כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מגע אסור 30

אחרי תקופה ארוכה של כתיבה והפסקה וכתיבה חזרתי עם פרקים חדשים עד הסוף ...

עומר-

אסתר: ''יוני, אמרת שמה שחכם לעשות זה להפליל עוזיה נכון?''
יוני:''התכוונתי להגיד שלהרוג אותו לא יעשה כלום חוץ מזה שעומר ישב בכלא, ואז רחלי גם תהיה עם רגשות אשמה כל החיים.
אז כן.. הדבר היחיד שיוציא את רחלי מלהינשא לו, זה שעוזיה לא יוכל להיות בשביל להינשא לה.''
''אבל אחי, היינו במשטרה, הם חבורת אהבלים, ובלי עדות נוספת או ראיה חדשה הם פשוט לא יעשו עם זה כלום.''
אסתר:''אני דיברתי עם השוטרת, היא אמרה גם שרחלי נראיתה מעורערת ושהיא לא בטוחה במה שהיא מספרת.. שהיא לא ידעה או זכרה פרטים שבעינהם היא צריכה לזכור ולדעת. היא יצאה לא אמינה בחקירה, תוסיף על זה שאין עוד ראיות או עדויות.. לא גופניות כי היא לא הלכה להיבדק אחרי המקרה ואף אחד במשפחה לא פותח את הפה.. אז מבחינתם לסגור את התיק.
איזה משפחה נפלתי.. ?! הם מפחדים שזה ירוץ בכל השכונה, הם מפחדים מנידוי, הם בטראומה ממני.. ממה שאני גרמתי לכולם לעבוד כשאני עזבתי..
אני רואה בעיניים של אבא שלי, או אפילו בעיניים של רחלי.
בגלל שאני הלכתי המעמד שלהם התרסק. השמועות התחילו להתפשט כמו אש,
ולא רק עלי, על כל בני הבית..
בשכונה התרחקו מכולם. רחלי סיפרה לי שהיה קשה למצוא לה שידוך בגלל זה, בגללי שידכו אותה לעוזיה הזה! הכל בגללי!''
אסתר שופכת במילה אחר מילה את מה שיושב עליה בכבדות, ההאשמות הכבדות שהיא מאשימה את עצמה.. שומעים את הכעס הגדול על עצמה במילים שהיא אומרת, ובכל מילה נשימתה נעשית כבדה וקולה נחנק, משיכות אפה, היא מנסה לעצור את דמעותיה מלפרוץ מתוך עינייה,
הכאב שלה כל כך עצום.
אני מסתכל עליה, על אחותה של אהובתי, שכל כך דומה לה, ונקרע לי הלב.
נקרע לי הלב על מה שהן עברו, על מה שהן עוברות, נקרע לי הלב כי זה מזכיר לי את המשפחה שלי, נקרע לי הלב כי מילות האשמה האלו בטח יצאו מגרונה של אחותי לפני שהיא שמה סוף לחייה.
אני מסתכל עליה, ויודע שאנחנו חייבים להוציא אותן מהלופ הזה,
אני לא יכול לראות עוד אסונות מולי, אני לא יכול לראות יותר או לחשוב אפילו על האפשרות שאחת מהן תעשה לעצמה משהו בגלל אשמה וחוסר אונים, אני לא מוכן שתיגמר להן התקווה.
יוני מלטף את ראשה של אסתר ומקרב אותה אליו, מלטף את צד גופה כשהיא נשכבת על ברכיו.
הוא מלטף ולוחש לה ''אל תאשימי את עצמך. את לא אשמה, רחלי לא אשמה, אני לא אשם. אפילו ההורים שלך לא אשמים. האשם היחיד הוא עוזיה. את לא אשמה.''
''את באמת לא אשמה אסתי... וגם אם ראית מבט בעיניו של אבא שלך.. לפעמים קל להאשים מישהו אחר, למצוא סיבה. זה לא אומר שאת הסיבה. את לא צריכה לחשוב אפילו לרגע שאת הסיבה לכל מה שקורה... ולגבי רחלי, אני בטוח שהיא לא חושבת ככה ואני יודע כמה את חשובה לה וכמה היא אוהבת אותך בכל ליבה, רחלי.. היא תעשה הכל בשביל מי שחשוב לה ואת יודעת את זה, היא תעשה הכל בשבילך. היא לא חושבת לרגע אפילו שאת אשמה, את חייבת להוציא את זה מהראש שלך.''
אני לוקח לגימה גדולה ומסיים את בקבוק הבירה שהיה לי ביד.
''להפליל אותו... איך אנחנו גורמים למשטרה כן להתייחס לתיק הזה...''
אסתר מזדקפת מנגבת את הדמעות ועל פניה נראה שיש לה רעיון,
''אני דומה לה...''
יוני:''מה?''
אסתר:''אתם לא מבינים? אני דומה לה!'' וחיוך גדול ממלא את פניה, וצחוק מתגלגל שלה מחליף את הדמעות.
''לא.. התחרפנת לגמרי...'' – אני אומר כי אני לא מבין מה היא רוצה להגיד, ואני לא מבין מה זה השינוי הקיצוני במצב רוח שלה.
יוני מתבונן באסתר שמסתכלת עמוק בעיניו במבט של ' תבין כבר '
יוני:''לא....''
אסתר:''כן כן זה חייב לעבוד!''
''מה, גם אתה התחרפנת? תגידו לי, על מה אתם מדברים, מה הבנת?''
יוני:''אני בחיים לא אתן לך...''
אסתר:'' נו יוני... אתה לא מבין שזה הפתרון... אני כל כך דומה לה שעומר חשב לרגע שאני זו רחלי...''
יוני:'' לא חוכמה .. עומר מטומטם.''
דפקתי מבט לעומר ''סליחה אחי? ... ואני עדיין לא הבנתי, מה התוכנית שלך אסתי''
יוני:'' את רואה, הוכחתי, מטומטם'' – נתתי לו אחת מתלבשת לעורף, אחת שגרמה לשלושתינו להתחיל לצחוק.
''עומר תקשיב, אם אתה חשבת שאני נראית כמו רחלי... אז עוזיה, בטוח לא ירגיש בהבדל!''
יוני:''היא עוד לא מבינה שהיא לא באמת עושה את זה, תגיד לה שלא באמת ניתן לה לעשות את זה.''
''רגע אחי.. בוא נקשיב לה..''- אני מתחיל להבין את הראש, לא מבין איך לא תפסתי קודם את מה שהיא מנסה להגיד לי. אנחנו לא צריכים את רחלי איתנו, אסתי באמת קופי של רחלי.
יוני:''אשכרה? גם אתה עכשיו מקבל את הרעיון של המופרעת הזאת.. אסתי, אני לא נותן לך ללכת אליו!''
אסתר מסתכלת ליוני בעיניים ''אני מבינה מה אתה אומר, אני גם מבינה שזה יכול להיות מסוכן, אני גם מבינה שיש סיכוי שהוא לא יאמין שאני רחלי.. ומיליון דברים יכולים להשתבש.
אבל אם אני עכשיו לא אעשה כל מה שאני יכולה, רחלי תהיה איתו כל החיים.''
המשפט הזה של אסתר קרע לי משהו בתוך הגוף. הרגשתי את הלב שלי נסדק.
''זה רק התחלה של רעיון.. נעשה את זה חכם, תעזור לנו.. אתה יכול לעזור לנו שהתוכנית תהיה עם הכי הרבה סיכויים שאפשר להצליח..''- אסתר מדברת אליו קרוב, מדברת לו לעיניים, מרגיעה.
אני מכיר את החשש הזה בתור גבר שאוהב, אני מבין אותו באמת ובמקומו הייתי עושה את אותו הדבר.
הנחתי לו יד על הכתף והוא הרים את היד שלו והניח על שלי והסתכל עלי והסתכל על אסתי ''אנחנו נציל אותה.. מבטיח לך אחי..''
אסתר:'' אנחנו לא ניתן לחתונה הזו לקרות!''
''רגע.. אבל מה בדיוק אנחנו רוצים שיקרה, נגיד אסתי תגיע אליו בתור רחלי.. ו.. למה אנחנו מכוונים?''
יוני: ''להודאה.''
אסתר: ''הודאה?''
יוני:''בוא נספק לשוטרים ראיה חותכת.. הודאה שלו, הקלטת שיחה בינו לבין רחלי שהוא מודה בפניה על מעשיו.
אבל אסתי.. זה מסוכן מידי, אני באמת חושב שזה מסוכן מידי...''
אני נושם עמוק, יודע שלא אוכל ללחוץ על אסתי לעשות צעד כזה... גם אני בעצמי מלא חששות מול הרעיון הזה, באמת מלא דברים עלולים להשתבש.
''זה כרוך בעדות שקר למשטרה?''
יוני:''זה כרוך בזה שרחלי תצטרך להיות מודעת בסופו של דבר למה שקורה ולהגיד שהיא זו שהקליטה. אבל היא לא תצטרך לעשות את זה בעצמה''
אסתר שומעת, שותקת.. חושבת..
יוני:'' את יכולה להתחרט... את לא חייבת לעשות את זה רק כי העלת רעיון, זה לא דבר שהוא פשוט.''
אסתר:''עומר, תביא לי צבע לשיער מהסופר פארם.''-
יוני:''מה?''
עומר:''מה?'' ענינו ביחד.
אסתר: ''שניכם דבילים. אני צריכה להראות כמו רחלי.... '' ומחזיקה קבוצת שיער שלה ומנערת לפנינו.
יוני:'' אז את עושה את זה?''
אסתר:'' כן. יאלה עומר.. לך תביא... גם יש פה את החנות למטה תביא גם חצאית ארוכה, גרביון וחולצה עם שרוול ארוך.''
הסתכלתי עליה במבט של, את רצינית ששלחת אותי לקנות לך בגדים עכשיו....
''את חושבת שאני אדע למצוא לך בגדים שיתאימו?''
אסתר:'' נו עומר זה לא צריך להיות יפה... מה שאתה מוצא ובמידה מדיום. אני ויוני בנתיים נשב על מה אני אומרת לעוזיה... איך אני מתחילה שיחה, איך בכלל הגעתי אליו, אני הולכת להופיע מולו כשהפעם הבאה שרחלי ועוזיה אמורים להיפגש זה בחופה... אנחנו חייבים להתכונן לזה בזריזות, ולצבוע את השיער לוקח זמן.... ''
''רגע, מתי כל זה קורה...''
אסתר: ''היום! ''
''היום?''
יוני: ''אני חושב שתוכנית כזו צריך להתכונן אליה יותר, ונפשית ו...'' אסתר קוטעת מיד את יוני,
''אין סיבה לדחות .. גם עד שנעדכן את רחלי ועד שנרוץ למשטרה .. זה צריך לתקתק, אין לנו זמן לבזבז ומי יודע מה יהיה בנתיים. יש לי את הפתרון והאפשרות להציל את אחותי בידיים, אתה בעצמך אמרת עומר, שהיא הייתה עושה הכל בשבילי ושלא ארגיש אשמה...
אם לא אעשה את זה ולא אדע שעשיתי הכל כדי להציל אותה.. אז אני ארגיש אשמה.
אני חייבת לעשות את זה.. אני לא יכולה להישאר יותר בחיבוק ידיים, בזבזנו כבר יותר מידי זמן...''
''טוב אני הולך...''-
יוני: ''אה אחי.. בגדים וצבע לשיער זה חשוב... ואני לא מזלזל, אבל ציוד הקלטה.''
אסתר נשמה עמוקות וגם אני, המצבע הזה מפחיד, אני לא רוצה לחשוב בכלל מה נצטרך לעשות אם משהו ישתבש, או איפה זה ישים אותנו. אבל גם אני לא יכול יותר לשבת בחיבוק ידיים.
הבטחתי לה, אני לא מפסיק לחשוב על זה שהבטחתי לה שתמיד אשמור עליה...
אני לא מפסיק לשמוע את הקול המתוק שלה באוזניים שלי, אני לא מפסיק לדמיין אותה מגיעה אלי ואני אוחז בה ומחייך אליה ואומר לה שהחיוך הזה שהיא רואה, היא תמשיך לראות אותו גם כל החיים. ולא פעם אחרונה.
הגעגוע אליה הוא חלק קטן מכל מה שאני מרגיש.. זה כל כך הרבה יותר עוצמתי מסתם געגוע...
אני לא אוכל לחיות טוב בעולם שאדע שבו בזמן היא סובלת.
שיום יום היא עוברת גיהנום, אני לוחש בליבי ומקווה שהיא תרגיש משהו מכל מה שאני מרגיש.
מקווה שהיא מאמינה בי, שהיא לא שכחה אותי .. ולא חשבה ששכחתי אותה..
יצאתי מפתח הבית ואני הולך עכשיו להציל אותך אהובה שלי, בסוף היום הזה.
את תחזרי אלי!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

. . עקוב אחר .
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
איזה כיףףף שהמשכת...
אבל הפרק מאוד לא ברור מבחינת כתיבה
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
. .
מגע אסור 31  (פרקים חדשים)
מגע אסור 31 (פרקים חדשים)
מאת: . .
יש לי משחק חדש ללמד אותך
יש לי משחק חדש ללמד אותך
מאת: . .
מגע אסור 29
מגע אסור 29
מאת: . .
השקט הזה ימשיך לנצח
השקט הזה ימשיך לנצח
מאת: . .
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
מילי, זה נגמר (18+)
מילי, זה נגמר (18+)
מאת: Anna ©
מילי, תתעללי בי?
מילי, תתעללי בי?
מאת: Anna ©
פני מלאך
פני מלאך
מאת: A &A
תגיד לי כבר, ״תשארי״.
תגיד לי כבר, ״תשארי״.
מאת: gali the first
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer