כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 1

חבקי אותי חזק פרק 34+35

" גברים הם דפוקים אני יודע"

פרק 34

מחר כבר הגיע, הייתי רעננה ופחות עייפה. עדיין לא חזרתי לעבוד במסעדה ראיין נתן לי כמה ימי התאקלמות על אף שלא עבד שם עדיין ניהל את המקום. לא פגשתי את ראיין במשך כל היום, הוא לא יצא החוצה לא היה כל זכר אליו. הערב הגיע, פתאום שנאתי את הירח והכוכבים רק כי לא רציתי לצאת. לפחות הפעם אנהג בעצמי לשם ואחזור בשלום, בלי עוד אנשים שיכולים להציק לי.
הגעתי למקום, אור נופף לעברי הוא ישב עם דורית ומולה ישב נהוראי היה לשניהם חיוך ממזרי כאשר ראו אותי.
" אור סיפר לי הרבה עלייך" הופתעתי שהיא עברה די מהר מהחבר הקודם שלה לאור.
" כן, מה הוא סיפר?"
" תשבי" לא היה לי נוח, לא על יד נהוראי, לא עם השמלה ועל אחת כמה וכמה לא בכל הפגישה הזאת. עוד אנשים זרים החלו להגיע, היינו תשעה אנשים בסך הכל. כולם לקחו הזמנות וחיכו לאוכל.
פתאום החלו רקדנים לרקוד והזמינו אנשים מהשולחנות לבוא לרקוד, אור פסע עם דורית ועוד שני זוגות שהלכו יחד איתם. נשארנו נהוראי, גל ואני. גל ישב מולנו לא הפסיק לשתות.
" למה את לא אוכלת?" שאל אותי ודחף לעצמו מנת פתיחה לתוך הפה.
לא עניתי, הסתכלתי על השולחן וחיכיתי לסיים עם ערב הבדיחה הזה.
" חבל הכל פה טעים" דחף זית אל תוך הפה קיוויתי שהוא ייחנק ממנו.
אור רקד וצהל עם דורית שלא הפסיקה להביט לכיווני מדי פעם.
" אז מה גל אתה לא הולך לרקוד?" שאל נהוראי שידעתי מה הוא מתכנן.
" תיכף אני מתכנן על הבחורה ההיא שם" הסתכל על בחורה זרה בשמלה כחולה.
" לך על זה" גל אזר אומץ ויצא לכיוון הבחורה הזו. נשארתי איתו לבד, זה אסון אולי כדאי שאקום ואעמיד פנים שאני צריכה לשירותים? עד שחשבתי כבר נהיה מאוחר מדי הוא שוב דחף את היד שלו לעברי. יותר נכון שם את היד על הירך שלי.
" תפסיק עם זה" הפעם דיברתי.
" לא טוב לך?"
" זה כמו שאני אגע לך שם" אמרתי והדגמתי.
" מבחינתי תמשיכי, אני אוהב" אף אחד לא יכול היה לראות מה קורה מתחת לשולחן. ישבנו עם הגב לכולם.
" ואני לא! אם לא תזיז את היד שלך ממני אני אצעק!"
" תצעקי אני בקושי שומע את עצמי" הוא צדק לא שומעים שום דבר וטיפס עם ידו אל תוך השמלה שלי.
" אני אוהב את השמלה שלך" מה יש לאהוב? שמלה פשוטה, חבל שלא לבשתי צמודה אחת זה יכול היה להיות טוב יותר ככה הייתה לו פחות דרך לגעת בי. הרגשתי את האצבעות שלו משוטטות בתוך התחתונים שלי.
" תני לי לענג אותך" לחש לי לתוך האוזן זזתי לא היה לי נוח. הייתי חייבת לפעול אחרת הוא ימשיך וזה לא ייפסק. ראיתי את הסכין שבקצה השולחן. החלטתי לתת לו להתעסק בי ולהסיט את מבטו מהשולחן, עד שהשגתי את הסכין.
" תיכף תגידי שאת לא אוהבת את מה שאני עושה"
" יש לך שניה להוציא את היד שלך ממני אחרת אני לא יודעת מה אני עושה לך!" לא שלטתי במה שאמרתי הוא נבהל הוציא את היד שלו והתרחק ממני.
" את מפחידה אותי" אור שראה את העניין מיד את לכיווני.
" נעמי? מה יש לך את ככה?"
" מה יש לי? אני הולכת אני לא מתכוונת להישאר כאן עם הסוטה הזה!" אמרתי והלכתי משם.
" נעמי חכי רגע" אור עצר אותי בדרך.
" מה קרה?"
" אני לא רוצה לדבר על זה, רק תלמד לראות מי באמת חבר שלך ומי לא"

....

אני לא מבינה איך אנשים פולשים ככה לפרטיות של מישהו אחר, באיזו זכות? שוב הראש שלי התחיל לכאוב, ד"ר שפירא אמר לי לבוא לבקר כשאחזור. אלך מחר ועכשיו אלך לישון אולי זה יעבור.
בבוקר כשקמתי כאב הראש לא חלף, נסעתי לבית החולים ד"ר שפירא קיבל אותי בחיוך, בדק את הראש שלי עם כל מיני אלקטרודות משונות.
" אתן לך מרשם אחר ואני רוצה שתבואי לפה אחרי שבוע שתיקחי את המרשם."
" זה מרשם למה בדיוק?"
" לכאב הראש שלך, הכאבים אצלך הם לא כמו אצל כולם. בגלל שעברת ניתוח כל כאב הוא משמעותי וטוב שהגעת" ד"ר שפירא שיחרר אותי, הלכתי לכיוון היציאה כמה ילדים שיחקו בחוץ, כמה הורים מודאגים ישבו על הספסלים וחיכו לתשובה. ואז ראיתי את ראיין, עומד מול הטלוויזיה שבמסדרון בבגדי בית חולים ונסיעה על הפנים.
זיהיתי אותו, ידעתי לזהות אותו למרחקים.
מה הוא עושה כאן? הוא חולה? זה רציני? כל כך הרבה שאלות ואף לא תשובה. הסתתרתי שלא יראה אותי ולא הפסקתי לבהות בו במשך כל הזמן הזה.

פרק 35

הוא דיבר עם האחיות לא כל כך הצלחתי לראות מפני שהן הסתירו לי, החלטתי לחזור הביתה אבל אם חשבתי שבבית תהיה לו מנוחה, טעיתי ובגדול. אור חיכה לי בגרם המדרגות במבט שלא תיכננתי, שילב את ידיו והביט בי.
" אתה תסתכל עליי עוד הרבה?" שאלתי בעודי עולה לא מחכה לו.
" אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר.
" אנחנו? אם זה על מה שקרה היום אני לא מתכוונת להגיד שום דבר יותר ממה שאמרתי"
" תראי... נהוראי הוא בן דוד שלי הוא מעולם לא פגע בבחורה ומעולם לא יפגע" את זה תגיד לגוף הפגוע שלי שהידיים שלו הרשו לו לגעת בי.
" הוא גם אמר שהוא ניסה לדבר איתך אבל מעולם לא נגע בך"
" אתה באמת חושב שאני ממציאה?" הסתכלתי לראות מה תהיינה תגובתו.
" נעמי, אני יודע שאת נזהרת ומתנזרת מבנים אבל מה באותו הרגע אולי לא עמדת בפניו"
" בפני נהוראי? הוא לא הטעם שלי, אתה באמת חושב שהמצאתי את כל זה?"
" נהוראי אפילו לא שכב אף פעם עם בחורה"
" כן בטח... אל תאמין לכל מה שאומרים לך"
" עשית לי בושות היום"
" בושות?"
" כן עם הסכין לא היית צריכה לעשות את זה"
" סליחה באמת שהוא דחף את היד שלו לתוך התחתונים שלי" לא בכיתי אולי אם הייתי בוכה הוא היה מתרכך.
" זה לא נשמע כמו נהוראי ואת לא נשמעת עצמך"
" אני לא צריכה להוכיח לך כלום, ואני בכלל לא מאמינה שאתה מאמין לו ולא לי. הבנתי ככה זה כשיש משפחה אז מגוננים עליה. אם רק היית שם במקומי כשהוא דחף את האצבעות שלו לתחתונים שלי ואז לחש לי שהוא רוצה לענג אותי, הלוואי והייתי ממציאה, הלוואי ושום דבר מזה לא היה נכון!" הסתובבתי סביב השולחן בעצבים.
" אני לא יודע מה להגיד"
" אני יודעת... אם אתה לא מאמין לי אז כדאי שנפסיק את החברות שלנו"
" את רצינית?"
" כן, מעולם לא חשבתי שאבקש אבל אם אתה לא מאמין לי אני לא רואה בזה טעם בעתיד לסמוך עלייך"
" טוב אם זה מה שאת רוצה לפרק חברות של שנים"
" אין לי מה להגיד לך יותר"
"גם לי לא"
" ואגב את חייבת לי כסף על המנה שהזמנת היום" " כסף? לא נגעתי בה בכלל"
" כן אבל את הזמנת אותה ובקושי היה לי איך לשלם עליה עכשיו כשאני בקורס" לא התווכחתי הייתי כל כך עצבנית הוצאתי מהארנק שטר של מאתיים ודחפתי לו אל תוך הבטן בכעס. הוא צעד לכיוון הדלת בכעס וכשפתח אותה ראיתי את ראיין עומד, אור הסתכל לכמה רגעים ואז הלך משם. גם לי יש סיבה לכעוס, אז מה אם הוא בן דוד שלו אין לו שום זכות להאשים אותי. חשבתי שאפשר לסמוך עליו יותר מכל גבר שאי פעם הכרתי. אבל הוא עזב אותי לטובת המשפחה שלו.
" מאיזה חלק שמעת את הכל?" אמרתי הוא התקדם לעברי ונתן לי חיבוק שלא ציפיתי.
" גברים הם דפוקים אני יודע"
" אני בסדר"
" אני יודע שאת לא אפילו שאת אומרת שאת כן, אני שונא את זה שגברים פוגעים בך, שונא שהם מרשים לעצמם לגעת בך ככה" הוא שמע את הכל.
" ואם האידיוט הזה לא מאמין לך אז עשית בשכל שניתקת את הקשר" אמר תוך כדי החיבוק.
לאחר כמה שניות הוא הפסיק לחבק אותי ועמד מולי.
" אתה נראה כל כך חיוור בזמן האחרון" אמרתי במלמול.
" קצת בעיות עם המשפחה לא משהו שאת צריכה לדאוג לגביו." שקרן, אני יודעת שמשהו לא בסדר והוא לא אומר לי.
" אני רוצה שתספרי לי איך היה באיטליה, נשב על הספה עד שלא תסיימי לדבר אני לא הולך" ישבנו על הספה הוא ישב מולי בישיבה מזרחית, עשיתי כמוהו ופשוט התחלתי לדבר על הקורס, על הבישולים אפילו על הצעקות שחוויתי שם.
" באמת?" הוא שאל תוך כדי.
" כן, כל כך נבהלתי!"
לרגעים שכחתי מהכל, התמקדתי בזוג עיניי ההייזל שבוהות בי בעצב, התרכזתי כל כך בו ולא יכולתי להתיק את המבט שלי ממנו.
" אני שמח שנהנית" אמר לבסוף. הוא נראה עייף וכחוש כאילו לא ישן שלושה ימים.
" אולי תלך לישון קצת?" הצעתי
" את כבר מגרשת אותי?"
" מה פתאום, אז תישן בחדר שלי, קדימה" הוא לא התווכח איתי נכנס למיטה שלי וישן קצת. לעיתים הייתי נכנסת לראות אם הוא נושם ואם הכל כשורה, דאגתי לו כמו שלא דאגתי לאף אחד מעולם. אולי רק לאליה כשהיה קטן.
הכנתי מרק עוף עם אורז לבן בצד, למקרה שיקום וירצה לאכול.

המשך יבוא...
תודה על התמיכה והתגובות המחממות
כבר מתכוננת לפרויקט הבא, אתם מחכים לזה כמוני?
לילה טוב ❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
יאוווו בא לי עוד פרק מצידי תכתבי אותו בשירותים חחחח גם טוב
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
חח האמת שכבר כל הפרקים מוכנים, בשביל המתח מפרסמת כל פעם קצת.
הגב
דווח
guest
וואיי אני ככ מחכה להמשךך
אני נכנסת כל יום לאתר לראות אם המשכתת
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
סיפורים אחרונים
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד
מאת: שיר פיליבה
רק יריות
רק יריות
מאת: מה זה משנה
וזאת הפעם האחרונה שראיתי את סתיו.
וזאת הפעם האחרונה שראיתי את סתיו.
מאת: Yarin Levi
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד
אני אוהב אותך אבל אני מת מפחד
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan