כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

ספר הג'ונגל של סינדרלה

פרק 13.

צלצול
אדם:"היי זואי, זה בסדר אם אני אלווה אותך הבייתה? פשוט אין לי כוח לחזור עכשיו.."
הייתי מופתעת, אדם רוצה ללוות אותי?
היה לי דחף לא מוסבר לשאול אותו אם הוא רוצה להשאר בבית שלי לזמן הקרוב אבל נזכרתי שרותם חיה איתי ורוב הסיכויים שהיא הייתה הורגת אותו בשאלות והורגת אותי שהעזתי לדבר עם 'בעלה לעתיד', זה לא הבית שלי, אני בקושי מכירה אותו..
מעניין מה קורה אצלו.. רציתי לשאול אבל ראיתי את דור התקרב..

דור:"אדם אתה יכול להשאר אצלי, אולי אפילו נלך ללוות את זואי ביחד האם הגברת מסכימה?" הוא קד קידה וכולנו התחלנו לצחוק.
אם להגיד את האמת, רציתי לרוץ.. זה היה יום קשה מספיק שבו ישבתי על כיסא יותר מ 3 שעות ברצף!

זואי:"את האמת, נראה לי שאני אלך לבד.. תודה על ההצעה מסייה" אמרתי במבטא צרפתי, חייכתי בחיוך בישן וקדתי קידה כמו בסרטים, לפחות ככה חשבתי עד שנפלתי על הרגל..
רעש חזק נשמע מרגלי וכל מה שהמוח שלי חושב הוא: איך אני נופלת פה יותר משאני נפלתי בג'ונגל? הרי יותר מסוכן שם.. ואם מישהו מפיל אותי בכוונה? אבל אז הייתי מרגישה משהו..
באותו הרגע הרגשתי נוזל מחליק מתחתי הסתכלתי וראיתי שלולית שמן שנזלה בדיוק מהתיק של סופי!
יופי גאונה שוב נפלת בפח שלה..

אדם:"את בסדר?" אדם הביט אלי אבל לא הושיט יד..
דור לעומתו כבר דאג להושיב אותי על הכיסא של לוסי ולבדוק האם זה שבר, נקע או סתם מכה יבשה. יתרון של מגמת ביולוגיה.
זואי:"אני חושבת שכן, זה ממש בקטנה" קמתי או לפחות ניסיתי לקום ואז דור דחף אותי לאחור שוב..
דור:"אל תקומי! זה יכול להחמיר את המצב!" גלגלתי עיניים.. אני מנחשת שאני הולכת לשבת עוד הרבה זמן..
דור:"אדם שים לב שהיא לא זזה מהכיסא.. אני הולך לקרוא למדא, מזל שבית הספר נמצא ליד." הוא נראה מודאג ויצא בריצה.
"וואי איזה לחוץ" הרגשתי חצי חיוך עולה על שפתי.
אדם:"הוא לא לחוץ, הוא דואג לך, ובצדק נזק" שנינו התחלנו לצחוק והרגשתי שזאת תהיה ההזדמנות שלי לשאול מה קורה אצלו בבית כי חשבתי שזה לגיטימי לשאול ידיד שיושב לידך בכיתה מה קרה שהוא לא רוצה לחזור לביתו (לפחות ככה חשבתי עד שהוא הביט בי במבט כועס וצעק שזה לא ענייני.. )
"סליחה.. לא ידעתי שזה נושא רגיש.." השפלתי את המבט.
אדם:"זה לא נושא רגיש!" הוא צעק עלי ויצא מהכיתה..
מזל שדור היה ממש קרוב לכיתה כי אחרת הייתי מנסה להגיע לאדם על רגל אחת כי רגל לא תעצור אותי מלהתנצל..
פרמדיק 1:"אנחנו הולכים לפנות אותך עכשיו לתחנה, יש מישהו שאת יכולה להתקשר אליו? אולי אחד ההורים?"
בהיתי בפרמדיק והתחלתי לחייג לאבא.. הוא רופא, והוא יבין אותי הרבה יותר טוב מה'אמא' המגעילה שלי..

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

הילדה הזאת עקוב אחר הילדה
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
תומר דגן
תומר דגן
פרק יפה, אפשר להוציא את הפרקים בהתרעה יותר מהירה כדי שלא נחכה כמה חודשים לפרק מסכן?
הגב
דווח
הילדה הזאת
הילדה הזאת
כן, סליחה פשוט היתה לי תקופה קצת עמוסה..
הגב
דווח
guest
איכזבת.. חיכיתי כל הזמן הזה לחינם.
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
הילדה הזאת
ספר הג'ונגל של סינדרלה
ספר הג'ונגל של סינדרלה
מאת: הילדה הזאת
רוצח איטי
רוצח איטי
מאת: הילדה הזאת
גשם הלבבות השבורים.
גשם הלבבות השבורים.
מאת: הילדה הזאת
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
תֹּאהֲבִי אֶת עַצְמֵךְ
תֹּאהֲבִי אֶת עַצְמֵךְ
מאת: Liron Kleinman
אני אוהב אותך פשוטה
אני אוהב אותך פשוטה
מאת: Liron Kleinman