כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

טעם אישי פרק 13+14

תמיד אהבתי בשמים של גברים יותר ותמיד היו לי תהיות מדוע הריח של הבשמים שלהם מחזיק יותר זמן משל הנשים?

פרק 13

" אני חושבת שבאמת כדאי לך לשקול את ההצעה שלי" אמרה נעמה בסגירה.
" איזו הצעה?" שאלתי והחזקתי בראש של הבובה בידי הימינית.
" שאת צריכה לצאת עם הילדון הזה"
" תפסיקי הוא לא בשבילי"
" את אומרת את זה על כל בחור שאי פעם היה נחמד אלייך"
" נעמה אני לא יודעת עם אלו בחורים יצאת אבל לא כל מי שנחמד הוא טוב"
" השדרים שבגופי אף פעם לא משקרים, הוא נאה מאוד תעשי טובה תשקלי את העניין" פשפשה בתוך שקית נייר ודחפה כריך אל תוך הפה שלה.
" בסדר בסדר" חזרתי על זה פעמיים העיקר שלא תזכיר אותו שוב.
נעמה לא הייתה מבוגרת כל כך, למעשה היא די צעירה וגם יפה כך שעד היום לא הבנתי כיצד היא עדיין רווקה בגילה. ולפתע תהיתי מה יקרה לי בעוד עשור? האם כשאהיה בגילה אהיה עדיין רווקה או אם לילד? מעולם לא חשבתי על זה.
" את רוצה לצאת לשתות משהו?" הנהנתי רציתי להעביר את המחשבות ממני.

ישבנו בפאב נחמד, הזמנתי מנת צ'יפס נעמה הזמינה לעצמה כרובית מטוגנת, שוב מוזיקה לטינית התנגנה ברקע. בפעם האחרונה שיצאתי עם נעמה זה היה לפני הגיוס כשמלאו לי 18 אז עבדתי אצלה כשהיא רק מונתה למנהלת המקום כאשר שמעון התפטר ויצא לפנסיה.
" את יודעת כשאני חושבת על זה אף פעם לא סיפרת לי על בחורים שיצאת איתם" השתנקתי, כמעט נחנקתי מהצ'יפס שדחפתי אל תוך הפה רק בשביל שלא אצטרך לענות על שאלות כמו אלו.
" היה לי בן זוג אחד" הרימה גבות מעלה.
" רק אחד? וחוץ מבן זוג? לא בילית קצת? אני בגילך אם הייתה לי ההזדמנות הייתי יוצאת יותר"
" זה באמת כזה טוב? להיות עם מישהו ליום אחד ואז להגיד להתראות?" תהיתי לעצמי בזמן שמלמלתי לה.
" בגילי אני לא מתחשבנת, לפעמים אומרת שאולי בזמן שאני איתו גם אם זה לשעה אולי הוא יתאהב בי ואז לא אהיה בודדה ורווקה"
" נעמה את בחורה חכמה ומצליחה לפעמים זה מפחיד גברים, אבל את תמצאי אני עוד אהיה בחתונה שלך" היא צחקה ואז הרמנו שוט של ואן גוך יחדיו.
" בקיצור תנסי"
" ניסיתי אבל זה לא היה כזה כייף" התכוונתי לרני, אז בצבא רציתי להיות חלק מכולם אז הסכמתי ובמקום להרגיש שהיה לי טוב יצאתי מושפלת, שנאתי את הבסיס הזה ובעיקר את האנשים, אבל אני לא נוטרת טינה לאף אחד רק לרני.
" את מצחיקה אותי, זה לא תמיד כייף את צודקת"
" האמת לא חשבתי שאי פעם תעיזי" הוסיפה לומר.
" סליחה מלצר תן לי עוד קצת מהרוטב" נעמה בן אדם ללא מעצורים לא רק בדיבור שלה אלא גם בהתנהגות. לא אכפת לה מה יגידו עליה לא אכפת לה איך אחרים יראו אותה היא לא תשתנה בשביל אף אחד, היא תישאר נעמה המרושלת לנצח, היא אוהבת את עצמה ולפעמים איחלתי לעצמי להיות כמו נעמה, לא מרושלת אבל אחת שאוהבת את עצמה.
לאחר כמה דקות לא הפסקנו לצחוק מרוב שיכרות, נסענו במונית בחזרה הביתה הייתי צריכה לחזור לעצמי.
" איפה היית עד עכשיו?" שוב אימא עם הנאומים שלה.
" יצאתי אחרי העבודה עם נעמה"
" את צריכה להודיע גברת צעירה" כשאימא אומרת גברת צעירה זה מראה כמה היא כועסת.
" מצטערת אימא"
" מה זה? שתית?" התקרבה אליי והריחה אותי הנהנתי כמודה באשמה.
" את אף פעם לא שותה גברת צעירה לכי להתקלח אכין לך בגדים" הקאתי הרבה בשירותים אימא הרימה את שיערי למעלה ואז הלכתי להתקלח, מקלחת עזרה לי להתאפס מעט על עצמי, אימא הכינה לי תה וישבה על ידי, על אף שהייתה עייפה.
" אימא? תודה שאת יושבת איתי כאן וסליחה שחזרתי שיכורה" אמרתי.
" זה בסדר טי, אם לא היית חוזרת הביתה שיכורה זה היה מוזר. כל בת צריכה לפעמים למרוד קצת" צחקתי.
" אימא?" קראתי לה, שכבתי על הברכיים שלה וניסיתי להירדם.
" כן בתי?"
" אם היה לך מישהו שאת מכירה שעשו לו משהו רע, היית מגנה עליו או מתעלמת?"
" על מה את מדברת, טי?"
" על מישהי שהייתה איתי בבסיס"
" מה קרה לה?" היססתי אם לחשוף את זה עכשיו.
" לא משנה אני עייפה מדי לדיבורים, לילה טוב אימא" התרוממתי נישקתי את לחייה וצעדתי לכיוון החדר, לישון.

כאב הראש בבוקר היה גדול, אבא הכין לי מרק חם שתמיד היה מכין בבוקר אחרי אלכוהול.
" בוקר טוב טי, את יודעת אצלנו בבית אוכלים עד הסוף ( סמיילי קורץ) אוהב אבא" חייכתי כאשר קראתי את הפתק ממנו, דן ובן כבר התנפלו על ארוחת הבוקר שלהם שהיא קורנפלקס תירס, לא משהו ייחודי.
" למה את אוכלת מרק בבוקר?' שאל דן.
" אני קצת חולה" אמרתי וחייכתי אליהם.
" אז תאכלי את הכל כדי שלא תהיי יותר חולה" הנהנתי והמשכתי לשתות ממי המרק.
," היום אנחנו קוראים סיפור חדש" הם סיפרו לי, כאשר קמו הם רבו על הנעליים שלהם, בן הרביץ לדן ודן החזיר לו. אימא ניסתה לפצל בניהם ובין היתר גם דיברה על ההתנהגות שלהם. זה היום היחיד שבו אימא לוקחת אותם לגן.
" טי תעשי לי טובה אם תוכלי תנקי פה, אנחנו יוצאים"
אימא חובבת ניקיון מושבעת, אני פחות. לא מפריע לי שהספרים על השולחן במקום על המדף, לא מפריע לי שיש כלים בכלים או בגדים בתוך המכונה. אני יודעת שזה יכול לחכות עוד קצת, אבל לא חיכיתי עזרתי לאימא לא רק את מה שאמרה לי לנקות אלא ניקיתי מעבר לכך ובתום הניקיון יצאתי לכיוון החנות של נעמה לקחת את המכונית. האוטובוס הגיע בדיוק כאשר הגעתי לתחנה זהו כנראה בוקר טוב במיוחד, הנהג חייך חיוך רגיל עיניו היו נחמדות התיישבתי בכיסאות מאחור ושמעתי את דודו טסה מתוך האוזניות שלי.
" טי? סבתא שואלת מתי את מגיעה אלינו?" עמליה שלחה לי הודעה.
" הכל בסדר?"
" כן פשוט סבתא לאחרונה מנסה לתלות את התמונות החדשות אני פוחדת שתיפול"
" בדיוק התכוונתי להגיע ולעשות הפתעה אבל עכשיו מניחה שזו לא הפתעה, עשרים דקות אהיה אצלכם"

....

גברת לוי עלתה על שרפרף וניסתה לתלות תמונה משפחתית וגדולה על הקיר.
" שלום לכולם, גברת לוי אוכל לעזור?" היא ירדה מן הכיסא והנהנה.
" הראייה שלי כבר לא טובה אני אשמח לעזרה" דפקתי מסמר בתוך הקיר והנחתי את התמונה הגדולה.
" את מבינה מאז שאח שלי לא פה לא היה מי שיתלה אותן" התפרצה עמליה בשיחה.
" אני יכולה לעזור לכן לתלות את כולן" שאר התמונות היו קטנות יותר, ואף לא תמונה אחת של הנכד.
" אני יודעת מה עובר לך במחשבות, הוא ביקש שלא נתלה אף תמונה שלו. אני חושבת שהוא מתבייש בנו"
" אל תגידי את זה!" מחיתי בקול.
" אבל זה נכון" הוסיפה לומר.
" הוא נהיה עשיר למה שירצה לבלות עם משפחתו הפחות עשירה? ככה זה אנשים עשירים"
חייכתי ולא אמרתי דבר.
" לא כל העשירים כאלה"
" כולם כאלו, הם אוהבים רק לבזבז ולהתגאות בזה שהם עשירים, אם הייתי עשירה לא הייתי יודעת מה לעשות הכסף הזה" הפעם צחקתי.
" אמרו לך שאת מצחיקה?" היא הנהנה.
" הרבה פעמים, רציתי להגיד תודה על פעם קודמת"
" שטויות אני אוהבת לבקר אתכן"
" את באמת מתכוונת לזה?"
" כן"
" את אולי לא עשירה כמו אחי אבל את טובה פי עשר ממנו, הוא רק עסוק בכסף שלו במקום במשפחה"
היה לי עצוב, נתתי לה חיבוק נחמה על הגורל הזה.

פרק 14

כשחזרתי הביתה פתחתי את החלון, הגשם פסק ומזה האוויר השתפר במקצת, משב רוח נעים הגיע מבעד לחלון,
אבא ישן בחדר, התאומים עדיין בגן ואימא בעבודה.
החלטתי להכין אורז לבן ושניצלים לבנים לאחר שיחזרו שהכל יהיה מוכן. לאחר שעירבבתי את האורז שפכתי מים וחיכיתי שהמים יבעבעו, אהבתי לזמזם שירים בזמן ההמתנה הזאת, כל פעם הייתי עושה זאת עד שמשהו פגע לי בתוך הסיר והשפריץ עליי.
הסתכלתי סביב אחרי שניגבתי את עצמי בכעס וקיללתי לעבר באופן שלא מתאים לי לחלוטין, עד שראיתי מבעד לחלון מישהו מסיט את ראשו וצוחק בקול. ידעתי מהיכן הגיע התפוח שנפל עליי, ידעתי בדיוק והתכוונתי ללכת לשם ולהתעמת עם הבחור החצוף הזה.
אחזתי תוך כדי בתפוח בזמן שדפקתי לו בדלת.
הדלת אט אט נפתחה וראיתי את תומר עומד מולי, כמה מתאים לו לעשות את זה.
" צריכה להיות לך סיבה מספיק טובה בשביל לזרוק תפוח על מישהו אחר" הוא התפקע מצחוק והלך כשלפתע הבחנתי בילדה בערך בת 8 בוחנת אותי ומחייכת.
" אני מצטערת ניסינו ללמוד חשבון זה קצת קשה לי, אני מקווה שאת בסדר"
" אני לא כועסת עלייך אני כועסת עליו, יש לך מושג למה הוא זרק תפוח?" ישבתי על ברכיי ולחשתי לה באוזן.
" הוא ניסה להעלים תפוח ולהסביר לי כמה תפוחים נשארו" חייכתי.
" אז הגאון הזה פשוט זרק במקום להחביא?" היא צחקה והנהנה.
" מה אתן מרכלות שם?" קמתי והסתכלתי עליו.
" אתה אמור לעזור לה ולא להכאיב לאנשים!"
" אני משתדל את אל תגידי לי איך ללמד אני המורה שלה"
" אני לא אומרת לך איך ללמד אבל אולי השיטה שלך לא כל כך עובדת"
" לא עובדת? אם את חכמה גדולה נראה אותך מסבירה לה"
" אין בעיה, מותר להיכנס?"
הילדה הנהנה, פסעתי אל בית שדי דומה במבנה שלו לבית שלי רק בצורה הפוכה, בבית היו הרבה תמונות של תינוקות וטלויזיה דלוקה.
" איך קוראים לך מתוקה?" היא התיישבה חזרה על הכיסא שלה ואמרה " אלין"
" אלין זה בסדר שאכבה את הטלויזיה?" היא הנהנה.
" תכבה את הטלויזיה" אמרתי לו והתיישבתי על ידה. הכנו יחד דיסקיות נייר מאותו הצבע והתחלתי להסביר לה מהי פעולת חיבור ומהי פעולת חיסור, הילדה נעצה בי מבטים ושאלה שאלות כל הזמן.
" כמה דיסקיות יש בתוך הכוס האדומה?" היא התחילה לספור ואז צעקה בטון מריע " 18"
" נכון, ובכוס הכחולה?" 12" אמרה לאחר כמה שניות.
" עכשיו אני רוצה שתספרי לי כמה יש ביחד"
" 30"
" בדיוק, כל הכבוד אלין! עכשיו תגידי לי מה יקרה אם אקח לך 14 דיסקיות?
" אז יישארו לי 16" הנהנתי ומחאתי כפיים.
" אני גאה בך, אתה רואה לא צריך לזרוק תפוחים על אנשים ועכשיו אם כל הכבוד לך ולשיטות שלך אני הולכת"
" את כל הזמן הולכת"
" מה לעשות שיש לי חיים"
" אני יודע שזה לא אופייני אבל רציתי להגיד לך תודה שעזרת לי בת דודה שלי, אלין מתקשה בחומר"
" לשמוע ממך תודה זה כמו שרונאלדו ומסי יהיו חברים טובים"
" תומר חזרתי... מי זאת?" ראיתי אישה מלאה ותוססת מחזיקה שקיות כבדות, היא ביקשה עזרה ואז הצביעה עליי במעין אצבע מאשימה.
" זאת חברה שלי" השתנקתי, חברה? בחלומות שלו אהיה חברה של גזען כמוהו מה פתאום הוא ממציא שטות גמורה שכזו?
" לא תציג לי אותה?" צחקתי מכיוון שהוא לא יודע את השם שלי.
" אני טי, נעים מאוד" הושטתי יד.
" מעיין, אם הוא עושה לך צרות תגידי לי אמשוך אותו מהאוזניים" צחקתי.
" דודה את כל הזמן מביכה אותי, טי צריכה ללכת עכשיו"
" וככה אתה נפרד מחברה שלך?"
" אני יכול ללכת איתה?"
" מבחינתי אתה משוחרר, תהנו לכם" הדלת נסגרה הסתובבתי אליו ושילבתי את ידיי.
" פעם אחרונה שאתה מציג אותי בתור חברה שלך"
" נראה לך שרציתי להגיד לה את זה?"
" אז למה אמרת לה חתיכת פריק?"
" כי היא כל הזמן משדכת לי בחורות"
" אז רצית לשים אותי על תקן החברה שלך בשביל שהיא תפסיק לחפש לך בחורה?" הוא הנהן.
" אפילו בחלומות שלך לא אהיה חברה שלך אני עכשיו אספר לדודה שלך שאתה חתיכת שקרן " הדלת נפתחה מהצד של הבית.
" אתם בסדר שם?" הוא שם את ידו על פי בזמן, רציתי להגיד לה שהכל הכל הבלים שהוא לא הטעם שלי.
" כן דודה כבר הולכים" נשכתי את היד שלו הוא פלט צווחה קטנה בשקט
" תשכחי מהתודה שאמרתי, אני חוזר בי"
" אין בעיה זו התודה הכי קצרה שקיבלתי בחיים, בחיי שברת שיא גינס חכה אני אתקשר לאנשים שכותבים אותו ואדרוש שיבואו לכאן בטח זה הפרס היחיד שאי פעם תקבל על היותך דביל!"
" דביל? זה שאת יודעת איך ללמד ילדה בת 8 לא הופך אותך לחכמה גדולה. כמה קיבלת בפסיכומטרי? במה את עובדת? תגידי לי נראה כמה את חכמה ומוצלחת"
" איך זה קשור לחכמה? יש הרבה אנשים עניים שהם חכמים אבל בלי מזל"
" את אומרת שאת ענייה?"
" אני בסך הכל אומרת שאני לא רוצה לשחק את המשחק הדבילי שאתה רוצה שנשחק בו" אחזתי בידית של הדלת בזמן שדיברתי, הוא שילב את ידיו בעיקשות.
" את יודעת אנשים מהעדה שלך הם לא כאלה חכמים"
" סליחה? מה זאת אומרת?"
" נו את יודעת... רובם בלגניסטים בקושי מסיימים בית ספר והופכים לפושעים"
" אני רואה שאתה מסתובב עם סטריאוטיפים איתך על אנשים שאתה בכלל לא מכיר, שאפו לך" מחאתי לו כפיים.
" ועכשיו אם לא אכפת לך תן לי לעבור" הדלת שוב נפתחה כשבדיוק עדיין אחזתי בידית וכמעט נפלתי קדימה הרגשתי ידיים אוחזות בי ומקרבות אותי אל גופו.
" מצטערת אני צריכה לפנות את הזבל, תוכלו להוריד אותו כשתרדו?" היה לו ריח של בושם נעים גברי כמו שאני אוהבת, תמיד אהבתי בשמים של גברים יותר ותמיד היו לי תהיות מדוע הריח של הבשמים שלהם מחזיק יותר זמן משל הנשים? מעולם לא הבנתי את זה. הידיים שלו עדיין חיבקו אותי עד שהדלת נטרקה שוב.
" אתה מוכן להוריד את הידיים שלך ממני!"
הוא הזיז את ידיו ופשוט הלכתי משם, לראשונה התביישתי מהסיטואציה הזאת לכן ברחתי, כמו תמיד אני לא טובה בהתמודדויות כשזה נוגע למגע, אני משתתקת, נאלמת ורועדת... והכל בגלל בן אדם אחד, רני.

המשך יבוא...
מה אתם אומרים על מה שקרה?
שבוע טוב לכולם❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
ומסכנה מה היא עברה רניי
בגללו היא בטראומהה
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
נכון אבל היא חזקה! ❤
הגב
דווח
guest
תומר הוא אח של עמליה?
מחכה להמשךך
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D