כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אהבה (בלתי) אפשרית

הסיפור האמיתי שלנו...

באיזשהו שלב אליהו היה צריך לעזוב את הדירה שלי ולחזור לבית של אמא שלו.
אחסוך בפירוט למה, איך ומה קרה, כי זה באמת מיותר.
אגיד בכלליות, שהלחץ שהפעילה סבתא שלו חנק אותו מספיק...
הוא חזר הביתה והמשכנו את הקשר שלנו,
רק אמא שלו ידעה שאנחנו עדיין ביחד...

צדק מי שאמר - הזמן עובר מהר כשנהנים.
ההכנות לחתונה של בתיה ושלמה סחפו אותנו לתוכם,
מהר מאוד הגיעה החתונה, וההתרגשות שלי שברה שיאים.
כבר בערב שלפני החתונה בתיה הגיעה לישון אצלי.
מיותר לציין שכמעט לא הצלחנו לישון,
דיבורים, ריגושים... בכל זאת, היא מתחתנת לי מחר.

קמתי מוקדם בבוקר והערתי איתי את בתיה.
הלכנו ביחד למאפרת והמסרקת שלה,
השארתי אותה שם והלתי למאפרת והמסרקת שלי.
תוך כמה שעות היינו שוב ביחד.

שתי המלוות מירושלים כבר הגיעו,
שלמה בדרך עם המלווים שלו,
הצלמים תופסים כל זווית אפשרית לצילום...

עוד לא הספקנו למצמץ,
וכבר נגמר יום הצילומים וכולנו באולם.

התהלכתי באולם, כמו טווסית גאה,
בשמלה סגולה ועקבים כסופים,
מחייכת מאוזן לאוזן בלי יכולת להפסיק.

גם המשפחה של אליהו הגיעו באיזשהו שלב,
וזכיתי לשלום וחיבוק מאמא שלו. אני פשוט אוהבת אותה!
סבתא שלו עמדה עם אחת הדודות ולא הפסיקה לקלל כל פעם שעברתי.
החלטתי שהפעם היא לא שווה את היחס.
אני לא אתן לה להרוס לי את האושר היום, שתתפוצץ לה...
היא לא זכתה אפילו לחצי מבט ממני כל הערב,
אפילו כשממש ניסו למשוך תשומת לב.
הם לא היו שווים את זה יותר מבחינתי.

בין ריקוד לריקוד - אליהו סימס לי ויצאנו קצת החוצה,
לשתות ביחד או סתם לצחקק על העובדה שסבתא שלו שני מטר מאיתנו,
ואין לה מושג שהנכד שלה כרגע יושב עם הבחורה שהיא הכי שונאת בעולם...

בשמלה סגולה ועקב כסוף...
בשמלה סגולה ועקב כסוף...

נגמר האירוע, כולנו מסטולים מרוב אושר (וקצת בגלל האלכוהול... )
המשפחה של אליהו כבר נעלמו מכאן מזמן.
אנחנו האחרונים באולם,
מלווים את שלמה ובתיה לרכב המקושט שמחכה להם בחניה,
בצעקות של שמחה וקריאות של התלהבות.

נגמר גם הטקס הזה, כולם הביתה.
הדיג'יי והצלמים התקפלו כבר לפני חצי שעה.

"חנה, מה אומרת, ממשיכים ישיבה אצלנו?" לחשתי לשותפה שלי לדירה.
"וואי ברור!" היא התלהבה מהרעיון.
"כולם יושבים אצלנו עכשיו, זורמים?"
לא הספקתי לסיים את המשפט וכולם כבר על הרכבים בדרך לדירה שלי.
המשכנו לשבת עד שהשמש הזכירה לנו שהעולם לא נעצר בשבילנו,
וכולם התפזרו לבתים...

עברו הימים, ואני מרגישה שהקשר הולך לאיבוד.
אני לא יודעת אם יותר כאב לי על הקשר,
או יותר פחדתי לאבד את אותו אליהו שהתאהבתי בו.
הוא כבר לא היה אותו אליהו,
כל פעם התאכזבתי ממשהו אחר שהוא עשה או אמר...
שקלתי להיפרד, אבל הפחד עצר אותי פעם אחרי פעם.
כולם מסביב אמרו לי שמגיע לי יותר.
אבל הנשים בננו יבינו אותי,
כשאת נעולה על מישהו - לא יעזור כלום לאף אחד,
גם ההיגיון לא ממש משחק תפקיד במקרים כאלה.
אז נשארתי. עד שהמשפחה שלו התערבו שוב...

מוצאי שבת -

שבוע טוב חיים שלי, איך היתה לך שבת?

שלחתי הודעה לאליהו חצי שעה אחרי שבת,
לא מבינה למה הוא לא טרח לשלוח עד עכשיו. בד"כ הוא ראשון.
הוא לא נכנס להודעה.
ידעתי שמשהו לא תקין, הרגשה כזאת שמשהו עומד לקרות. שוב...

"מה שלומך הודיה? אפשר לקפוץ אלייך? אנחנו צריכות לדבר"
אמא שלו היתה על קו הטלפון.
"מוזמנת, שבוע טוב מאמי" עניתי לה בקול רועד.
ניסיתי להאמין לעצמי שהוא לא מסוגל להיות עד כדי כך רע אליי.
לא יכול להיות שניפרד דרך אמא שלו.

תוך שתי דקות היא דפקה בדלת הדירה שלי.
"שבוע טוב, מה שלומך?" חייכתי.
בדיוק סיימתי להתארגן לפני יציאה עם חברות.
"איזה יפה! שבוע טוב" היא חייכה חצי חיוך, או ניסתה לפחות...
"הודיה תיראי, אליהו ביקש ממני למסור לך את זה -"
היא אמרה והוציאה את המפתח של הדירה ששכפלתי לו,
עם סים קטן שנתתי לו כשהוא ביקש מיספר טלפון אחר כשעבר אליי לדירה -
כדי שהמשפחה שלו יפסיקו לשגע אותו.
"הוא באמת מספיק אפס לשלוח אותך לדבר איתי במקום לשבת לדבר כמו גבר?"
לא רציתי להאמין שהוא מסוגל לעשות את זה בכזו צורה מכוערת, אבל הוא עשה את זה.
אפילו להודעה שלי הוא לא העיז לענות, שבוע טוב הוא לא שלח!
התאפקתי לא להתפרץ בבכי, למרות שכמה דמעות זלגו כבר על הלחיים...
"הבן שלך הוא הבן אדם הכי כפוי טובה שקיים." לחשתי בלב קרוע.
"אני יודעת. מגיע לך הרבה יותר ממנו הודיה.
ואני אומרת את זה למרות שהוא הבן שלי.
תשמעי לי, את שווה הרבה יותר מכל זה!"
היא ניסתה להישמע רגועה, אבל נחנקה מדמעות.
היה לי קשר מיוחד איתה, מההתחלה.
היא היחידה שנשארה שפויה בתוך כל הטירוף של המשפחה שלו.
היא חיבקה אותי חזק, בלי שהיה לה מושג
שהיא מוחצת בתוכי עוד כמה חלקיקי לב שהתעקשו לא להישבר לגמרי.
כאן כבר לא הצלחתי להשאר מאופקת והתפרצתי בבכי.
התרסקתי על הספה ורעד לי הגוף.
"הודיה, בבקשה ממך אל תיפלי לזה, הוא לא שווה אותך" -
היא החזיקה לי את היד ובכתה איתי ביחד.
בעלה לא הפסיק לצפור מלמטה, ולחייג אליה לטלפון,
אז נפרדנו בחיבוק ודמעות, כשהיא נעלמה אל תוך חדר המדרגות.

וואו חייבת להודות שלא חשבתי שאתה עד כדי כך אפס.
לשלוח אליי את אמא שלך ולא לשלוח שבוע טוב?!
אמא שלך צודקת, אתה לא שווה רבע ממני.

שלחתי לו הודעה וחסמתי אותו.
שנאתי אותו כמו שלא שנאתי אף אחד בחיים.
אפילו את סבתא שלו לא שנאתי ברמות האלה כרגע!

החלטתי לא לתת לו להרוס לי את התוכניות.
שמתי עליי עקבים, ויצאתי עם חברות.
יודע מה? לך לעזאזל.
לא תמצא אישה כמוני,
גם אם תהפוך את העולם מליון פעם!
תקפוץ לי מליון פעמים. ילד אפס.
אני יוצאת היום, גם אם תמות לי עכשיו מול הפרצוף.
יצאתי. נהנתי.
מודה,
שבכיתי פעם או פעמיים,
כשקצת עלית לי לראש.

חזרתי לדירה שלנו.
סליחה, שלי.
והלכתי לישון במיטה הגדולה שהיתה לנו.
ועכשיו היא שייכת רק לי.

ועד לפעם הבאה שאבכה עליך... לך תזדיין!

****
סליחה על העיכוב עם הפרק הזה,
תקופה עמוסה רצח.
מקווה שאתם נהנים, אשמח לקרוא תגובות שלכם
או לענות להודעות שלכם...

לילה טוב, ניפגש בפרק הבא :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

הודיה מיכל עם - פז עקוב אחר הודיה מיכל
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה להמשך! לאין נעלמת לנו?
הלוואי ותעריכי את עצמך קצת יותר ולמרות כל הקושי בלהמשיך הלאה באמת תמשיכי הלאה אני באמת חושבת שאלוהים מכין לך אהבה בריאה יותר ואולי אפילו טובה יותר עם מישהו שיבין מה את שווה.
הגב
דווח
1 אהבתי
הודיה מיכל עם - פז
הודיה מיכל עם - פז
תחכי לסוף, מבטיחה לך שתופתעי מאוד... ממשיכה, עכשיו כותבת לכם פרק חדש <3
הגב
דווח
guest
מ-ה-מ-םםםםםםםם. יפה שלי איזה סיפור מושלם
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
הודיה מיכל עם - פז
תתכונן, גורל שלי !
תתכונן, גורל שלי !
מאת: הודיה מיכל עם - פז
אהבה (בלתי) אפשרית
אהבה (בלתי) אפשרית
מאת: הודיה מיכל עם - פז
אהבה (בלתי) אפשרית
אהבה (בלתי) אפשרית
מאת: הודיה מיכל עם - פז
רגע של שבירה ?
רגע של שבירה ?
מאת: הודיה מיכל עם - פז
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
התבודדות
התבודדות
מאת: ראובן ראובן
זה לא סוף העולם 2
זה לא סוף העולם 2
מאת: שיר פיליבה
זה לא סוף העולם 2
זה לא סוף העולם 2
מאת: שיר פיליבה
זה לא סוף העולם 2
זה לא סוף העולם 2
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan