כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הסודות שלנו

משחקי כוחות - פרק 36

זיו מביט בי וחושב לרגע, משהו בעיניו מרגיש לי לא טוב.
"נפגשתי עם דור במשרד" זיו אומר ולא מביט בי "ואחרכך הלכתי לקנות קצת אוכל כי המקרר ריק" הוא אומר ומתיישב ליד האי
"אתה לא מספר לי משהו" אני מתקרבת אליו ומנסה לתפוס את מבטו.
"יש הרבה דברים שאני לא מספר לך. לא הכל את צריכה לדעת" זיו אומר בפשטות. אני מרגישה כמו סכין שחודר לי ללב, 'מדוע הוא מדבר אלי ככה?'
"אתמול דיברת כאילו מחר אנחנו נישאים והיום זה כאילו שאני מדברת עם אדם אחר..." אני אומרת ומתיישבת לידו
"הכל אותו הדבר, אני לא מבין מה הבעיה שלך?" זיו עונה בטון קצת עצבני
"זו הבעיה שלי! אתה יודע מה? לא משנה זו הייתה טעות מההתחלה..." אני מתחילה להגיד חנוקה מדמעות וזיו קוטע אותי
"שום טעות! את לא מתחילה עכשיו שוב עם הסצנה הזו כן?! את כאן וזהו! היום הולכים לארוחה אצל המשפחה שלי. את תתחילי להתבגר ולתנהג כמו ליידי ולא כמו ילדה מבולבלת. נכון, לגור יחד זה שינוי לשנינו וזה לא קל. אבל את קצת הולכת רחוק עם הדרמות שלך, כל שניה אורזת לי תיק. אנחנו לא בגנון, פותרים דברים בשיח ולא בדרמות ואיומים" זיו מדבר אלי בטון האסרטיבי שהוא דיבר אל יואב אתמול. כאילו אני עוד עובדת שלו. זה פוגע בי מאוד אך הפעם אני בולעת את הדמעות ומיישירה מבט אליו
"אני לא עובדת אצלך זיו, ואני לא חייבת לך כלום ושום דבר! אני עוד לא בת 22 אפילו! אני אעשה כמה דרמות שאני רוצה! אתה יודע מה? אני באמת חושבת שזו לא החלטה נכונה" אני מרימה את הקול
"מה החלטה לא נכונה?" זיו שואל בטון שקט
"יש כמה, ראשית ההחלטה לתת לך להיכנס לי לעבודה..." אני מתחילה להגיד וזיו קוטע אותי "נכנס לך מלא כסף בזכות זה" הוא אומר בטון זחוח
"הכסף לא פקטור מבחינתי זיו, לא מתאימה לי התחושה הזו שהבן זוג שלי מעלי. אפילו אם המחיר הכלכלי של זה הוא להרוויח הרבה פחות! שנית- אני כבר לא כל כך בטוחה שלגור יחד זה נכון כרגע" אני אומרת זאת ויודעת שאני פוגעת בו מאוד אך זיו שומר על פנים חתומות.
"את רואה ילדה? כל דקה משנה את דעתך... כאילו מדובר באיזה בגד ים תלבשי. אני כבר צריך אישה מבוססת שיודעת מה היא רוצה מעצמה ומנני" זיו ממשיך בטון הקר והמנוקר 'מה קרה לו? מה קרה לזיו שלי? מי אתה אדם קר שיושב מולי?' אני בולעת חזק את הגולה בגרון.
"מזל שאנחנו מבינים את זה כבר עכשיו, לפני שעוברים לגור יחד. אני עוד קצת ילדה זה נכון אני בהחלט לא אישה עדיין. אני גם לא בטוחה שנכון לי לחיות עם גבר שמסתיר ממני דברים ומתנשא מעלי" אני אומרת לזיו ומביטה עמוק לתוך עיניו. אני קמה מהכסא וזיו ישר תופס אותי ומצמיד אותי אליו "לאן נראה לך שאת הולכת?" הוא מדבר בטון רציני ומביט בי. אני לא עונה אני קפואה לחלוטין. הוא מחבק אותי אליו ואני לא מגיבה.
