כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

הסודות שלנו

בועה שמתנפצת - פרק 42

אנחנו נכנסים אל בית הנתיבות וזיו מוביל אותי בדרך שאיני מכירה.
"זיו, הצ'ק אין זה כאן לאן אנחנו הולכים?" אני מצביעה לזיו על עמדות הבידוק.
זיו צוחק "את חמודה" הוא מחבק אותי אליו ביד אחת ובשניה גורר את העגלה עם המזוודות
אנחנו נכנסים למסלול v. i. p שם הבידוק עובר בשניה והצ'ק אין עוד יותר מהר.
"תמיד שאלתי את עצמי מי השוחים בכסף שעוברים כאן" אני מביטה בזיו בזמן שאנחנו נכנסים לטרקלין של נתב"ג. זיו מרים את היד "מודה באשמה, אני אוהב את החיים הטובים" זיו מוזג לנו שמפניה.
"אז זנזיבר?" אני שואלת את זיו
"כך יצא..." זיו צוחק, מתיישב ומושיב אותי עליו.
"אני עדיין מופתעת שאתה לקחת חופש מהעבודה" אני עוקצת
"כן, גם אני קצת מופתע מעצמי. אבל הפרצוף של דור כשהודעתי לו..." זיו אומר
"מה? כעס?" אני מתעניינת
"ממש לא, היה מרוצה שאני מרשה לעצמי להנות. בכל זאת עוד מעט הטיסה שלי מטעם העבודה לארה"ב." זיו מזכיר לי את הטיסה הזו... אני כל כך מפחדת להישאר בדירה שלו לבד... אני לא יודעת למה. משהו מרגיש לי מאיים.
"כן הטיסה הזו שלך..." אני מדברת בשקט
"אם לא היה לך פסיכומטרי ועבודה הייתי מזמין אותך לבוא איתי." זיו מציין בפניי
"כן... סתם מתבאסת קצת להישאר לבד, יש מצב שאני אזמין את ליטל להיות איתי בזמן הזה?" אני שואלת
"נוני, זו שאלה דפוקה ומעצבנת" זיו אומר מעט תוקפני "זה הבית שלך! למה את שואלת אותי בכלל? מותר לך להזמין את מי שאת רוצה..." זיו אומר.
"יופי, אז אני אזמין מלאא בנים חתיכים ו..." אני מתחילה להתגרות בזיו
"תרגעי! אפילו לא בצחוק!" זיו אומר בטון כעוס ומפליק לי על הטוסיק.
"יהה איזה כבד אתה..." אני אומרת וקמה לקחת משהו טעים.

הטיסה עוברת בצורה מושלמת במחלקת עסקים משם נסיעה ישירה למלון ביקתות מפואר.

החופשה עוברת לנו בצורה מושלמת, אני מעלה מלא תמונות לאינסטגרם ואפילו אחת עם זיו (סוף סוף אפשר! ) זה לא שאני כל כך מכורה אבל כבר הבנתי שזו חלק מהעבודה שלי עכשיו. התמונות זוכות לאין ספור לייקים ותגובות.

אנחנו נמצאים בשדה בזנזיבר, ממתינים לטיסה חזרה וזיו הולך לקנות משהו בדיוטי שם. אני בנתיים עוברת על התגובות של התמונות מהחופשה ולפתע משהו צד את מבטי -

חשבתי שאת דמות לחיקוי אבל מסתבר שגם את כולך הצגה. איך את יכולה לפתח זגיות עם אדם מרושע כזה? פשוט בזיון

אני מנסה להבין מה זה אומר? אולי זה ממישהי שזיו פגע בה גם בבית משפט? כמו שעשה לי.. ואולי...
צלצול טלפון קוטע את מחשבותי אודי"היי, מה שלומך?" אני עונה לאודי בחיוך
"לפי הקול שלך אני מבין שאת לא מעודכנת" אודי אומר לי
"במה אני צריכה להיות מעודכנת בדיוק?" אני עונה בקול פחות נינוח. "אני אתחיל מהסוף, התחילו להקפיא לך עבודות" אודי אומר "מה? למה? זה משהו שעשיתי?" אני עונה ומנסה להישמע נינוחה. למרות שלא הראתי הרבה עניין בדוגמנות בהתחלה זה מאוד פוגע לשמוע את זה. לדעת שלא מעוניינים בי לפתע.
"נוי, זה זיו. הוא פוגע לך בתדמית" אודי מתחיל להגיד. "מה זיו קשור? הכתבה יצאה מושלם! קיבלתי המון אהדה ותגובות חיוביות" אני אומרת בהתגוננות. "זה היה לפני שהפוך לאוייב מס' 1 של ארגוני הנשים כאשר ייצג נאשם באונס והוציא אותו זכאי מאשמה" אודי מספר ונשמתי נעתקת "הלקוח של זיו זוכא מאשמה מחמת הספק. גם כאשר הגישו ערעור זיו הוציא אותו מזה. אחרי שראו אותו בטלויזיה כבר קשרו אותו אלייך אחרי הכתבה בגיא פינס ו.." אודי מדבר מהר. אני נכנסת בדבריו. אני צריכה רגע לאבד את המידע שאמר עד כה.
"אודי, אני יכולה לדבר איתך כאשר אחזור לארץ?" אני אומרת חנוקה. הדמעות עומדות על סף פריצה לאוויר העולם ללא מעצורים.
"בטח, נדבר אחרי שתחזרי. סליחה אם קילקלתי לך את החופשה" אודי אומר. לא נראה לי שהוא באמת מצתער. אבל מה אכפת לו להגיד? אני לוקחת נשימות עמוקות כאשר המחשבות ישר חוזרות למיקונוס. זיו חוזר עם השוקולד האהוב עלי וחיוך רחב "נוני, תראי מה קניתי" הוא אומר בקול מתוק. אני מביטה בגבר הזה שלפתע נראה בעיני אחרת 'מה אתה עוד מסתיר ממני' אני מביטה בו ומליון מחשבות רצות בראשי. השיחה ההיא עם עידן על התיק שאמר שקיווה להפסיד בו... 'איך הוא מעז? אחרי שהוא יודע מה אני מרגישה...' אני לא מורידה ממנו את העיניים. "נוני? הכל טוב?" אני לא עונה וממשיכה להביט בו. "אל תדאגי יהיו לנו עוד חופשות אפילו יותר מפנקות" זיו אומר ומגחח. פתאום אני מרגישה עד כמה הוא מרושע. אני מסירה ממנו את המבט אני לא מסוגלת להסתכל עליו יותר. הוא מנסה להתקרב ולחבק. אני מתרחקת. "נוי, מה קורה?" זיו מנסה להבין. אני לא מסוגלת לדבר. אני לא מסוגלת למצוא את המילים הדמעות מתחילות לזרום להן החוצה. "נוי תדברי איתי!" זיו מרים קצת את הקול. אני רוצה לצרוח אבל הכל קפוא הקול לא יוצא והדמעות חונקות. אני נושמת עמוק ומנסה שוב לדבר אך הדמעות והמחנק אינם נותנים לי. זיו שם לב ומנסה לחבק ואני דוחה אותו. הוא מופתע, עוצר לרגע ומגיש לי מים. אני שותה ומנסה להרגע. אנחנו יושבים ככה עד שקוראים לנו לטיסה ואנחנו מתקדמים לעבר המטוס. הכל נעשה ללא מילים. אנחנו במחלקת עסקים לבד, זיו מנסה לדובב אותי לאורך הטיסה עד שמתייאש "כשתחליטי לספר לי מה קרה פתאום אז אני מעוניין לשמוע. אני חושב שמגיע לי הסבר" זיו אומר בצורה נחושה. אני מבינה שהוא כנראה לא מתאר לעצמו בכלל שהמידע הזה הגיע לאוזני. אם היה יודע הוא היה מבין.
"אתה שטן שקרן" אני אומרת לפתע ומביטה ישירות לתוך עיניו.
"את מדברת, זו התקדמות" זיו אומר ומעקם פרצוף הדיבור שלו מעט אדיש. "מי סיפר לך?" הוא שואל 'אז כנראה שהוא כן הבין' "זה משנה? איך אתה מסוגל להגן על אדם כזה?" אני יורה לעברו. "נוי, זו העבודה שלי! מה את רוצה שאני לא אעבוד יותר?! מה את חושבת? שהכסף שלי נופל במתנה מהמלאכים שבשמיים?" זיו עונה לי בתוקפנות. אני מסובבת את הראש לצד השני ומשלבת זרועות.

אנו נוחתים בארץ. אני לוקחת את המזוודה, יוצאת מבלי להביט על זיו שמנסה לעצור אותי "בואי נדבר נוי" הוא מנסה ללכת אחרי אני ממשיכה ללכת מבלי להביט עליו. אני רואה את עידן ממתין לנו ומנסה לחמוק ממנו לעבר תחנת המוניות. לאחר שאני מתרחקת מעט אני רואה שזיו מגיע אליו והם מביטים לעברי ומדברים ביניהם. אני מטלפנת לליטל "אני יכולה לבוא?" אני אומרת ישר כאשר היא עונה "תמיד" ליטל אומרת ישר.
אני עולה על מונית ונוסעת לליטל אני נכנסת אליה בליווי המזוודה. אנחנו נכנסות לחדר, אני פשוט בוכה ובוכה ובוכה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
דווקא אני לא אהבתי את זיו הרגשתי שהוא מתנשא מידי ומסתיר ממנה דברים ולא מתאים לנוי
אני אהבתי את נדב עם נוי הם יותר מתאימים
הגב
דווח
1 אהבתי
לולי לולית
לולי לולית
וואו איזה פרק מטורף!
גם אני קיוויתי שיהיה להם סוף סוף טוב
תודה רבה מהממת
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
לאאאאאאאאאא רציתי כל כך שיהיה להם טוב ושיהנו
אני לא מאמינהההה למההההה
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
כשהעבר דופק בדלת
כשהעבר דופק בדלת
מאת: Li Sha
בקרוב אצלך 3
בקרוב אצלך 3
מאת: שיר פיליבה
בקרוב אצלך 3
בקרוב אצלך 3
מאת: שיר פיליבה
כולם חוץ ממך
כולם חוץ ממך
מאת: Li Sha
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer