כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

טעם אישי פרק 11+12

בן אדם יכול להיות הכי יפה מבחוץ, אבל אתה יודע מה הכי חשוב? זה למצוא בן אדם שהכי יפה מבפנים!

פרק 11

לא התייעצתי עם איש, החלטתי להיענות לאתגר על אף הפחדים והפרפרים שיש לי בבטן מהפחד של מה יכול לקרות. אני שונאת מסיבות, מעולם לא אהבתי. מסיבות מזכירות לי את רני, את מסיבת פורים בבסיס כולם אז התחפשו ואפילו רקדנו כולם, רני התחכך סביבי בכל פעם שניתנה לו ההזדמנות שום דבר לא היה עוזר. זה קרה קצת לפני שעזבתי, כמה ימים אחרי המקרה.
כאשר ניגשתי לקחת חופן מביסלי גריל שהיה על השולחן בתוך צלחת חד פעמית רני עמד מולי בתחפושת הטיפשית שלו ונגע לי בישבן, כמות הפעמים שהערתי לו לא עזרה לו להוריד ממני את היד.
" למה את קשה ככה?" התלונן לעברי כמעט צעק בגלל המוזיקה הסואנת.
" אני נשבעת שאם לא תעזוב אותי אני אצעק!" הפצרתי, זה לא גרם לו לעצור אז ברחתי ממנו החוצה, זה לא מנע ממנו לעקוב אחריי, השקט שהיה לי מאנשים נעלם מהרגע שהגיע.
" אני מבין שאת לא בקטע שלי אבל תיזרמי קצת חיים פעם אחת!"
" אתה חושב שזה שכולן רוצות אותך אומר שאתה שווה משהו?" אמרתי בזמן ששיחק בטלפון שלו, לפתע סגר והסתכל עליי.
" את לא רוצה אותי?" סגר אותי בגופו.
" אני נגעלת ממך" אמרתי בביטחון והסתכלתי עליו מלמטה.
" לפני כמה ימים לא נגעלת"
" אל תאמין לכל מה שאתה רואה, אתה מגעיל אותי"
המרחק בין אולם המסיבה לבין שאר האנשים היה רחוק, פתאום התחרטתי שיצאתי משם בכלל. הוא שתק לא אמר כלום, השקט הזה הפחיד אותי בדיוק כשבאתי ללכת הוא החזיק את הידיים שלי.
" מה אתה רוצה ממני? תעזוב אותי!"
" תמונה!" תמונה?
" אני לא עושה איתך סלפי!"
" מי ביקש סלפי? אני רוצה תמונה של הציצים שלך" אמר את זה בפשטות שעוררה בי חלחלה.
" כדאי לך להתרחק ממני או ש..."
" או שמה?" דחף אותי לקיר בכוח והסתכל לראות שאין אף אחד בסביבה.
" או שמה?" שוב נתקעתי לא ידעתי מה להגיד, יש לציין שפעם הייתי גרועה בלהשיב בחזרה ויש לציין שגם כיום אני עדיין גרועה בזה.
הוא התיר את כל הכפתורים של חולצת הב' שלי, גם את הגופייה הלבנה הוציא מתוך המכנסיים. לא ידעתי מדוע הוא כל כך חושק בגוף שלי, מדוע הוא מנסה לפגוע בי ולהשפיל אותי.
" אל תזוזי" רעדתי ולא מהקור, הוא צילם את השדיים שלי כמעט מכל זווית.
" תעשי שהם יהיו זקורים" עברו לי הרבה מחשבות עליו באותם הרגעים אחת מהן הייתה על כך שהוא ידע את המילה זקור, לא סתם אמרו שהוא חכם.
" מהר לפני שמישהו יגיע" התכוונתי לצעוק אך הוא הקדים אותי וסתם לי את פה.
" תסתמי את הפה שלך!" ציווה בשקט רוגז כזה, לא הבנתי איך אני אמורה להגשים את המשאלות שלו, היו לי דמעות בעיניים שקטות רציתי שהסבל הזה ייגמר. אז הוא נגע בשדיים שלי שוב ושוב ואז דחף את הפה אליהם וצילם וידאו.
" את רואה שסתם לא רצית אותי"
" שיחרר את עצמו ממני אך עדיין אחז בי.
" לא הספיק לך מה שהיה שלשום? אני לא מבינה"
" כל עוד את חושבת שאני מכוער זה אף פעם לא מספיק"
" אגיד לך את זה פעם אחת אבל תשחרר אותי קודם" הוא עזב, נשארתי עם הכפתורים פתוחים, ככה כמו שאני רק שהפעם לא נשענתי על שום קיר.
" בן אדם יכול להיות הכי יפה מבחוץ, אבל אתה יודע מה הכי חשוב? זה למצוא בן אדם שהכי יפה מבפנים! ואתה אולי יפה מבחוץ אבל מבפנים יש לך נפש מכוערת! הלוואי ותקולל!" כעסתי וברחתי ממנו מושפלת.
את התמונות רני הראה לכולם, הוא הראה לכל החברים שלו ואין עין אחת שלא צפתה גם בוידאו, למעט הקצינים. שנאתי אותו ורציתי לנקום, אבל לא היה לי איך. למזלי הוא לא הפיץ אותם הלאה, שמעתי שהטלפון שלו נפל לאסלה באותו יום היה לי מזל בין כל האי מזל הזה. אני זוכרת כיצד בכיתי באותו יום, לא הפסקתי לבכות התחבאתי במקום שלא יראו ובכיתי. יומיים לאחר מכן עזבתי, לא יכולתי להסתכל על אף אחד הרגשתי שהם לא מסתכלים עליי אלא על השדיים שלי, הרגשתי מושפלת. היו כאלה שגם הפיצו שמועה ששכבתי עם עוד כמה בנים, זה היה לא נכון אבל אם הם אומרים עבור כולם זה נכון.
" זונה טוב שאת עוזבת רק אל תשכחי לתת למישהו עוד קצת מהציצים שלך גם במקום החדש" מישהי אמרה כולם צחקו.
" אנחנו לא צריכים בנות כמוך" עברתי אותן היישר אל הש. ג לאחר שסיימתי את טופס הטיולים.
איש לא ניסה להבין אותי, איש לא שאל איך זה קרה או האם אני בסדר. כולם נצמדו אל אמת אחת, שהיא האמת של רני שבה הוא אמר שביקשתי ממנו לצלם אותי. פחדתי להגיש תלונה, לא היו לי הוכחות על אחת כמה וכמה שאר האנשים שהיו איתי יאמינו לו ולא לי, לכן שתקתי.

....

" אימא אני יוצאת, יש לי מפתחות" אמרתי לאימא לפני שיצאתי. זרקתי את התיק עם הבגדים אל תוך המכונית, הפעם העדפתי לקחת את המכונית, הנעתי את המנוע ויצאתי לדרכי. כל הדרך חשבתי תהיות מדוע הזמין אותי לשם? מה הוא רואה להשיג בכך שאגיע? עצרתי בתחנת דלק והחלפת בגדים, ג'ינסים כחולים וסריג ירוק, על הדרך קניתי בקבוק מים וקינדר בואנו, את החום כי הוא הכי טעים מכל הטעמים.
" טי?" שמעתי קול לרגע חששתי שמדובר בתומר אבל פגשתי מישהו שדווקא מצא חן בעיניי שלא ראיתי הרבה זמן.
" און! איזה צירוף מקרים!" הוא התקרב לחץ את היד, זה היה מצב שלא ידענו כיצד להגיד שלום מצד אחד לא חברים טובים ומצד שני אנחנו לא זרים.
" חשבתי על זה כשנפרדנו שאין לי אפילו את הטלפון שלך, שמרי על קשר יא אחות" פה הבנתי שאני רק אחות ווידאתי שאין לו שום חיבה כלפיי, אם להודות באמת די הוקל לי.
כתבתי על דף את הטלפון שלי ונתתי לו.
" נשמור על קשר" אמרתי ונכנסתי למכונית להמשך הדרך, הוא נופף לשלום עד שכבר יצאתי משם.
הגעתי לבית גדול שממנו בקע המון רעש, פסעתי בעצלתיים עם הסניקרס שלי אל תוך הבית, כולם זרים. לשם שינוי חיפשתי דמות מוכרת והיא תומר, כן לא האמנתי אפילו לעצמי שהוא הראשון שפניי רוצות לפגוש.
" או מישהי חדשה" עצר אותי בחור רזה מאוד וגבוה.
" חדשה? איך אתה יודע?" צעקתי לו בחזרה.
" נו באמת רואים, את לא טיפוס של מסיבות. תגידי לי את מי את מחפשת ונגמור עם זה"
" תומר ברמן"
" רציני?" הנהנתי.
" קחי שמאלה עד הסוף" וזה מה שנקרא סוף העולם שמאלה.
תהיתי מה נמצא מאחורי הדלת הזאת, האם תומר לבד שם? עם אישה? עם גבר? אוי למען השם על מה אני חושבת, לא שזה גרוע אבל מה אם אפריע ככה? לא לא אני לא אכנס. לקחתי צעד לאחור כשבחורה מלאה חסמה לי את הדרך ואמרה בקול זועף.
" מי שמגיע לדלת הזאת לא יכול להחליט שהוא הולך, תיכנסי" כל העסק הזה הפחיד אותי.
נכנסתי, הכל היה חשוך לא ראיתי דבר, הושטתי ידיי קדימה ועצרתי במקום מהפחד. לא פצחתי בקול, למרות שפחדתי.
" מי שם?"
" זאת..."
" קחי עוד ישר ואז ימינה" צעק לי שם מישהו בקול מרוחק, התגברתי על הפחד ואז ראיתי שלל של גברים ונשים משחקים פוקר. מזה פחדתי?
" תראו מי כאן, את יודעת לשחק?"
" אני לא מתכוונת לשחק איתך"
" למה? כי אין לך כסף?" אמר בפני כולם וצחק לי בפנים, כולם צחקו אחריו.
" לא, מהבושה שתהיה לך אחרי שאנצח אותך" אמרתי, כולם הריעו לי.
המשחק התחיל, שיחקתי את עצמי תמימה למרות שידעתי את החוקים טוב טוב.
" את יודעת מה זה הול אין?"
" מה זה?" שאלתי כלא יודעת.
" זה להמר על כל הז'יטונים שלך" אמר והרים גבותיה.
" בוא נלך על זה" היה לי את הניצחון המבטיח ביד.
" במה אני זוכה אם אני מנצח אותך?"
" לא יודעת"
" טוב אחשוב על זה" הוא חשף את הקלפים שלו כאשר חשפתי את שלי, הוא לא היה מוכן להודות בהפסד לכן שיחקנו עוד שלוש פעמים שבהן גם ניצחתי.
לבסוף השתעממתי ועזבתי את הכל
" אתה רואה אתה לא טוב בהכל" גיחכתי וחייכתי בחיוך גדול.
" עכשיו אולי ניצחת, 1:1 עדיין לא נכנע!" נשארתי במסיבה הזאת עוד קצת, כולם רקדו והיו גם תחנות משונות של הוצאת תפוח ממיץ הפטל מי שהצליח זכה במאה שקלים, לא ניסיתי זה לא עניין אותי להרוויח כסף.
היה גם דוכן נשיקות ואותו פקד בחור צעיר ומולו שלוש בחורות אשר המתינו להתנשק איתו.
" את מקנאה?" תומר הופיע מולי והביט בדוכן ההוא יחד איתי.
" מה קרה הפסדת לי עכשיו אתה מחפש דרך חדשה לרדת עליי?"
" סתם מתעניין, מה הקטע של זה?" הצביע עם הראש ותחב ידיו במכנסיים השחורים.
" זו גם המחשבה שעברה לי בראש, זה כזה פתטי נכון?" הוא חייך, לא ידעתי אם זה מהמילים שלי או מהדוכן הטיפשי. תוך שניות הוא נעלם מבלי להגיד דבר, יצאתי מהמסיבה ונסעתי לאגם בספונטניות. אגם כל כך שונה ממני, יש שיגידו שהיא משוגעת, לא במובן הטוב משום שהיא מוכנה לעשות הכל בשביל כסף, כאשר אני אומרת הכל אני גם מתכוונת לכך, להלן הדוגמאות: יום אחד היא גזרה למור את השיער רק כי אימרי הציע לה מאתיים שקלים אם תעשה זאת, וגם בפעם ההיא אגם הייתה מוכנה להתנשק עם הבחור הכי לא מקובל בשכבה בשביל חמישים שקלים, הייתה גם את הפעם ההיא בה היא הקרינה את הסרטון של מנהל בית הספר שר שירים מול כל בית הספר
תמורת עוד מאתיים שקלים. אם חושבים על זה היא הרוויחה במשך שבוע אחד לפחות אלף שקלים, יום אחד היא שרפה לשירה את קצוות השיער שלה רק כי היה לה שיער מושלם והאקס שלה רצה לנקום בה דרך אגם, זה הצליח, לאגם לא נעשה דבר, לעומת זאת שירה עזבה את בית הספר ואפילו אמרו שהתאשפזה במוסד לחולי נפש בשל האובססיה שלה לשיער, ושוב כל זה בשביל כסף. אבל זה לא היה שווה אף אחד, אמנם אגם הרוויחה כסף אבל הפסידה חברים. אני החברה היחידה שלה והיא החברה היחידה שלי, אני מעדיפה אותה מאשר אף אחד, זו הסיבה שאני נשארת חברה שלה לא משנה מה היא תעשה.
" אגם?" הדלת הייתה פתוחה תהיתי מדוע היא לא עונה, לרקע נבהלתי עד שראיתי אותה מאזינה למוזיקה עם אוזניות בתוך האוזניים.
" תגידי לי את נורמלית?" שאלה מיותרת לשאול אותה אבל זה היה לי נכון לשאול ברגע זה.
" לא, מה את עושה כאן?"
" חשבתי לקפוץ לבקר, לא יצאת?"
," עזבי אני בגמילה"
" את?" צעקתי בקול.
" את יכולה לצחוק עד מחר אבל נמאס לי מגברים. אולי אעבור צד, מה את אומרת מתאים לי?"
" אל תדברי שטויות את לא נמשכת לנשים"
" אני לא יודעת את זה, אך פעם לא ניסיתי חוץ מהפעם ההיא שנישקתי את שני" לפתע נזכרתי במשחק אמת או חובה שהיה לנו בי"ב באחד מימי ההולדת שהוזמנתי, בזכות אגם הוזמנתי לכולן, הייתי מקובלת ולא מקופחת, בצבא הכל התאפס וחזרתי להיות טיגיסט הלוזרית.
" אני זוכרת את זה"
" תחשבי על זה... מה אם אני אוהבת נשים?"
נשענה על המיטה שלה עם אוזניות כבויים.
" אין בזה משהו פסול אבל מה פתאום זה עלה לך עכשיו?"
" אולי תתני לי לנשק אותך אני רוצה לראות אם אני נמשכת"
" בחיי לא סתם אומרים שאת משוגעת"
" אז זה לא?"
" אני לא מביאה לך לנשק אותי, אם את אוהבת בנות אני לא מוכנה לקחת חלק במשחק הזה, אני אוהבת בנים למרות שהם דבילים"
" מאוד דבילים!" צחקנו על המיטה.
" רוצה גלידה?"
" כן!" אין כמו גלידה באמצע חורף.
" אמור להתחיל עכשיו סרט חדש של השחקנית שאת אוהבת" הדליקה את הטלוויזיה, התכרבלנו בשמיכה ואכלנו גלידה מקופסא אחת.

פרק 12

אגם נרדמה על הספה, כן היא מאותם אנשים שנרדמים בקלות. לעומתה אני מעולם לא נרדמת כל כך בקלות... ושום שיטה לא באמת עוזרת לא לספור כבשים או כוכבים, באמת שניסיתי. לאחר קריאת ספר הייתי נרדמת וגם זה לקח לי זמן, חצי מהלילה.
כיסיתי את אגם בשמיכה ויצאתי מהדירה שלה, אגם גרה עם אימה לבדה, אימא שלה ממעיטה להגיע הביתה יוצא מצב שהיא כל הזמן לבדה.

.....

" שלום טיגיסט זאת נעמה איך היה מבחן הפסיכומטרי? מקווה שהלך מצוין, בכל אופן תתקשרי אליי כשתוכלי" נעמה, נעמה היא אישה נחמדה אבל בוסית גרועה, כלומר אם הייתי הבוסית שלה היה לה קשה היא די קלילה וחברותית בשביל להיות בוסית של מישהו.

" נעמה הכל בסדר?" התקשרתי אליה בעקבות ההודעה, יכולתי לנחש שהיא חיכתה לשיחה הזו וודאי הציפייה והפרצוף המחכה שלה חיכו שאתקשר.
" עובדת אחת התפטרה נשארתי בלי עובדת לאחר הצהריים תהיתי אם תוכלי להושיט יד?" אנשים לא מדמייניים לעצמם באיזו עבודה מדובר, בחורף ניחא אבל בקיץ זה חם נורא. העבודה הזאת אולי נכללת בחמישים העבודות הגרועות ביותר, לכן התפטרתי לפני הפסיכומטרי, נעמה קיבלה את בהבנה ומאז לא נדרשתי לחזור עד שהגיעה ההודעה שלה.
" אני מוכנה לעזור חד פעמי"
" כן כן אני אמצא לי עובדת לשבוע הבא" למזלה יום שישי היום, זה יום קצר והיא תפסה אותי במצב רוח די טוב.
" נהדר! תגיעי בארבע" השיחה נותקה, הנהנתי לעצמי ולא חיכיתי לחזור, באמת מי רוצה עכשיו ללבוש בובת פרווה שמישהו לבש אותה כל הבוקר? בובה שמגרדת אפילו בחורף, בובת כלב לא מחמיאה במיוחד.
...

נכנסתי אל תוך בובת כלב בצבע כתום, אלוהים בחר שאם כבר להחליף צבע אז זה לצבע כתום, בחיי במה חטאתי? אין לי בעיה עם צבע כתום כמובן אבל יש דברים שהצבע הזה פחות מתאים להם למשל אם הייתה טלויזיה כתומה, באמת מסגרת כתומה זה לא בדיוק הדבר הכי יפה שיש אבל תפוז או אפרסמון בסדר מספיק בשביל הצבע הזה, אני לא מדיימנת אותם באף צבע אחר למעט תפוז דם שהוא אדום ומאותה המשפחה. תהיתי פתאום אם תפוז היה סגול האם הייתי אוכלת אותו? עצם המחשבה נגעלתי, בכל אופן אחזתי בראש של הבובה והבטתי בעצמי במראה טרם הלכתי אל כניסת החנות לשכנע אנשים שיבואו לקנות כאן.
' קדימה טי את יכולה! מה אכפת לך בלאו הכי לא ידעו שזאת את' חבשתי את ראש הבובה ויצאתי בעצלתיים לכיוון כניסת החנות.
" את כלבלב כתום וחמוד מאוד" העירה לי נעמה שהסתכלה עליי ולא יכולה הייתה לראות את הפרצופים החמוצים ששלחתי לעברה. עמדתי בצד ימין כאשר אנשים עוברים ושבים וצעקתי את המבצעים וההנחות, חיפשתי פלאריים ואף גם משכתי לקוחות להיכנס, תמיד הייתי טובה בלמכור דברים לאנשים.
" אדוני זה באמת בושם טוב" " זו מתנה נהדרת שהבת שלך תאהב" הייתי משכנעת והלקוח היה יוצא מרוצה. לבסוף התעייפתי, ישבתי על האספלט לאחר שהצטלמתי עם חבורת ילדים שביקשו תמונה.
" יום קשה?" ראיתי זוג רגליים עומדות מולי, הנהנתי לא היה לי כוח לשום דבר, כך שאפילו לא החזרתי לו מבט.
" בטח חם לך אפילו שבחוץ קר" שוב הנהנתי, הוא התיישב על ידי ולגם מבקבוק המים שלו.
" אני יכול להבין את היום הקשה שלך... החיים מביאים לנו הרבה אתגרים שאני לא תמיד מצליח לעמוד בהם" שתקתי פשוט הקשבתי לו אבל עדיין הסתכלתי ישר רק מהעייפות שאפפה אותי.
" את לא שואלת איזה אתגר?" הנדתי לראשי וחשבתי כיצד גילה שאני בת, בטח בגלל הנעליים שלי, לעזאזל.
" אני אספר בכל זאת גם ככה אני לא מכיר אותך ולא יודע מי עומדת מאחורי הבובה. סבתא שלי תמיד אמרה לי לא לדבר עם זרים... זה מצחיק אותי שאני נזכר בה בכל פעם שאני מדבר עם זרים" גיחכתי הוא שמע אותי.
" לפחות זה מצחיק עוד מישהו, אני חושב שהייתי נכד גרוע סבתא שלי בטח שונאת אותי"
" לא מזמן פגשתי אותה באחת השכונות היא הייתה עם שקית בידיים עם עיניים עייפות כאלה בכל אופן תודה שהקשבת גם אם את לא מסתכלת עליי או לא תסתכלתי עדיין אני מודה לך" הוא הלך ואני לכאורה דיברתי עם אדם שאינני יודעת כיצד הוא נראה.

" מי זה הבחור שדיבר איתך?" נעמה הבהילה אותי מאחור.
" אין לי מושג לא כזה אכפת לי"
" הוא יכול להיות להתאים לך"
" נעמה מספיק עם זה אני לא מכירה אותו וחוץ מזה אפילו לא הסתכלתי עליו"
" אל תדאגי אני ראיתי הוא מאוד יפה" המאוד יפה שלה הדאיג אותי משתי סיבות הראשונה היא שיש לנו טעם מאוד שונה בגברים והשנייה היא המאוד יפה שהיא אמרה מערער אותי האם כדאי לחשוב על המחשבה של לצאת על מישהו שנראה יותר מדי טוב, תהיתי לעצמי בזמן שקמתי מהאספלט והמשכתי בעבודה.
" הבאתי לך משהו מקווה שזה בסדר מבחינתך" הוא חזר במפתיע לא הבטתי בו, הסתכלתי הצידה הוא הושיט לי בקבוק מים, לקחתי את הבקבוק והנחתי אותו על הרצפה ואז הודיתי לו בתנועה של קידה מבלי לומר מילה ובלי כל קשר עין.
" אל תתישי את עצמך יותר מדי" אמר וכאשר התיישרתי להביט בו הוא היה עם הגב אליי במרחק גדול.

המשך יבוא, מחשבות ושיתופים יתקבלו בברכה, לילה טוב❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה להמשךךך:))
הגב
דווח
1 אהבתי
Danit A
Danit A
מושלם.❤
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
פרק מהמם
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
בין גן עדן לגיהנום
בין גן עדן לגיהנום
מאת: Li Sha
אפשר גם אחרת פרק 35
אפשר גם אחרת פרק 35
מאת: Maya B
חופשה בברצלונה 2018
חופשה בברצלונה 2018
מאת: שוקו חם
מקומות בילוי בפראג
מקומות בילוי בפראג
מאת: שוקו חם
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer