כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מתבגרת טיפוסית

פרק 4

אני מתיישבת ליד אהרון בהפתעה. מוזר, חשבתי שהוא אמור להיות בשיעור כתיבה יוצרת.
"הי, אני אהרון, את בטח כבר שמעת עלי."
אני מחייכת לעברו ומנסה להמשיך להתרכז בשיעור.
"לא אמרת לי איך קוראים לך."
"קראים לי ליבי."
"ליבי, אני תוהה למה התישבת דווקא לידי..."
אהרון בהחלט הולך לעלות לי על העצבים!
"לא כי היתה לי ברירה."
"כן, בטח."
הוא אומר, כאילו לעצמו.
"אתה לא אמור בכלל להיות בכתיבה יוצרת?"
"כן, אבל האמת היא שכתבתי את השם שלי שם רק כדי להיפתר מכל המעריצות."
הוא אומר את זה בכזו שביעות רצון, שאני לא רוצה לקלקל לו את כל ההתפעלות שלו מצעמו.
"בדרך כלל זה גם עובד."
הוא מלכסן מבט אלי ואני כולי מאדימה מעצבים.
"אוי, תכף גם אני אסמיק!"
אני מגלגלת עיניים.
זהו, זה הסוף שלי, עכשיו בכל יום שלישי אני אצטרך לשבת לידו ולשמוע עוד על הנרקיסיסטיות שלו.

ככה זה נמשך, פחות או יותר כל השיעור, וכשסוף-סוף מגיעה ההפסקה, החופש, הוא אומר:
"חכי רגע ליבי, אולי כדאי שלא תצאי ביחד איתי. את יודעת, כדי שלא יקנאו וכו'..."
״כן, אתה בטח צודק.״
אני ממלמלת באיפוק, ובזה זה מסתיים.

״איך היה השיעור?! ראיתי שיצאת מהכיתה אחרי אהרון, אתם כאילו באותו שיעור?!״
נגה, שחיקתה לי מחוץ לכיתה, מפציצה אותי עכשיו בשאלות.
״תאמיני לי נגה, לשבת ליד אהרון זה לא מלהיב כמו שאת חושבת.״
״את ישבת לידו?״
אני מהנהנת בשקט
״ליבי, את הילדה הכי ברת מזל שפגשתי בחיים שלי! אני כל כך מקנאת בך, איזה מזל שאנחנו חברות!״
״גם אני שמחה שאנחנו חברות, ותאמיני לי, אין לך במה לקנא.״
אנחנו מחייכות זו לזו.

פתאום עוברת לידנו קבוצה של ילדים מתלחששים:
״תראו, הנה הילדה החדשה״
״שמעתי שהיא אחות של רוני מכיתה י׳״
אני שמעתי שהיא גרה בישוב קטן שאף אחד לא מכיר..״
״מישהו יודע איך קוראים לה?״
״לא נראה לי שהיא הציגה את עצמה בכיתה״
״מי מעז לשאול אותה?״
״אני אלך״

ילד מהחבורה, עם תסרוקת של פתירה ומשקפיים, בא לכיווני.
שאר הילדים מתקדמים גם כן כדי שיוכלו לשמוע יותר טוב את השיחה.
״הי, קוראים לי דן. את הילדה החדשה?״
״כן, אבל אני באמת מעדיפה שתקראו לי ליבי.״
הוא מחייך
״בסדר ליבי. בהפסקה הבאה משחקים ׳אמת או חובה׳, רוצה להצטרף?״
אני מסתכלת על נגה והיא מהנהנת לעברי
״כן, אני אשמח.״
״יופי. המשחק יהיה בכיתה.״

הוא חוזר אל החבורה, ובינתיים נגה עושה לי סיור בבית הספר.
״רוצה לראות את החצר?״
״כן, אני אשמח״
היא מובילה אותי בדילוגים אל החצר.
במגרש יש ארבע בנים שמשחקים כדורגל, דניאל וחבר שלו מהכיתה, ועוד שניים שעוד לא ראיתי, בטח מהכיתה המקבילה.

דניאל מבחין בי ועוצר לרגע את המשחק. הוא בא לכיווני ואני לא מצליחה לזוז מהמקום.
״הי, אני יכול לדבר איתך?״
״כן, ברור״
״יופי״
הוא מסתכל על נגה עד שהיא מבינה את הרמז.
״אני אשאיר אתכם קצת לבד. אם את צריכה משהו, אני אהיה בכיתה.״

Maya Tomson עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Maya Tomson
מתבגרת טיפוסית
מתבגרת טיפוסית
מאת: Maya Tomson
מתבגרת טיפוסית
מתבגרת טיפוסית
מאת: Maya Tomson
מתבגרת טיפוסית
מתבגרת טיפוסית
מאת: Maya Tomson
מתבגרת טיפוסית
מתבגרת טיפוסית
מאת: Maya Tomson
סיפורים אחרונים
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
רעש הרכבת - מקברי
רעש הרכבת - מקברי
מאת: איש המגבעת
תחזיר אותי
תחזיר אותי
מאת: My Secret
צרה מדי {18+}
צרה מדי {18+}
מאת: imagine me
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan