כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

בסוף נפגשנו פרק 15

הלוויה

עבר חצי שעה מאז שדב נכנס לבית שלנו . דב נכנס אלי לחדר, הוא לבש מכנס כחול כהה קצר וחולצת טריקו לבנה .
הוא נכנס אלי בריצה כשראה את הזכוכיות על הריצפה שעוד לא הספקתי לנקות .
החלון בחדר שלי היה גדול יחסית כך גם הנקיון לקח זמן .
"מה זה? מה קרה כאן?" דב שאל אותי ולקח את המטאטא.
שתקתי ודמעות שטפו את פני . לא יכלתי לדבר העיתי שבורה נפשית .
חבוב שלי בכלא ועלי מאיימים ואני לא יכולה לעשות כלום . מי אלה? מה חבוב מסתיר ממני?
"זה כלום, ילד קטן שיחק עם האבן וזה פגע לי החלון " שיקרתי לו .
"דני תעצרי!" הוא תפס אותי מהכתפיים .
"מה קרה?" הוא שאל אותי בפעם נוספת .
נשמתי נשימה עמוקה וספרתי לו את כל מה שעידית אמרה לי לפני שנרצחה .
"את חייבת לעזוב את התיק הזה זה סכנת חיים פה" הוא אמר לי וליטף לי את השיער .
"לא, אני לא אעזוב אני לא פחדנית " עניתי לו וקמתי מהמיטה .
"דני.." הוא נאנח . "את מאוד סקרנית להכיר את המקצוע מקרוב אבל במיקרה כזה להתחלה זה מסוכן " הוא ניסע לשכנע אותי .
"תקשיב לי דב עם באת לשכנע אותי לעזוב את התיק אז תיצא כי זה לא יקרה " הטחתי בו ומעט התעצבנתי .
בפנים פחדץי פחד מוות אבל אני לא יכולה לוותר על חבוב עוד פעם ואני מאמינה לו, אני לר אתן לו לשבת סתם ככה כשיש לי דרך להוכיח אחרת .
דב יצא לסלון והכיר את משי, הלוואי ויהיה בינהם משהו אלה שיעזוב אותי לנפשי דב .
"תשמרי על דני " שמעתי אותו אומר לה ולאחר כמה שניות הדלת ניטרקה .
"זה הבוס שלך זה?" משי נכנסה אלי עם כוס תה ונענע.
"כן " נאנחתי וניקיתי את הזכוכיות האחרונות שנותרו על הריצפה .
"חתיך אש " היא חייכה אלי וציחקקה .
"אז קחי אותו לעצמך " עניתי לה מיואשת .
"למה לי עם הוא בא בריצה ששמע שהחלון שלך התנפץ? נראה לי שיש בניכם רומן משהו? הוא נשוי?" משי ציחקקה עם עצמה .
"משי הוא לא נשוי ואל דברי שטויות וברצינות עם את רוצה להתחיל איתו את יותר ממוזמנת ויאאלה עופי לי מהחדר אני רוצה לנוח " אמרתי לה וליוויתי אותה לבחוץ .
באותו לילה עין לא עצמתי . השעה כבר היית 6 בבוקר הלילה עבר שקט אחרי הקטע עם החלון .
קמתי עם עניים מעט רדומות ועייפות אחרי לילה לבן . נכנסתי למקלחתי מילאתי מים ונכנסתי לאמבטיה חמימה .
המים היו נעימים הרגשתי איך כל הרגשות שלי יורדות במים נקיים לאחר עשרים דקות של נחת משי דפקה בדלת ונכנסה לצחצח שיניים .
"איך את?" היא שאלה אותי חצי רדומה .
"בסדר גמור " עניתי לה ונשפתי .
"תגידי דני, יש מצב שזה קשור לתיק שאת מתעסקת בו?" היא שאלה אותי .
"לא!" עניתי לה בתוקף .
"תיראי דני זה מסוכן, וגם אני כאן בסיכון אני גרה איתך " היא אמרה לי ושטפה את הפנים.
"משי, התיק לא קשור כאן זה היה בטעות זה היה ילד מתבגר שפשוט שיחק עם אבנים את יודעת איך זה " עניתי לה עוצרת את עצמי לא להתפרץ עליה .
לעזעזל מה היא רוצה ממני על הבוקר . לא מספיק שעידית נרצחה וזה נשאר כתעלומה . פאק עידית ההלוויה שלה .
קפצתי מהאמבטיה "זוזי זוזי" דחפתי את משי ציחצתי שיניים מהר הסתרקתי ונכנסתי לחדר להתלבש .
"דב מה עם ההלוייה של עידית?" שאלתי אותו
"ב11 בבית העלמין הישן לאסוף אותך?" הוא שאל .
"כן " עניתי ןניתקתי רת השיחה .
שמתי מכנסיים שחורים וחולצה מכופתרת שחורה . נעלתי נעלי עקב שחורות גם כן וירדתי למטה לחכות לדב .
עמדתי כמה דקות לפני שדב בא אלי לפתע הבחנתי במעטפה שהיית חצי בחוץ מתוך התיבת דואר .
"לדני " היה כתוב עליה
פתחתי אותה לאט מעט רועדת .
"פעם הבאה זה יהיה רימון " היה כתוב שם ושום דבר נוסף .
פאק, לעזאזעל איתך מי אתה מה אתה רוצה?
דב בדיוק בא וזרקתי במהירות את המעטפה לתיק בלי שישמים לב והלכתי במהירות לכיון שלו .
"בוקר טוב " אמקתי לו ויגרתי את החגורה .
"בוקר עצוב, איבדתי חברה טובה " הוא ענה לי עם עניים אדומות .
היה ניתן לראות שהוא בכה כל הלילה .
"אני ועידית התחלנו את הדרך ביחד היא היית ידידה וחברה לעבודה שלי " הוא לחץ על הגז ונסע במהירות .
הגענו לבית העלמין במושב שם התגוררו הוריה . ההלוויה היית קשה לי הייתי האחרונה שראתה ודיברה איתה . אנשים רעים לקחו את חייה סתם כך . הרבה אנשים הגיעו להלוויה המשפחה החברים העמיתים לעבודה . כולם בכו במיוחד אמא שלה . עידית היית בת יחידה במישפחתם וכך נותרו הוריה לבד ללא נכדים וילדה .
השעה כבר היית שלוש בצהריים אני ודב הינו בחזרה ללב תל אביב הדרך היית קשה שקט שרר כל הנסיעה . דב היה ממוקד בנסיעה ואני שקעתי במחשבות אם זאת הייתי אני .
"את עדין רוצה לעבוד בשביל חבוב כהן?" הוא קטע אותי ממחשבותיי.
"כן " עניתי בלי להסס אך בליבי היססתי מאוד.
"את אמיצה " הוא אמר לי והעביר את היד מאחורי המושב שלי .
"מה ההתקדמות בתיק? " הוא שאל אותי ועצר באור אדום .
"יש את אבא שלו שהוא בעצם מייבא מכוניות יוקרה מגרמניה ומוכר במחיר כפול .אבל אני לא שוטרת לא ענייני יכול ליהיות אבל שזה התנקלות באביו דרך בנו אתנ יודע איך זה " עניתי לו .
הוא שתק והמשיך בנסיעה .
"בנוסף לכך יש לי עדות שמנסים להשתיק אותי וגם השתיקו את עידית, אני לא יודעת אם אוכל לקחת את הסיכון הזה בבית המשפט ולספר על ההתנקלות בי ובהריגה של עידית בשל התיק שלקחנו." הוספתי לדברי והטלפון שלי צילצל .
מספר חסום עוד פעם? כבר מהבוקר מתקשרים אךי מחסום אבל לא הצלחתי לענות בגלל ההלוויה .
"הלו" עניתי
"הלו" זה היה חבוב בצד השני .
"דני ... איך את?" הוא שאל אותי ונשמע מתנשף .
"בסדר מה מצבך?" עניתי לו
"בסדר " הוא ענה
"תשמע אני לא יודעת איך להגיד לך אבל עידית נהרגה אמש " אמרתי לו
חבוב שתק כמה שניות ...
"אני יודע .. שמעתי " הוא ענה בקול חנוק .
"זה בגללי דני התקשרתי כדי להגיד לך שתעזבי את התיק ותניחי לי לרצות את המאסר אחרת תגמרי כמו עידית " הוא אמר לי ושמעתי איך הוא עומד לבכות .
"תשמע, אני רוצה שתצא למעצר בית עד המשפט אבל תתנהג טוב עד אז " עניתי לו .
"לא דני, תשמעי זה אנשים מסוכנים הם יהרגו אותך ולא אוכל לחיות עם זה שהרגתי את אהבתי היחידה " הוא אמר לי והקול שלו כבר היה צרוד .
"אתה יוצא למעצר בית זה סגור, יום טוב לך " ונתקתי .
לרגע הרגשתי איך הזעם עולה לי איך אני אהובתו היחידה והוא עזב אותי אז והלך עם חן? מה עובר לו בראש אני לא מבינה .
"דב, קח את הבקשה הזאת תעביר עם הצ'ק לעמית שלך במחוזי " אמרתי לו והעברתי לו את המסמכים .
"מחר על הבוקר אתה במחוזי, תקשיב עם הוא לא יצא מהכלא הוא ימות הרי ידוע לנו שהוא לא הפושע " אמרתי לו וסידרתי את הקוקו.
"את הופכת מיום ליום לפילפלית אמיתית, טוב שאת במשרד שלי " הוא חייך אלי .
"טוב לפחות יצא ממך חיוך קטן אחרי יום כזה" אמרתי לו וחייכתי .
"בזכותך פילפלית" הוא ענה לי והגענו למשרד .
"מה למה הגענו למשרד?" שאלתי אותו .
"את רוצה לעלות דרגה ולהוציא את הלקוח שלך למעצר בית לא?" הוא שאל אותי .
"כן אבל מחר לא?" שאלתי אותו מופתעת .
"צאי מהאוטו" הוא פתח לי את הדלת וכיבה את הרכב .
ירדנו מהאוטו ועלינו במדרגות שמובילות לבניין .
עלינו במעלית ונכנסנו למשרד שלנו של העורכי דין .
לא היה אף אחד במשרד היה שקט מוחלט .
"טוב בואי איתי למשרד שלי מה את עומדת .." הוא תפס אותי מהיד והוביל למשרד .
דב הכין לי אספרסו ולעצמו והתיישב בכיסא "המלכות" שלו .
"אחח התגעגעתי אליו לכיסא שלי ." הוא נישען אחורה והתמתח .
"טוב יאאלה מתקשרים לפקוביץ'" הוא אמר ודיפדף באנשי קשר שלו .
"מה אבל מה עם ההוא ש.." ניסיתי להגיד
"הוא בחופשה " הוא קטע אותי .
"אה הבנתי " עניתי לו .
דב עשה את השיחה מעט זרק בדיחות פה ושם על לקוחות על עובדים . ואז הוא לקח את הבקשה ושלח בפקס .
את הצ'ק הוא צילם ושלח בהודעה את התמונה וקרע את הצ'ק לחתיכות .
"הוא יראה לפקידה את ההמחאה דרך הטלפון " הוא קרץ לי .
"טוב עכשיו החלק השני של המשימה " הוא בוציא מעטפה מהארונית שבשולחן .
"קחי" הוא הושיט לי .
"מה זה?" שאחתי מופתעת .
"תפתחי " הוא ענה לי .
"כסף? "שאלתי .
"זאת המשכורת הראשונה שלך ובונוס יש פה עשר אלף " הוא חייך אלי .
"אני לא יכולה " החזרתי את המעטפה על השולחן .
"דני, את המתמחה היחידה בכל המדינה הזאת שהצליחה לקחת תיק מההתחלה לבד על עצמה בלי כלים של אף אחד, יש לך מוח מבריק את חדה וחדורת מטרה " הוא אמר לי והזיז את המעטפה אלי .
"את מבינה שעם את מוכיחה שחבוב הוא לא רוצח אלא חף מפשע אז כל המדינה תדבר עליך כולם ירצו אותך כעורכת דין שלהם את פתחת דלת הצלחה לעצמך בלי עזרה של אף אחד .
אף אחד אפילו אני לא הצלחנו לפתוח דלת כזאת בכוחות עצמנו "
הוא חייך אלי והרגשתי שהמילים שלו מנגנות לי על הלב זה הרגיש לי נעים לפתע ראית את דב החם החביב שיודע להחמיא.
"תודה " לחשתי לו וחייכתי עם דמעות .
קמתי מהכיסא ודב אחרי "אל תלכי " הוא לפתע אמר לי בקול רם .
הסתובבתי אליו לא מבינה אץ משמעות הבקשה .
"סליחה אני חושב שאני צריך חברה עכשיו תוכלי לארח לי קצת?" הוא שאל אותי אך לא חייך .לפתע ראיתי איך הוא נראה עצוב ובודד כל כך כאב לי עליו .
"בסדר" עניתי לו וחייכתי .
"טוב אני רק לוקח כמה מסמכים לבית וזזים" הוא אמר לי והתכופף למטה .
"מה לאן?" שאלתי מופתעת .
נסענו לבית של דב הוא הבטיח לי מראש לא להימרח עלי .
נכנסנו לבית שלו הבית היה הרמון אמיתי . וילה שתי קומות מעוצבת בהתאם הבית היה מפואר הגג היה חום כהה והקירות מבחוץ היו נוצצים . טוב נו אנחנו בשכונה של טחונים .
"כנסי" הוא פתח את הדלת עם מפתח .
"וואו איזה בית מהמם יש לך " אמרתי לו .
"תודה" הוא חייך וסגר את הדלת אחריו.
בצד ימין היית פינה על הקיר של מראה עגולה מהממת בינונית ומסביבה תמונות שלו ובטח של ההורים בעיצוב מהמם שמתחבר עם המראה . ומתחתיה שולחן עגול מעץ גשול ומסביבו שישה כיסאות אוכל לבנים מפוארים משובצים עם יהלומים .
מצד שמאל היה המטבח המשודרג בצבע שמנת ובאמצע היב אי ועליו פלטה שחורה שתמיד חלמתי שתיהיה לי . וואו והסלון מרהיב ביותר בצבע תכלת והשטיח האפור הזה עם פסים לבנים . ליד הספא המפוארת היו שני כורסאות לבנות מהממות וטלויזיה שמעולם לא ראיתי גודל כזה . ממול הסלון היית דלת גדולה שקופה נפתחת ומאחוריה בריכה מרובעת מובנת גדולה ומסביבה היו שלוש כורסאות ושולחנות קטנים . ממש בית מלון היב הבית שלו . הוילונות הלבנים שקופים שהיו בכל עבר והמדרדות שהתעגלו באמצע העליה .
"את רוצה לשתות משהו?" דב שבר את הקראש והוציא בקבוק ויסקי "דניאלס"
"לזכר עידית?"הוא הושיט לי .
"כן " אמקתי ודפקנו שט כל אחש .
"טוב כנסי מה אץ עומדת בכניסה תרגישי בבית " דב אמר לי ודחף אותי קלות קדימה .
חייכתי אליו והלכתי לשבת על הכיסא שהוא בעצם סט של מיני בר שהיה לו בקצה המטבח .
דב התקרב אלי וישב לידי ומזג עוד מהשתייה .
"אני זהו " חייכתי אליו .
"את יודעת שפעם הייתי אלכוהוליסט?" דב הסתכל עלי וחייך, ראו בעניים שהוא כרגע נמצא בזמן הזה אבל דרך העניים .
"איך?" שאלתי עם קול צרוד .
דב תפס את הכוסית ושתה אותה בשלוק . פעם לפני שהבנתי מי אני ולמה אני מסוגל היית שותה בכל יום .צבא ברור שלא עשיתי ואת האמת זה גורם לי תמיד להרגיש נחות באזשהו מקום "
"את האמת, שמאנשים נחותים כמונו יוצאים אנשים גדולים " אמרתי לו וחייכתי .
"דני, את יודעת שאני מרגיש שאת הכוח שלי בחיים האלה ." דב הביט עלי וישר את מבטו לבריכה .
"אני סך הכל בן אדם " עניתי לו מנסה לצאת מזה בעדינות .
"את בן אדם מדהים " הוא הסתובב אלי והביט בו לכמה שניות .
"למה? דב, אתה לא מכיר אותי כמעט איך אתה יכול כל כך ליהיות בטוח שאני מדהימה?"
דב לקח נשימה ארוכה והביט בי שוב .
לאחר כמה שניות הוא ענה לי " את בן אדם שאוהב צדק, אבל לא רק אוהב את גם עושה אותו . מספיק שאת מזכירה לי את אמא שלי שהיא הבן אדם הכי טוב בעולם כולו " דמעות החלו לזלוג מעניו . מחיתי את הדמעות שלו וזה קרה שוב פעם השפתיים שלנו נפגשו בפעם השניה אבל הפעם עם הרבה רצון ותשוקה . הרגשתי שאני נסחפת עם הנשיקה הזאת דב ליטף לי את השיער וירד לאט בכל הזרוע של היד ואז תפס אותי מהמותן ומשך אותי אליו .
מזמן כבר לא הרגשתי מגע של גבר .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

יעל יעלי עקוב אחר יעל
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
בלשות
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 92
יש לי הכל- פרק 92
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 68
יש לי הכל- פרק 68
מאת: שלכת כותבת מהלב
כל העולם שלי
כל העולם שלי
מאת: Shay Efron
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan