כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

רוזלינה

פרק 1 (משוכתב)

תוכן עניינים 1. רוזלינה 2. רוזלינה 3. רוזלינה4. רוזלינה

צמרות העצים שהחלו להשתולל, עלים חומים על הרצפה שהחלו להסתחרר במעגלים מהירים.
לא רחוק מהים המפורסם של מקסיקו, באחוזת ים ציורית גרה משפחת אספיונסה.
משפחה בעלת שש נפשות, ביניהם גם רוזלינה הצעירה.
עיניה חומות ובורקות, שערה חום בהיר שגולש עד לחגורת המותניים. עיניים בורקות, מבט נחוש, גב זקוף וקומה תמירה.
רוזלינה איבדה את אמה ואת אביה בתאונת מטוס, מאז נפשה נקשרה בנפשו של בלדמרו.
רמירו התנגד לקשר הרומנטי של רוזלינה ובלדמרו.
רוזלינה האמינה בקשר שלה ושל בלדמרו. היא תיכננה לברוח ביחד איתו אל הדירה שהוא ישכור לאחר ששניהם יתחתנו.
מבטה פגש בהשתקפותה שניבטה אליה מהמראה הגדולה שתלויה ליד פינת המחשב שהיה שייך לרמירו.
היא אספה את שערה לפקעת הדוקה הצמודה לקדקודה.
קטלינה שהבחינה ברוזלינה ונכנסה לחדרה .
" את יוצאת לאנשהו, רוזלינה?"
שאלה בעדינות והתיישבה על כורסת הקטיפה הירוקה, נזהרת שלא להקים רעש יותר מדי שימשוך את תשומת הלב של כל בני הבית.
" כן, " רוזלינה הנמיכה את קולה, " למעשה אני נפגשת עם בלדמרו." הצהירה בכנות.
" באמת?" אמרה קטלינה באושר, " אל תדאגי, רמירו בחיים לא ידע על הפגישה שלכם."
טריקה של דלת נשמעה פתאום מהקומה התחתונה.
רוזלינה וקטלינה החליפו מבטים מבוהלים.
" כדאי שתמהרי, תצאי מהדלת האחורית. אני אחפה עלייך." קראה קטלינה בבהלה והסתכלה עליה במבט רציני.
" תודה ." אמרה רוזלינה והגבירה את צעדיה כדי שרמירו לא יגלה שהיא נפגשת עם בלדמרו מאחורי גבו.
רוזלינה רצה הכי מהר שהיא יכולה, תוך שהיא שקעה במחשבותיה על בלדמרו. על כמה שהם יהיו מאושרים אם הם יהיו ביחד בלי חשש שהמשפחות ישימו קץ לקשר ביניהם.

קטלינה ניסתה לחשוב על דרך כלשהי לחפות על רוזלינה, לא לאפשר לרמירו לגלות את הסיבה למה היא קמה בבוקר ממש מוקדם.
" בוקר טוב אדוני," אמרה קטלינה וחייכה אליו בתמימות, " שאכין לך קפה?" שאלה בנימה חביבה במיוחד.
" בוקר טוב, קטלינה." הוא אמר בחיוך קשוח והתעלם משאלתה, " לפני שתכיני לי קפה, אני רוצה שתגידי לי מה הולך עם אחותי." הוא אמר בכבדות תוך כדי שפחדה של קטלינה התגבר ככל שהדקות חלפו.
" מה קורה עם אחותך?" אמרה בחיוך והעמידה פנים שהיא לא ידעה על רוזלינה," אין לי שמץ של מושג." אמרה בלחץ.
" אני יודע שרוזלינה נפגשת עם בלדמרו." אמר בכעס ועיניו ירו אש. קטלינה הביטה בו בהלם, לא ידעה מה לומר.
" אדוני.." היא גמגמה, אובדת עצות מרוב שהיא רצתה לעזור לרוזלינה.
" שום אדוני. כשאני חוזר אני מקווה שרוזלינה תואיל בטובה לחזור הנה. לאחוזה."
רמירו הביט עליה בזעם.
"לא שתית את כוס הקפה שלך, אדון אספיונסה." אמרה קטלינה ורדפה אחריו. הוא רמז לה שתשפוך את הקפה לכיור.
היא נשארה לעמוד במקומה הרבה זמן אחרי שהלך.
היא הלכה משם אל מעלה המדרגות, מדלגת בין מדרגה אחת לשנייה, מכאן היא צעדה בעומק המסדרון לכיוון החדר של רוזלינה, שהיה חדר צדדי וקטן מבין חמשת החדרים האחרים באחוזת המשפחה. היא הבחינה במיטתה של רוזלינה שפנתה אל החלון, היא שמה לב שהמיטה הייתה מבולגנת במיוחד.
קטלינה חייכה וצחקה לעצמה . מעניין אותה לדעת האם העלמה רוזלינה הצליחה להיפגש עם בלדמרו. היא תסדר את המיטה במקומה, כדי שרמירו לא יכעס על רוזלינה שיצאה מבלי לסדר את המיטה שלה כהלכה. כשהיא יצאה מהחדר ופנתה אל המדרגות, היא התפללה שרוזלינה אכן תגשים את חלומותיה לצד בלדמרו.
***
רוזלינה חיכתה לו ליד הספסל המשקיף אל הים, היא השתוקקה לראות את בלדמרו. אחרי ימים ארוכים שבהם לא התראו, היא התגעגעה אליו ממש.
היא התיישבה על הספסל ועיניה עקבו אחר העוברים והשבים . היא פה כבר כמעט שעתיים . ממתינה לבלדמרו שאמר לה שיבוא.
אבל בינתיים שום אדם לא נראה אי שם מעבר לשביל שבו עברו הרבה אנשים, רק לא בלדמרו.
למה הוא מתעכב כל כך הרבה זמן? אולי קרה לו משהו? היא לא יכלה לראות דבר מלבד השמש שסנוורה אותה מעט.
לפתע היא ראתה בחור בלונדיני בעל עיניים כחולות בהירות, זה היה בלדמרו שהיה רכוב על סוס לבן כשלג צחור.
" בלדמרו?" היא אמרה ושקעה בצחוקה העדין והמתגלגל.
" אני מזמין אותך לרכוב איתי לעבר השקיעה?" אמר וחייך אליה, " תרצי לבוא, העלמה אספיונסה?" שאל ברצינות, ללא שמץ של ציניות בקולו. כל מה שהוא רצה שרוזלינה תהיה איתו לבד, רחוק מעינו הבוחנת של אחיה רמירו.
" כן, אני רוצה! " ענתה רוזלנה בעיניים נוצצות. היא רצה אליוכדי להצטרף לרכיבה בין ערביים.
" את מוכנה, נסיכה?" שאל בלדמרו, מצפה לתשובתה בכיליון עיניים. היא הנהנה בראשה וחייכה לעברו.
היא עלתה בזהירות על הסוס.
" קדימה, בואי נזוז מכאן," הוא צעק בשמחה, מפנה את מבטו לעבר רוזלינה המאושרת. הוא התקדם לעבר ההרים הרחוקים.
רוזלינה לא ידעה את נפשה מרוב אושר. היא שחררה מפיה צרחה חזקה ואחזה חזק בבלדמרו. היא הייתה שמחה על ההזדמנות להיות רחוקה קצת מהאחוזה. כי אחרי הכול, מותר גם לה לכייף. היא שכחה את רמירו ואת התנגדותו לכך שהיא המשיכה להתראות עם בלדמרו.
" רדי מהסוס." אמר בלדמרט בהרהור והושיט לה את ידו כדי שהיא תיעזר בה לרדת מן הסוס.
" מה עכשיו?" שאלה רוזלינה בסקרנות. היא ראתה שולחן ולידו שני כיסאות נפרדים. היא הסתכלה על בלדמרו ולא האמינה להפתעה שהוא עשה בשבילה.
" הכנת את כל זה בשבילי?" שאלה בשמחה ועיניה דמעו מחמת ההתרגשות.
" כן, הכנתי את כל הארוחה בשבילך." הוא אמר עם חיוך גדול על פניו ונשק לה בעדינות.
בלדמרו ישב לצידה, מציץ אליה כל פעם במבט מאוהב.
" זה מקסים, תודה." הודתה לו רוזלינה והביטה עליו באהבה.
בלדמרו רק חייך בפשטות והמשיך לאכול בנחת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אביטל סיאני עקוב אחר אביטל
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביטל סיאני
אביטל סיאני
תודה רבה
הגב
דווח
Yarin  Levi
Yarin Levi
יש לך כתיבה מאוד סוחפת ונוגעת ללב
אפשר היה להרגיש כל דמות
מדהימה!
הגב
דווח
1 אהבתי
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
סיפורים אחרונים
עולם של ילד
עולם של ילד
מאת: Whatever I Think
אני אוהבת אותך.. מרחוק..
אני אוהבת אותך.. מרחוק..
מאת: חיים רק פעם אחת
חבקי אותי חזק פרק 31
חבקי אותי חזק פרק 31
מאת: Maya B
שחר יפציע-פרק 2
שחר יפציע-פרק 2
מאת: adi love
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan