כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

טעם אישי פרק 4

מעולם לא הסתכלתי על בחורים לבנים, לא כי הם לא נאים או טובים משום שמעולם לא חשבתי בעבר שאנחנו יכולים להיות ביחד או זה כי הם לא מסתכלים על בחורות כמוני ברצינות.

אני יודעת שהרבה מכאן לא נמצאים וכי כמות הקוראים פוחתת מיום ליום אני מבינה אבל בכל זאת אמשיך בסיפור מקווה שאצליח להעביר את המסר שלי גם הפעם. שבוע טוב לכולם❤

פתאום הרגשתי חרטה, מה אם הוא יתלונן על השירות שלי? על כך שקראתי לו טיפש? קיוויתי בתוכי מאוד שלא וירדתי לכיוון האופנוע.
בוססתי ברגליי לכיוון הבית, היה ריח של שום ותפוחי אדמה. אבא היה בבית, בישל כמו שהיה עושה בעבר.
" איפה אימא?" שאלתי כשחלצתי את נעליי.
" ישנה, את אוכלת איתי?" הנהנתי, לא יכולתי לסרב לאוכל היה ריח כה טוב שעלה באויר.
" איך הולך לך עם הפסיכומטרי?" שאל אבא ודקר את המלפפון הישר למזלג שלו.
" בסדר, מתרגלת"
" חשבת מה תרצי ללמוד?"
" אני חושבת שנחכה קודם לציון" סיננתי.
" שמעתי מאימא שהבחור מהדייט היה אידיוט"
" אדיוט וגזען"
" אני כל כך מצטער, טי"
" אבא זה בסדר, זה שאנשים לא מקבלים את האחר לא אומר שאני לא שווה או לא טובה בדיוק כמוהם"
" אני שמח שאת יודעת כמה נהדרת את" הוא חייך, והוסיף לעצמו עוד קצת מתוך המחבת החמה.
" איך דן מרגיש?"
" בסדר, נרדם יחד עם אימא ובן" הנהנתי והמשכנו לאכול די בשקט.
" אנחנו מתכננים לנסוע לאילת בשבוע הבא, את רוצה להצטרף?" הנהנתי.
" לא תזיק לי חופש" ואז עלתה לי המחשבה שעדיין חם והחורף טרם הגיע כך שיציאה לחופשה מתאימה לי עכשיו.
" מצוין, לא חשבתי שתרצי"
" אני רוצה" אמרתי בתוקף.
" יום שני בבוקר אנחנו נוסעים."

.....

האריזות לא היו קשות, ידעתי בדיוק מה לארוז ועשיתי זאת כבר ביום שבת.
" את בטוחה שכל זה יספיק לך?" שאלה אימא שהציצה מבעד לדלת.
" כן, אל תדאגי"
בוקר הבחינה הגיע, חששתי, הבטן הצטמקה ואמרתי לעצמי כל הדרך ' טיגיסט את יכולה לעשות את זה' לא הרפתי מהמשפט הזה עד שהגעתי לאוניברסיטה שם היו עוד נבחנים, לבושים בצורה משונה, חלקם עם ארוך, חלקם חצי עירומים. כאשר נכנסתי לכיתה הייתי האתיופית היחידה, זה גרם לבוחנות להביט בי במבטים משונים, ניסיתי להתעלם ולהמשיך לענות על שאלות.
הגשתי מעט לפני הזמן, ידעתי שעשיתי הכל ושום שאלה לא דולגה.
בדרכי לאופנוע ראיתי בחורה דוחפת אל פיה בורקס בצורה לא יפה ואף מכוערת, אל תשפטי אותה אמרתי לעצמי אולי היא באמת רעבה? אולי היא לא יכולה לשלוט בזה? הרבה שאלות צצו בראשי.
" וואו" שמעתי אותה אומרת כשחבשתי את הקסדה על הראש.
" בת על אופנוע, מגניב" סיננה בסלנג והמשיכה להתעסק עם הבוקר הגדול שלה.

בוקר יום שני התכוננו להיכנס לאוטובוס הנוסע לאילת, שיירה של אנשים הצטרפה אלינו. אבא ישב עם בן ואימא ישבה עם דן, ככה שהם לא יריבו בניהם. נותרתי לבד הכיסא הריק שעל ידי נשאר ריק לעת עתה, קיוויתי שהוא יישאר ריק ושהנהג ייסע כבר. המושב נשאר ריק, לעיתים דן הצטרף לשבת על ידי, לעיתים בן החליף איתו את המושב עד שהם נרדמו כל אחד במושב שלו על יד אבא ואימא. אימא קראה ספר ואבא שיחק משחק בטלפון, אני הבטתי בנסיעה, לכל אורך הדרך, בהרים החומים, בכל הדרך עד שהגענו לעצירה. עצרנו ביטבתה כולם קנו להם ארוחה ושתייה, חלקם נהרו לשירותים והתור היה עצום למען האמת.
כשכבר הגענו לאילת כל האנשים שהיו איתנו כבר לא היו, כולם התפצלו כל אחד לחופשה שלו.
לאחר עשר דקות של הליכה הגענו למלון טוב, אבא ואני לקחנו את המזוודות לשני החדרים שלנו. החדר של אבא ואימא היה על יד החדר שלי. הפתיע אותי שנתנו לי חדר לעצמי בעוד שהם יהיו עסוקים בטיפול התאומים.
" אתם בטוח תסתדרו עם התאומים?" פלטתי לאבא שהסתכל עליי.
" כן, אנחנו נסתדר, תשתדלי ליהנות בסדר?" הנהנתי.
לאחר ארוחת הצהריים כולם הגיעו להסכמה שהם עייפים, אבא, אימא, דן ובן פשוט הלכו לישון. אני, על אף היותי עייפה לא הצלחתי להירדם.
כשיצאתי מהחדר לעשות סיבוב ראיתי בחורה בת גילי, בוכה על הרצפה שמכוסה בשטיח לא אופנתי במיוחד. תהיתי אם להתעלם או להגיב.
" את בסדר?" היא היססה אם להרים את ראשה ואז אמרה:
" כן, אני... אני בסדר"
יצאתי לבריכה של המלון, היו שם הרבה משפחות, צעירים ובני נוער. שכשכתי את רגליי מעט במים המרעננים אמנם הייתי עם בגדים עליי, אך למזלי לבשתי מכנסיים קצרים, עצמתי לרגע את עיניי וכשפקחתי אותן צל של מישהו הסתיר לי את השמש.
" סליחה?" אמרתי לו.
" חשבתי שהשמש מפריעה לך, מצטער" הוא מיד זז והתיישב על ידי.
" אני לא כזה בדרך כלל, מצטער" היה לו חיוך יפה.
" זה בסדר פשוט נבהלתי"
" שוב מצטער על זה, אני און" הוא שוב חייך, ניסיתי לא להישבע לחיוך הממיס הזה.
" את כאן בחופשה?" הנהנתי.
" גם אני, כולם פה או זקנים מדי או צעירים מדי עד שמצאתי אותך!"
" איך אתה בטוח כל כך שאני בגיל שלך?"
" אני מקצוען בזה"
" מקצוען?" ניסיתי לא להסתכל על הגוף השרירי שלו ואפילו פחדתי שאם אציץ אבייש את עצמי מולו.
" את בת עשרים ואחת" הייתי די מורשמת.
" מרשים" מחאתי לו כפיים.
" איך זה שאת לא מהבנות האלו שמשתזפות?"
" אני נראית לך אחת שצריכה להשתזף?" צחקתי על חשבוני.
" מצטער אני לא התכוונתי לזה, יש לך צבע מושלם לטעמי" לא ידעתי אם הוא באמת התכוון לזה.
" יש היום בשבע הופעה במדרחוב... תרצי ללכת איתי?"
" הופעה? של מי?"
" אני בעצמי לא יודע, אחכה לך במדרחוב על יד הגשר" גשר? אוקיי לא קשה למצוא גשר אחרי הכל.
" אני חייב ללכת אם לא תבואי אני אבין קצת אתאכזב אבל וואלה לא אכעס" הוא הלך ואז ראיתי אותו חוזר.
" איך קוראים לך בכלל?"
" קוראים לי טי" הוא הרים את גבותיו וחייך. תהיתי אם אני באמת מצאת חן בעיניו, תהיתי אם באמת הצלחתי להרשים אותו. וחיכיתי, פשוט חיכיתי לערב שיגיע כבר.

" לאן את הולכת כזו יפה?" אימא עם החקירות שלה, לא באמת התגנדתי לבשתי שמלה אדומה וסנדלים לבנים.
" יש הופעה במדרחוב, חשבתי ללכת"
" תהני, אל תחזרי מאוחר" הנהנתי ומיהרתי לצאת. שאלתי בדרך אנשים היכן ישנו גשר, הם בעצמם לא ידעו הייתי צריכה למצוא אותו לבד. לבסוף הגעתי לגשר חום שבו עברו אנשים רבים, הוא חיכה לי שם בחיוך במכנסי ברמודה כחולים וגופייה.
" לא ידעתי אם תבואי, הבאתי לך משהו" הוא הציג בפניי כובע.
" לא ידעתי אם יש לך כובע אז קניתי לנו, מקווה שזה בסדר מבחינתך" הכובעים שלנו היו בצבעים שונים אך עם אותו הציור. שלו אדום ושלי לבן, עם כיתוב באנגלית.
" זה נחמד, תודה" על אף שלא הייתה שמש חבשנו את הכובע ומיהרנו להופעה.
האנשים שהופיעו היו לא מוכרים, אך הם שרו שירים מוכרים שגרמו לכולנו לרקוד במבוכה, הרגשתי בנוח להיות לצידו במשך כל הערב.
" בואי אלווה אותך"
" לא צריך, בוא ניפגש כאן מחר בבוקר, מה אתה אומר?" הצעתי אני הפעם.
" מעולה, מחר בעשר"
" תודה על הכובע" נופפתי לו בידי והייתה לי הליכה ארוכה עד למלון, הליכה שנהניתי בה לא רק מהבריזה הטובה אלא גם מהעובדה שלאילת יש את הקסם שלה.
" איך בילית?" אימא הבהילה אותי כשבדיוק ניסיתי לפתוח את החדר.
" היה טוב, איך אתם ביליתם?"
" הלכנו עם הבנים לטייל בחוף, בעיקר רק בזבזו לנו את הכסף על צעצועים"
" עם מי הלכת להופעה?" היא יותר מדי סקרנית.
" עם בחור נחמד שפגשתי כאן, אל תדאגי הוא לא בחור רע"
" אני לא דואגת, רק תהיי זהירה כשאת איתו"
הנהנתי במהירות ונכנסתי לחדר מהמבוכה, אף פעם לא דיברתי איתם על דברים שמעבר למפגשים עם בנים. גם לא כשיצאתי בעבר עם יצחק. לא דיברתי יותר מדי על דברים אינטימיים, יצחק היה החבר הראשון שלי, הוא היה כמוני. כך שלא פחדתי ממנו או לחשוף בפניו את הגוף החום שלי, אהבתי אותו אבל זה נגמר. הוא החזיר לי את הביטחון לאהוב את עצמי כמו שאני מה שמעולם לא אוכל להגיד על רני, בחור ששירת יחד איתי בצבא. רני חיזר אחריי במשך שלושה חודשים, זה לא שלא היה נאה או נחמד. פשוט מעולם לא הסתכלתי על בחורים לבנים, לא כי הם לא נאים או טובים משום שמעולם לא חשבתי בעבר שאנחנו יכולים להיות ביחד או זה כי הם לא מסתכלים על בחורות כמוני ברצינות.
" אני לא מבין אני מכוער בעיניך?" הוא שאל כשהגיח לחדר שלי, בדיוק הייתי עם דניאל ועמית שותפותיי לחדר.
" לא, פשוט אני לא מתחברת לבנים כמוך"
" את אומרת שאני לבן מדי בשבילך?"
" לא, אתה פשוט לא הטיפוס שלי" שיקרתי אז.
" אני אשתזף בשבילך" הבנות צחקו גם אותי זה הצחיק.
" אני לא מבינה למה אני? יש כל כך הרבה בנות שכרוכות אחרייך"
" בדיוק בגלל זה אני לא רוצה אותן, הן לא חכמות כמוך"
" אתה בכלל לא מכיר אותי איך זה שאני חכמה והן לא?"
" אני מרגיש את זה"

בשמירה שלי בין כל החושך רני היה מגיע, הוא הביא שקית מלאה בממתקים. הוא היה גבוה יותר ממני, הבטתי בו וחייכתי כי לא ידעתי מה לומר.
" כדאי שתלך אסור להיות בשמירה עם עוד מישהו"
" לא תגידי לי תודה על הממתקים?"
" לא ביקשתי, תיקח אותם לעצמך"
" למה שלא תתני לי הזדמנות, אחת!"
זכרתי מה אמרתי לו, לא הייתי צריכה להגיד את זה אבל הייתי מוכרחה זו הייתה הדרך היחידה לסלק אותו מעמדת השמירה.
הייתי חייבת לקיים את ההבטחה שלי, מצד אחד פחדתי על כך שהייתי מספיק טיפשה להבטיח לו שאשכב איתו משום שידעתי שזה מה שהוא רוצה ממני, הוא לא באמת חיבב אותי, ידעתי את זה ועדיין הבטחתי לו.
עד היום זה זכור לי, נכנסנו לחדר שאיש לא גר בו, אף אחד מהחיילים, הייתה בו רק מיטה ומזרון צבאי. ידעתי שאם יתפסו אותנו אנחנו עלולים להיות בצרה.
" תבטיח לי שתשמור על זה בסוד" ביקשתי חצי רועדת חצי קופאת במקום.
" אני נשבע שלא אספר, לכבות את האור?" הוא כיבה מבלי לשאול אותי ונעל את הדלת. הבנתי שכדי לצאת מהחדר אני צריכה לסיים עם זה מהר אחרת הוא לא יפתח.
" למה שיקרת לי בקשר לעובדה שאתה מחבב אותי?"
" זו הדרך היחידה שלי להשיג ממך את יודעת את מה" פשט את החולצה הצבאית שלו על הרצפה.
זה נגמר בדיוק לאחר שש דקות, הוא כבר לא היה נאה בעיניי או חכם בעיניי הבנתי שהייתי רק מטרה בשבילו מטרה שבה הוא יוכל להשוויץ לכל חיילי הבסיס שהוא הצליח לשבור גם אותי. מעולם לא שכחתי את הלילה הזה את העובדה שכאשר גמר אמר לי ללכת, להתלבש במהרה. תחילה חשבתי שזה בגלל שפחד שיתפסו אותנו, אבל זה היה כי אני בעיניו כבר לא באמת מושכת. לא אמרתי לו שום דבר פשוט עשיתי את מה שאמר. התלבשתי במהרה ויצאתי משם כשהוא הושיט לי את המפתחות ובאמת מה שקרה הוא שיום למחרת כל הבסיס למעט הקצינים ידעו על המקרה, הרגשתי מושפלת קראו לי בשמות, ביקשתי העברה לבסיס אחר. למזלי המפקד שלי נתן לי לעבור לבסיס אחר, במרכז הארץ כששאל מדוע אני רוצה לעבור סיפרתי לו שההורים שלי במצב כלכלי קשה וכי צריכים אותי בבית. לא רציתי לשקר, אך גם לא רציתי להישאר שם יותר.
הזיכרונות האלו מצמררים אותי כאן באילת כשבדיוק אני מצטנפת בשמיכה כשמזגן דולק ומאוורר את החדר, ואז עלתה לי המחשבה מדוע אני לא אוהבת בחורים לבנים.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה להמשךך:))
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
הגב
דווח
אין שם
אין שם
סיפור מושלם ! אני מחכה להמשך❤️
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
סיפורים אחרונים
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
האחים אלימלך-פרק 5
האחים אלימלך-פרק 5
מאת: Magic World
אתמול היה שונה
אתמול היה שונה
מאת: Yael Shayn
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan