק בסתר.
" אני לא יודע אם את שומעת אבל הדלת המטומטמת הזאת לא נפתחת אני אישן על הרצפה"
קמתי באמצע הלילה ותהיתי איפה אגם ולמה היא שכחה אותי כאן? הסתכלתי על תומר שדוכב חסר אונים ללא שמיכה, אז כיסיתי אותו ואפילו נתתי לו את אחת הכריות שהיו על המיטה. אין טעם לצאת עכשיו הביתה, שלחתי לאימא הודעה וחזרתי לישון.

המשך יבוא... מה יעלה בגורלם?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
S Fairy
S Fairy
כל פעם את משאירה לי טעם של עוד
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
הגב
דווח
guest
וואי אהבתי ממש פרק 18 אדיררר את כותבת מדהיםםם
תמשיכייי :))
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
האחים אלימלך-פרק 5
האחים אלימלך-פרק 5
מאת: Magic World
אתמול היה שונה
אתמול היה שונה
מאת: Yael Shayn
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
אהבה, אמון ומה שביניהם
אהבה, אמון ומה שביניהם
מאת: Tikva Itzhak
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan