כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

חבקי אותי חזק פרק 31

אני לא מאמין באהבה זאת אומרת אני יכול להתאהב ולאהוב אבל לא מאמין שאני מתאים לאהבה נצחית

פרק ארוך לפניכם, מקווה שתהני אל תשכחו לומר לי ולפנק אותי בדירוגים אם אהבתם❤

העמדה שלי חיכתה לי, למעשה התגעגעתי אליה. איש לא דיבר איתי למעט דברי עבודה אפילו בהפסקה לא פנו אליי.
אור התקשר מספר פעמים במהלך המשמרת לא עניתי לו, התביישתי להסתכל עליו כאילו הוא זה שהיה אחראי על כל מה שקרה.
" נעמי?" שמעתי את שון.
" יש פה מישהו שמחפש אותי" מישהו? אותי? אני לא קראתי לאף אחד, על אחת כמה וכמה לא ציפיתי לאיש.
במילה אחת אימא שלי, ראיתי אותה מתבוננת בי במבט מאוכזב כאשר רואה אותי שבויה לכלים.
" זו העבודה שכל כך התפארת בה?" צעקה שם בפני כולם לקראת סוף המשמרת. כעסתי, לא עניתי על מנת להכעיס אותי עוד יותר.
" גברת אני לא מרשה לך לצעוק כאן, את מבריחה לי לקוחות" ראיין יצא להגנתי אם אפשר לקרוא לזה כך.
" את גם עובדת איתו?" אנשים עוד יחשבו שיש בנינו רומן.
" למה באת?"
" למה הגעתי? מלצר! אני רוצה להזמין" לפתע התיישבה בשולחן ריק באופן אקראי שולחן שכבר פינינו והתכוונו לסגור.
" את באמת הולכת לאכול פה? אני לא חושבת שתעמדי במחיר"
" אני רוצה לראות מה טוב במקום הזה"
כל כך נבוכתי מהסיטואציה הזו התחבאתי בעמדת הכלים בזמן ששמעתי אותה גוערת בצחי המלצר המסכן.
מסתבר שהיא סירבה לאכול או לגעת בסכום בטענה שהכל כאן מגעיל ומלוכלך, היא גם לא פנתה אליי פשוט הלכה והבריחה כמה לקוחות בכניסה.
" אני מצטערת" עמדתי מולו עם הסמרטוט ביד בסוף המשמרת יחד עם כולם. הוא הסתכל עליי ואז לצדדים שיחרר את האחרים וחזר להסתכל עליי.
" מצטערת על מה שהיא עשתה... לא ציפיתי שהיא תבוא... רק אל תפטר אותי" לא הסתכלתי עליו, הרצפה הייתה מעניינת ופשוט התחלתי לספור את המרצפות.
" למה את מתנצלת בפני כולם?"
" מה?" שאלתי ולא הבנתי.
" אני מתכוון למה להתנצל בכלל? ועוד בפניי כולם? את לא חייבת לי כלום..."
" אני כן, זאת אומרת אימא אימא שלי"
" לא בחרת את אימא שלך, הורים עושים טעויות עם הילדים שלהם. תאמיני לי אני יודע ועכשיו בואי נלך מכאן כבר מאוחר"
" אני יודעת למה אתה נחמד אליי" אמרתי פתאום כשהוא מושך בידי לעבר היציאה.
" למה?" אמר והיד שלו תפסה בסריג הירוק שלי.
" אתה מחבב אותי, בגלל זה, נכון?" הוא צחק לי בפרצוף.
" את נסחפת, אני לא מגלה לך"
" זה מעליב מצידך לצחוק על הרעיון הזה... אני לא מספיק טובה בשביל שתחבב אותי?"
" זה לא זה פשוט..." עצר לקחת אתנחתא הסתכל עליי עם העיניים שלו מקרוב, הרגשתי את הנשימות שלו אבל לא אמרתי שום דבר.
" אני ממהר" אמר בתור תירוץ. כל אחד התפצל למכונית שלו מבלי להניד עפעף אחד לעבד השני. השעה הייתה כמעט אחת עשרה הכוכבים שבשמיים הסיטו את תשומת ליבי טרם נהגתי הביתה. שיר התנגן ברדיו, אותו שיר שהיה אז במכונית של דורית כאשר ידיים זרות פשפשו על גופי. מיד ניערתי את המחשבות האלו, ידעתי שאם אחשוב על הדברים הרעים אני לא אצליח להתקדם בחיים שלי.
כיביתי את הרדיו ונהגתי הביתה בשקט, היה מעט פקוק אבל בסופו של דבר הגעתי לחנייה.
עליתי במדרגות וראיתי את קוקו שוכב חשבתי הוא נרדם אבל הוא סבל. התקדמתי בבהלה ובדקתי לראות שהוא נושם.
" קוקו!" ידעתי שהיום בו לא ירגיש טוב צריך להגיע, אך אף פעם לא חשבתי שכאשר היום הזה יבוא אני אהיה לא מוכנה לזה.
" ראיין... צריך לקחת אותו לוטרינר!" צעקתי כשראיתי אותו עולה בגרם המדרגות.
" קוקו!" הוא צעק ורק לקראתו.
" הוא בקושי נושם, קדימה צריך למהר" ידעתי שהוטרינר ימליץ לראיין להרדים אותו בשביל לעכל על הכלב המסכן, ידעתי זאת אבל לא אמרתי לו. ראיין היה לחוץ, הרים את קוקו הגדול על גבו.
" קחי" זרק לי את המפתחות למכונית.
" תנהגי את אני לא מסוגל" הנהנתי מבלי להתווכח ונסענו לגיל הוטרינר שלו.

....

" קוקו חולה מאוד, הוא לא ישרוד עוד הרבה"
" אז מה אתה אומר בעצם?" ראיין היה עצוב, אף פעם לא ראיתי אותו ככה.
" ראיין הוא אומר שעדיף שנרדים אותו כדי שלא יכאב לו. כל יום שהוא בחיים הוא סובל"
" אני לא מסוגל..."
הנחתי את ידי על כתפו, זה הזמן להיות נחושה בשביל שידע לקבל החלטה אמרתי לעצמי.
" אתה אוהב את קוקו אני יודעת את זה, הוא סובל, כואב לו... גם אני לא יכולה לראות אותו ככה." הוא היסס ולא דיבר, ואף לקח נשימות עמוקות מהכבדות האלו שאתה מעולם לא יודע מה זה אומר.
" טוב בסדר... רק תישארי איתי בתוך החדר" הנהנתי.
היה לי עצוב בעיקר כי ידעתי שקוקו הולך למקום ללא כאבים אבל עוזב אותנו. היו לנו הרבה חוויות, ליטפתי אותו ונתתי גם לראיין ללטף אותו טרם הוא עוזב.
ראיין נתן לי מבט עצוב כפי שעוד לא יצא לי לראות, מבט שבו הוא צריך את האישור שלי שהמעשה שהוא עושה מספיק טוב בשביל קוקו. הנהנתי, לא ידעתי אם זה המעשה הכי טוב אבל ידעתי שזה יעזור לקוקו לסבול פחות.
כעבור כמה דקות קוקו נרדם והחשק להעיר אותו כאילו רק תפס תנומה קלה היא זאת שבמחשבות שלי. אבל הוא לא יחזור, לצערי. הוא הזיל דמעה ופסע אחורנית.

.....

" מקוקו נשארה מזכרת הכנו עבורו פינת זיכרון טובה בין שתי הדירות שלנו ואפילו הונחה על יד תמונה של שלושתינו תמונה שכלל לא ידעתי שקיימת.
" את יודעת מוזר לי בלעדיו" אמר כשהתיישב על הספסל שלי ללא רשות.
" גם לי הוא חסר"
" מאמין שעשיתי את הדבר הנכון"
" עשית את הדבר הנכון, אתה חושב שלא?" הנחתי את ידי על כתפו והסתכלתי קדימה.
" אני מניח שכן"
" איך מתמודדים עם אובדן?" שאל את זו שלא יודעת להתמודד כמעט עם שום דבר.
" נזכרים ברגעים הכי יפים עם זה שאיבדנו" הוא פלט אנחה לא ברורה ואז הסתכל עליי, הרגשתי שהוא הסתכל עליי מבלי שהסתכלתי עליו, הרגשתי את זה.
" את עדיין נשארת אצלי, נכון?" נשמע שהשהות שלי אצלו מבדרת אותו.
" רק אם אני עדיין מוזמנת"
" בטח, שניכנס?" הנהנתי בשקט. נכנסנו אל הדירה שלו שהייתה נקייה, לפעמים יש לי חשדות שהוא חולה ניקיון כמוני.
" את בטח עייפה" אמר כשראה אותי מפהקת, לפעמים הייתי מפהקת ללא סיבה מבלי שהייתי בכלל עייפה.
" עדיין לא"
" תודה שהיית איתי היום"
" אין בעד מה" עמדתי באמצע הסלון וחיפשתי מה לעשות עם עצמי.
" רוצה לשתות?" הושיט לי כוס מים.
" כן, תודה" גמעתי את הכוס בשקיקה והתיישבתי על הספה.
"תגידי מה יש לך נגד המשטרה?" שאל פתאום הוא המשיך להסתכל עליי.
" לי? אין לי שום דבר נגדה"
" אז למה את פוחדת להגיש תלונה?"
" בחיי עדיף כבר לחיות עם מה שקרה מאשר להגיש תלונה שגם ככה לא יטפלו בה"
" איך את יודעת?"
" כבר ניסיתי לעשות את זה"
" ומה קרה עם זה?"
" בסוף אני זו שישבה במעצר במשך יום"
" אני זוכר שלי הזכירה את זה"
" אין לך מה לדאוג אני לא פושעת אם זה מטריד אותך" הוא פתאום צחק בקול מלגלג.
" תאמיני לי אני יודע, זה אפילו מצחיק אם היית פושעת"
" מה כל כך מצחיק בזה?" התרגזתי.
" הלוואי ופושעים היו נראים כמוך" איזו מן מחמאה זו? רגע זו מחמאה נכון? מדוע הוא מערער אותי כל כך?
" מה זאת אומרת?" ישבתי בפליאה.
" מה קרה באותו יום?" התחמק לחלוטין מהשאלה שלי בדיוק כמו אור.
" אני לא רוצה לדבר על זה"
" בת כמה את תזכירי לי?" בחיי אני העובדת שלו הוא לא אמור לדעת פרט שכזה?
" עשרים ושלוש" עניתי בשקט, לא אהבתי להגיד את גילי בקול רם.
" את כזאת צעירה ועברת דברים לא קלים... בחיי אני מחזיק ממך"
" ממני? הלוואי ויכולתי לבחור לעצמי עבר טוב יותר"
" אולי עבר את לא יכולה אבל עתיד כן, עתיד שיהפוך לעבר מכפר מזה שהיה"
" יש לך גלידה?" שאלתי, היה לי חשק לגלידה.
" אני חושב שיש קופסא במקפיא תבדקי אם בא לך" הלכתי בעקבות המקפיא וראיתי שם גלידת וניל עם עוגיות.
" אמור להתחיל עכשיו סרט של מארוול שרציתי לראות"
" מארוול? חשבתי שבנות לא אוהבת סרטי מארוול"
" אתה צוחק עליי? הם הסרטים הכי טובים" אמרתי ושמתי את הגלידה בשתי כוסות אקראיות שמצאתי אצלו בארון.
" מאיפה מצאת את הכוסות האלו?" שאל כשהגשתי גם לו את הגלידה.
" לא יודעת היה לך בתוך הארון"
" באמת? לא ידעתי שקיימות אצלי כוסות כאלה" אמר וליקק מהגלידה. תהיתי פתאום מי נתן לו את הכוסות ואיך זה שדווקא אני מצאתי אותם פתאום. הסרט טוב כמו שציפיתי שיהיה, נרדמנו על הספה, אך לא קמתי באותה התנוחה שבה נרדמתי. ראשי נשען על כתפו וראשו על ראשי. לא זזתי פחדתי להעיר אותו לכן חשבתי לעצמי מחשבות עד ששמעתי אותו אומר:
" את ערה, נכון?"
" כן" אמרתי בלחש חצי מובכת.
" הסרט היה טוב" אמר
" כן" השבתי מבלי לזוז.
" מה השעה?" הוספתי לשאול.
" עכשיו בוקר"
הסתכלתי על כוסות הגלידה הריקות, הגלידה נמסה השאריות שעל הכוסות וודאי נדבקו אל הכוס.
" אני יכולה לשאול משהו אישי?"
" כן" אמר בביטחון כאילו אין לו מה להסתיר.
" אתה אוהב את יעל?"
" היא בסדר"
" זה לא מה ששאלתי"
" למה הצעת לה נישואים אם אתה לא אוהב אותה?" ידעתי שצדקתי בתחושותיי שהוא לא אהב אותה מעולם.
" ככה זה משפחות עשירות משדכות לילדים שלהם אנשים עשירים אחרים בשביל לשמור על הנכסים"
" אז מה שאתה אומר שאלו היו אמורים להיות נישואים פוליטים?"
" פוליטים?" לא הבין. כך קראתי לנישואים שירושה מעורבת בהם.
" כן שאתה מתחתן לצורכי טובת הנכסים והירושה ולא בשביל האהבה" הוא שוב התפקע אבל ראשו לא מש ממני.
" אם את אומרת אז כן משהו כזה"
" למה לא הסכמת?" הייתי סקרנית.
" כמו שאמרת אני לא מעוניין לעשות את זה"
" בגלל האהבה?"
" לא, אני לא מאמין באהבה זאת אומרת אני יכול להתאהב ולאהוב אבל לא מאמין שאני מתאים לאהבה נצחית כמו שאת רוצה"
" אני? מי אמר שאני רוצה?" הוא הזיז את הראש ממני והסתכל עליי כה קרוב.
" רואים לך בעיניים" התקרב אליי עוד יותר, הרגשתי את הנשימות שלו והסתרתי את דפיקות הלב שלא ישמע.
" תעשה לי טובה אני לא" גיחכתי, התווכחתי איתו.
" טוב נגיד שאת לא, אני פשוט לא מתאים לזה"
" אפשר לדעת למה?" הוא נשאר להביט בי עדיין מהמבט הקרוב שלו עליי. הוא יכול היה לראות את האף שלי מקרוב, את השיניים שלי מקרוב ולרגע אחד שמחתי שיש לי אף נחמד ושיניים לבנות וריח טוב, אלוהים מזל שאכלתי גלידה ולא שום או בצל אחרת איש לא היה מתקרב אליי.
" יש דברים שאני מעדיף שלא תדעי, רק תבטיחי לי שתמשיכי לבשל ואולי יום אחד אוריש לך את המסעדה שלי" אוריש? מה זה אמור להביע? לאן הוא בדיוק הולך? אני לא צריכה שיורישו לי אני לא מסכנה.
" למה אתה מתכוון? אתה הולך לאן שהוא?"
" אני לא יכול להגיד לך"
" אתה תסתכל עליי ככה עוד הרבה?" אמרתי וחייכתי בכוונה.
" זה מלחיץ אותך?" התגרה בי וחזר להיות הציניקן שהוא.
" לא" שיקרתי. לא הייתי בסיטואציה הזאת הרבה זמן, הרגשתי כיצד הרגשות שלי מתעתעים בי מאז שאהבתי את אור. הוא לא אמר כלום, חייך והתרחק ממני.
" תוכלי לשאוב את האבק? אני חייב לצאת" תהיתי לאן, הרי את העסק הוא פותח בערב.
" אין בעיה" מצאתי את עצמי שואבת אבק עם הדייסון היקר והסגול שלו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה להמשךךך :))
הגב
דווח
1 אהבתי
אביטל סיאני
אביטל סיאני
מהמם
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
פרק מהמם!!
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אף אחד לא פגע בי כמוך
אף אחד לא פגע בי כמוך
מאת: הלל .
אהבה נכזבת
אהבה נכזבת
מאת: Kabuki Witch
להכניס בחור למיטה שלך
להכניס בחור למיטה שלך
מאת: שלכת כותבת מהלב
כמו משוגע 2- פרק י"ד
כמו משוגע 2- פרק י"ד
מאת: תומר דגן
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D