כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הסודות שלנו

סוגרים פינות - פרק 37

"אתה מדבר שטויות!" אני מרימה על זיו את הקול
"אני ממש מקווה! כי אם את מעוניינת באחי אז נראה לי שאבוד לך." זיו עוקץ וזה אכן פוגע בי מאוד. 'גם כי זיו חושב ככה וגם עמוק בפנים אני עדיין הייתי רוצה שנדב יהיה שם בשבילי, אגואיסטי נכון?! אבל זו האמת הפנימית שלי'
אנחנו יושבים בשקט מספר דקות. אני מחליטה לקחת את הטלפון לידיים.
"מה את עושה?" זיו מנסה להציץ לי לתוך הטלפון
"שולחת לאודי הודעה" אני עונה בפשטות
"נוי, שאחותי לא תפגע מזה! מצידי שיפרסמו עלינו מליון כתבות, העיקר שהיא תמשיך בשלה. היא אוהבת את העבודה שלה. בניגוד אלייך אגב, שלא מעניין אותך כלום." זיו אומר בטון תקיף. זה דווקא ממש מתוק שהוא מגן עליה ככה
"הנה תקרא לפני שאני שולחת ותאשר" אני מוסרת לידיו של זיו את הטלפון שלי והוא קורא:

שבת שלום אודי, הגיע לידיי מידע שהולכת לצאת כתבה על הזוגיות החשודה עם זיו. המצלמות בהשקות הבחינו שהוא נמצא איתי בכל השקה. מה צריך לעשות בנושא לפי דעתך?

זיו קורא ומהנהן כאישור.
"שיר מקסימה! אני גם לא רוצה לפגוע בה בשום צורה." אני מביטה לזיו בעיניים.
"את לאחרונה פוגעת ולא שמה לב לכך" זיו אומר
צליל הודעה נשמע 'אודי'

מצויין שדיווחת לי. בפגישה ביום ראשון עם מותג בגדי הים נעלה את הנושא גם כן. בגדול אני חושב שהקריירה שלך מספיק מבוססת והסיפור הזה יכול לצאת.

אני מסיימת להקריא לזיו והוא מביט בי
"ואת מוכנה? סיפרת למשפחה שלך בכלל?" זיו שואל אותי
"סיפרתי לאמא לפני שבועיים בטלפון" אני משיבה
"ומה היא אמרה?" זיו מתעניין
"שאני ילדה גדולה ושאני יכולה לקחת החלטות בעצמי" אני עונה לו בקצרה
"קיצור לא לצפות לקונפטי" זיו אומר
"הכל בסדר, היא לא מאלה ששמים רגליים גם אם הבחירה נראת לה שגויה" אני אומרת
זיו שותק ושותה עוד לגימה מהויסקי
"מה יש?" אני פונה אל זיו בטון רך
"לא חשבתי שאני אתוייג כבחירה שגויה של מישהי זה הכל" הוא אומר בשקט. בחודשים האחרונים נדמה לי שפוצצתי לזיו את בלון האגו ועכשיו יש פנצ'ר גם בביטחון העצמי. לא בטוח שלזיו הקשר הזה עושה טוב. בחור חתיך, מסודר כלכלית, בן 32, עו"ד מצליח כל מה שאמא הייתה רוצה לבת שלה, אבל הוא תקוע עם אחת שגורמת לכל זה להיראות מינורי בשל פאר גילאי.
"סליחה" אני אומרת בשקט
"על מה את מתנצלת?" זיו שואל
"זה לא מגיע לך, אם הייתי בת 25 היום כנראה שאמא שלי הייתה עפה עליך. ואפילו מחכה כבר לחתונה. רק בגלל הגיל אתה בעצם..." אני מנסה להסביר
"זו הייתה בחירה שלי. אני בחרתי להתחיל קשר עם מישהי צעירה, בידיעה שזה פחות עובר בגרון לכולם. אבל ללב אין הגבלה של גיל. אני מעדיף בת 21 שאני אוהב ולא בת 27 שכולם ימחאו לנו כפיים. הבעיה היחידה שלי היא איתך- לפעמים נדמה לי שאת לא בטוחה בקשר הזה. אם זה ככה אני אבין רק בבקשה אל תשחקי משחקים ותגידי מה את רוצה" זיו מדבר בכנות שלא אופיינית לו.
"אני רוצה שתהיה מי שאתה, אני חושבת שביטלת קצת את עצמך בשבילי" אני מודה
"באיזה מובן?" הוא שואל
"נהיית פחות בטוח בעצמך, זה נחמד לראות אותך יותר חמודי אבל זה לא לחלוטין אתה." אני אומרת
"אז גם אם אני נחמד זה לא טוב?" זיו שואל בבילבול
"זה מעולה, אבל אני מרגישה שירד לך הביטחון בעצמך וזה כואב לי. דור גם רמז לי שאני משנה אותך..." אני מתחילה לדבר וזיו קוטע אותי
"מה דור אמר לך? מה הוא מתערב בכלל?" זיו מתרגז
"הוא דואג מכך שאני סתם מסובבת אותך" אני אומרת ומעקמת פרצוף
"ויש אמת בדבריו?" זיו שואל
"אם יש, זה ממש לא בכוונה. אולי זה כן טוב שנצא עם הרומן בגלוי. שכווולם יהיו נגדינו מצידי. העיקר שאנחנו נרגיש בטוח וטוב" אני אומרת לזיו בחיוך "אני עוברת לגור איתך, זה אדיוטי לא לספר" אני מביטה בזיו ואומרת.
זיו מחייך אלי ומאמץ אותי לחיקו. אני מחבקת אותו חזק ומתרפקת בזרועותיו הגבריות.

את המשך השבת אנחנו מבלים בנעימים. הפעם אנחנו הולכים לסרט קומי בקולנוע, האווירה קלילה ואנו לא מפסיקים לצחוק. אוכלים גלידה ביחד ונהנים כמו כל זוג נורמלי. אולי עצם העובדה שהפפרצי לא ממש מפחיד אותנו יותר משחררת משהו.
אנחנו מסכמים שבמשך השבוע אני אפנה את הדירה שלי ונעביר את הדברים שלי אל זיו.
זהו גם השבוע בו אני משתחררת מהצבא!

ביום ראשון אני לוקחת מונית אל המשרד של אודי בעוד זיו נמצא בישיבת הנהלה. הוא הבטיח שיבוא כשיסתיים. אני לא בטוחה מה או איך אני עומדת להגיד את הדברים. אני לוקחת נשימות עמוקות ומנסה להרגע.

"בוקר טוב!" אודי מברך את פני. אני נכנסת למשרד ולהפתעתי כבר כולם שם- אודי, רוני וליאת. אני מתיישבת ליד אודי.
"נוי את רוצה להכין לך משהו לשתות או שנתחיל?" אודי פונה אלי
"נתחיל" אני אומרת בקצרה.
"טוב, אז ליאת ורוני כאן לבקשתך. בנוסף יש עניין שצריך לדון עליו בנוגע לזיו העו"ד." אודי פותח את השיחה ומביט לכיוון הדלת "היכן הוא?" הוא שואל אותי.
"בישיבה חשובה הוא יגיע מאוחר יותר" אני אומרת.
"טוב, למרות שהוא לא כאן הייתי מעדיף להתחיל בנושא הזה- נוי עדכנה אותי שיש עיתוניים שכבר עלו על הקשר בינה לבין עו"ד שגב. צילמו אותו בכל ההשקות בהן היא הייתה ומעוניינים לצאת עם הסיפור. הדבר היחידי שעוצר בעדינו מלספר על כך בעצמינו הוא המותג שביקש שהיא תשאר רווקה." אודי מסביר ושנינו מביטים בליאת ורוני.
"מבחינתינו זה לא סיפור גדול, הקמפיין כבר רץ וזו עוד התעסקות בדוגמנית שלנו. מה שמשאיר את התמונות בכותרות אז אין כל בעיה. היינו מעדיפים שזה יהיה עם דוגמן מפורסם, אך יש גבול עד כמה אנחנו יכולים להתערב." ליאת אומרת בחיוך קטן
"זו מהות הפגישה?" רוני שואלת
"האמת שאני זימנתי את הפגישה ולא בגלל זה" אני פוצה פה ואומרת בביטחון בזמן ששלושתם מביטים בי. אני מביטה בשעון ומתפללת שזיו כבר יגיע.
"אממ, זה לא קל לי" אני לוקחת נשימה עמוקה
"נוי, את חיוורת מה קרה?" רוני שמה לב שאני לא חשה בטוב לפתע
"אני, קשה לי..." אני מתחילה לגמגם בזמן שאודי מביא לי כוס מים. ליאת מביטה לי ישירות בעיניים ולא פוצה פה.
"נוי תסבירי לנו במה מדובר. כולנו כאן לטובתך" אודי אומר בזמן שאני לוגמת מים מהכוס.
"בטיסה למיקונוס, שון הצלם אנס אותי" אני יורה לעברם. פעם ראשונה שאני מעזה לומר זאת ככה. ללא מכבסת מילים פשוט ולעניין. אני רואה את המבטים המבולבלים של שלושתם. הם לא יודעים מה לומר לי.
"נוי, את בטוחה? זה צלם ותיק שאנחנו עובדים איתו מספר שנים" רוני אומרת
"אולי פירשת דברים לא נכון? הוא בהחלט בחור מוזר אך קשה לי להאמין ש..." ליאת אומרת ואני קוטעת אותה.
"זו לא טעות! הוא אנס אותי. במלוא מובן המילה" אני אומרת בנחרצות
"אולי קיימתם יחסים ואת מצטערת על זה עכשיו?" ליאת ממשיכה לנסות לבטל את מה שאמרתי. היא לא עושה זאת מרוע, פשוט גם לה קשה להאמין.
"אני לא רוצה לפרט. זה גורם לי להרגיש רע, לכן אני גם לא מעוניינת להגיש תלונה. אך חשוב שתדעו לטובת בנות אחרות שהוא עלול לפגוע בהן" אני מנסה להיות חזקה אך כבר מרגישה נורא.
"נוי, את בטוחה בזה?" אודי מנסה לוודא.
בדיוק אז זיו נכנס כמו מלאך עם תיקיה חומה בידו.
"שלום לכולם, בידי יש תיק פתולוגי שמוכיח את מה שנוי בסיפרה לכם. השאלה האמיתית האם אתם זקוקים לו כדי להאמין לה?" זיו מתיישב ומניח את התיקיה החומה על השולחן.
"אנחנו מאמינים לה. רק מוודאים" רוני מנסה להסביר לזיו
"אז מה אתם מתכוונים לעשות בנושא?" זיו תוקע את מבטו ישירות בליאת.
"בשלב ראשוני ולהפסיק לעבוד איתו. בשלב השני להפיץ זאת לכל מי שעומד לעבוד איתו. אך זה לא פשוט. אם נוי לא מעוניינת להגיש תלונה יכולים להגיד שאנו משחירים את שמו ללא הצדקה" ליאת מביטה בזיו ומשלבת ידיים.
"אני חושבת שבעידן ה-me too עכשיו זה משהו שצריך לעלות על סדר היום. זה רק יזניק לה את הקריירה ויעזור לבנות אחרות" רוני אומרת. "אך זה יכול להצליח רק במידה שאת מוכנה ומגוייסת לזה" היא אומרת ומביטה בעייני המפוחדות.
"אני ממליצה בנוגע למקרה הזה שאנחנו בשקט נפיץ את העניין בכדי לשמור על בנות אחרות מפניו. אני כן רוצה שאת נוי תאספי כוחות ותגישי תלונה ותצאי עם זה. אך כמו שרוני אמרה- את צריכה להיות מוכנה ואני רואה שעוד נדרש לך זמן" ליאת אומרת ואני מהנהנת.
"עכשיו לנושא ממנו התחלנו. אני מעדיפה שתצאו עם הרומן הזה בצורה ממלכתית ולא צהובה. לכן תבחרו לכם את כלי התקשורת המתאים שיכבד את נוי ויפרגן לקשר ולפאר הגילאים." ליאת אומרת.
"טוב, בנימה זו אנחנו נלך. נוי, אנחנו תמכים בך. תרגישי חופשי לפנות אלינו." ליאת אומרת, בזמן שהיא ורוני יוצאות מהמשרד.

"אז כמעט חודשיים אתם מסתירים את זה?" אודי פונה אלינו ואנחנו שותקים "תסבירי לי בבקשה נוי" אודי פונה אלי ישירות.
"אודי, זה פרטי שלי! הנה עכשיו בחרתי להוציא את זה כי זה היה לי נכון. לאף אחד אין זכות להחליט עבורי מתי אפתח את זה.
"טוב, חשבתי שהיה נכון שאדע זאת ותתייעצי איתי" אודי אומר בנחת "אך זאת באמת הבחירה שלך." הוא מוסיף.
"בקשר להודעה עלינו, אני וזיו החלטנו לתת את הבלעדיות לגיא פינס. אנחנו ניצור איתם קשר וניתן ראיון זוגי" אני אומרת לאודי, זיו ישר מחבק אותי אליו ונותן לי נשיקה בראש.
"טוב, אין בעיה" אודי אומר "יש לכם אור ירוק לסיפור מכל הגורמים הרלוונטים" הוא מוסיף.
אנחנו מסיימים את הפגישה ויוצאים ביחד מהמשרד של אודי.

"למה אתה מחכה? תתקשר לשיר!" אני מאיצה בזיו בחיוך רחב.

קוראים/ות יקרים,
גמר חתימה טובה לכולם ורק מעשים טובים!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה כבר לפרק הבא! חג שמח
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
מהממת אחת צום קל וגמר חתימה טובה. הכי שמחה בעולם שפירסמת את הפרק הזה שעשה לי כל כך נחת בלב. אוהבת
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
גיל 22
גיל 22
מאת: השם שלי הוא ..
לך לעזאזל..
לך לעזאזל..
מאת: הבחורה הראשונה
רגע של געגוע
רגע של געגוע
מאת: R. Jenkins
מאוהבת
מאוהבת
מאת: רויטל טויטו
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan