כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

חבקי אותי חזק פרק 26

אם היו אוהבים אותי הייתי מקבלת מילה טובה פעם אחת שאני מספיק טובה או לא מגושמת או לא רובוט רק כי כולם חושבים שאין לי רגשות.

כל הדרך הייתה לי כמו חלום בלהות שבו כולם נראים לי כמו חייזרים, מטושטשים ולא ברורים. את דוקטור גיא יכולתי לזהות הרי רק הוא יכול להיראות טוב בחלוק לבן על אף שאני מטושטשת עדיין אותו יכולתי לזהות. הוא בדק את האוזניים שלי ואת העיניים.
הם דיברו בניהם ואני לא יכולתי להבין שום דבר, נשכבתי חסרת אונים במיטה הארורה וניסיתי להירדם.
שבוע לקח לי להחלים. יממה לקחה עד שחזרה לי הראייה באופן אבסולוטי, ושלושה ימים עד ששמעתי את כולם כמו שצריך. לקח לי שבוע לחזור אל עצמי, שון הגיע לבקר כל יומיים וראיין לא עזב אותי בערבים.
" דוק... למה זה קרה?"
" זה כתוצאה מניתוח שעברת לפני כמה שנים. עכשיו את בסדר. מחר משחררים אותך" לא יכולתי להנהן כאב לי הראש.
" תודה לך"
" אל תודי לי זאת העבודה שלי"

.....

" אל תגיעי מחר לעבודה, תבואי כבר בראשון" הוא אומר וסוגר את הדלת כשהגענו לשכונה.
" טוב"
אמרתי ונכנסתי הביתה. הרגשתי כל כך לא יפה עם התחבושת הזאת, ידעתי שתהיה לי קרחת בין כל השיערות הקצרות שלי, הרי אי אפשר לעבור ניתוח מבלי לחתוך חתיכה מהראש שם מעולם לא יצמח יותר שיער.
הנחתי את שקית הזבל מחוץ לדלת וראיתי את אימא מסתכלת עליי.
" מה קרה לך?"
" זה לא משנה מה את עושה כאן?"
" רציתי שנדבר"
" אין לנו על מה לדבר לכי"
" זה באמת מה שאת רוצה? להיות מנודה מהמשפחה?" אני גם ככה מנודה כך שזה לא ישנה דבר.
" את רק מחפשת לריב "
" אני לא אריב איתך רק תקשיבי"
" למה בדיוק להקשיב לגחמות שלך? לרצונות שלך? אי פעם שאלת אותי מה אני רוצה לעשות? מה היא הבחירה שלי? אני לא חיה בברית המועצות הקומונסטית כאן אפשר לבחור מה נרצה לעשות. אני בוחרת בחיים שלי בעצמי" התגאיתי לכמה שניות היא הייתה עם פה פעור מבלי הרבה מה לומר.
" אם זה מה רוצה, תקבלי. רק אל תבואי אליי בתלונות כשיקרה לך משהו"
" אין בעיה" אמרתי וזהו כאן איבדתי את המשפחה שלי. זה היה המדריך המקוצר כיצד לאבד את המשפחה שלך בזמן כל כך קצר, אל תלמדו את זה ממני תהיו טובים למשפחות שלכם, המשפחה שלי לא מכירה את המילה טוב או בחירה חופשית אצלם הכל הלך באופן קשוח אין מה לעשות לכל דבר יש תוצאה שלא תמיד כרוכה בתוצאה טובה.
בדואר כבר הספקתי לקבל את החשבון על השהיה שלי בבית החולים ועל הניתוחים שעברתי, ידעתי שרק אם אחלק את המשכורת שלי לשלושה חודשים אצליח לשלם את כל הסכום. דוקטור שפירא לא נתן לי לעבוד חודש מהחשש שאפול במקום כלשהו ואיש לא ידע. היום אני בסדר וזה אחרי כל כך הרבה בדיקות, ביקורי רופא ושיגעון אחד גדול שנקרא בריאות. תשמרו על הבריאות שלכם לא כמוני, אוהבת להזניח אותה בשביל כסף שגם ככה מתבזבז. אני יודעת אנשים לא אוהבים בתי חולים האנשים שם חולים, הרופאים לא מי ידוע מה, הקפיטריה אלוהים ישמור אבל יש דבר אחד שהחזיק אותי שם כמו שצריך וזו הדאגה של כולם אליי, שם דאגו לי כמו שבבית לא דאגו.
ישבתי מעט עם קוקו על האספלט וחשבתי לתומי את כל הדברים האלו ובלי משים ראיתי את ראיין עומד שם די הרבה זמן אבל התעלמתי, עשיתי את עצמי לא רואה.
" קוקו אתה כלב כזה טוב" חיבקתי אותו.
" אתה יודע אי אפשר לא לאהוב אותך אתה כלב אהוב תמיד היית גם ששמו אותך אצלנו בעמותה. תראה אפילו עכשיו אתה בבית חדש עם אוכל טעים, אדון טוב ו... בקיצור כמו מלך. אם היו אוהבים אותי ככה הייתי יודעת את המילה אהבה, אתה יודע אהבה יכולה להיות כואבת גם אהבות כאלה יש. אם היו אוהבים אותי הייתי מקבלת מילה טובה פעם אחת שאני מספיק טובה או לא מגושמת או לא רובוט רק כי כולם חושבים שאין לי רגשות. אבל עזוב זה בסדר אני אמשיך לקבל אהבה כואבת זה עדיף מלא לקבל אהבה בכלל." ליטפתי אותו עד שהסתובבתי וראיתי את ראיין עומד לחלוטין שכחתי שהוא עומד שם, הסתכל עליי עם הרגליים שלו, הרגליים הארוכות שלו.
" סיימת רק עכשיו?" שאלתי אותו לפני שיספיק לשאול משהו אחר.
" כן, את מרגישה יותר טוב?"
" כן, מחר מותר לי להתחיל לעבוד"
" אם כך נתראה מחר"

.....

פתאום היית גאה בעמדת הכלים ואפילו התגעגעתי אליה. שון ועומרי בירכו אותי על חזרתי לעבודה, מראיין לא שמעתי דבר אבל זה עדיף לי ככה. שפשפתי את הכלים ואפילו דיברתי איתם בשקט על מנת שלא יחשבו שאני לא שפויה. עצרתי להפסקה משם אכלתי, כו יש לי משימה מדוקטור שפירא למלא דוח מה אני אוכלת כל פעם. מודה שלעיתים התחשק לי לקנות במבה או שוקולד אבל זה אסור אסתפק באורז והקציצות שהכנתי בבית. הסתכלתי על הקירות שהכרתי בעל פה, מי חשב על עיצוב כזה? לשים לבנים גדולות בקיר אחד ובכל השאר קיר רגיל זה מוזר כמה שזה יפה. זה הזכיר לי איך פעם רותם ואני היינו משחקות בסימס מרכיבות משפחה ובונות להן איזה בית שאנחנו רוצים, היינו משחקות בזה שוב ושוב ושוב וזה מעולם לא נמאס. היום כשאני חושבת על זה אני מתמלאת בעצב מפני שהמשחק הזה לא מציאותי וכמה שאתה מנסה להקים משפחה במשחק ככה אתה רחוק מלהגשים אותו במציאות, שם הכל יפה ומיופה במציאות זוגיות לא בנויה ככה. לא בנויה מאנשים שלוחצים על כפתור ומשנים את העולם. על אף שאני אוהבת בחירות ואת הזכות לבחור לעיתים פשוט בא לי להיות דמות מהמשחק הזה ככה אולי לא יהיו לי תסבוכת ויוכלו להחליט בשבילי ולעשות לי טוב, מי יודע אולי הייתי שמחה יותר בעולם המשחק.
הופתעתי לראות שהחליפו את צוות המלצרים במסעדה, שון סיפר לי שראיין החליט להחליף מפני שהן לא נותנות שירות מספיק טוב. למזלי הטוב המלצרים החדשים נחמדים, ואפילו מתייחסים טוב לאנשים אחרים.
בחדשות שוב פרסמו על חייו של ראיין מה הם יודעים בכלל עליו?

" השף מילר הוא קולינריה בפני עצמו יש לו רצונות, הוא קשוח ויודע לבשל. אתמול גמליאל( 24) נפרדה ממילר (30) מילר מצטרף לרשימת הרווקים של ישראל"

אוי נו באמת מה אני בכלל קוראת? יצאתי מהכתבה הזאת וגיחכתי.
" מה קראת שם?" שאל עומרי והצטרף אליי.
" כתבה טיפשית ולא מעניינת"
" אני לא מבין למה כותבים כתבות טיפשיות"
" גם אני לא... זה כמו שתכין מנה לא טעימה"
" נכון! לא חשבתי על זה"
" היית חסרה כאן"
" מי? אני? חשבתי שרק הכלים התגעגעו אליי ואולי גם הסבון והליפה"
" את מצחיקה"
" כן אמרו לי גם את זה, ההפסקה שלי נגמרה הסבון קורא לי" קמתי משם בזמן שסגרתי את קופסת האוכל שלי. כשיצאתי מהעבודה ראיתי שלל מצלמות ופלאשים מצלמים את ראיין, הוא ניסה לכסות את עצמו המצלמות אבל לא הצליח.
" לכו מכאן" אמרתי והסתרתי אותו מהמצלמות באמצעות המעיל שלי, הוא הסתכל עליי במבט תמוה ועיניו ברקו.
" לכו מכאן מספיק עם המצלמות" הקול שלי היה מספיק חד ומאיים כדי לגרום להם ללכת, לקחתי את ידו של ראיין וחזרנו אל תוך המסעדה.
" תראה לפני שתגיד מילה לא אכפת לי אם תצעק עליי או תנבח או תגיד שאני טיפשה, מטומטמת או ' לא היית צריכה לעשות את זה' זה ממש לא אכפת לי. אתה עזרת לי פעמיים אז תראה את זה בתור עזרה ממני." הייתי אמיצה מספיק כדי לומר לו מה אני חושבת אבל פחדנית מספיק כדי להמשיך לעמוד מולו כה קרוב אז ברחתי משם ככל האפשר לפני שיספיק לדבר.

המשך יבוא...
2 מדליות זהב לפרק ואפרסם את
הפרק הבא, שבת שלום❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
נו כבא אבלל
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
מרתק במיוחד
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
מקסיםםם
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 29+30
חבקי אותי חזק פרק 29+30
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 45
צרות של עשירים פרק 45
מאת: Maya B
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
הסיפור שלא נגמר כמו באגדות
הסיפור שלא נגמר כמו באגדות
מאת: דניאל .
הסיפור שלא נגמר כמו באגדות
הסיפור שלא נגמר כמו באגדות
מאת: דניאל .
בחור אחד חשב שאת שלו..
בחור אחד חשב שאת שלו..
מאת: Natali Beso
עשיתי טעויות
עשיתי טעויות
מאת: הדר אביטן