כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 1

חבקי אותי חזק פרק 32+33

הוא לא דיבר, לא אמר שום דבר, לקח צעד אחורה הסתובב ואז פסע לו גם כשצעקתי לעברו.

פרק 32

נופר חיכתה לי בפתח בשילוב ידיים ואובדת עצות.
" סוף סוף את מגיעה"
" מה קרה בזמן שנעדרתי?" שאלתי.
" המתנדבים מפסיקים להגיע"
" איך נשיג עכשיו מתנדבים?"
" אני אשיג, אל תדאגי"
" נופר... אתמול קוקו..." לא יכולתי להמשיך היא הזילה דמעה.
" הוא היה כלב כל כך טוב"
" מסכימה" הנהנתי יחד איתה.
" רגע איך את יודעת?" שאלה מסוקרנת.
" אני מכירה את הבעלים"
" הבחור החמוד ההוא? מאיפה?" לא רציתי לספר איך וכיצד, אמנם היא נחמדה אבל לא ברמה שבה אני יכולה לספר את הכל.
" הוא שכן של חברה שלי היא סיפרה לי" שיקרתי.
אילו נופר הייתה מכירה אותי וודאי הייתה יודעת שאין לי חברות, אבל את זה רק אני יודעת.
" איפה את?" קיבלתי הודעה באמצע שטיפת הכלים של החיות.
" בהתנדבות למה?"
" המפתחות של הבית שלי הם אצלך"
" נכון, תגיע לפה" כתבתי לו את הכתובת והמשכתי במסורת שטיפת הכלים.
" אני רואה שגם כאן הכלים אוהבים אותך" צחקתי צחוק מגחך.
" קח" הושטתי את ידי הוא אחז בצרור המפתחות יחד עם האצבעות שלי ולא דיבר.
" אתה תיתן לי להמשיך?" הידיים שלי היו מלאות סבון ומים.
הוא צעד קדימה והסתכל על הסינר הורוד כשעדיין ידו לא מרפה ממני.
" את חמודה עם הסינר הורוד הזה, אקנה לך אחד כזה לעבודה" התחכם איתי על אף שזה היה מעט מצחיק.
" תיזהר שהכף הזאת לא תפגע בך" איימתי עליו והטיתי את הכף לכיוונו.
" אה כן? ומה אם אעשה את זה" לקח את היד שלי ואחז בה בעדינות.
" ניצחת אבל רק הפעם"
הוא הסתכל עליי וחייך, והעיניים שלו, עיניי ההייזל היפות שבו אותי בשתיקה שלו. זרם המים עדיין זרם בזמן ששתקנו ככה יחדיו.
" את יודעת אף פעם לא שמתי לב שיש לנו את אותו צבע העיניים" התקרב להסתכל קרוב יותר.
" מה אתה עושה?" הרחקתי את ראשי כמה שיכולתי.
" מסתכל" היה לו פרצוף מצחיק התפקעתי מצחוק.
" אני מצחיק אותך? כשאת צוחקת אני בקושי יכול להסתכל"
" אתה מצחיק אותי"
" אני חושב שאני קצת מחבב את העיניים האלו" אמר ונגע בלחי ימין שלי.
" רק את העיניים?" הוא הנהן ואז לאחר כמה שניות פסע לאחור, כאילו הרגע הזה נשכח בין רגע ולא היה שום מגע או רגש.
" אני אלך, תמשיכי עם הכלים" לא אמרתי שום דבר המשכתי עם הכלים במבוכה וכשהסתכלתי לאחור הוא כבר לא היה.

פרק 33

מהכלים שבהתנדבות עברתי לכלים של העבודה, הקונטיינרים הגדולים היו מגושמים ואף החליקו לי לפעמים מהידיים.
" נעמי תשתדלי לא להפיל כל פעם כלים על הרצפה" ראיין העיר לי, בחיי לעיתים כזה נחמד ולעיתים קוץ בתחת, פשוט כך.
" כן שף" לא התווכחתי גם ככה אני רק עובדת זוטרה שמקבלת משכורת לא גבוהה בשביל לשלם על דירת גג קטנה.
הקונטיינר שוב עמד להחליק מידיי אבל הוא תפס אותו והציל אותו מליפול על הרצפה.
המבט בעיניים שלו אמר לי שהכל בסדר, הוא לא אמר מילה הזיז אותי הצידה והחל לשטוף את הקונטיינרים הגדולים.
הבטתי בו עד שסיים, הוא נאנח ייבש את ידיו במטלית הוריד את הסינר והסתכל עליי.
" אני צריך לדבר איתך, בואי נצא החוצה" הלך מלפניי, פסעתי אחריו בזמן שכולם עבדו בתוך המטבח.
" קחי" הושיט לי כרטיס כלשהו, לא הבנתי מה זה.
" מה זה?"
" קורס בישול למתקדמים אני רוצה שתלכי"
" א... אני?" הצבעתי על עצמי מעורערת.
" כן נעמי. אני רוצה שתלמדי מיומנויות מטבח, את יודעת לבשל ויש לך את התשוקה למטבח אבל אין לך הרבה ביטחון, זה יעזור לך"
" אני לא יכולה לקבל את זה" הושטתי לו את הכרטיס.
" למה לא?"
" זה בטח עלה לך הרבה"
" זו מתנה בבקשה אל תגרמי לי להיות מובך"
" ראיין... זאת אומרת שף..." עצרתי פתאום הוא צחק.
" את יכולה לקרוא לי עכשיו ראיין"
" אוקיי... אז ראיין זה... זה נחמד מה שאתה עושה בשבילי ואני לא בטוחה שכדאי לי לקחת את הכרטיס הזה"
" למה לא?" שוב שאל
" כי אתה מבלבל אותי... אני פוחדת שאם אקח אני עלולה לנצל אותך עד הסוף"
" תנצלי לא אכפת לי, אני רוצה שתיקחי את הקורס. אחרי שתסיימי את הקורס אתן לך לעבוד במטבח" במטבח? באמת? אני? אנשים יאכלו בישולים שאבשל? האם באמת חלומות יכולים להתגשם? הרבה שאלות אלו בראשי.
" הקורס מתחיל מחרתיים במשך חודשיים באיטליה, תקשיבי, תלמדי ותחזרי לכאן מיומנת אני מאמין בך" אמר, חייך והלך.

" קורס בישול למתקדמים! אוהבים לבשל? מבשלים למשפחה? לחברים? בואו להתקדם ולקבל כלים נוספים שיסייעו לכם במטבח"

" מה את מהורהרת כזאת?" שון הבהיל אותי.
" סתם מחשבות"
" את נראית שמחה לאחרונה"
" באמת?"
" כן, גם ארך לך השיער" נכון לא הבחנתי שהשוטר מגיע ארך לי כל כך מהר.
" זה טוב?" שאלתי
" אני לא יודע... אני גבר לי זה לא משנה, יפה לך גם ארוך וגם קצר" הוא ניסה להישמע חברותי ולא אחד שמתחיל איתי. זה מה שאהבתי בשון שאני יכולה להתנהג לידו כמו שאני מבלי להתייפייף.
" תודה"

......

כעבור חודשיים:

חלפתי על פניי מעבר החצייה לאחר שהמונית עצרה בחנייה של השכונה, תהיתי אם משהו השתנה אבל הכל היה נראה אותו הדבר החנייה, גרם המדרגות אפילו המכונית שלי. הלכתי לכיוון קוקו, זאת אומרת לפינה שהכנו לו ראיין ואני שנינו מחייכים בתמונה ומחבקים את קוקו.
" גם אני אוהב את התמונה הזאת" שמעתי קול מוכר.
" ראיין!" אמרתי והנחתי את תיק הגב.
הוא השתנה, רזה יותר, חיוור.
" לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל התגעגעתי אלייך" אמרתי כשהוא עומד על ידי.
" גם אני, איך היה?"
הוצאתי מהתיק תעודת הצטיינות מהקורס.
" ידעתי שתהיי מצטיינת הקורס"
" אתה לא צריך להיות בעבודה?"
" האמת שלקחתי הפסקה מהמסעדה" הפסקה?
" מה?" ואז נזכרתי שקניתי לו מתנה.
" יום הולדת שמח!" אמרתי והוצאתי מתנה מהתיק.
" תודה אני לא רגיל למתנות"
" זה רק שי צנוע בהתחשב למה שאתה נתת לי" הוא לקח את הקופסא שהושטתי לו ופתח אותה.
" עניבה, לא ציפיתי"
" זה כדי שתוכל להתגנדר באירועים ואז תחשוב עליי בכל פעם עם העניבה עלייך"

אני זוכרת את היום האחרון בו התראנו. היום בו הוא ליווה אותי אל שדה התעופה, הייתי נרגשת גם היו לי פרפרים בבטן. הוא אז רק נהג בשקט, אני זוכרת שהסתגלתי על השרוולים הגדולים של הסריג הלבן שלו, מדי פעם היה מעיף אליי מבט ואז שוב בוהה בכביש.
הגענו מוקדם, ישבנו על הרצפה בין כל האנשים הוא חיכה יחד איתי עד שאעלה לטיסה.
" את מתרגשת?" שאל, לא יכולתי אפילו לדבר אז הנהנתי כמו דבילית בהתרגשות.
" אני בטוח שתלמדי ותצליחי"
" לא אחזור משם בלי תעודת הצטיינות" סיננתי לעברו ולא ייתכן שבאמת הצלחתי לעמוד בהבטחה הזו.
" את יודעת בהתחלה נראית לי בחורה מוזרה, שקטה ולא חכמה במיוחד..." התחיל לספר לי אז מה חשב עליי. אני זוכרת כיצד החמצתי את פניי ורציתי לדחוף לו את המרפק שלי בתוך הצלעות שלו, אבל הפסקתי משום שאז הוא חזר בו.
" אבל עכשיו אני לא חושב ככה, כשמכירים אותך רואים שאת בחורה חכמה, חזקה... לא מוזרה אלא אחת כזאת שאוהבת את החופש שלה"
" קלעת בול"
" אני רוצה שתתמקדי רק בלמידה אז במשך חודשיים אסור לך לכתוב לי הודעות"
" אפילו לא להתייעץ?"
" אפילו" הוא היה די קשוח.
" בבקשה תבטיחי לי את זה" זה היה כל כך חשוב עבורו אז עמדתי בהבטחתי.
" אני צריכה ללכת" התור התחיל ואני התעכבתי בגלל ראיין שהתחיל לדבר איתי שיחות מעניינות.
" אני רק מרשה לך לכתוב לי כשאת נוחתת בשלום, סגור?" הנהנתי ואחזתי במזוודה שלי.
המשכתי ללכת לכיוון דיילת הקרקע שעד אלייה היה תור לא ארוך.
" נעמי!" הוא צעק מרחוק והסיט את תשומת לב האנשים לשנייה, הם הסתכלו ואז התעסקו בעניינם.
סימן לי לבוא אליו השארתי את המזוודה וביקשתי ממישהי שתשים עין על המזוודה, היא הנהנה למשעי והייתה נחמדה בזמן שפסעתי לכיוונו.
" שכחת משהו" הוא היה בקצה קיר שהפריד בנינו לבין כל ההמולה מסביב.
" מה?" הסתכלתי לו בעיניים הוא לקח צעד לעברי והיסס לרגע.
" למה אתה מסתכל ככה?" היה לו מבט מהוסס וחשדני, הוא הביט לעבר ובדק את הסביבה.
" מה שכחתי?" חזרתי שוב על המשפט.
" תעצמי את העיניים ואז אתן לך מתנה."
עוד מתנות? בחיי שאני לא עומדת בקצב שלו. עצמתי עיניים, הייתי ילדה טובה שמקשיבה. ואז הבנתי לאיזו מתנה הוא מתכוון, הוא נישק אותי ברוך. נישק אותי והרגשתי את השפתיים שלו על שלי. התרגשתי, לא ידעתי שקיימים בי רגשות כאלה ועוד כלפיו. לא ידעתי שהוא מרגיש רגשות כאלו כלפיי. נישקתי אותו בחזרה, הרגשתי את התשוקה של שנינו עד שהפסקנו.
הוא לא דיבר, לא אמר שום דבר, לקח צעד אחורה הסתובב ואז פסע לו גם כשצעקתי לעברו.

כשאני חושבת על זה עכשיו עוד לא יצא לנו לדבר על הנשיקה או על הרגשות שלנו. אולי זה דבר שלא נועד לדבר עליו. הוא הסתכל על העניבה העלה חיוך על הפנים.
" תודה שחשבת עליי שם"
חשבתי? איך אפשר שלא? כל יום הנשיקה שלנו הדהדה לי בראש, גם השיחה ההיא והמילים שאמר. אין יום שלא חשבתי עליו, לפעמים אפילו רציתי לכתוב לו הודעה ואחזתי בטלפון עם השם שלו אבל מעולם לא שלחתי לו הודעה, רק כי הבטחתי הבטחה טיפשית.
" אין בעד מה" חייכתי עדיין ללא כל תשובות.
" אני מניח שאת עייפה"
" כן" בדיוק שעמדתי ללכת. ראיתי את אור מאחורי.
" חודשיים שלמים היית באיטליה ולא חשבת על ליצור קשר?" כן, לא חשבתי. מבפנים עדיין כעסתי עליו. ראיין הסתכל עליי במבט עייף ונכנס אל תוך הבית שלו.
מאז המקרה לא ישנתי עדיין בבית שלי, אפילו ביום האחרון ישנתי אצל ראיין. זו פעם ראשונה מאז הפעם ההיא שאחזור לישון בבית.
" תיכנס" נכנסתי אותו מעט כעוסה.
" שמעתי שקיבלת הצטיינות!" מאיפה הוא יודע הכל! אולי הוא שמע את השיחה.
" קניתי לך גם מתנה" הושטתי לו את כובע המצחייה.
" תודה, מתאים לי?" אם לא הייתי יודעת שאור אוהב בנות הייתי חושבת שהוא גיי, זה גם מתאים לו.
" למה לא התקשרת אליי כל הזמן הזה?"
" לא היה לי זמן" תירצתי תירוצים.
" נו באמת אני לא קונה את זה! רציתי לספר לך על הקורס ועל החברה החדשה שלי" חברה חדשה? אז הוא התגבר עליי בסופו של דבר? איזו הקלה!
" חברה חדשה? מזל טוב" אמרתי בשיא ההתרגשות, זייפתי אותה כדי שלא ירגיש שאני לא מספיק חברה טובה בשביל להתרגש בשבילו.
" תודה, את מכירה אותה. נסעת איתה הביתה אז באותו יום במסיבה, זוכרת?" דורית? איך אפשר לשכוח. ירד לי החיוך מהפנים.
" את נראית כאילו שמעת שהרגתי מישהו" הרגת כאן מישהי, עם צמד המילים ' חברה שלי'.
" איך דורית? הספקת להכיר אותה?" כן נחש בהתגלמותו.
" כן היא חמודה" שיקרתי ובחשתי בקפה שהכנתי לעצמי.
" היא רוצה להכיר אותך סיפרתי לה עלייך... היא אמרה שידיד שלה מחבב אותך" ידיד? או מעניין איזה ידיד זה באמת.
" תבואי איתנו אנחנו נפגשים מחר במסעדה כמה חברים"
לבוא? למה שלא תפרוס גם שטיח אדום אני אהיה הכוכבת הראשית.
" תן לי לנחש זה נהוראי?"
" כן, יצא לכם להכיר?" יצא לו להכיר את הציצים שלי אם זה נחשב להיכרות הייתי צינית עם המחשבות שלי.
" לא כל כך"
" אז תכירי הוא בחור חכם, לומדת הנדסת מכונות, יש לו כסף והוא גם לא שמן שאת אוהבת להגיד" שמן, מבחינתי שיהיה שמן רק שיהיה בן אדם ולא הזבל שהוא.
" אור אני מצטערת לגרש אותך אבל באמת כואב לי הראש ואני עייפה"
" אני אלך רק תבטיחי לי שאת מגיעה מחר, אנחנו נפגשים בשטמלר" שטמלר? המסעדה הים תיכונית שתמיד עושים שם הופעות או ריקודים, שנאתי אותה.
" אני לא יכולה להבטיח"
" למה לא?" פחדתי לספר לו. לא סיפרתי, העמדתי פנים שהכל כשורה.
" כל הבנות באות בשמלה אז גם את צריכה" לעזאזל!
" טוב בסדר" אמרתי על מנת לא לעורר חשדות נוספות הוא חייך והלך. אלוהים יודע מה אעשה מחר, נלחצתי. יותר מכל פחדתי פתאום מהבחור הזה.

שבת שלום אם ניהנתם תפנקו בדירוג

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביטל סיאני
אביטל סיאני
איזו כתיבה סוחפת
הגב
דווח
1 אהבתי
אביטל סיאני
אביטל סיאני
מהמם
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
את מוכשרת!! בכתיבה ובחשיבה של העלילה... כיף לקרוא את הסיפורים שלך ברמה שלא באלי שהפרק יגמר
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 29+30
חבקי אותי חזק פרק 29+30
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan