כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

תקועה- פרק 40

לרקוד

"היי, תום, אנחנו יכולים לדבר?" אני מוצאת את תום אחרי עשר דקות של התנגחות באנשים זרים מיוזעים שחושבים שאנחנו משחקים במכוניות מתנגשות. הוא יושב על אחת הספות היחידות במקום, מוקף בעשרה חברים שלו, אבל אני לא רואה את הדנה הזאת בסביבה, תודה לאל.
"מה?" הוא צועק אליי ואני רואה שהוא שקוע בשיחה עם חבר. אני מחליטה לרכון אליו.
"אנחנו יכולים לדבר?" אני לוחשת.
"אה, אז עכשיו את רוצה לדבר איתי?" הוא מרים גבה בספקנות.
"כן. למה, זה זמן רע?" אני מסרבת להיות הראשונה ששוברת את קשר העין.
"לא יודע, את פשוט די התעלמת ממני כל הערב."
"אני? אתה התנהגת כאילו אני לא קיימת." אני מרימה קצת את הקול וזה מושך את המבטים של שאר החברים שלו. "אנחנו יכולים לצאת לדבר רגע?"
חולפים כמה רגעים שמרגישים כמו נצח עד שהוא אומר "כן." וקם מהספה.

ברגע שאני יוצאת מהמקום הקלסטרופובי הזה ונושמת אוויר צח, העולם מרגיש ברור יותר.
"על מה רצית לדבר?" הטון שלו נוקשה.
"אני מרגישה שהעניינים בינינו קצת התפקששו הערב."
"מעניין באשמת מי."
"אתה רציני? אני לא זאת שרצה לספר לכל העולם ואשתו על מה שאנחנו עושים במיטה." הכעס ממקודם חוזר אליי תוך רגע.
"יותר נכון על מה שאנחנו לא עושים." הוא מגלגל עיניים.
"וואו, אוקיי. כמה שתית הערב?" אני מתקרבת כדי להריח את הבל הפה שלו והוא תופס ממני מרחק ישר.
"אני לא חושב שאת במקום לשפוט. הורדת כבר כמה, עשרה שוטים של טקילה? יפה שאת עדיין מצליחה לעמוד."
"אני גם מצליחה ללכת, ואולי כדאי שאעשה את זה לפני שנגיד דברים שנתחרט עליהם."
"כמה מפתיע, עוזבת ברגע שהמצב נהיה קשה." הוא מתיישב על המדרכה, והמבט שלו מזוגג ללא מיקוד.
"תום, מאיפה כל זה בא?"
"נעמה, אני מרגיש שאת רק מחפשת תירוץ להרחיק אותי. וזה לא השתנה מתחילת הקשר שלנו."
"זה לא נכון..."
"כן, את בטוחה? את יודעת עליי יותר מכל אחד אחר, ואני אפילו לא יודע אם את עדיין בקשר עם אבא שלך. אני לא יודע איך באמת היה לך בצבא. איזה צבע את הכי אוהבת. הדברים שאני כן יודע תמיד באו כי שאלתי, אף פעם לא נידבת מידע מעצמך. לקח לך נצח לספר לי שאת עדיין בתולה... ואני מניח שסיפרת רק כי הרגשת שאין לך ברירה. את יודעת כמה אכלתי את עצמי בשלוש שעות האחרונות בגלל שסיפרתי לשחר? ואני מצטער, באמת, אבל זה כבר קרה ואני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור."
"אני יודעת." אני מתיישבת לידו על המדרכה. "וסגול, סגול זה הצבע האהוב עליי." אני מוסיפה.
"אני בסה"כ רוצה להרגיש שאת באמת איתי במערכת היחסים הזאת. שאני לא צולל למטה בזמן שאת נאחזת במעקה ליד הרדודים. זה לא הוגן. לא כלפייך ובטח שלא כלפיי."
"לא היה לי מושג שאתה מרגיש ככה."
"וזה באשמתי, הייתי צריך לדבר איתך על זה קודם. פשוט חשבתי שזה יפתר, בלי שנערב בזה אלכוהול ואנשים אחרים."
"אני מצטערת שהייתי ככה היום. כאילו, מה שעשית דפוק ממש, אבל יכולתי להתנהג בצורה קצת יותר בוגרת."
"לשתות כל-כך הרבה טקילה ולא ליפול מהרגליים זה סימן לבגרות." הוא מחייך.
"מי אמר שלא נפלתי?"
"מה? מתי?"
"זאת לא הייתה נפילה, זאת הייתה נחיתה מדודה לכיוון הקרקע. לא ראית כי דנה בטח הסיחה את דעתך באותו הזמן."
"אה, שמת לב לזה?" הוא מרכין את הראש.
"לזה שהיא בטח כבר חשבה על שמות לילדים העתידיים שלכם? יכול להיות."
"טוב, את פלרטטת עם רועי. מה ציפית שאני אעשה?"
"אה, כן, הוא. אני די בטוחה שהוא מכין בובת וודו שלי ברגעים אלה ממש."
"מה?" הוא צוחק.
"בוא נגיד שזה לא נגמר טוב מבחינתו."
"אני מצטער."
"למה? מבחינתי זה נגמר מצוין."
"לא, אני מצטער שהתנהגתי כמו לוזר והשארתי אותך לבד, שלא הייתי שם כשנפלת."
"אל תדאג, נועה הייתה שם כדי למתן את הפדיחה שלי."
"אני חושב שהבעיה התחילה בזה שנועה הייתה שם כדי לשכר אותך."
"אולי." אני מושכת בכתפיים.
"רק שתדעי, היא כבר דיברה איתי על הכוונות שלה להיות חברה שלך." הוא אומר.
"מה זאת אומרת?"
"בדיוק מה שאמרתי. אבל נעמה... לנועה יש נטייה לגרום לאנשים להשתנות. ולא לטובה."
"זאת אמורה להיות אזהרה?" אני צוחקת.
"היא מתוסבכת, והיא שואבת אותך פנימה לטירוף שלה. רק תשימי לב שאת לא מתקרבת יותר מדי."
"אז איך אתה נשארת שפוי?"
"אני מכיר אותה מאז הגן. אפשר לומר שיש לי חסינות, רואה מתחת לכל הבולשיט שלה. הרוב המוחלט של האנשים, לא."
"אוקיי." אני חושבת שוב על אותו ערב באמבטיה שלה, ועל מה שקרה קודם בשירותים...
"תבטיחי לי שמה שאמרתי לך עכשיו נשאר בינינו?"
"כן, ברור."
"יופי. את רוצה שנחזור לשם?" הוא קם ומושיט לי יד.
"אני חושבת שאזמין מונית הביתה."
"לא."
"לא?"
"יש לי יום הולדת, ולא יצא לנו לרקוד ביחד."
"תום, ממש רועש בפנים... אני באמת לא רוצה לחזור."
"אנחנו לא צריכים לחזור לשם." הוא מקרב אותי אליו.
"מה אתה עושה?"
"רוקד איתך." הוא מסובב אותי בהפתעה. הסיבוב מרושל, הוא שיכור לגמרי.
"באמצע הרחוב כמו שני הומלסים?" אני צוחקת.
"ואם כן?"
"אנשים מסתכלים..." התור לסלקציה מתחיל בדיוק איפה שאנחנו עומדים.
"כן, כי אני רקדן ממש טוב." הוא אומר וכמעט דורך עליי.
"בטח."
"אוקיי, אני אפסיק." הוא אומר למרות שאנחנו ממשיכים לרקוד ביחד עוד כמה דקות טובות.

"אני באמת מצטער על היום." הוא לוחש לי באוזן.
"גם אני." אני לוחשת בחזרה. במילים שלי אין שמץ של העמדת פנים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lee B עקוב אחר Lee
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
יהיה המשך?
הגב
דווח
guest
מתי עוד פרק מושלם כמו זה?
בבקשה תיצרי איתנו קשק ותעדכני♡
הגב
דווח
guest
מתי ההמשך??❤️❤️❤️
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Lee B
הפעם הראשונה
הפעם הראשונה
מאת: Lee B
תקועה- פרק 20
תקועה- פרק 20
מאת: Lee B
תקועה- פרק 14
תקועה- פרק 14
מאת: Lee B
תקועה- פרק 17
תקועה- פרק 17
מאת: Lee B
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
ביאוס ראשון יצא לדרך
ביאוס ראשון יצא לדרך
מאת: Natali Beso
לופא- פרק 2
לופא- פרק 2
מאת: תומר דגן
מלי פרק 11
מלי פרק 11
מאת: איש המגבעת
חבורת מד''א פרק 11 חלק ב'
חבורת מד''א פרק 11 חלק ב'
מאת: אור קרסנר
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D