"נוני, מה העניין? למה את ככה?" זיו מדבר אלי בטון רך
"אתה באמת שואל?" אני אומרת בטון עצבני
"חשבתי שרצית שנדבר יותר" זיו אומר לי "אנחנו מדברים על החששות שלנו, זה בסדר" הוא ממשיך לנסות לשכנע אותי.
"אנחנו לא מדברים, אנחנו מתנצחים. אתה רוצה אותי כאישה שלך? אתה רוצה שאהיה 'ליידי'? אז תתחיל להתנהג אלי בהתאם. אם אתה יוצא בבוקר ולא מודיע לי זה בסדר מבחינתי. אבל אין לך זכות לכעוס עלי כאשר אני עושה את זה!" אני חוזרת לנושא ממנו התחלנו.
"את צודקת. זה לא היה במקום. את פשוט כזו, החלום הרטוב של כל הגברים בערך ואני פוחד לאבד אותך" זיו מנסה להסביר. "אפשר לשים את זה מאחורינו?" הוא מביט לתוך עיניי ואני מהנהנת כשבויה שלו. זיו מרים אותי וזורק אותי על הספה בסלון. הוא נשכב מעלי, מנשק אותי ומתחיל להוריד ממני את כל הבגדים. אני הפעם קצת פסיבית נותנת לו לבצע בי את זממו אך המחשבות מתרידות אותי גם סקס לא יכול לפתור את הפלונטר אצלי בראש. אני שוכבת על הספה ערומה לחלוטין בעוד זיו מתחיל להתפשט בעצמו. "מה קורה איתך? את לא בעניינים היום?!" זיו מחייך אלי כאשר הוא מסיים להתפשט ונשכב מעלי הוא מכניס את ידו לבין רגלי והפנים שלו נראות חסרות ביטחון לרגע "מה קרה? לא בא לך?" הוא שואל בחשש "אני פשוט לא ממש שם" אני מנסה להסביר. "טוב, אז נביא אותך לשם" זיו נכנס אל בין רגלי ומתחיל ללקק עם הלשון שם ולהרטיב עם הרבה רוק. הוא ממש מתנשק שם עם הוגינה שלי. הוא מחדיר לשון, אין ספק שהוא יודע את העבודה ומה נעים לי. הוא ממשיך לענג אותי בעזרת פיו ועל הדרך מכניס פנימה גם 2 אצבעות. "יופי נוני עכשיו את מוכנה" זיו אומר בחיוך מנצח הוא מוציא את האצבעות ודוחף פנימה את האיבר שלו הוא פולט גניחה "את הזיון הכי טוב בעולם!" הוא מתחיל לדהור מעלי בקצב ואני בקושי נושמת בגלל הקצב המהיר. הוא מתרומם ומרים אותי עליו בעוד הוא בתוכי. הוא מעביר אותי לשיש בסלון ומושיב אותי עליו. השיש ממש קר ואני מצתמררת הוא מחייך מהתחושה שאני מתכווצת עליו וממשיך לזיין אותי בקצב מסחרר. "אךךך איזה גוף יש לך" זיו צועק תוך כדי שהוא מתפרע עלי וגומר בתוכי. הוא נשכב על גופי בעודי נשענת על ידיי, אני אפילו לא קרובה לגמור... אבל זו פעם ראשונה שלא מתחשק לי להמשיך. אני מתרוממת ודוחפת את זיו ממני קלות. הולכת למקלחת, כנסנת ופותחת מעלי את זרם המים הנעים. אני מלאת מחשבות, זה לא עוזב אותי. אני מתלבשת ונשכבת במיטה.

"נוני קומי כבר 18:00 אני רוצה שנתארגן ללכת להורים" זיו אומר בזמן שהוא נושק לראשי.
"תלך אתה, אני עייפה" אני עונה לו מנומנמת
"אני לא הולך בלעדייך. אם לא מתאים לך, נישאר פשוט" זיו אומר בצורה חד משמעית
"נוווו" אני אומרת בעצבים וקמה מהמיטה. ברור לי שאין באפשרותי למנוע ממנו עוד ארוחת שישי עם משפחתו. אני מתארגנת, מתלבשת ואנחנו יוצאים

"הייייי, טוב לראות אותך כאן! יש לי איתכם דיבור, תכף אחרי שתגידו שלום לכולם" שיר מקבלת אותנו בצהלה
אנחנו נכנסים ואומרים שלום. כולם מקבלים אותי מאוד יפה, אך נדב לא נמצא. אני לא יודעת היכן הוא, 'למה הוא שאל על זיו אם הוא בעצמו לא מגיע?' אני וזיו מתיישבים בסלון עם שיר.
"רציתי להגיד לכם- שמו לב במערכת גיא פינס שיש מישהו מיסתורי שמגיע איתך לכל השקה. כמובן שלא ציינתי שזהו אחי אך הצלמים קלטו אותו בכל ההשקות בהן לקחת חלק בתקופה הזו. רוצים בקרוב לצאת עם זה "מי הגבר המיסתורי של לורנס" תחשבו שניכם האם אתם רוצים לצאת ככה או להחליט מה ואיך להוציא את זה בדרככם" שיר מסבירה ברצינות. "והשיחה הזו מעולם לא התקיימה כי אחרת לא רק שאני מפוטרת אז גם שורפים אותי בתעשיה." היא מוסיפה. אני עוד לא מספיקה לעכל את מה ששמעתי ואורית כבר קוראת לכולם להגיע לשולחן. אנחנו מגיעים לשולחן ומכיוון הקומה העליונה יורד לו נדב, הוא לא לבד. הוא נמצא עם לא אחרת מאשר לינור קצינת הת"ש. הם נראים מופתעים (ולא לטובה! ) לראותי שם. זיו ישר מחייך "היי, נעים מאוד שמי זיו" זיו לוחץ את היד ללינור "וזו חברה שלי נוי, בטח כבר ראית אותה על איזה שלט חוצות" זיו מציג אותי בזמן שאני מכניסה לו מרפק בצלע. ברור שהוא לא קורא את הסיטואציה שמתרחשת כאן. "שבת שלום" נדב פוצה פה לבסוף
"שבת שלום" אני עונה ומביטה בהם. אנחנו מתיישבים סביב השולחן. האווירה מטוחה מאוד, אני שולחת מבט אל נדב שלא מביט בי. לינור נראת נבוכה במעט. שיר, אורית, אייל ודור עסוקים באוכל וגם לא שמים לב למבוכה שמרחפת לה באוויר.
"הרבה זמן לא הייתי כאן, ספרו משהו" זיו פותח את פיו ושובר את הדממה. "אבא התחיל מחקר חדש" אורית אומרת ומביטה באייל.
"זה ממש בחיתולים עוד אין הרבה מה לספר" אייל אומר ונראה שלא מעוניין לפתוח את הנושא. שוב שתיקה. הפעם אורית מחליטה לדבר "מה איתך זיוי? ממך לא שמענו הרבה זמן..." אורית שואלת בחיוך.
"נוי עוברת לגור איתי" זיו אומר, ככה מבלי לחשוב לרגע
"וואו! איזה יופי!" אייל מחייך אלינו
"מברוק אחי! בהצלחה" דור אומר
"יש עוד קצת זמן עד זה יקרה" אני אומרת מעט בשקט, אך כולם שומעים ומפסיקים את ההילולה. זיו מביט בי במבט זעוף ואנחנו ממשיכים לאכול בשקט.
"אז לינור, במה את עוסקת?" שיר הפעם שוברת את השתיקה ושואלת.
"קצינת ת"ש" לינור עונה ברשמיות ובקצרה
"ומהיכן את?" הפעם זו אורית שפונה אל לינור. אני מצליחה להבין שזו הפעם הראשונה שנדב מביא אותה הביתה, היא נראת לחוצה והנכחות שלי מכבידה עליה אף יותר.
"מהרצליה" היא שוב עונה בקצרה.

בסוף הארוחה לינור עוזרת להוריד את הכלים. אני נמנעת מכך בכדי לא להכביד עוד על המצב. זיו קם לעזור גם כן (מה שדי מפתיע אותי! ), אני הולכת לסלון עם שיר ודור. אנחנו מתיישבים ותוך דקה גם נדב מתיישב איתנו. "אז מה ילדונת מה הסיפור שלך?" דור פונה אלי בצורה תקיפה שלא שמעתי אותו מדבר בה מעולם.
"סליחה?" אני לא ממש מצליחה להבין "איזה סיפור?" אני שואלת את דור.
"שאת מייבשת אותו ככה לפני כולם? זה לא היה מעשה יפה" דור מגונן על זיו
"ואיך שה"קולגות" שלכם במשרד מתייחסים אלי והשמות שהם מכנים אותי זה כן יפה?" אני תוקפת חזרה בעוד שיר ונדב קצת בהלם מהשיחה שמתפתחת.
"תרגעי, אף אחד כאן לא נגדך. עורכי דין הם זן חלקלק ללא רגש. אבל זיו בעניין שלך! הוא שינה הרבה בשביל 'להיות ראוי לך'. אם את לא בקטע אז מה את עדיין עושה כאן? את סתם משגעת אותו" דור אומר בנחרצות
"לא נוח לי לנהל את השיחה הזו כאן איתך" אני עונה לו "אתה לא יודע עלי דבר וחצי דבר. מי אתה שתשפוט?" אני טיפה מרימה את הקול.
"טוב דור, אולי די? זה לא הזמן עכשיו" שיר נחלצת להגנתי ופונה אל דור בכעס.
דור לא ממשיך, הוא שותק ומביט בי. שיר קמה ונעמדת לידו "בואי איתי בבקשה לעזור לאמא עם הקינוחים" שיר אומרת לו באסרטיביות
"מה?" דור מביט בה ומעקם את הפרצוף
"עכשיו!" שיר אומרת ותוקעת בו מבט חודר. להפתעתי הרבה דור קם והולך אחריה.
אני משחררת אנחת רווחה ומבטי נתקע בנדב שמביט בי גם כן.
"למה רצית שזיו יבוא? ידעת שהוא יביא אותי... זה סתם מביך לכולם" אני פונה אל נדב
"שאלתי את דור האם זיו יבוא, דור אמר שהוא כמעט בטוח שלא. ממש ניסיתי לא להביא אותה שאת כאן, לשאלתך." נדב עונה ומביט בי.
"כמה זמן אתם יוצאים?" אני שואלת
"זה לא עסק שלך" נדב עונה ומביט בנקודה לא ברורה בקיר
"טוב... סליחה ששאלתי המפקד." אני עונה בזילזול
"עלה לך השתן לראש את יודעת?" נדב אומר לי "את חושבת שהכל סובב סביבך... אז דעי שלאנשים היו חיים לפנייך והיו גם אחרייך. היופי שלך הוא חיצוני בלבד, פעם חשבתי שיש לך גם משהו בפנים אבל אני רואה שגם כאן טעיתי. אני בניגוד לדור, חושב שאת וזיו כמו כפפה ליד תמשיכו לאמלל אחד את השני כי זה מה שעושה לכם טוב." נדב אומר בטון שקט ועוקצני. אני קמה ממקומי בכדי שנדב לא ירגיש בדימעה שמבצבצת בעייני. אני מתקדמת מעט וזיו מגיע לעברי "הכל בסדר?" זיו מביט בי ושואל.
"אני עייפה, בוא נלך הביתה" אני מביטה לו בעיניים והוא מחבק אותי.
"אבל ישנת נוני איך עייפה?" הוא שואל כלא מבין
"אני לא מרגישה טוב. בוא נלך בבקשה" אני מתחננת בפניו.

*****************************************
אנחנו נכנסים לדירה לאחר נסיעה שקטה לחלוטין.
אני מתיישבת ומדליקה טלוויזיה, זיו מוזג לעצמו כוס וויסקי ומתיישב לידי.
"אז, מה העניין?" זיו שואל ומכבה לי את הטלוויזיה
"למה כיבית?" אני שואלת בעצבים
"למה אמרת למשפחה שלי ככה?" הוא שואל בעצבים "הוצאת אותי נואש ליד כולם! למה? אני רוצה להבין" הוא אומר בעצבנות
"לא יודעת למה, רק אמרתי שיש עוד זמן שידעו ש..." אני מתחילה לנסות להסביר
"מספיק עם הבולשיט! את לא הצלחת להחליט עדיין את מי את רוצה, נכון נוי?" זיו יורה לעברי

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Alina Lave עקוב אחר Alina
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
וואו פשוט וואו. בהתחלה של הפרק לא הבנתי מה עובר על זיו, חשבתי שהוא סובל מפיצול אישיות ואפילו הרגיז אותי שהוא רואה את נוי כדוגמנית,כפורקן מיני ושסקס הוא הפיתרון לכל הבעיות ולאחר הארוחה המשפחתית,השיחה עם דור ונדב כשהם הגיעו הביתה הבנתי מדוע הוא התנהג כך, בטח בשיחה עם דור בבוקר עלו נושאים רגישים שעירערו אותו והוא בטוח מעורער כי הוא חושב שנוי לא רוצה אותו. העמדה שנוי מוצבת בה גם לא קלה ופשוטה והדברים מתקדמים מהר מידי עבורה מאחר והיא לא בטוחה בזיו. אני פשוט מאוהבת בשניהם ומאחלת להם רק טוב,אני כל כך אוהבת אותם שאני רוצה רק טוב עבורם. תודה רבה לך כותבת מהממת
הגב
דווח
guest
המשך:אני חושבת שאני מהאנשים בעלי הלב הקל ורגיש חחח ממש קשה לי להמשיך לקרוא את הפרקים,אני לא בנויה לכאבי לב האלו
הגב
דווח
Alina Lave
Alina Lave
וואו, תודה! ניתוח מעניין מאוד. מקווה לפרסם המשך בקרוב...
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
עולם של ילד
עולם של ילד
מאת: Whatever I Think
אני אוהבת אותך.. מרחוק..
אני אוהבת אותך.. מרחוק..
מאת: חיים רק פעם אחת
חבקי אותי חזק פרק 31
חבקי אותי חזק פרק 31
מאת: Maya B
שחר יפציע-פרק 2
שחר יפציע-פרק 2
מאת: adi love